הסדרי שהות כנורמה
כשמדובר בקשרי משפחה אז הסדרי שהות, הסדרי שהייה, או הסדרי ראייה (בכינויים בעבר), הינם הימים שבהם ילדים להורים פרודים שוהים במחיצתו של כל הורה. על פי עקרון טובת הילד וזכויות הוריו מכוח ה- אפוטרופסות יש לכל אחד מההורים ולילד זכות יסוד קנויה לקיים את קשר ההורות ולבלות זמן מה ביחד.

החוק מאפשר להורים פרודים להסכים ביניהם באיזה ימים ושעות ישהו הילדים עם כל אחד מהם אך תוקפו של הסכם זה ככל הסכם בין בני זוג טעון אישור בית המשפט או בית הדין ומשאושר הוא מחייב את ההורים לכל דבר ועניין.

הדעת והמוסר נותנים שכל אחד מההורים יעשה כל שביכולתו בכדי להיטיב עם הילד המשותף, ובין היתר לשמור שלילד תהיה גישה נוחה וראויה להורה השני גם כאשר ההורים כבר אינם גרים יחד. אלא שבזמן תהליך גירושין או הליכי פרידה, מתברר, שחלק מההורים אשר עסוקים במלחמות הפנימיות בניהם זונחים את טובת הילדים, ובמקרים אלו אין מנוס מאשר לערב את בית המשפט בכדי שיתן את ההחלטות המתאימות בסוגיה זו.

משמורת ילדים
על פי מסורת רבת שנים, לאם יש עדיין זכות ראשונים לקבל את הילדים לשהות ברוב הזמן במחיצתה, כלומר לקבל משמורת ילדים עיקרית ובאופן עקרוני אך דיי פשטני הדבר אומר שאם האב רוצה לשהות עם הילדים בנפרד, בניגוד להסכמת האם, הוא צריך להגיש בקשה לבית המשפט אשר יפסוק לו הסדרי שהייה.

עם זאת, זכות האם לקבל את משמורת הילדים איננה מוחלטת וככל שהאב ידע לכלכל את צעדיו בעזרת ייעוץ וטיפול נכונים, כך יתאפשר לו לקבל הסדרי שהייה זמניים באופן כמעט מיידי, אף בניגוד לרצונה של האם, בהליך משפטי מהיר.

קביעת הסדרי שהות
בהעדר הסכמה בין ההורים, בית המשפט נעזר לעיתים קרובות בחוות דעתם של גורמי רווחה שימליצו על הסדרי שהייה אופטימאליים תוך בחינה של כל בני המשפחה.

על פי נוהל בלתי כתוב שירותי הרווחה נוהגים להמליץ בדרך כלל על הסדרי שהייה מקובלים המאפשרים לאב להיות עם הילדים פעמיים בשבוע בימי חול למשך 4-6 שעות, וכן בכל סוף שבוע שני, ובמחצית מהחגים ומחצית מהחופשים.

כאן מדובר בהסדרי שהייה מקובלים כברירת מחדל ואולם אין מניעה שהאב ידרוש וגם יקבל הסדרים מורחבים יותר או משמורת ילדים משותפת כאשר התנאים המתאימים יאפשרו זאת.

הסדרי שהות קבועים, משמורת ילדים משותפת או אחריות הורית משותפת ניתן כאמור לקבוע בהסכם, אך בהעדר הסכמה אין מניעה שהאב יקבל זאת גם בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בניגוד להסכמת האם ובהתאם לטובת הילדים ולרצונם מגיל מסוים.

הפרת הסדרי שהות
כאמור, התנאי לתוקפו של הסכם בין ההורים בנוגע לילדים הינו אישורו של ההסכם על ידי בית המשפט. מכאן שלא ניתן לטעון ל- הפרת הסדרי שהייה כל עוד הסדרי השהייה לא נקבעו בהסכם שיקבל תוקף של פסק דין או שהם נפסקו על ידי בית המשפט במסגרת דיון לגופו של עניין.

כלומר, כל עוד בית המשפט לא נתן החלטה או פסק דין בעניין זה, הורה אשר ימנע מההורה השני את הקשר עם הילדים, או הורה אשר לא יקח את הילדים אליו לא יפר על פי הדין את הסדרי השהות עם הילדים.

