עד לא מזמן משמורת ילדים משותפת היתה נתונה להורים מעטים בלבד, בעיקר בהסכמת שניהם. בשנים האחרונות חל בהדרגה שינוי מהפכני בכך שאבות דורשים מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים, פקידות הסעד פתוחות לשמוע זאת ובתי המשפט אף מקדמים את הסידור של משמורת משותפת.

אנחנו עדיין לא שם, אבל משמורת ילדים בגישה החדשה תקדם את הסידור לפיו משמורת ילדים משותפת תהיה ברירת המחדל למשמורת הילדים וזאת ככל ששני ההורים ירצו בכך. ובמה דברים אמורים ?

ילדים הינם ללא ספק אחד מהדברים החשובים לאדם אם לא החשוב מכולם. ואולם כאשר בני זוג, הורים לילדים, נפרדים זה מזה, עולה הצורך לבחון את מעמדו וקרבתו של כל אחד מההורים בחיי הילדים מהטעם ששני ההורים כבר לא יכולים לחיות תחת אותה קורת גג אחת ולשהות עם הילדים ביחד.

הסכמה בין הורים לגבי משמורת והסדרי שהייה תייתר הכרעה שיפוטית, ואולם במידה ולא תהיה הסכמה, לא יהיה מנוס מאשר להביא את הסוגיה בפני הכרעה שיפוטית. הכרעה שיפוטית בעניין משמורת והסדרי שהייה איננה קלה, הגם שמדובר בהכרעה מקצועית שאיננה נמצאת בתחום המקצוע השיפוטי. לפיכך, יאלץ השופט, שהוא גם הפוסק הסופי בסוגיה זו, להיעזר בחוק המתאים לכך ובגורמים מקצועיים חיצוניים לאולם בית המשפט.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חזקת הגיל הרך)

סעיף החוק אשר דן בסוגיית משמורת הילדים הינו סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם כי זאת טובתם. כלומר, סעיף החוק קובע שחזקה (חזקת הגיל הרך) כי טובת הילדים עד גיל 6 להיות במשמורת האם ועל האב חל נטל לא קל לסתור את החזקה כי אין זו טובתם.

אין ספק שמדובר במחסום קשה למעבר אשר מונע גם מבתי המשפט וגם מפקידות הסעד אשר ידרשו לתת חוות דעתם בתסקיר בדבר המשמורת והסדרי השהייה לא להעדיף באופן מובהק את האם כמשמורנית.

בעבר נעשו ניסיונות לבטל ו/או לתקן את סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות על ידי חברי כנסת אך ללא הועיל משום שחברי כנסת דתיים בעיקר וחברות כנסת מכל הסיעות התנגדו לשינוי כל אחד מסיבותיו, כאשר הטענה העיקרית שעלתה בפי כולם היתה שטובת הילד עד גיל 6 להיות במשמורת האם ועל לכן אין צורך לשנות את סעיף החוק.

ועדת שניט

לאור התקדמות הדור ולאור הפעלת לחץ חברתי מצד קבוצה גדולה של גברים שרצו בכל מאודם לקחת חלק גדול יותר בחיים של הילדים הוקמה בשנת 2005 על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני ועדת שניט שבראשה עמד פרו' דן שניט. ועדת שניט נדרשה לחוות דעתה ולתת המלצותיה בדבר הסדר המשמורת בין ההורים אשר ישרת את טובת הילד.

וועדת שניט פרסמה את המלצותיה בשנת 2011 (כעבור 6 שנים) ובשורה התחתונה המליצה כי לטובת הילד יש לאפשר לאב לשהות עם הילד באותה מידה שהוא שוהה עם האם, ואף לאפשר לאב לקיים את אותם תנאי מחייה בביתו כשם שהאם מקיימת עם הילד בביתה.

ועדת שיפמן

ואולם שושנה וקוץ בה משום שאבות אשר זכו במשמורת משותפת ואף רצו לקיים זאת בפועל לא יכלו להתמיד בכך משום שהם עדיין נדרשו לשלם מזונות גבוהים. כך נולדה באופן מתבקש בשנת 2006 ועדת שיפמן אשר נדרשה לתת חוות דעתה בדבר גובה המזונות שיש לחייב אב בכלל ובמשמורת משותפת בפרט.

