ממזרים

הדין העברי  |  איסורי נישואין  |  שטר כתובה |  ממזרים

ממזרים הנם ילדים שנולדו לאישה יהודיה הנשואה לבעל יהודי מגבר זר שהוא אינו בעלה, וכן ילדים שנולדו מיחסי עריות. 

המילה ממזר מופיעה בשני מקומות בתנ"ך, ובשני הקשרים שונים

בספר דברים, פרק כ"ג פסוק ג' נכתב: "לא-יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא-יבא לו בקהל ה'".

ובספר זכריה, פרק ט"ו פסוק ו' נכתב: "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים".
בפרוש יונתן על דברים, פרק כ"ג, ג' נכתב: "חולונאי. כבר ביארנו שהוא לשון נכרי וזר כמו ופגע בו חילונאי וכאן דרש מלת ממזר וק"ל. ודמתרגם דביה מומא בישא דריש נוטריקון מום זרע רע".

והרמב"ן אומר שם: "ממזר. שם לאיש מוזר מאחיו ויודעיו שלא יודע מאין בא, כלשון וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים (זכריה ט' ו'), יאמר שלא ישב באשדוד זולתי איש נכרי וזר שיעבור בו, כי יכרית גאון פלשתים ממנו".

ובפרוש אבן עזרא שם: ממזר. אחז"ל הבא מן העריות והשני ממי"ן נוספין כממי"ן נהרסו ממגורות ואחרים אמרו כי הוא שם גוי וישב ממזר באשדוד כי רחוק הוא שיקרא שם ישראל ואף כי בעת הישועה בשם גנאי והמתרגם תפש דרך קצרה ודרש".

רש"י מוסיף על כך דוגמה מבראשית פרק ל"ו, פסוק כ"ד: "הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם".

במשנה, מסכת יבמות פרק ד', משנה י"ג נכתב: "איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא ב "לא יבא"; דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר: כל שחיבים עליו כרת בידי שמים; והלכה כדבריו".

ובפרוש רש"י על יבמות דף ע"ח/ב: "ממזר כתיב מום זר. כל שיש בו מום זרות". ובתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין דף מ/א פרק ג הלכה יב גמרא נכתב: "אמר רבי אבהו מהו ממזר, מום זר".

והרמב"ם על הלכות איסורי ביאה פרק ט"ו, הלכה א: "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות… בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה".

סוגים של ילדים ממזרים

על סוגים של ילדים ממזרים כותב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה י': "שלשה ממזרים הם ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדברי סופרים. אי זהו ממזר ודאי זה שבא מן הערוה הודאית כמו שביארנו. וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גירושין. וכיוצא בהן מדברי סופרים כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים".

ועל גורלו של ממזר כתב רש"י על דברים, פרק כ"ג פסוק ג': "לא יבא ממזר בקהל ה'" – "לא ישא ישראלית".

ורבינו בחיי אומר שם: "לא יבא ממזר בקהל ה'. אינו מותר ליקח בת ישראל, אבל מותר הוא בגיורת שהתורה אמרה בקהל ה' וקהל גרים אינן נקראים קהל ה'. ולשון ממזר הוא מי שנולד מן העריות שיש בהן כרת או מיתת ב"ד".

במשנה, מסכת קידושין פרק ג', משנה י"ב נכתב: "כל מקום שיש קדושין ואין עברה – הולד הולך אחר הזכר; ואיזו? זו כהנת, לויה, וישראלית שנשאו לכהן, וללוי, ולישראל. וכל מקום שיש קדושין ויש עברה – הולד הולך אחר הפגום; ואיזו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קדושין, אבל יש לה על אחרים קדושין – הולד ממזר; ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קדושין – הולד כמותה; ואיזה? זה ולד שפחה ונכרית".

ושם במשנה י"ג, רבי טרפון אומר: "יכולין ממזרים לטהר. כיצד? ממזר שנשא שפחה – הולד עבד; שחררו – נמצא הבן בן חרין. רבי אליעזר אומר: הרי זה עבד ממזר".

ושם בפרק ד', משנה א' נכתב: "עשרה יחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי. כהני, לויי, וישראלי – מתרים לבא זה בזה. לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי – מתרים לבא זה בזה. גרי, וחרורי, ממזרי, ונתיני, שתוקי ואסופי – כלם מתרין לבא זה בזה".

ושם במשנה ג' נכתב: "כל האסורים לבא בקהל – מתרים לבא זה בזה; רבי יהודה אוסר. רבי אליעזר אומר: ודאן בודאן – מתר; ודאן בספקן, וספקן בודאן, וספקן בספקן – אסור. ואלו הן הספקות? שתוקי, אסופי, וכותי".

הרמב"ם כותב בהלכות איסורי ביאה פרק י"ב הלכה ז': "עון זה אע"פ שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה'."

ושם בפרק ט"ו, הלכה א: "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר העריות בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לעולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם".

ושם בהלכה ז': "ממזר מותר לישא גיורת וכן הממזרת מותרת לגר והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר הפגום שנאמר בקהל ה' וקהל גרים אינו קרוי קהל ה'".

על הסיבה להגבלות שחלות על ממזר מדבר המלבי"ם בפרוש על יחזקל פרק י"ח פסוק ד':  "הן כל הנפשות, ר"ל הגם שמצד הגוף יש לבן קירבה, אל אביו ואביו הוא מולידו, וחולאי הגוף ורוע תכונותיהם יורישו האבות אל הבנים".

הגבלות חברתיות מרתיעות

לסיכום האמור לעיל ניתן לומר שילד ממזר נולד עם פגם או מום זר משום שהוריו הביאו אותו לעולם לאחר שקיימו יחסי מין אסורים באשמת אחד מהם או שניהם. על ילדים ממזרים חלות הגבלות חברתיות מרתיעות בנישואין ותפילה, והטעם לכך הנו שאין לאפשר לפגם להשתרש לדורות הבאים בקהל בני ישראל, הם קהל ה'.

ממזרים

סגור לתגובות.