בעשרות השנים האחרונות אבות רבים חויבו במזונות גבוהים ממה שהם יכולים לשאת ועל כן במוסד לביטוח לאומי ובהוצאה לפועל נצברו חובות רבים. אימהות רדפו אחרי אבות בעיקולים ופקודות מאסר והנפגעים העיקריים היו הילדים אשר נאלצו לגדול בקונפליקט מתמיד בין הוריהם. נדמה היה לחשוב כי הדין העברי במקורו אשר מכוחו נפסק החיוב במזונות היה הסיבה לכך, אך לא כן הוא כי אם תקנת שעה שתוקנה על ידי הרבנים הראשיים בשנת תש"ד ממניעים של צו השעה הם שגרמו לכך.
לפיכך, ולאור העובדה כי עברה השעה שלחנו ביום: 2.6.2010, מכתבים לכל הנוגעים בדבר כאמור להלן בדרישה לבטל את תקנות תש"ד, שתוקנה בחודש ינואר 1944 על ידי הרבנים הראשיים דאז הרב הרצוג והרב עוזיאל בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.
מכתב ששלחנו למשרד המשפטים – ייעוץ וחקיקה הועבר לעיון ועדת שיפמן שנדרשה בזמנו בהוראת שר המשפטים לתת את חוות דעתה בדבר הצדקת חיוב מזונות הילדים אשר חלים על האב, ומכתב ששלחנו לרבנים הראשיים ולמנכ"ל בתי הדין הראשיים נענה על ידי היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד הרב יעקובי אשר תמך במפורש בטענות שהעלינו במכתב והמליץ לרבנים הראשיים לכנס את מועצת הרבנות הראשית בכדי לדון ולהחליט בסוגיית חיוב האב במזונות הילדים.
ועדת שיפמן פרסמה את מסקנותיה בחודש אוקטובר 2012, בהם קבעה כי יש להפחית באופן משמעותי את נטל החיוב במזונות אשר חלים על כתפי האב בכדי לאפשר לאב לספק לילדים את אותה רמת חיים שהם רגילים לקבל אצל האם ובכדי לעודד משמורת משוטפת בין ההורים.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדרשו נשיאי בית הדין הגדול לתת חוות דעתם בעניין היקף חיוב האב במזונות הילדים, ולאחר שנשיאי הרבנות הראשית כינסו את מועצת הרבנות הראשית ניתנה חוות דעתם כי ניתן לסתות מהאמור בתקנות תש"ד, על האם לקחת חלק במזונות הילדים וכל דיין רשאי לפסוק על פי הנתונים העובדתיים אשר מובאים בפניו.
בית המשפט העליון במוטב של 7 שופטים אימץ את החלטת מועצת הרבנות הראשית במלואה וחלק ניכר מהמלצות ועדת שיפמן וביום: 19.7.2017 קבע כי מזונות הילדים מגיל 6 יחולו על שני ההורים על פי יחס ההכנסות הפנויות שיש לכל אחד מהם ובהתאם לזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
אין כל ספק כי מדובר בפסק דין היסטורי אשר משווה את מעמד האב בחיוב מזונות הילדים לזה של האם והמרוויחים העיקריים הינם הילדים שיכולים לקבל נוכחות אמיתית של האב בחיים שלהם.
ועוד בעניין זה.
מזונות ילדים יהודיים נפסקו עד שנת תש"ד (1944) על פי משנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך. האב חויב בצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 6 מדין תורה ומגיל 6 ואילך מדין צדקה. דין תורה חל על האב בלבד ולא משנה כמה אמידה היתה האם, ובדין צדקה חויבה גם האם על פי יכולתה להשתתף במזונות עם האב.
תקנת הרבנות הראשית תש"ד הביאה לכך שחיוב האב שהיה עד גיל 6 של הילד הוארך לגיל 15 וכך נמצאנו במצב שבוא אבות נדרשו לשלם את רוב רובם של מזונות הילדים עד גילך 15 וברוב המקרים גם עד גיל 18.
בשנת 2010 שלחנו מכתבים מפורטים לרבנים הראשיים דאז ולכל הגורמים הקשורים למערכת המשפט בישראל בדרישה לבטל את תקנת תש"ד. קיבלנו מענה מרוב הגורמים שקיבלו את המכתב לרבות מהיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד יעקובי שתמך בטענות שהעלינו במכתבים ואף המליץ לכנס את מועצת הרבנות הראשית לדון בסוגיה.
מכתב הבקשה לבטל את תקנות תש"ד (תקציר מהמכתב)
חוות דעתו של עורך דין הרב שמעון יעקובי
תשובה מלשכת נשיא בית המשפט העליון
תשובה ממשרד המשפטים – ייעוץ וחקיקה
ניתן לראות בתשובת משרד המשפטים – ייעוץ וחקיקה, כי המכתב ששלחנו הועבר לוועדת פנחס שיפמן שהוקמה על ידי על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון, לבחינת חיוב האב במזונות הילדים.
מסקנות ועדת פינחס שיפמן אשר פורסמו בחודש אוקטובר 2012 קבעו באופן חד משמעי שיש להוריד מהאב באופן משמעותי את נטל תשלום מזונות הילדים על פני חיוב האם.
להלן מאמר: תקציר דו"ח ועדת פרו' פנחס שיפמן
להלן מאמר: האם דו"ח ועדת שיפמן מביא עימו בשורה חיובית לאבות חייבי מזונות ילדים ? (יצוין כי מאמר זה ניכתב לפני מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 כמפורט להלן)
לימים הגיעו לבית המשפט העליון הגיעו שני ערעורים על גובה חיוב האב במזונות ילדים בבע"מ 919/15, ובמוטב מורחב של שבע שופטים נדרשה תגובת נשיאי הרבנות הראשית.
הרב עו"ד יעקובי הגיב לדרישת בית המשפט העליון במכתב כמעט זהה למכתב התגובה ששלח לנו והמליץ לרבנים הראשיים לכנס את מועצת הרבנות הראשית לדון בסוגיית חיוב האב במזונות הילדים.
מועצת הרבנות הראשית התכנסה וביום: 30.11.15 ניתנה חוות דעתה שלאור השינויים הנורמטיביים של השנים האחרונות ניתן לסתות מתקנת תש"ד.
החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום- 30.11.15
בית המשפט העליון אימץ את חוות דעתה של מועצת הרבנות הראשית, וביום: 19.7.2017 ניתן פסק דין ע"י השופט פוגלמן בהרכב של 7 שופטים אשר משאירה את תקנת תש"ד מאחור ומחזירה את חיוב מזונות האב במזונות הילדים למצב שהיה בטרם תוקנה תקנת תש"ד. ויתרה מזאת השופט פוגלמן אף קבע כי במשמורת משותפת, ככל שלהורים יש הכנסות זהות, אין לחייב את האב במזונות כלל.
פסק הדין המלא של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15
