מזונות אישה

בפתח הדברים יצוין כי בני זוג אשר נישאים בנישואין דתיים או אזרחיים תקפים מחילים על עצמם מחויבויות הדדיות בגוף ונפש על פי סוג הנישואין שערכו ועל פי הוראות הנורמה אשר לפיה ערכו את הנישואין.

ברוב המדינות המתקדמות בעולם ניתן להינשא בנישואין דתיים ו/או אזרחיים. מדינת ישראל אמנם מכירה בנישואין אזרחיים שנערכו במדינות רבות מחוץ למדינה אך בישראל היא עורכת נישואין דתיים בלבד. לפיכך, בני זוג אזרחי או תושבי מדינת ישראל אשר מעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים יכולים לעשות זאת רק במדינת חוץ שמדינת ישראל מכירה בתוקף הנישואין אשר נערכים בה.

מזונות אישה בהגדרה הינו סכום הכסף או תנאי החיים אשר חייב בעל לספק לאשתו בתנאים המפורטים במאמר זה. מאמר זה יעסוק בחיובים ההדדיים אשר חלים על בני זוג יהודים שנשאו כדת משה וישראל, ויובהר מתי האישה זכאית למזונות ובאיזה מקרים יהיה הבעל פתור ממזונות אשתו.

הדין בנישואין בין בני זוג יהודים

נישואין בין בני זוג יהודים נשלטים על ידי הוראות הדין העברי מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אשר קובע בסעיפים 1 ו- 2:

1.        שיפוט בענייני נישואין וגירושין

ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

2.        עריכת נישואין וגירושין

חובות הבעל והאישה בנישואין על פי דין תורה

הדין העברי עוסק רבות בדיני משפחה ובין היתר מחייב את האישה בארבעה חיובים כלפי הבעל ואת הבעל בעשרה חיובים כלפי האישה. הבעל חייב שלושה חיובים מהתורה ושבע חיובים מתקנות חכמים. חובות הבעל כלפי האישה מהתורה מוזכרים לראשונה בספר שמות פרק כ"א, פסוק י' אשר אומר: "שיארה, כסותה ועונתה לא יגרע". 

אזכור נוסף על כך ניתן לראות בפרשת משפטים, מצווה מ"ו – מצוות לא תעשה שארה כסותה ועונתה לא יגרע [כט]: "מצוות לא תעשה: שלא למנוע שאר, כסות ועונה מאשתו ומאמה העבריה."

על פי הפרוש: "שארה" הוא המזון אשר דרוש לה, לאמור מזונות אישה. "כסותה" הינם ביגוד, הנעלה וקורת גג ראויה למגוריה. "עונתה" היא החובה לקיים עימה יחסי אישות.

ביחסי זוגיות תקינים ברור שהבעל יספק את צרכי הבית והאישה ברצון ושיתוף. אך בעת משבר בנישואין אם האישה טוענת שהבעל מונע ממנה את מזונותיה או ממעיט מהם, היא רשאית לפנות לבית הדין בכדי לתבוע אותו למסור לידיה דמי מזונות על פי פסק דין נושא חיוב.

לציין שעל פי הדין האישה איננה חייבת לעבוד לפרנסת הבית והמשפחה, ועל כן בעת הצורך היא רשאית לדרוש מזונות בכסף או בתנאים מבעלה עד לרמת החיים בה הורגלה בטרם פרץ משבר ביחסים בין בני הזוג, על פי הכלל שאומר: "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

פתור ממזונות אישה

הדין העברי כאמור מחייב את הבעל בפרנסת הבית ובמזונות אישה, אך להלן נציין מקרים בהם הבעל יהיה פטור ממזונותיה:

תוקפם של הנישואין הבעל יהיה פטור ממזונות אישה כאשר הנישואין בין בני הזוג אינם תקפים. בין אם הנישואין לא נערכו כדת משה וישראל. בין אם הנישואין נערכו כדת משה וישראל אך הם בטלים מעיקרם. או שהנישואין הסתיימו בפסק דין של גט פיטורין.

האישה משתכרת דיי לצרכיה   הבעל פטור ממזונות האישה אם היא משתכרת דיי לצרכיה על פי רמת החיים לה הורגלה על פי הכלל ההלכתי שאומר: "עולה עמו ואינה יורדת עימו". במידה ויש לאישה הכנסה מעבודה, או פרות מנכסים, או מכל מקור אחר, רשאי הבעל לטעון שיש לקחת בחשבון את הכנסת האישה לסיפוק מזונותיה. או בלשון הדין העברי יכול לומר לה: "צאי כי מעשה ידייך למזונותיך.".

האישה מורדת בבעלה – הבעל פטור ממזונות אישה במידה והאישה מורדת בו בכך שהיא אינה עומדת בחובותיה ומחויבויותיה כלפיו מתוקף הנישואין. אישה מורדת בהגדרה הינה אישה אשר מצערת את בעלה (גורמת לבעלה צער), ו/או מלבינה פני בעלה ברבים (מעליבה את בעלה בפרהסיה) , ו/או עושה מעשה כיעור, (מעשים בלתי צנועים שיש בהם מידה של פריצות) ו/או עוברת על דת, ו/או מכשילה את בעלה בכשרות וכו'.

האישה בוגדת בבעלה – על מעשה בגידה עם ראיות יחויב הבעל לגרש את האישה בגט פיטורין, האישה תהיה אסורה על בעלה ובועלה ומקל וחומר שהבעל פטור ממזונות אשתו.

כאמור, האישה איננה זכאית לקבל דמי מזונות בכל תנאי, אך היא עשויה לזכות בכך במידה והבעל לא ידע לשמור על זכויותיו כראוי. הבעל עלול למצוא את עצמו משלם מזונות לאישה ובין היתר כל עוד בית הדין הרבני יקבע שיש סיכוי לשלום בית.

יש להדגיש שחיוב בעל במזונות אישה נותן לאישה יתרון גדול על פני הבעל בהליכי גירושין, במיוחד כאשר הבעל חייב לשלם גם מזונות ילדים. היתרון שיש לאישה אשר זוכה במזונות יאפשר לה להפעיל לחץ כספי כבד על הבעל בכדי לזכות בחלק גדול יותר מהרכוש ו/או המשאבים המשותפים של בני הזוג.

אישה אשר תטען שהיא איננה מקבלת את מזונותיה לפי פסק הדין תוכל לפנות להוצאה לפועל ובמסגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל מזונות היא תוכל להפעיל על הבעל סנקציות כאמצעי לחץ נוסף כנגדו. 

לפיכך יש להתגונן כראוי מפני תביעה למזונות אישה, הגם שיש צעדים מקדימים אשר מאפשרים לבעל לפעול בדרך אשר תפתור אותו מלכתחילה ממזונותיה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

מאמרים נוספים:

דמי מזונות  |  מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדשדמי מזונות לגבר

סגור לתגובות.