קביעתה של משמורת ילדים מוסדרת בסעיפים 24, ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, לפיהם עניין משמורת הילדים יוסדר בעיקר בעת שהוריו של קטין חיים בנפרד בין אם התגרשו ובין אם לאו. הוריו של קטין רשאים להסכים בניהם מי מהם יזכה באפוטרופסות על הקטין, חלקית או מלאה, מי במשמורת הילדים ומי יקבל הסדרי ראיה. אולם במידה ובין ההורים לא תהיה הסכמה בנידון רשאי בית המשפט לקבוע עניינים אלו על פי עקרון טובת הילדים וחזקת הגיל הרך.
על פניו נראה שהעניין ברור ופשוט, אלא שבהעדר הסכמה בין ההורים נדרש בית המשפט להכריע במשמורת ילדים והסדרי הראיה, ועוד קודם לכן רשאי כל אחד מההורים להגיד את דברו בכתב ובעל פה, דבר אשר מצריך פעילות משפטית אשר עלולה לקחת זמן ממושך.
יציבות ומרכז חיים מסודר מהווים חלק מהקריטריונים לשמירה על טובת הילדים ואף על פי כן, אם תקבל משמורת זמנית על הילדים אם תבקש זאת, אפילו אם היא עזבה את הבית המשותף ולקחה את הילדים איתה למקום מרוחק מהאב, ואין נפקא מינה אם מדובר במשמורת ילדים עד גיל 6 או מעל גיל 6.
מתן משמורת זמנית לאם אשר עוזבת את בית המגורים המשותף, רחוק מהאב ועוקרת את הילדים מהסביבה הטבעית שלהם ללא סיבה נראית לעין, יוצר מצב עובדתי בשטח לפיו ככל שעובר הזמן תהיה ידה של האם על העליונה במשמורת הילדים משום שבית המשפט אינו יכול לחייב את האם לשוב לבית המשותף ולהיות במחיצת בן הזוג, ויחד עם זאת השבת הילדים לסביבה הקודמת עלול לגרום להם נזק נוסף בעקבות המעבר החוזר.
זכות הפנייה לערכאות המשפט הינה זכות יסוד במדינת ישראל ולפיכך גם אין אפשרות למנוע מהאם להגיש תביעה למשמורת ילדים זמנית, אשר נענית כאמור ברוב המקרים בחיוב ובתוך זמן קצר מיום הבקשה. בית המשפט אמנם נותן לאב אפשרות להגיב על הבקשה למשמורת הזמנית, אך מסירת העתק מהבקשה והחלטת בית המשפט לתגובת האב לוקחים זמן יקר אשר מתבטא בריחוק של הילדים מהאב ומהסביבה הטבעית שלהם למשך זמן, ולעיתים קרובות האב אף אינו רואה את הילדים בתקופה זו.
בכל הנוגע לענייני משפחה רבים מבין הגברים מתנהלים מול נשים בכלל ואמהות בפרט בדרך של הגנה, ללא יוזמה, והדבר נותן לאמהות יתרונות משפטיים רבים בכל תחומי המשפט במעמד האישי ולעיתים קרובות על חשבון טובת הילדים.
במקרה שהצגנו לעיל בו אם עוזבת את הבית המשותף ולוקחת איתה את הילדים ללא שום הצדקה אין לאב להמתין עד שהאם תגיש בקשה למשמורת זמנית אלא עליו ליזום בקשה להשבת הילדים למקום מגוריהם הטבעי ככל שהוא יכול לטפל בהם, או לכל הפחות להגיש בקשה דחופה למתן הסדרי ראיה זמניים.