הליכי גירושין מחייבים בדרך כלל אדם להתמודד עם בעיות רגשיות וכספיות מיוחדות אשר גוזלות ממנו אנרגיה רבה עקב הקרבה והתלות ההדדית שיש בין בני המשפחה. לאדם ברור שכל טעות בשיקול דעת, חוסר ידע או טיפול בלתי הולם בסוגיה, יכולים לגרום לו וילדיו נזקים גדולים ובלתי הפיכים. דא עקא, שיש הורים אשר בתקופת הליכי גירושין נמצאים עסוקים כל כך בעצמם עד שהם אינם נותנים את הדעת לגודל הפגיעה האפשרית בילדים, אשר מצביעים על המצוקה הנפשית בה הם נמצאים בבעיות התנהגות.
צרכי הגוף וצרכי הנפש
אין חולק שמשחר בריאתו זקוק האדם למלא את צורכי הגוף והנפש. אך לעומת אדם בוגר שחזקה עליו שהוא יכול לספק אותם לעצמו, ילדים קטינים מוחזקים כחסרי ישע וחסרי יכולת למלא את צורכיהם באופן עצמאי, ולכן הנורמה מטילה על הוריהם את החובה הראשונית, מכוח האפוטרופסות הטבעית, לספק את צורכיהם ההכרחיים למחיה. צרכי הגוף בהכללה הנם מזונות ילדים אשר מוגדרים כמזון, ביגוד, הנעלה, קורת גג, רפואה וכד'. צרכי הנפש הנם חינוך, אהבה, תמיכה רגשית וכד'.
היכולת לממש את טובת הילדים
למעשה, ילד ירצה לקבל מכל אחד מההורים את המקסימום שהוא יכול להעניק לו, ויש לומר שזו גם טובת הילד בעיקרה. אולם טובה זו הופכת לרעה ככל שהילד חווה מחסור בסיפוק צרכיו החיוניים למחיה. יחד עם זאת, הורה יכול למקסם את הנתינה שלו לילדים כאשר יש לו במצטבר מודעות והבנה לצורכי הילדים, רצון להעניק להם אותם, וגם את היכולת לממש זאת.
בהליכי גירושין קורה שהורים אינם נותנים מספיק את הדעת לצורכי הילדים, והיכולת לממש את טובתם מופרעת על ידי העיסוק במלחמות הדדיות, ו/או בהישרדות ו/או על ידי פעולות מכשילות מצד ההורה השני. למעשה, ככל שמדובר בהליכי גירושין קשים יותר, כך תימנע מהילד היכולת לקבל מכל הורה בנפרד ומשני ההורים גם יחד את התמיכה הפיזית והנפשית לה הוא כה זקוק, וככל שהילד קטן יותר ומידת ניזקקותו להורים גדולה יותר, כך גם פגיעתו תהיה קשה יותר.
כלל ההדדיות
ילדים מהווים ברוב המקרים מראה של היחסים בין ההורים, וסימפטום של יחסים גרועים בין ההורים יכול יבוא לידי ביטוי אצל ילדים במופנמות יתר, מוחצנות יתר, שובבות, בעיות קשב וריכוז, ירידה בהישגים במוסדות החינוך ועוד. בהתנהגות זו מביעים הילדים סימנים של מצוקה וקריאה לעזרה שבמקרים רבים אינה נשמעת ואינה נענית כלל.
אלא שבחיים, כך מסתבר, פועל "כלל ההדדיות", ובדרך כלל מתברר שהנזק אשר הורים גורמים לילדים בכלל ובהליכי הגירושין בפרט, יחזור להורים חזרה ברבות השנים.
הפחתת יכולת הנתינה החוזרת של הילד
עינינו רואות שבין הורים לילדים קיימים מעין יחסי גומלין טבעיים, כאשר מחד אהבה של הורים לילדים מוגדרת ונראית ברגיל כאהבת חינם. כלומר, ההורים יעשו כל שביכולתם בכדי להיטיב עם הילדים וזאת מבלי לדרוש תמורה כל שהיא. ומנגד על הילדים מוטלת החובה לכבד ולירא את ההורים ובכך הם מסיבים להם עונג, שמחה ונחת. פגיעה של הורים בילדים גורמת להפחתת יכולת הנתינה החוזרת של הילד בהקניית נחת וחדווה להורים, ובכך יפגעו במהלך השנים גם ההורים עצמם.
התלות שיש לילדים בקיום הורות מיטיבה
לסיכום, אין ספק שהליך פרידה או גירושין בין בני זוג גורמים למשבר משפחתי אשר אינו פוסח כלל ועיקר על הילדים הנמצאים בתווך. אך אל להם להורים לשכוח את התלות שיש לילדים בקיום הורות מיטיבה עבורם ואת החובה המוסרית והמשפטית שההורים חבים לילדים מעצם הבאתם לעולם. חשוב לציין שבעיות התנהגות של ילדים בתקופת הליכי גירושין יהוו תמרור אזהרה למצוקה שחשים הילדים בתהליך הגירושים.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
