המושגים הסדרי שהייה או זמני שהות החליפו בשנים האחרונות את המושג הסדרי ראייה על אף שההחלפה בין המושגים לא שינתה דבר ממהות הקשר בין ההורים לילדים או את חלוקת זמני השהות של כל הורה עם ילדיו לאחר שהורי הילדים נפרדו או התגרשו.
במשך שנים רבות בעבר נהוג היה לקרוא להורה שהילדים שהו אצלו יותר מאשר אצל ההורה השני הורה משמורן ולהורה השני נקבעו זמנים שבהם יוכל לקחת את הילדים לשהות במחיצתו, זמנים שנקראו הסדרי ראייה. וכן, משפחה שבה יש הורה משמורן עוד נקראה משפחה חד הורית.
שימוש במונחים משמורת ילדים והסדרי ראייה יצרו לעיתים מצג שווא ולפיו ההורה שאצלו נמצאים הילדים ברוב הזמן (המשמורן) הינו ההורה העיקרי והמיטיב של הילדים וההורה האחר שמקבל הסדרי ראייה ונמצא עם הילדים פחות מההורה הראשון הינו הורה של ביקורים.
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, חותם על האמור לעיל שעה שקובע את חזקת הגיל הרך, כלומר החזקה שילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם.
אלו שדגלו בהחלפת המושגים טוענו ובצדק שגם אם הילדים נמצאים אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני אין זה אומר שההורה האחד שומר על הילדים יותר, או טוב יותר מהשני ועל כן יש לדבר על אחריות הורית ולא על משמורת והסדרי ראייה, וודאי לא על משפחה חד הורית.
כלומר, אם בעבר דובר על משמורת יחידנית להורה אחד והסדרי ראייה להורה השני, או משמורת משותפת לשני ההורים, כיום יש לדבר על אחריות הורית עיקרית כהורה מרכז או אחריות הורית משותפת.
ולעניין הקשר בין ההורה שהילדים נמצאים אצלו פחות מהאחר ברור שאין הוא מסתכם בראיית הילדים בלבד אלא בנוכחות פיזית ורגשית עימם ועל כן מוכרח שאת המושג הסדרי ראיה יש להחליף במושג זמני שהות או הסדרי שהייה. הגם שלרוב אין כיום להורה אחד מסוגלות הורית גבוהה יותר משל האחר.
ואם נידרש לבחור בין המונח זמני שהות לבין המונח הסדרי שהייה, מה נכון יותר לתאר את הקשר בין ההורים לילדים ?
עושה רושם שהמונח הסדרי שהייה נכון יותר מהטעם שהאינטראקציה בין ההורים לגבי השהות של הילדים אצל כל אחד מהם איננה מסתכמת רק בזמנים קבועים ו/או מדויקים אלא בכל ההסדרים הנלווים לכך, לרבות שינויים בלתי צפויים מראש, ו/או עניין של הסעות הילדים מהורה אחד להורה השני, מוסדות חינוך, טיולים, חוגים, ימי הולדת, קשר עם המשפחה המורחבת וכד'.
ולסיכום, כבר למדנו מן העבר שבמילים, מושגים והגדרות יש כוח להיטיב או להרע, ומהאמור לעיל דומה כי החלפת המונחים עושה צדק והיגיון עם הורה שמכורח הנסיבות נפגש עם ילדים פחות מהאחר.