בשנת 2012 פרסמה ועדת שיפמן את המלצותיה אשר קבעו כי יש להפחית מהאב את החיוב במזונות באופן משמעותי בכדי שיוכל לחיות את חייו בכבוד, וכן בכדי לאפשר לאב לקיים משמורת משותפת ואף לעודד אותה לטובת הילד.

מסקנות ועדת שנית וועדת שיפמן, על אף שהיו מבוססות מחקרית, היו בגדר המלצות שלא יכלו לשנות את החוק ולא את הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי המשפט המחוזיים כערכאות ערעור. רק החלטה של בית המשפט העליון ו/או שינוי בחקיקה כלו להביא את השינוי בפועל שלא רחק היום וגם הגיע.

פסק הדין בבע"ם 919/15

לבית המשפט העליון הגיעו שני ערעורים מהמחוזי על גובה חיוב האב במזונות הילדים. בית המשפט דן בסוגיה במוטב מורחב של 7 שופטים בבע"ם 919/15. בית המשפט העליון בחן את האמור במסקנות ועדת שניט, ועדת שיפמן, חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים והחלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל ולבסוף ביום: 19.7.2017, ניתן פסק דינו.

פסק הדין קובע כי אב לא יצטרך לשלם לאם מזונות כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת ככל שיש לשני ההורים הכנסות זהות מכל המקורות. אב בעל הכנסה נמוכה מהאם במשמורת משותפת רשאי לדרוש מהאם לשאת בנטל גבוה יותר בחיוב המזונות. וכאשר הילדים נמצאים במשמורת האב ולאם יש הסדרי ראיה או בשמם כיום הסדרי שהייה רשאי האב לחייב את האם לשלם לו, או לחייב את האם לשאת בסכום גבוה למזונות הילדים.

כיצד פסק הדין בבע"ם 919/15, מקדם משמורת משותפת ?

כאמור, בטרם ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15 רוב המזונות היו חלים על האב, וכאשר היה מדובר באב אשר משתכר את הסכום הממוצע במשק ומטה, לא היה נותר לו מהמשכורת אפילו את הסכום המינימאלי לסיפוק צרכיו ההכרחיים. ככל שהיו יותר ילדים משותפים כך הלכה והחריפה הבעיה. האבסורד בנוסחה הקודמת היה שמזונות האב לא היו יורדים מסף מינימום גם אם הוא היה עני מרוד והאם עשירה מופלגת.

תוצאה כזאת היתה גורמת לאב להתרחק מהילדים אשר מטבעם הינם בעלי דרישות. לאב היו נפתחים על ידי האם או על ידי המוסד לביטוח לאומי תיקים בהוצאה לפועל, ומכל זה היו הילדים הנפגעים העיקריים.

פסק הדין בבע"ם 919/15, קובע כי במשמורת משותפת יהיה האב פתור ממזונות ילדים במידה וגובה ההשתכרות שלו היה זהה להשתכרות של האם. עם זאת, גם החיוב במזונות הילדים מעל גיל 6 יהיה על פי יחס ההכנסות שיש להורים וביחס להסדרי השהות שיש לכל הורה עם הילדים.

משמורת ילדים כבררת מחדל

לפני פסק הדין בבע"ם 919/15, היה בית המשפט מפחית לאב במשמורת משותפת 20 אחוז מגובה המזונות שהיה אמור לשלם כאשר הילדים היו במשמורת האם. ברור כי במשמורת משותפת היה האב מוציא הרבה יותר מעשרים אחוז מגובה המזונות אשר מופחתים לו, ולפיכך ככל שהיה מדובר באבות בעלי הכנסה ממוצעת ומטה סידור כזה היה מרחיק את האבות ממשמורת משותפת.

משמורת ילדים בגישה החדשה

על פי סידור המזונות החדש אין כל מניעה שמשמורת משותפת מעל גיל 6 ואף למטה מכך תהיה ברירת המחדל כאשר האב ירצה זאת, ובמיוחד לאור העובדה שבתי המשפט מתחילים לעודד זאת. הגם שאימהות מעוניינות כיום יותר מבעבר לפנות לעצמן זמן להגשמה עצמית.

