בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה הינן שתי ערכאות שיפוטיות אשר מוסמכות על פי החוק לדון ולפסוק בדיני משפחה. ישנם נושאים בהם לערכאה אחת יש סמכות בלעדית לדון בסוגיה מסוימת, וישנם מקרים בהם לשתי הערכאות קיימת סמכות מקבילה.
כאשר שתי ערכאות שונות מוסמכות לדון באותו עניין, עלול להיווצר מצב שבו, מעבר לחוסר היעילות שבדבר, יתקבלו באותו עניין שתי פסיקות מנוגדות, דבר שמערכת המשפט בישראל אינה יכולה להכיל. לפיכך נקבע כלל של כיבוד ערכאות לפיו הדיון בתביעה מסוימת מקבילה לשתי ערכאות יתנהל באותה ערכאה בה הוגשה תביעה זו לראשונה.
מתברר שעל אף שבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבני פועלים על פי חוקים אזרחיים והם מחויבים לפסוק על פיהם, הגם בית המשפט העליון בשיבתו כבג"צ מפקח על כך, הרי שבפועל קיים שוני, לעיתים רב, בין הפסיקה של בתי הדין הרבניים לבין הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה אף באותו עניין עצמו.
לפיכך, נודעה חשיבות רבה למי מהצדדים, הגבר או האישה, אשר פותח לראשונה תביעה בנושא מסוים בבית הדין הרבני, או בבית המשפט לענייני משפחה. מכאן נולד המושג מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט בנושא של משמורת ילדים
על פי הדין העברי, חזקה שהבת הולכת למשמורת האם לעולם והבן עד גיל 6. לאחר גיל 6, במידה והאב ידרוש את הבן למשמורת והאם תסרב, האב יהיה פתור ממזונותיו. לציין שהדין העברי אינו מכיר במושג של משמורת משותפת.
כאן כאשר האב יגיש תביעה למשמורת ילדים בבית הדין הרבני יתגלה לו שהוא יכול לדרוש רק את הבן שעבר את גיל 6 למשמורתו, ועוד יתגלה לו שלכך נוספו עוד שני מכשולים והם הכלל שלא מפרידים בין אחים, וכלל ההמשכיות אשר קובע שמשום שהבן היה רגיל להיות עם אימו עד גיל 6 כך הוא גם צריך להמשיך להיות בחזקתה מעל גיל 6.
תביעה למשמורת ילדים בבית המשפט נפסקת על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר בעניין משמורת ילדים אינו מבדיל בין בן לבין בת. אמנם מונחת בחוק את חזקת הגיל הרך לפיה חזקה שטובת הילדים עד גיל 6 תהיה לאם, אבל על עקרון טובת הילד כבר נאמר רבות בבית המשפט שהוא מושג אשר מצריך בחינה מדוקדקת ומעמיקה, מה שמותיר לאבות סיכוי רב יותר לזכות במשמורת הילדים בבית המשפט לענייני משפחה על פני בית הדין הרבני. מכאן שעל פי מבחן מרוץ הסמכויות בנושא של משמורת ילדים מומלץ לאב במקרים רבים להקדים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט בנושא של הסדרי ראיה
על פניו לא אמור להיות הבדל עקרוני בין פסיקה של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה בהסדרי ראיה, אלא שבתי המשפט מאורגנים יותר והשופטים שם נכונים לקחת החלטות קשות יותר, ולכן בנושא של הסדרי ראיה ובמסגרת מרוץ הסמכויות לרוב מומלץ לאב להקדים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט בנושא של מזונות אישה
מזונות אישה נפסקים בבית הדין על פי הלכות ותיקות ועל פי עקרונות שבהם האישה היא זו שאמורה לטפל בבית ובילדים והבעל הוא זה שאמור להביא את הפרנסה הביתה. כך שהדיון בבית הדין הרבני בנושא מזונות אישה מתרכז על מערכת היחסים הפנימית בין בני הזוג. בבית המשפט לענייני משפחה נפסקים מזונות אישה כאשר לא נראה טעם מיוחד מדוע אין לפסוק לה כל עוד היא אינה עובדת וכל עוד היא עדיין נשואה לבעלה. כאן בנושא מזונות אישה ועל פי מושג מרוץ הסמכויות על הגבר להקדים תביעת גירושין ולתבוע פתור ממזונות אישה מבית הדין הרבני.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט בנושא של מזונות ילדים
באופן עקרוני הסמכות לפסיקת מזונות ילדים היא לבית המשפט לענייני משפחה אלא אם האישה הסכימה לדון בכך בבית הדין הרבני. ידוע שבתי הדין הרבניים פוסקים מזונות ילדים נמוכים יותר מאשר בתי המשפט לענייני משפחה ולכן במבחן מרוץ הסמכויות על הגבר להעדיף שהדיון במזונות ילדים יתקיים בבית הדין הרבני.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט בנושא של חלוקת רכוש בגירושין
בית הדין הרבני יעשה כל מאמץ להשהות פסיקה של חלוקת רכוש עד להסכמת בני הזוג להתגרש וכל עוד לא נקבע שעל בני הזוג להתגרש. הטעם לכך הינו שבעניי בית הדין נודעת חשיבות רבה לשלום בית בין בני הזוג ופסיקה בענייני רכוש רק תרחיק את בני הזוג מלחזור לשלום בית. לפיכך, במבחן מרוץ הסמכויות בנושא של חלוקת רכוש בגירושין, במידה והגבר מעוניין לקדם חלוקת רכוש עליו להקדים תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה.
מרוץ הסמכויות בפתיחת תיק גירושין ברבנות
לבית הדין הרבני קיימת סמכות ספציפית לדון ולפסוק בענייני גירושין בין בני זוג יהודים, כך שבענייני גירושין לא תהיה לבעל או האישה ברירה אלא ליזום פתיחת תיק גירושין ברבנות. כאן במקרה של גירושין רבנות לא יתקיים המושג מרוץ הסמכויות.
סיכומם של דברים
לסיכום בחינת זכויות הגבר במשפחה עולה שיש נושאים שבהם תהיה לגבר עדיפות להקדים תביעה לערכאה זו או אחרת ובנושא זה או אחר, הכל בהקשר למקרה ולנסיבות בהם נמצא הגבר.
שאול נוי