הדרך לאכוף הפרת הסדרי שהות
המושג אכיפת הסדרי שהייה איננו יכול להתקיים במונחים הרגילים של האכיפה כמו למשל אכיפת תשלום במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות. מדובר בדרך התנהגות אשר ניתן לפעול כנגדה רק באמצעות הפעלת לחץ של סנקציות כספיות, עד כדי העברת משמורת הילדים להורה השני.

מכוח הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה", אב אשר טוען שהאם הפרה את הסדרי השהייה צריך לפנות בתביעה לבית המשפט ולהוכיח באמצעות ראיות את קיומה של ההפרה. הליך הוכחת ההפרה בדרך כלל איננו הליך של שחור לבן משום שלעיתים יש לכל הורה אשם תורם. מכאן שבדרך כלל, אם כי לא תמיד, בפנייה ראשונה לבית המשפט, גם אם מתברר שהאם מפירה את הסדרי השהייה, בית המשפט יסתפק במתן אזהרה.

האזהרה יכולה להיות באופן שבית המשפט יתרה באם לפרוטוקול שבמידה והיא תסקל את המפגשים של הילדים עם האב בכל דרך שהיא ולרבות בדרך של ניכור הורי יוטל עליה קנס כספי על כל הפרה, או שהמשמורת תועבר לאב.

קיימים מקרים שכבר בדיון ראשון יחייב בית המשפט את האם בהוצאות משפט בגין התנהלותה או שכבר יקבע לפרוטוקול חיוב בסכום כספי על האם בגין כל הפרה. במקרים מסוימים יחייב בית המשפט את ההורים במפגשים של תיאום הורי או טיפול משפחתי.

על אף הקושי לאכוף הסדרי שהייה כמפורט לעיל חשוב להדגיש כי עיקר המחלוקות בעניין משמורת הילדים או האחריות ההורית המשותפת והסדרי השהייה מתקיימים בזמן הליכי הפרידה והגירושין, ולפיכך על האב להשקיע את מירב המאמצים לקבוע אותם בתקופת הליכי הפרידה ולדרוש מהאם לקיים אותם לרבות באמצעות פנייה לבית המשפט.

ברוב המקרים לאחר שההסדרים כבר נקבעים אז הם ימשיכו להתקיים במתכונת שנקבעה בהסכם או בהחלטת בית המשפט, ולעיתים קרובות הסדרי שהייה זמניים או משמורת ילדים זמנית יהפכו לאחר זמן מה גם לקבועים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

משמורת בהגדרה

משמורת באה מהמילה שמירה והיא מבטאת מצב המשפטי שבו דבר מה נמצא בידיו או בחזקתו של שומר על כל החובות והזכויות הנלוות לכך. ככל שמדובר בדבר חפצי הנמצא בחזקתו של אדם בדרך כלל לא תסתמן בעיה כל שהיא, ואולם כאשר מדובר בילד קטין, אפילו להגדרה המשפטית מילולית יש משמעות גדולה ועל כן יש לומר שכיום כבר נהוג לעבור מהגדרה של משמורת ילדים להגדרה של אחריות הורית.

משמורת עיקרית בהגדרה

הוריו של ילד אשר אינם גרים יחד ירצו באופן טבעי קשר עם הילד שלהם על פי המסגרת המשפטית המאפשרת זאת ועל פי יכולתם. משמורת עיקרית או משמורת יחידנית כפי שלעיתים נהוג לכנות הינה נורמה משפטית שבא ילד נמצא אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני.

החוק והפסיקה בבתי המשפט נותנים לאם יתרון לקבל משמורת עיקרית על ילדים וודאי עד גיל 6 על פי עקרון חזקת הגיל הרך לפיו טובתו של ילד עד גיל 6 להיות במשמורת עיקרית של האם ככל שלא הוכח אחרת.

הטעמים הקדומים לקביעת משמורת עיקרית לאם היו נעוצים בעובדה שרוב האמהות בעבר היו המטפלות העיקריות בבית, הכולל טיפול בצרכי הבעל והילדים. הבעל היה אחראי על כלכלת המשפחה כולה.