לפרטים נוספים צור קשר

כל מי שעוסק בענייני משפחה יודע שהליכי גירושין מכילים פן משפטי אשר מסור לטיפול עורכי דין בלבד. ואולם, בשונה מתחומי משפט אחרים, ולאור העובדה כי מדובר בדיני נפשות, יש לתחומים הנלווים לפן המשפטי והקשורים למערכת היחסים הסבוכה במשפחה מקום חשוב לא פחות ולעיתים אף חשוב יותר מהפן המשפטי.

פנייה לייעוץ או טיפול משפטי של עורך דין בלבד בתחילת משבר במשפחה יכולה לעזור, ולאידאה יש פתרונות גם בעניין זה, אך בהרבה מקרים היא איננה מספיקה משום שהבחינה הצרה של הפן המשפטי איננה מספקת את התשובה הכוללת הנחוצה לשמירה על זכויות הגבר והקונפליקט במשפחה.

רק בחינה מותאמת ומתואמת ככל הנדרש של העוסקים בתחום ענייני המשפחה יכולה לסייע לגבר ולמשפחה לפתור את המשבר בצורה המיטבית. כאן נכנס ארגון אידאה לפני כ- 20 שנה לשמירה על זכויות הגבר במשפחה.

לרשות הגבר והמשפחה בישראל עומדים באידאה מיטב בעלי המקצוע בתחום ענייני המשפחה, לרבות יועצים זוגיים, עובדים סוציאליים, מתאמים הוריים, מגשרים וכד'. ניתן לקבל גם טיפול משפטי מעורכי דין על פי התנאים המפורטים בעמוד הבית.

ויודגש כי בעלי המקצוע מחויבים למתן שירות ברמה גבוהה ולמחירים נמוכים מהמקובל בשוק הפרטי, הכל תחת קורת גג אחת בלווי צמוד ושיתוף פעולה מלא עם אידאה. כי אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה מלווים אותך לאורך כל הדרך.

הדעה הרווחת על זכויות הגבר בגירושין

בקרב גברים רבים רווחת הדעה שלהם יש מעט זכויות בגירושין לעומת נשים "שמקבלות הכל".  וכל זאת מדוע ? משום שנשים מעודכנות יותר ומתעדכנות הרבה יותר מהר מגברים בזכויות שמגיעות להן במשפחה, והן גם הראשונות להגיש תביעות בבתי המשפט אשר בהרבה מקרים נותן יתרון למי שמגיש את התביעות ראשון.

אכן, לעיתים ניתן לומר שלאישה יש יתרון משפטי מכוח היתרון שיש לה במשמורת הילדים וקבלת המזונות עבורם, אולם בהחלט אין לקבוע כלל גורף לפיו לגברים אין זכויות בגירושים בכלל או אפילו שידם של גברים נחותה באופן משמעותי מזו של נשים.

יחד עם זאת גם היתרונות שציינו לעיל יצטמצמו למינימום, חלקם יתבטלו, במידה והגבר ידע לקבל את הסיוע הנכון ואף יפעל לפיו בזמן המתאים. נציג להלן התייחסות תמציתית ופתרונות לכל אחת מהיתרונות, לכאורה, אשר ניתנות לנשים:

זכויות הגבר במשמורת ילדים לאחר גירושים

בית המשפט לא ידון כלל במשמורת ילדים מבלי שאחד מההורים הגיש תביעה. ואם שני ההורים הגישו תביעות נגדיות בנושא, בית המשפט יפסוק את משמורת הילדים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ששם הכלל העליון לפסיקת משמורת ילדים הינו טובת הילד. ככלל, במבחן טובת הילד נמצא שעבורו טוב יהיה אם ישאר באותו קשר עם כל אחד מההורים כפי שהיה קודם לפרידה בניהם, אלא שברוב המקרים זה לא מסתדר מעצמו משום שההורים כבר אינם גרים תחת אותה קורת גג והאם היא הראשונה למשוך אליה את משמורת הילדים.

לצורך פסיקת משמורת ילדים בית המשפט נעזר בשרותי מחלקת הרווחה אשר ימסרו לו חוות דעת סוציולוגית על הקשרים אשר רקומים בין כל הצדדים במשפחה. לעיתים קרובות בית המשפט נעזר ביחידת הסיוע שליד בית המשפט בכדי לקבל לפחות הסכמה זמנית שתספק את צורכי שני ההורים.

