זכויות הילד

זכויות הילד  |  טובת הילד |  חטיפת ילדים |  חזקת הגיל הרך

בשעה שטובת הילדים הנה הדרך שבה יש להתייחס לילדים ואיזה סוג של צרכים יש להעניק להם. זכויות הילדים הנם הכלים שהנורמה נותנת להם בכדי להשיג את אותם צרכים.

חברה מתוקנת דואגת לחלש

היכולת להגשים את טובת הילד תלוי בהכרה חברתית ונורמטיבית גם בזכויות הילדים כשני עקרונות אשר משלימים זה את זה ותלויים זה בזה. שהרי הילדים לא יכולים לממש את טובתם מבלי שטובתם תהיה ידועה, או מבלי שהנורמה נותנת לילדים את הכלים המתאימים בכדי להוציא את טובתם מהכוח אל הפועל.

חברה מורכבת מפרטים והחוסן שלה הנו סכום התוצרת של כל הפרטים אשר נמצאים בה. לפיכך, חברה מתוקנת דואגת לחלש, והיא משתדלת לתת לו את הכלים המתאימים בכדי שיוכל לצאת מהחולשה אשר מכבידה על החברה אל הדרך אשר בה יוכל להועיל לה. חברה אשר תזניח את החלש תשלם על כך מחיר כבד עד כדי קריסה.

הילדים הם דור העתיד והפנים של החברה

אחת מהקבוצות היותר חלשות בחברה הנם הילדים. הטלות המוחלטת שיש לילדים בחברה בכלל ובהורים שלהם בפרט מחייבת כל נורמה חברתית בריאה לבחון את ההתייחסות כלפיהם ולשמור עליהם מפני פגיעה. לציין שקיימת אחריות חברתית מוגברת כלפי ילדים משום שהם דור העתיד והפנים של החברה גם בהווה.

אף שקיים שוני מנטאלי בתפיסת זכויות הילדים בין מדינה למדינה הרי שזכויות הילדים הינו מושג כלל עולמי חוצה יבשות, אשר אינו תלוי בדת, שפה, מקום, זמן וכד'. לפיכך, עצרת האו"ם ניסחה את אמנת זכויות הילד אשר נכנסה לתוקף בספטמבר 1990, ועליה חתומות רוב המדינות אשר חברות באו"ם.

זכויות הילדים וטובתם

בישראל, הרי ידוע שהורים ביולוגים הנם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם מרגע הגיעם לעולם. להורים ניתנת לגיטימיות חברתית מלאה וחזקה עליהם שהם דואגים לכלל צרכי הילדים, וזאת משום שרק טבעי הדבר שהורים ירצו לשמור על זכויות הילדים וטובתם, ויעשו כל שביכולתם בכדי לממש זאת.

ברם, אפילו כאשר מדובר בחזקה שהאפוטרופסות של ההורים תוליד הורות אשר תיטיב עם הילדים, הרי שחזקה זו ניתנת לסתירה בתנאים מסוימים ובהצגת ראיות מתאימות. אחד מהמצבים היותר שכיחים לאפשרות שטובת הילדים וזכויותיהם יפגעו על ידי אחד מההורים הינו בתקופת הליכי גירושין או פרידה של ההורים. ההורים אשר עסוקים במאבקים הפנימיים בניהם עלולים לשכוח את המחויבות האישית שלהם כלפי הילדים, ובהיסח הדעת או מחוסר ידע הם עלולים לפגוע בילדים בכך שהם מעמידים את הצרכים האישיים שלהם לפני טובתם ובכך יפגעו זכויות הילדים במשפחה.

סוגיות הקשורות בהסכמות או במחלוקות

ככלל, תוקפו של הסכם בין בני זוג מחייב אישורו בפסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במעמד שני בני הזוג. בית הדין אשר נדרש לדון בסוגיות אשר קשורות בהסכמות או במחלוקות בין ההורים לא יאשר הסכם בין בני זוג ולא יפסוק בסוגיה כלשהי כאשר ימצא שטובת הילד נפגעת מכך.

הגנה על זכויות הילדים במשפחה מאפשרת להם לקבל תמיכה נורמטיבית במגוון מישורים, כאשר מישור נוסף וחשוב הינו הגנה על הצורך הטבעי של כל ילד להיות בקשר הורי תקין עם כל אחד מהוריו.

כאשר ההורים של הילדים אינם גרים תחת קורת גג אחת נדרשת הכרעה או הסכמה לגבי משמורת הילדים והסדרי הראיה. ברוב המקרים האם מקבלת את משמורת הילדים והאב את הסדרי הראיה.

זכויות הילד במצבי נקמה והפעלת לחץ בהליך גירושין

לעתים במהלך הליכי הגירושין משתמשת האם לרעה בזכות המשמורת אשר ניתנת לה מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בכדי למנוע מהאב קשר תקין עם הילדים, וזאת במטרה להתנקם בו או להפעיל עליו לחץ בכדי שיתחייב על מזונות ילדים גבוהים יותר ו/או יוותר על כספים בהסכם גירושין.

אין ספק שמעשים כאלו של אימהות מסוימות גורמים לפגיעה בטובת הילדים אשר להם עומדת זכות לגיטימית להיות בקשר תקין עם כל אחד ההורים וכן להיות מחוץ לסכסוך בניהם. אלא שכאן אומר מפעם לפעם בית המשפט את דברו בנושא, ולא אחת פסק בית המשפט לאם הוצאות משפט, והוטלו על האם גם סנקציות כספיות כנגד הפרת הסדרי הראייה וזאת מכוח שמירה על זכויות הילדים במשפחה.

זכויות הילד

סגור לתגובות.