מזונות לגבר

דמי מזונות  |  מזונות ילדים |  מזונות האישה | מזונות לגבר

במשך דורות רבים הורגלנו לנהוג בדיני משפחה על פי הוראות דינים דתיים. כך לדוגמא על פי הדין העברי בעל חייב לשאת במזונות אישה, ואב חייב לשאת במזונות ילדים

התאמת הפסיקה לשינויים החברתיים

הדין העברי אמנם אינו מכיר עקרונית במחויבות אישה במזונות גבר, או בחיוב גבר במזונות אישה ללא קשר נישואין, אך הזמנים משתנים ואתם גם מתחדשות תפיסות משפט אזרחיות אשר מתבקשות לקחת יוזמה ולהתאים את הפסיקה לשינויים החברתיים אשר מתחוללים בארץ ובעולם הנאור.  

בפסק דין חדשני שופטת חייבה אישה לשלם לבן זוגה

בפסק דין חדשני אשר ניתן ביום: 18/12/11, בתמ"ש: 12818-08-11, חייבה השופטת שלי אייזנברג מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, (להלן: "פסק הדין") אישה לשלם לבן זוגה, הידוע בציבור שלה דמי מזונות חודשיים. וכמו כן, חויבה האישה גם לשאת בכל הוצאות אחזקת הבית.

פסק דין זה מתבסס על פסיקה אקטיביסטית של נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) השופט אהרון ברק בברע"א: 8256/99, וכן על פסק דינה של השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש: 33988-05-10, אשר מצביעים על תפיסה חדשנית של הפסיקה המכירה במחויבות שווה של גברים ונשים זה כלפי זה גם בקשר של ידועים בציבור ולא רק בקשר של נישואין.

מנתוני פסק הדין עולה שמדובר בבני זוג אשר חיו כידועים בציבור במשך כ- 15 שנה. הגבר בן ה- 64 היה במשך כל השנים מובטל מעבודה, חסר הכנסות וגם שרוי בחובות כספיים גדולים. הגבר היה סמוך על שולחנה של האישה במשך כל השנים, הוא התקיים מהכנסותיה ברווחה רבה וגם גר בביתה. האישה בת ה- 76 הינה אמידה, מבוססת כלכלית, בעלת נכסים ובעלת הכנסה חודשית נאה ממספר מקורות. לציין שבני הזוג ערכו בניהם הסכם ממון בו הוסדרה שהותו של הגבר בביתה של האישה וגם קניינה ונכסיה של האישה זכו להגנה בהסכם מפני הגבר ונושיו.

לפני הגשת התביעה למזונות עצרה האישה באחת את תמיכתה בגבר עקב סכסוך אישי בינו לבין ביתה עד שהוא נאלץ לגשת לבתיי תמחוי על מנת לסעוד את ליבו בארוחה חמה. בצר לו פנה הגבר בתביעת מזונות כנגד האישה ובית המשפט חייב את האישה לשלם לגבר דמי מזונות זמניים בסך של: 2,000 ₪ לחודש ללא הגבלת זמן. וכמו כן חויבה האישה לשאת בכל הוצאות אחזקת דירת המגורים שלה בה מתגורר הגבר.     

חיוב במזונות על אף שהדין העברי אינו מכיר בתוקפם של הנישואין

התשתית הנורמטיבית לחיוב במזונות בן זוג ללא נישואין נולדה כאמור בפסק דינו של השופט ברק שהוזכר לעיל כאשר הוא חייב גבר במזונות אישה על אף שהדין העברי אינו מכיר כלל בתוקפם של הנישואין שערכו בני הזוג משום שהם נישאו בנישואין אזרחיים נוסח פרגוואי.

אמנם, בפסק דינו של השופט ברק, כמו גם בפסק דינה של השופטת שיפרה גליק חויב הגבר במזונות האישה, אך בשני פסקי הדין הודגש שאין מדובר בחיוב מזונות על פי הדין הדתי מכוח הסטטוס המשפחתי בין בני הזוג, אלא חיוב במזונות אזרחיים אשר אינם מביאים בחשבון אבחנה מגדרית בין חיובו של גבר לחיובה של אישה.

