משמורת ומזונות הינם שני מונחים אשר מייצגים את הקשר בין כל הורה לילד. במשמורת משותפת הנוכחות והתרומה הפסיכולוגית של כל הורה לילד מיועדת להיות זהה, ואת הקשר הפיזיולוגי שהוא חישוב דמי מזונות ילדים וחיוב ההורים בהם יש לקבוע בזהירות בכדי לא לאיין את היכולת של הילד להיות נוכח במשמורת משותפת.
משמורת ילדים משותפת
כאשר משמורת ילדים נקבעת לאחד מההורים זה אומר שהילדים שוהים אצלו יותר מאצל האחר. מכאן עולה שסידור של משמורת ילדים משותפת הינו סידור שבו הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים במידה שווה.
מזונות ילדים
המונח מזונות בדיני משפחה הינו קיצור של מזונות ילדים אשר מתאר את חובתו כל הורה לספק את הצרכים הפיזיולוגיים של הילד ובניהם, מזון ביגוד, הנעלה, מקום לגור בו וכד'.
עקרון טובת הילד
על פי עקרון טובת הילד נקבע כי הוא זקוק לכל אחד מהוריו באופן שווה, וכל אחד מהוריו ושניהם גם יחד מחויבים לספק לו את צרכיו הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים, לכל הפחות המינימאליים לצורך מחייתו.
הקשר בין משמורת למזונות
אם ילד זקוק לשני ההורים ושניהם חייבים למלא את צרכיו החיוניים למחייה הרי שעל הוריו להסדיר בניהם את עניין המשמורת, הסדרי הראייה והמזונות באופן שככל הניתן לא יחסר לילד דבר.
יש הגיון בכך שהורה אשר אצלו שוהה הילד ברוב הזמן יקבל מזונות מההורה שהילד נמצא אצלו פחות, זאת מהטעם שההוצאות על ילד אצל ההורה המשמורן גבוהות מאשר אצל ההורה האחר, לו נקבעו הסדרי שהייה, ובעקרון אין זה צריך לשנות אצל מי מההורים נמצא הילד במשמורת ומי מההורים מקבל הסדרי ראייה.
קיימים סעיפי חוק הקובעים שלאם תהה זכות ראשונית לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 מכוח חזקת הגיל הרך והאב יקבל זמני שהות, וישלם לאם מזונות ילדים.
לעומת היקף ואופי החיוב של הורה במזונות ילדים כאשר ההורה האחר הינו משמורן על הילדים, במשמורת משותפת הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים במידה שווה ועל כן חיובו של כל הורה בתשלום המזונות יהיה שונה.
בעבר הלא רחוק היה קיים נוהל סוציאלי אשר קבע הסדרי שהייה מקובלים עבור ההורה הלא משמורן, שבדרך כלל היה האב. כיום ההמלצה להיקף זמני שהות של ההורה הלא משמורן גמישה בהרבה.
מזונות ילדים במשמורת משותפת
במשמורת משותפת הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים במידה שווה ועל כן ברור כי הם מספקים לילדים, כל אחד בביתו, את הצרכים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. ואולם, כאן נכנסים סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ופסק דין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, אשר קובעים בהשלמה כי מגיל 6 חייבים האב והאם במזונות הילדים על פי הצרכים של הילדים וביחס להכנסות הפנויות של ההורים מכל המקורות.
למעשה, גם החוק וגם הפסיקה קובעים כי מזונות ילדים מתחת לגיל 6 יחולו על האב בלבד ואפילו במשמורת משותפת, ואולם הפסיקה קובעת כי מדובר רק על המזונות מדין חובה, כלומר ההכרחיים של ממש ובאשר למזונות שהם מעבר להכרחיים של ממש תחול החלוקה של המזונות בין ההורים כמו מעל גיל 6.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
