הלכת השיתוף בין בני זוג

הסכם ממון  |  יחסי ממון  |  הלכת השיתוף |  ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

הלכת השיתוף בין בני זוג הנו מושג אשר נולד בפסיקה, פרי פיתוח אקטיביסט של בית המשפט העליון אשר ביקש לתת פיתרון משפטי לחלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג אשר נישאו לפני יום: 1/1/74 מהטעם שחוק יחסי ממון בין בני זוג, 1973-התשל"ג (להלן: "חוק יחסי ממון"), אשר חוקק בשנת 1973, החיל משטר יחסי ממון בין בני זוג אשר נישאו מיום: 1/1/74 ואילך. יש לציין שבמהלך השנים הוחלה הלכת השיתוף גם על בני זוג ידועים בציבור.

משטר יחסי הממון מכוח הלכת השיתוף דומה מאוד בתכליתו למשטר יחסי הממון מכוח חוק יחסי ממון. אך בפרקטיקה המשפטית קיימים מספר הבדלים קטנים אשר לעתים עושים הבדל גדול בענייני חלוקת רכוש ואיזון משאבים.   

הלכת השיתוף – יתרונות וחסרונות

יתרונה של הלכת השיתוף הנו כאמור בכך שהיא חלה גם על בני זוג נשואים וגם על בני זוג ידועים בציבור שעל שניהם לא חל חוק יחסי ממון כלל. הלכת השיתוף נושאת יתרון נוסף והוא בכך שהדרישה לפרוק שיתוף ואיזון משאבים ניתנת לביצוע מיידי, לעומת חוק יחסי ממון אשר במקרים מסוימים מחייב את בני הזוג לפרוק שיתוף ואיזון משאבים דחויי למועד הגירושין בפועל.

חסרונה של הלכת השיתוף לבן הזוג אשר טוען לשיתוף הינו שראשית עליו להוכיח שבין בני הזוג מתקיימים יחסים של ידועים בציבור. שנית, עליו מוטל הנטל לסתור את החזקה לפיה בין בני הזוג לא התקיים שיתוף ברכוש או במשאבים כאלו או אחרים. הסיבה לכך הינה שעל פי חוק יחסי ממון חזקה על בני זוג שכל מה שנצבר על ידי שניהם וכל אחד מהם בנפרד שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים, והנטל לסתור את החזקה מוטל על הטוען לחוסר שיתוף. לעומת הלכת השיתוף אשר קובעת חזקה על בני זוג שלא נישאו כלל או שנשאו לפני שחוקק חוק יחסי ממון בין בני זוג שלא התכוונו לשיתוף בממון ונכסים ועל הטוען לשיתוף עליו הראיה.

התנאים להכרה בידועים בציבור הוגמשו

בשנים האחרונות בתי המשפט הגמישו את התנאים להכרה בבני זוג כידועים בציבור, וגם הקלו עם בן הזוג שחוק יחסי ממון אינו חל עליו כאשר הוא טוען לשיתוף. מהלך כזה אולי עושה מידה מסוימת של צדק חברתי, אבל הוא בהחלט יכול לעמוד בניגוד לכוונתו ולרצונו של אדם אשר לא ידע כיצד לנהוג ביחסי הזוגיות בכלל וברכוש שצבר בפרט. שהרי להעניק מרצון תמיד אפשר וזה גם הרבה יותר נעים. אבל כאשר מכריחים אדם לתת דבר מה בניגוד לרצונו, אין ספק שהוא יחווה פגיעה כזאת או אחרת.

פתרון לסוגיה זו מצוי בשני מהלכים מצטברים שהאדם אשר רוצה לשמור על רכושו צריך לבצע. האחד הינו קבלת יעוץ מתאים אשר ינחה אותו כיצד לנהוג ברכושו בתקופת יחסי הזוגיות. והשני הינו עריכת הסכם ממון אשר יבטיח את רכושו מפני חלוקה עם אדם אחר במידה והוא לא מעוניין בכך. להדגיש שכל אחד מהמהלכים המצטברים הוא חיוני ואין לוותר עליו.

הלכת השיתוף

סגור לתגובות.