משמורת ילדים

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות | בדיקת מסוגלות הורית

הורים ביולוגים הם אפוטרופוסים טבעיים של הילדים שנולדו להם מיום בואם של הילדים לעולם. כל זמן שהורי הילדים חיים תחת קורת גג אחת, יהיו שני ההורים משמורנים של הילדים מבלי שידרשו לפעולה כל שהיא. אך כאשר הורי הילדים אינם גרים יחד, יעלו המושגים משמורת ילדים והסדרי ראיה לדיון ויצריכו הכרעה.

הורה משמורן

הורה משמורן בהגדרה הינו הורה אשר במחיצתו שוהים הילדים ברוב הזמן. ההורים רשאים להסכים בניהם מי יהיה ההורה המשמורן ומתי יקח ההורה הלא משמורן את הילדים להסדרי ראייה. אך במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים, ידונו משמורת הילדים והסדרי ראיה בערכאה השיפוטית המתאימה אשר תכריע בכך על סמך החוק, הפסיקה וחוות דעת מגורמי הרווחה.

כלל ההמשכיות

בפועל, האם היא זו שמקבלת זכות ראשונים בהחזקת ילדים מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אשר מקנה לה חזקה (אשר נקראת חזקת הגיל הרך) לקבל את משמורת הילדים עד הגיעם לגיל שש. אך גם לאחר גיל שש יישארו הילדים במשמורת האם על פי כלל ההמשכיות והכלל שאין מפרידים בין אחים. כלל ההמשכיות קובע שילדים אשר התרגלו לשהות במשמורת האם עד גיל שש, רצוי שימשיכו להיות במשמורתה גם לאחר גיל שש. והכלל שאין מפרידים בין אחים בא לידי ביטוי כאשר יש ילד אחד מתחת לגיל שש וילד נוסף מעל גיל שש.

כוח האפוטרופסות

נמצא שהזכות למשמורת הילדים נמסרת לאם כמעט באופן אוטומטי מכוח האפוטרופסות עד שהילדים מגיעים לגיל שמונה עשרה, ויש להבהיר שהמשמורת תילקח ממנה רק אם ימצא שהיא חולת נפש בלתי מאוזנת, ו/או שהיא משתמשת בסמים קשים עד התמכרות, ו/או מסוכנת בדרך זו או אחרת לבריאות הנפשית או הפיזית של הילדים.

יש לציין שבמקרים מסוימים רצונו של הילד יכול להשפיע על קביעת המשמורת. אך במקרים הללו תיבחן יכולתו של הילד להבין את משמעות ההחלטה שהוא מקבל. בחלק ממדינות העולם הרחב קיים סידור אשר מכונה בשם משמורת משותפת, הווה אומר שהילד נמצא אצל כל אחד מההורים פרק זמן שווה.

שינוי בגישת בתי המשפט

בעבר, משמורת ילדים הייתה נמסרת לאם כדבר שבשגרה, ומשמורת משותפת יכול היה האב לקבל בהסכמת האם בלבד. אולם בשנים האחרונות חל שינוי בגישת בתי המשפט, וניתן לראות יותר אבות אשר מקבלים משמורת ילדים וגם זוכים במשמורת משותפת על אף התנגדות נחרצת מצד האם.

חלק נכבד מהסיבות לשינוי שחל בקביעת ההורה המשמורן:

  • התפתחות המשפט.
  • הרצון והמוכנות של יותר אבות להיות משמורנים על הילדים.
  • יציאה של אימהות מסוימות מתפקידי הבית אל עבר קריירה ולתפקידים טובעניים בעבודה.
  • הפיחות שחל בקרב נשים מסוימות אשר מעדיפות את טובתן האישית על פני טובת הילד, ודו"ח ועדת שניט שהצביע על כל השינויים החברתיים שהוזכרו לעיל.

לסיכום האמור ניתן לומר שהזכות למשמורת ילדים עדיין ניתנת לאם מכוח החוק והפסיקה, אלא שכיום ואף יותר מתמיד יכולים אבות לזכות במשמורת הילדים ואף במשמורת משותפת, במידה והם ידעו לדרוש זאת בדרך המתאימה.

עוד בנושא משמורת ילדים:

 

משמורת ילדים

סגור לתגובות.