והינה כי כן על פי אותו היגיון קבע גם הדין העברי שהבן אצל האם עד גיל 6, והבת למשמורת האם לעולם. בתי המשפט עוד הוסיפו מעצמם (דבר שלא נקבע על ידי הדין העברי) כי אין מפרידים בין אחים ויש לקבוע מקום מגורים עיקרי לילדים בכדי לשמור על היציבות הפיזית והנפשית שלהם.
למעשה, הדין הקובע בישראל הינו הדין האזרחי אשר מכיר בעקרון טובת הילד כעקרון על בכל קביעה הקשורה לענייניו של ילד, אך יודגש כי גם הדין העברי מכיר בטובת הילד כעקרון על ואולם דרכו של הדין העברי לקיים זאת שונה מהדין האזרחי.

משמורת משותפת בהגדרה

משמורת ילדים משותפת הינה מצב משפטי אשר בו הילד שוהה במחצית הזמן הפנוי שלו עם האם ובמחצית השנייה של הזמן עם האב.

כאמור, בעבר אימהות נדרשו להשאר בבית בכדי לעשות את מלאכות הבית ולטפל בילדים, ואולם כיום רוב האמהות יוצאות לעבודה ואף מפתחות קריירה. נמצא כי המכשירים החשמליים בבית עושים את רוב העבודות והילדים נמצאים במסגרות החינוך כך שלאם מתפנה זמן רב לטיפוח עצמה וקישוריה.

מחויבות האם לעבודה מחוץ לבית ולקריירה גוזלת ממנה הרבה זמן על חשבון הזמן עם הילדים ועל כן האב, בין מכורח ובין מרצון, נדרש להגדיל את הנוכחות הפיזית שלו בחיי הילדים.

בפועל נמצא כי ברוב המשפחות נוטל האב חלק נכבד בנטל גידול הילדים, לעיתים אף יותר מהאם, ואין זאת כי אם משמורת משותפת הלכה למעשה.

מדוע יש לעמוד על קבלת משמורת משותפת כברירת מחדל ?

אין ספק כי שינויים וזעזועים פתאומיים גורמים לפגיעה בטובתו של ילד, כך שכאשר ילד רגיל להתראות עם שני הורים באופן שווה ובמעמד שווה, כל שינויי בתנאים הללו גורם לילד למשבר.

הליך פרידה בלתי שוויוני בין הוריו של ילד אשר גורם לאב להראות בעניי הילד כאל הורה סוג ב' בעוד שקודם לכן היה האב דמות מאוד דומיננטית בחיי הילד גורם לפגיעה נפשית חמורה בילד.

ויתרה מזאת, החזקה כי טובת הילדים להיות במשמורת עיקרית של האם תאפשר לה להתעמר באב באופן שבו היא תוכל להרחיק את האב מהילד בטענות שווא, לקבל מזונות מהאב עבור הילד, לעשות לאב צווי עיכוב יציאה מהארץ ואף לדרוש לאסור את האב אם לא יעלה בידו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.

למעשה, הילד עלול להפוך לבן ערובה בידי האם בכדי שתוכל להשיג שליטה, נקמה או לשם הגעה להישגים בלתי שוויוניים ברכוש, משאבים ומזונות.

קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל מוציאה את הילד מהמאבקים בין ההורים והיא משדרת לילד כי לשני ההורים יש מעמד שווה בחייו. יודגש כי לאם אין כיום שום יתרון במסוגלות הורית על פני האב והדבר חייב לקבל גם הכרה מלאה וגם ביטוי מלא בפסיקת בית המשפט.

משמורת משותפת איננה מוכרת כיום כברירת מחדל והסיבה העיקרית לכך הינה שהרבה אבות אינם דורשים זאת ואינם מתעקשים על כך. למעשה, יש אבות שאינם מסתכלים על העתיד שלהם ושל הילדים אלא רק אל ההווה ובכך נגרמים להם ולילדים נזקים שניתן למנוע.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

כיום נראה שבכל משפחה מורחבר נמצא בן או בת זוג בהלכי גירושין, או שהם כבר גרושים. האם זה טוב או לא ? זה תלוי בעיניי המתבונן. אבל בדרך כלל, כך אנחנו סבורים, שיש לעשות כל מאמץ בכדי להימנע מכך לאור הנזק הגדול והרוחבי שגורם הליך גירושין ולאחר סיומו.