לצורך הכרעה סופית במשמורת הילדים בית המשפט יבחן מה אופי הקשר הפיזי והרגשי שיש לכל אחד מההורים לילדים, כאשר הקשר הרגשי מתבטא בהענקת חום ואהבה לילדים, והקשר הפיזי הינו הנוכחות שיש לכל הורה בחייו של הילד. בשקלול שני המרכיבים העיקריים הללו תיפסק משמורת הילדים אם לאב או לאם או לשניהם על דרך של משמורת משותפת.

לציין שבהרבה מקרים אבות מוותרים לאם על משמורת הילדים מהטעם שנדמה להם כי מדובר בקרב אבוד מראש. אלא שבימינו והרבה יותר מאשר בעבר שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה הם שופטים אקטיביסטים אשר לא נרתעים לפסוק משמורת ילדים לאב, משמורת משותפת או הסדרי ראייה רחבים וזאת אפילו בניגוד להמלצות פקידת הסעד.

זכויות הגבר במזונות ילדים לאחר גירושין

אחת הבעיות היותר קשות לגברים מהמעמד הבינוני ומטה בימינו הינה גובה תשלום דמי מזונות ילדים אשר חלים עליהם והדבר נובע משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת הינה יוקר המחיה שעליה אין לנו שליטה, והסיבה השנייה הינה פסיקת מזונות על פי דין דתי שלא התאים את עצמו לזמננו. מדובר בעניין שמתחיל להשתנות וכיום בתי המשפט מחייבים אב במשמורת משותפת לשלם חמישים אחוז ואף פחות מגובה המזונות הרגילים.

זכויות הגבר במזונות אישה בנישואין ולאחר גירושין

דמי מזונות אישה נפסקים על פי בחינה של שלושה כללים עקרים. כלל ראשון הינו קשר הנישואין שבלעדיו אישה אינה זכאית למזונות. כלל שני הלכתי הינו "עולה עמו ואינה יורדת", כלומר, אם האישה משתכרת די לצרכיה האישיים, הבעל פתור ממזונותיה. הכלל השלישי הינו שבמידה והאישה מורדת בבעלה, כלומר אם האישה אינה מבצעת את התפקידים המסורתיים אשר היא מחויבת בהם על פי ההלכה, הבעל יהיה פתור ממזונותיה.

בימינו, עקב יוקר המחיה והרצון של נשים רבות להיות עצמאיות, הגם שמטלות הבית אינן קשות כבעבר, נוכל למצוא הרבה נשים בשוק העבודה, ולאישה שלא תראה סיבה מיוחדת מדוע היא אינה יוצאת לעבוד, במיוחד שיש ילדים גדולם, לא יפסקו לטובתה מזונות אישה.

זכויות הגבר בתשלום כתובה

כלל הלכתי עתיק קובע שהבעל חייב לשלם לאישה כתובה במידה והוא רוצה לגרש אותה בעל כורחה או במידה והוא מעוניין לשאת אישה נוספת תחתיה. כיום החוק אוסר ביגמיה וממילא קיימת לאישה זכות סירוב להתגרש, כך שנושא הכתובה יפסק רק כנגד גבר אשר יקלע לדיינים עוינים לו בבית הדין, ו/או אם יכנס לדיון לבד /או יכנס לדיונים בבית הדין עם מייצג שלא מכיר את הדין כהלכה.

זכויות הגבר במחלקת הרווחה

תפקידם של העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה הינו לתת לבית המשפט תמונת שטח על הרקע המשפחתי והאישי של כל אחד מבני הזוג ועל הקשרים שיש לכל אחד מהם כלפי השני וכלפי הילדים. לאחר הצגת נתונים אלו הם נדרשים במקרה של תביעת משמורת ילדים או תביעה להסדרי ראייה לתת לבית המשפט המלצות כיצד יש לפסוק בסוגיה.

במחלקת הרווחה בין מסיבה של עומס עבודה ובין מסיבה של דעות קדומות, קולו של האב נשמע פחות מקולה של האם ככל שהיא מתנגדת לקשר בינו לבין הילדים בטענות וטוענות שונות. אף שלפי הרקע המשפחתי יש לפסוק לאב משמורת עיקרית, משמורת משותפת או אפילו הסדרי ראייה זמניים באופן מיידי, אלו יומלצו לאחר בחינה זהירה ויצאו אל הפועל בהדרגה.