דמי המזונות הוגדרו בפסקי הדין כמזונות אזרחיים מכוח דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב מהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות למזונות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות. תום הלב נגזר מהסכמת בני הזוג להיותם ידועים בציבור, ומטרת המזונות האזרחיים הינה לאפשר את שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. 

עקרונות דתיים אשר אינם מכירים במחויבות זוגית

למעשה, אם נבחן את תוכנו ומהותו של קשר זוגי הרי שהוא מקיים בין בני זוג מחויבויות הדדיות בגוף ונפש על פי סוג הקשר שרקמו ועל פי הכללים שהנורמה אשר מכירה בתוקפו ותוכנו של הקשר קובעת. כאמור, מרבית דיני המשפחה בישראל מושתתים על עקרונות דתיים אשר אינם מכירים במחויבות זוגית ללא קשר נישואין אשר נערך כדת וכדין.

ברם, החוק והפסיקה האזרחית בישראל אשר נועדו ליצוק תוכן להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקראטית המאפשרת חופש אמונה דתית לצד העדר כפיה דתית אינם יכולים להתעלם מהשינויים החברתיים של הדורות האחרונים לפיהם חלק בלתי מבוטל מהקשרים הזוגיים בישראל מבוססים על יחסים של ידועים בציבור ולא של נישואין.

טיב היחסים בין בני הזוג ישלול או יקיים את הזכויות

אכן, כניסה של בני זוג למסגרת נישואין אורתודוקסית יכולה להצביע על כוונת בני הזוג לקיים קשר רציני והדוק יותר של שיתוף בזוגיות ויחסי ממון. אך לא מדובר בהכרעה חד משמעית משום שקיימים גם מקרים בהם בני זוג אינם באים בברית נישואין אורתודוקסית מטעמים כלכליים, או אידיאולוגיים, או משום שבני הזוג הינם פסולי חיתון. מכאן שלא סטטוס הקשר בין בני הזוג הוא זה שאמור לשלול או לקיים את הזכויות או החובות בניהם, כי אם טיב היחסים בין בני הזוג.

דינים דתיים בכלל והדין העברי בפרט דוגלים בחלוקת תפקידים מוגדרת לפיה הגבר בתפקיד בעל ואב הוא המפרנס העיקרי, והאישה כרעיה ואם נדרשת לטיפול בבית ובילדים. חלוקת תפקידים כזאת כבר לא קיימת באופן מוחלט, או שהיא קיימת בחלקה אפילו בחוגים האורתודוקסים. כיום כאשר הבעל החרדי לומד בכולל, האישה יוצאת לעבודה מחוץ לבית והיא זו שנוטלת על עצמה את עיקר פרנסת הבית. כמו כן, בימינו ואולי יותר מבעבר, נשים עצמאיות יותר ויש נשים רבות אשר משתכרות שכר גבוהה יותר מגברים.

אין זה מוצדק לפתור אישה אמידה ממחויבות כספית כלפי גבר

יש לציין שברגיל כאשר בני זוג גרים תחת קורת גג אחת ומקיימים משק בית משותף, משכורתם של שני בני הזוג, מי מביא יותר ומי פחות, מתאחדת וקובעת את רמת החיים של המשפחה. רמת החיים המסוימת נוטעת בליבם של שני בני הזוג רמה של הסתמכות, וככל שמדובר בקשר ארוך יותר, ועל פני אותה רמת חיים, כך מידת ההסתמכות גדולה יותר, וכך תיגרם לאדם גם פגיעה גדולה יותר באם רמת חיים זו תפסק באחת ובאופן חד צדדי.

לפיכך, צדקו בתי המשפט בפסקי הדין מהטעם שאין זה מוצדק לפתור אישה אמידה ממחויבות כספית כלפי גבר אשר היה סמוך על שולחנה והוא נסמך על הכנסותיה לניהול משק בית משותף לאורך שנים רבות, בין אם מדובר בבני זוג נשואים ובין אם מדובר בבני זוג שחיו יחד כידועים בציבור. 

מזונות לגבר

סגור לתגובות.