הפרת הסדרי ראייה תחייב את האם בקנס כספי

בפס"ד אשר ניתן ביום: 20/12/11, בתמ"ש 3589-02-11, פסק השופט ניצן סילמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קנס כספי של 500 ₪ כנגד אם משמורנית על כל הפרה של הסדר ראייה בין הקטינה לבין האב. בנסיבות המקרה אין ספק שמדובר בהחלטה נכונה וראויה כנגד האם אשר ביקשה לפגוע באב ובקטינה באמצעות ניתוק הקשר בניהם ובאמצעות ניכור הורי.

האב השתמש בעבר בסמים

מנתוני פסק הדין עולה שמדובר בבני זוג אשר נישאו בשנת 2006, ומנישואין אלו נולדה להם הקטינה בשנת 2007. בני הזוג התגרשו בשנת 2009 ונוצר בניהם נתק הן בגין חיוב האב בדמי מזונות הקטינה והן בשל העובדה שהאב השתמש בעבר בסמים.

בחודש פברואר 2011 ביקש האב לחדש את הקשר בינו לבין הקטינה והוא הגיש לבית המשפט תביעה להסדרי ראייה. בית המשפט פסק הסדרי ראייה זמניים לאב שהתקיימו בפיקוח מרכז הקשר. האב התמיד לקיים את המפגשים, ובין האב לילדה נרקם קשר של ממש אשר גרם לילדה הנאה והיטיב עימה.

הסדרי ראייה לאב גם מחוץ למרכז הקשר

בעידוד והמלצת גורמי הרווחה, הגיש האב לאחר מספר חודשים בקשה לבית המשפט להרחיב את הסדרי הראייה. בית המשפט אימץ את המלצות גורמי הרווחה, למורת רוחה והתנגדותה הנחרצת של האם, וקבע הסדרי ראייה בן האב לקטינה גם מחוץ למרכז הקשר.

האם הגישה בקשה לצו הגנה

עוד בטרם יבשה הדיו על החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, הגישה האם בקשה לצו הגנה שיאסור על האב להיפגש עם הקטינה מחוץ למרכז הקשר עד שהאב יבצע בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית. בקשתה של האם נדחתה, ובית המשפט הבהיר לאם שעליה לקיים את החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה משום שאין מקום לבדיקת מסוגלות הורית לנוכח הסדרי הראיה המצומצמים של האב עם הקטינה. וכן, שעניין המסוכנות של האב נבחנה על ידי גורמי הרווחה ולא נמצא לה כל בסיס.

ועל אף האמור, בדיון שהתקיים ביום מתן פסק דין זה חזרה האם על עמדתה לפיה היא אינה מקבלת את חוות הדעת של גורמי הרווחה, ובאם האב לא יעבור בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית, לא יורחבו הסדרי הראיה.  

סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה

בית המשפט פסק: "בצד זאת עלה הרושם, הן מדברי הנתבעת והתנהלותה, הן מדברי פקה"ס והן מדברי ב"כ התובע, כי הנתבעת מציבה עצמה כטריז בין הקטינה ובין האב. דומה כי הנתבעת אינה נותנת סיכוי להתפתחות קשר רחב יותר בין האב לקטינה, ורואה עצמה כסמכות הבלעדית לקביעת טובת הקטינה."

"משכך, אין מנוס מהגעה למסקנה, כי התנהלות הנתבעת פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינה, נוגדת את עמדת גורמי המקצוע והטיפול, תוך הפרה גסה של החלטות בית המשפט."

"משכך, לא נותר לי מנוס, אלא להורות על אכיפת ההסדרים בדרך הבאה: פקידת הסעד תקבע סדרה של 6 מפגשים, בהם יוכל האב לצאת ממרכז הקשר בליווי צד ג'; האם תביא הקטינה למפגשים הנ"ל, במועדים עליהם תורה פקה"ס, ותאפשר קיום המפגשים מחוץ למרכז.

"בגין כל ביקור שלא יתקיים כאמור, בהיעדר טעם של כוח עליון, ובעטייה של האם, תחוייב האם בסך של 500 ₪. החיוב הנו לטובת האב, אשר יפקידו בקופת חיסכון ע"ש הקטינה."

שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית

יש לציין שעל פי הנורמה בישראל, משמורת ילדים עד גיל 6 נמסרת ברוב המקרים לאם באופן אוטומטי מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ועד גיל 18 מכוח הפסיקה.

האב אמנם זכאי להסדרי ראיה, אך כאשר האם מתנגדת לכך, יתאפשר לאב לראות את הילדים רק באמצעות החלטה שיפוטית שתיעזר בחוות דעת של גורמי הרווחה בעיר. ככל שהאם תתנגד להסדרי הראייה של האב עם הילדים, כך יכול לעבור זמן ארוך יותר עד שהסדרי הראיה יתקיימו כהלכה.

יש נשים אשר עושות שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית אשר ניתנה להם על ידי המחוקק ובתי המשפט בישראל, והן מכבידות על האבות בהסדרי הראייה בכדי להפעיל עליהם לחץ להשגת יתרונות כלכליים בהליכי פרידה, הלכי גירושין וגם לאחר מיכן.

חשוב להדגיש שהאחריות ההורית מכוח האפוטרופסות על קטין מחייבת כל הורה לשמור על זכויות הילד ולפעול ככל הניתן למען טובתו. למעשה, שמירה על זכויות הילד וטובת הילד בהשלמה, מחייבים את ההורה המשמורן לא רק לאפשר הסדרי ראיה תקינים אלא גם לקדם בברכה כל קשר איכותי עם ההורה הלא משמורן.

מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות הילד

חשוב לציין שפסק דינו של השופט סילמן הוא עוד פסק דין בשורה של פסקי דין מהתקופה האחרונה אשר מצביעים על מגמה הולכת ומתפתחת בשיח החברתי והמשפטי לפיו יש לקבל את האבהות כחלק חשוב, אינטגרלי ובלתי נפרד מההורות אשר מהווה מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות נפשו של הילד.   

לפיכך, אין ספק שצדק השופט סילמן בפסק דינו כאשר הטיל על האם הסרבנית סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה בין האב לבין הקטינה. ולזכותו של האב יאמר שהנחישות וההתמדה שלו בתהליך חידוש הקשר עם הילדה הצילו אותה מחסכים נפשיים אשר היו נגרמים לה במהלך השנים כתוצאה מאבדן הקשר בינה לבן האב במיוחד כאשר הילדה נמצאת בחזקת האם אשר רואה בעצמה סמכות בלעדית לקביעת טובת הקטינה.  

אידאה

סגור לתגובות.