חשוב לציין שכיום בתי המשפט מתערבים הרבה יותר בהמלצות פקידת הסעד מאשר בעבר והרקע המשפחתי שלפני הגשת ההמלצות הסופיות על יד העובדת הסוציאלית תופס בעיניהם מקום חשוב ובלתי נפרד בבואם לפסוק בתביעות האב. יצוין שפניה מקצועית לבית המשפט בתביעה להסדרי הראיה מקצרת באופן משמעותי את הזמן בו בית המשפט פוסק הסדרי ראיה.

עוד חשוב לציין שבמידה ועומדת בפני בית המשפט גם תביעה של האב למשמורת ילדים, המלצות התסקיר של מחלקת הרווחה יגיעו הרבה יותר מהר לשולחנו של בית המשפט.

זכויות הגבר במשטרת ישראל

משטרת ישראל הקימה בעבר הלא רחוק מחלקה מיוחדת שנקראת מחלקת אלמ"ב (אלימות במשפחה) אשר נועדה לטפל בסכסוכים משפחתיים. מחלקה זו פעלה בזמנו על פי נוהל קבוע לפיו של הרחקת הגבר מהבית לאחר שהאישה הגישה נגדו תלונה על אלימות.

הגבר היה מורחק על ידי המשטרה למשך 7 ימים בעוד שבמשטרה היו ממליצים לאישה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה מהבית, משום שבית המשפט יכול במקרים מסוימים להרחיק את הגבר מהבית למשך 3 חודשים ויותר.

במסגרת הבקשה למתן צו הגנה אישה יכולה לבקש מבית המשפט לתת כנגד הגבר צו הרחקה מהבית והדבר ינתן לה במעמד צו אחד, בדרך כלל לארבעה ימים. לאחר מכאן יתקיים דיון במעמד שני הצדדים ובדיון תהיה לגבר הזדמנות לטעון את טענותיו. כאן בעזרת יעוץ וטיפול נאותים בית המשפט ידחה את בקשת האישה להרחקת הגבר מהבית ככל שיסתבר לו שאין בטענות האישה דבר של ממש.

לציין שמאחורי הנוהל המשטרתי שהוזכר לעיל, עמד הרציונל לפיו אם אישה מתלוננת במשטרה על אלימות במשפחה מצד הגבר, זה מצביע על העובדה שקיים סכסוך בין בני הזוג ולכן בכדי להרגיע את הרוחות יש להפריד בין הניצים. כאן, הרבה יותר קל להרחיק גבר מהבית מאשר אישה וזאת, כאמור, גם היתה התוצאה אפילו אם האישה היא זו שיצרה את הפרובוקציות.

מסתבר שנשים רבות עלו על הגל שנוצר ויזמו תלונות סרק כנגד גברים על אלימות במשפחה כדרך של נקמה ובמטרה להגיע להישגים משפטיים. התגובות לכך מצד משטרת ישראל ובתי המשפט לא אחרו להגיע וכיום הרבה יותר קשה לאישה להרחיק את הגבר מהבית. הגם שנשים אשר מגישות תלונות ו/או תביעות סרק כנגד גברים מסתכנות בחיוב של הוצאות משפט.

לסיכום

חשוב להדגיש, וכפי שגם נכתב כאן באופן תמציתי, בכל אחד מהנושאים שהוזכרו לעיל יש לגבר מה להגיד, ככל שהוא יעשה זאת, בהתמודדות מול האישה. שמירה על זכויות הגבר בגירושים איננו דבר מובן מאליו.

יש להעיר שחלק מנציגי מערכת המשפט ושירותי הרווחה עדיין מתנדנדים בין התפיסות הישנות לבין החדשות, ולכן בכדי להגיע להישגים בכל ענייני הגירושין חשוב להיעזר בגוף בעל ניסיון רב ועשיר בשמירה על זכויות הגבר בגירושין.

במידה והינך מעוניין בייעוץ וסיוע אשר ניתן בעלויות נמוכות מהנהוג בשוק, פנה לאידאה באמצעות האתר, או בטלפונים שמספרם: 03-6132225, 1800-270-280.