הדין העברי

סבור אני שאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר לריבוי הגירושין, פגיעה בטובת הילד וקיפוח האב במשפחה בישראל של המאה האחרונה, הינו הדין האזרחי אשר קובע חזקה שמשמורת הילדים תימסר לאם והחיוב במזונות הילדים יחול על האב.

בעקרון, מדינת ישראל פועלת על פי חוקים אזרחיים, אך בדיני משפחה נותן הדין האזרחי ביטוי גם להוראות דין הדתי, כך שבענייני משמורת ילדים ומזונות הילדים לדוגמא, הדין הדתי של בני זוג בעלי אותה עדה דתית, הוא הדין הדומיננטי.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (להלן: "חוק הכשרות") מספק לאם את חזקת הגיל הרך לפיה טובת הילדים להיות במשמורתה עד גיל 6. וסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ("חוק המזונות") קובע שאדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כלומר, כאשר מדובר בבני זוג אשר משתייכים לאותה דת, החיוב במזונות הילדים יחול עליהם על פי הדין הדתי אליו הם משתייכים.

למעשה, חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק הכשרות לקוחה מהדין העברי, וסעיף 3 (א) לחוק המזונות מפנה באופן מפורש לדין הדתי. ביהדות, בנצרות ובאסלם, משמורת הילדים נמסרת ברוב המקרים לאם ורוב תשלום המזונות חלים על האב. כאן רואות עניינו שני חוקים אזרחיים אשר מונעים מדינים דתיים הגורמים לדינים הדתיים עצמם ליצר פרדוקס פנימי אשר מביא אותם לפעול בניגוד מפורש למהותם, ונסביר.

רוב רובם של העדות בכלל, והדתיות בפרט, דוגלות בשלמות המשפחה. קדושת התא המשפחתי הינו בעל עדיפות עליונה, כמו גם עקרון טובת הילד. נוסחה אשר קובעת משמורת ילדים לאם, ותשלום מזונות ילדים לאב יוצרת חוסר איזון חברתי וקיפוח האב אשר מהווים תמריץ גדול לאישה לפרק את התא המשפחתי, ואת עיקר הסבל מהקרע סופגים הילדים.

נראה שהדין העברי לא חזה ואולי לא רצה לחזות במצב שבוא אישה תצא מהבית לעבר קריירה עצמאית והתא המשפחתי לא יהיה בראש סדר העדיפויות שלה. ברם, האם אין הכרח להתאים את הדין העברי למצב החברתי בימינו ? והאם יש מי שיכול לעשות זאת ?

על השאלה הראשונה אשיב בחיוב וזאת משום שילדים כאמור נפגעים מאוד מפרוד בין ההורים. ומכאן שככל שמספר בני הזוג שמתגרשים עולה, כך גם מספר הילדים אשר נפגעים מהגירושין עולה.   

גם על השאלה השנייה אשיב בחיוב משום שכידוע, בכל דור ודור יש גאון הלכה המכונה "גאון הדור" אשר בסמכותו לתקן הוראת שעה אשר תחייב את הציבור כולו. ובענייני משפחה כאשר שלמות המשפחה וטובת הילדים מהווים שיקול על, רשאי גאון הדור להידרש לנושא ולעשות שינוי בקביעת המשמורת על הילדים שזו תהה תואמת לזמן האיכותי אשר משקיע כל אחד מההורים בילדים וכן לאזן את נטל חיוב המזונות בין ההורים בהתאם.

מסתבר, שדווקא בתי המשפט האזרחיים שפסקו במשך שנים רבות, יש לומר מאז קום המדינה, על פי הסידור הדתי הבינו שיש לעשות שינוי וכיום חוזות עניינו ביותר ויותר פסקי דין אשר קובעים משמורת משותפת, משמורת לאב, וחיוב במזונות מאוזנים הרבה יותר.

לסיכום, חשוב לציין שכיום הפסיקה בענייני משמורת ומזונות הרבה יותר גמישה מאשר בעבר. החומה שעמדה מול הגבר נפרצה וככל שיש בידיו של הגבר את המידע הנכון והעדכני בנושאים אלו כך הוא יוכל גם לקדם את מטרותיו.     

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

סגור לתגובות.