בדיקת אבהות

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית

החשיבות שיש למוצאו ויחוסו של האדם נודעה כבר לפני אלפי שנים. בדרך כלל לא היתה בעיה לדעת מי האם של הילד, משום שברוב המקרים יש עדויות על ההיריון והלידה. אך לגבי האב, לא תמיד היתה ידועה זהותו מאחר ויחסי מין נעשים בהסתר, ובין מחזור למחזור של אישה היא יכולה לקיים יחסי מין עם יותר מגבר אחד.

"בדוקי" ו- "שתוקי"

חז"ל שהצטרכו לתת פתרונות לבדיקת אבהות קבעו הלכות בדבר. לילד שלא ידעו מי אימו קראו "בדוקי", ולילד שלא ידעו מי הוא אביו קראו "שתוקי". כלומר, בהנחה שניתן לבדוק ולדעת מי האם של הילד, נקרא שמו בדוקי. ובהנחה שלא ניתן לדעת בוודאות מי הוא האב של הילד, נקרא שמו שתוקי, משום שמשתיקים אותו כאשר הוא שואל מי הוא אביו.

האישה תהיה אסורה ביחסי אישות

אין ספק שמדובר בתוצאה בלתי רצויה כלפי הילד אשר מעוניין לדעת מי הוא אביו. לפיכך חז"ל נדרשו לקבוע הלכות נוספות אשר מלוות את הדין העברי עד ימינו. ראשית נקבע שאין לקיים קשר זוגי ללא נישואין כדת משה וישראל. שנית, נאסר על אישה בכל תוקף לקיים יחסי מין עם גבר אחר שהוא אינו בעלה. ואם האישה עוברת על איסור זה היא תהיה אסורה ביחסי אישות, ובוודאי בנישואין, על בעלה ובועלה לעולם.

כאשר אישה שזנתה בבעלה נכנסת להריון ואין יודעים בוודאות האם בעלה של האישה הוא האב של הילד או הגבר הזר שאיתו זנתה, חז"ל הפעילו כלל הילכתי נוסף אשר אומר: "רוב הבעילות אחר הבעל". כלומר, רוב יחסי המין של האישה נעשים עם הבעל ולכן רוב הסיכוי שהילד הוא ממנו. הלכה זו נקבעה בכדי שיהיו בעם ישראל פחות ממזרים, משום שעל הממזר חלות הגבלות בנישואין ותפילה לדורי דורות.

ניתן לקבוע ברמת דיוק גבוהה מאוד

בשנות השבעים לספירה התגלתה אפשרות לגלות קשר משפחתי בין בני אדם באמצעות בדיקה גנטית אשר נודעה גם בשם בדיקת רקמות או בדיקת DNA. בבדיקת רקמות או בדיקת DNA לוקחים את סימני ה- DNA של האישה ושל האיש ומשווים אותם לסימני ה- DNA של הילד וכך ניתן לקבוע ברמת דיוק גבוהה מאוד אם קיימת קרבת דם של הורות בין השניים לבין הילד.

הבעל יחויב להכיר באבהות ובמזונות

תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת לבית המשפט על ידי האיש וגם על ידי האישה, אלא שבדיקת אבהות לקטין נערכת בישראל רק באמצעות קבלת צו של בית המשפט לענייני משפחה אשר לא יאשר את הבדיקה במידה והאישה נכנסה להריון בעודה נשואה לבעלה, וזאת בכדי לשמור על זכויות הילד וטובתו שעלולים להיפגע במידה וימצא שהוא ממזר. לפיכך, הבעל יחויב להכיר באבהות ואף לשלם את מזונות הילד לאורך השנים אף שלבני הזוג ידוע או ספק ידוע שהילד הוא לא מהבעל. למעשה, האישה הבוגדת תקבע תג מחיר על בגידה לבעל ולילד, והיא על אף שזנתה תצא נקייה מהעניין.

יש מקרים חריגים

אך יחד עם זאת יש מקרים חריגים בהם בית המשפט יאשר בדיקת אבהות לבני זוג כאשר האם התעברה בעודה נשואה, דבר אשר יכול לשפוך אור על יחוסו של הילד ועל הקשר הגנטי שלו, ואם ימצא שהילד הוא אינו של הבעל אז הבעל יהיה כמובן פטור מחובת ההורות כלפי הילד וממזונותיו.

ראוי לציין שנודעו מקרים בהם מוגשת לבית המשפט תביעת אבהות בהסכמה. כלומר, האיש והאישה ביחד מבקשים מבית המשפט לאשר את הבדיקה. גם במקרה הנ"ל בית המשפט לא יאשר את הבדיקה מכוח עקרון טובת הילד.

ניתן להוסיף שנודעו גם מקרים בהם נשים הגישו תביעת אבהות כוזבת מה שבסופו עלה להן בהוצאות משפט

בדיקת אבהות

סגור לתגובות.