כתבה שפורסמה ביום: 6/1/15, בחדשות ישראל היום:
הגישו תביעת נזיקין על אונס וישלמו פיצויים על הוצאת לשון הרע
על פסק הדין
חמש נשים הגישו תלונה במשטרה ותביעת נזיקין כנגד גבר על אונס ובית המשפט חייב אותם לשלם לגבר פיצויים בסכום כולל של 1.7 מליון ש"ח בגין הוצאת לשון הרע, עגמת נפש ותלונת שווא במשטרה.
נראה שמדובר במקרה חריג ותקדימי, ובכל אופן, אנחנו לא שומעים בכל יום פסקי דין מהסוג הנ"ל. מה הסיבות לכך ? מה היא תביעת נזיקין על תלונת שווא ? וכיצד בית המשפט מתייחס לסוגיה זו ?
מעשה של אונס בכלל
זה דבר מוזר, אבל עד לפני מספר שנים חוק העונשין הכיר במושג אונס או אינוס כמעשה של גבר כלפי אישה בלבד. כיום החוק תוקן והמושג אונס מיוחס גם לגבר וגם לאישה אשר מבצעים, כלשון החוק ובחלקו, בעילה של אדם אחר בהעדר הסכמתו.
יש להקדים ולומר שמעשה של אונס הוא עבירה חמורה מאוד כלפי הנבעל והטראומה אשר נגרמת לו כתוצאה מהמעשה גדולה מאוד. לפיכך, אין ספק שיש להעניש כל אדם אשר נתפס כאנס במלוא החומרה, ואולם אין לשכוח את הנזק הרב אשר נגרם לאדם הנחשד במעשה אונס לאחר שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה.
כיצד המשטרה מתייחסת לתלונה של אישה על אונס
משטרת ישראל אמונה על השמירה של שלטון החוק ומתוקף תפקידה היא אמורה, בין היתר, לחקור תלונות של עבירות פליליות ובמידת הצורך גם להמליץ על הגשת כתב אישום.
אישה אשר מגישה כנגד גבר תלונה על אונס גורמת לזעזוע במשטרה אשר מעמיד את כל החוקרים על הרגליים ובאופן אינסטינקטיבי הם כבר מחליטים שהגבר אשם עוד לפני שגולל את גרסתו לאירוע הנטען על ידי האישה.
במקרים רבים במשטרה גורסים שזה לא הגיוני שאישה רכה ושברירית תעליל על גבר מעשה של אונס, שכן עצם הגשת התלונה עצמה, בה היא צריכה לדבר על מקרה האונס, גורמת לה נזק גדול שיש לקחת אותו ברצינות רבה בעת הגשת התלונה והחקירה של החשוד.
הגם שהנחיה 2.5, שהנחתה בעבר עדנה ארבל, פרקליטת המדינה לשעבר, לפיה אין להעמיד לדין אישה אשר נתפסת בתלונת שווא על מעשים אסורים במשפחה בכלל ומעשים מיניים כלפיה בפרט לעיתים נעלמת כליל מענייהם. כך שהפרצה לגנב גדולה.
כיצד בית המשפט מתייחס לכתב אישום פלילי על אונס
כמו בהרבה מקרים, המזור של הגבר נמצא בידיו של חוקר או חוקרת חכמים ומיומנים במשטרה ו/או בידי שופטי בית המשפט אשר יאפשרו לגבר לקבל את יומו בדין ולטעון את טענותיו כהלכה.
יחד עם זאת, הרשעה במעשה פלילי מחייבת ראיות אשר יוכיחו את אשמתו של הנאשם במעשה מעל לכל ספק סביר, ועל אף אחוז ההרשעות הגבוה, אשר רובם ככולם נגמרים בעסקת טיעון, עדיין לגבר עומדת זכות החפות.
אחוז ההרשעות בכתבי האישום אשר מוגשים כנגד גברים הינו מעל 95 אחוז וקשה מאוד להאמין שרק 5 אחוז מבין אלו שהוגש נגדם כתב אישום זכאים. מכאן עולה הסבר מתבקש אחד, רוב הגברים חותמים על עסקאות טיעון בכדי לסיים את הפרשה מהר ככל הניתן, וזאת אפילו במחיר של הרשעה, או בעונש ללא הרשעה.
כיצד מתייחס בית המשפט לתביעת נזיקין על אונס
במסגרת ההליך הפלילי רשאי הקורבן, לדרוש מבית המשפט לחייב את המורשע בפיצויים כספיים על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהמעשה הפלילי נגדו. עם זאת, עומדת לקורבן הזכות גם לתבוע פיצויים נזיקיים בתביעה אזרחית כנגד הפוגע.
מפסק הדין עולה שאותן נשים הגישו תביעת נזיקין אזרחית כנגד הגבר לאחר שבהליך הפלילי הוא זוכה. הגבר שהחליט ללכת עם העניין עד הסוף הגיש נגד אותן נשים תביעת נזיקין נגדית על כל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרשה.
כיצד בית המשפט מתייחס לתביעת נזיקין אשר הוגשה כנגד אדם שבדה מעשה אונס
בית המשפט עומד בראש הכס ולשופטים בעניין זה ידוע איזה מסלול של ייסורים עובר אדם אשר נחשד בעבירה של אונס. יחד עם זאת, בית המשפט אינו כפוף להנחיה של עדנה ארבל כאמור, ובעניין זה במידה ויתברר לבית המשפט שהתלונה על האונס בדויה, ודאי תביעת הפיצויים שהוגשה בעקבותיה, הוא יפסוק לנפגע פיצויים גבוהים על כל הסבל שעבר, לרבות עגמת נפש, תלונת שווא במשטרה הוצאת לשון הרע והוצאות משפט.
התנאים שבהם גבר זכאי בפלילים יכול לזכות בפיצויים עקב תלונת סרק והנזק הכולל אשר נגרם לו כתוצאה מהתלונה הינם ללכת עם ההליך הפלילי עד להוכחת חפותו ולאחר מיכן להגיש תביעת נזיקין כנגד האישה.
בדרך זו פעל הגבר בפסק הדין אשר פורסם לעיל, דבר אשר יכול לאשר שהמונח "זכויות הגבר" איננו רק סיסמה אלא גם דבר שבעובדה.
בשולי הדברים יצוין כי הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה מיום 21.3.2016, רוקנה מתוכן את ההנחיה שקבעה בעבר פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, כך שהדרך להשיג כיום פיצויי בנזיקין על הגשת תלונת שווא קלה יותר מבעבר.