כמעט בכל תהליך גירושין ניתן למדוד עלייה בסף המתחים והעצמת הרגישויות. וכאשר לבני הזוג יש ילדים ורכוש, סף הרגישויות והחששות מן העתיד לבוא רק הולכים ומתעצמים.

בהסתמן פרוק בתא המשפחתי, יבקש כל אחד מבני הזוג באופן טבעי להישאר במעמד עדיף על בן הזוג האחר, אך ככל שמדובר בבני זוג "רגועים" כך תתאפשר חתימה על הסכם פירוד או הסכם גירושין הוגן בניהם.

אלא שהמציאות מלמדת כי ברוב רובם של הליכי הגירושין של בן ו/או בת הזוג והלחצים הפנימיים ואשר מופעלים עליהם מגורמים שונים, הופכים את הליכי הגירושין לקשים עד בלתי נסבלים.

כלל ראשון – פנייה לייעוץ מוקדם

לכולם ידוע שכאשר אדם צריך לטפל בשן, הוא הולך לרופא שיניים. אלא שביחסי משפחה מסתבר שגברים אינם מתייעצים מספיק ו/או אינם מתייעצים במקומות שיכולים לתת להם תשובות נאמנות לבעיה בהם הם נמצאים, או מה הזכויות והחובות שלהם ומה מצפה להם בעתיד לבוא.

דילוג על ייעוץ מוקדם או הימנעות ממנו עלולה לגרום לגבר לעשות טעויות אשר יגרמו לו נזק, לעיתים בלתי הפיך בעתיד. אם כן, פנייה לייעוץ מוקדם הינה חשובה מאוד למזעור הנזקים בהליך גירושין.

כלל שני – לפעול ביוזמה ולהניע הליכים

אין ספק כי מערכת זוגית אשר מתנהלת בעצלתיים פוגעת בשני בני הזוג ובוודאי בילדים אם יש. ויתרה מזאת, ככל שעובר הזמן שבו לא מטפלים בבעיות הזוגיות, כך הן הולכות ומכבידות על הקשר בין בני הזוג והמשפחה.

אם כן הכלל שני הינו לפעול ביוזמה באופן שיש להניח את הבעיות בין בני הזוג על השולחן לדיון, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ זוגי, שאם לא כן, הליכי הגירושין יגיעו וזה רק עניין של זמן.

יובהר כי אם על פי הגבר אין תוחלת להמשך הנישואין, הרי שעליו לפתוח בהליך לקראת סיומם.

כלל שלישי – כיצד לישון עם האויב

כיום, הגשת תלונות שווא במשטרה והגשת בקשות לצו הגנה בבית המשפט על ידי נשים הינם עניין שבשגרה. לנשים ידוע כי במידה והגבר יקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים יהיה להן יתרון גדול על פניו בכל הנושאים הקשורים להליכי הגירושין לרבות ענייני הרכוש, מזונות ילדים, משמורת ילדים והסדרי השהיה.

אמנם, למשטרה ולבתי המשפט יש רגישות יתר לביטחון האישה והילדים, ואולם לגבר תהיה נוכחות מוגברת מול טענות השווא של האישה ככל שידע להכין את עצמו באמצעות ראיות חותכות להפרכת טענותיה, כך שהסיכוי שלה להרחיק אותו מהבית יהיה קטן עד בלתי אפשרי.

כלל רביעי – כיצד יש לסיים את קשר הנישואין האם בהסכם גירושין או בהחלטות בית המשפט

כלל עקרוני ידוע הינו שהסכם בשלום עדיף על ניהול מלחמה. ואולם, חשוב לבדוק האם הסכם גירושין יביא בהכרח שלום, והאם הליכה להכרעת בית משפט בנושאים מהותיים הינה בהכרח קיום מלחמה.

יובהר כי הניסיון מלמד שגברים נוטים לוותר לנשים מעבר למה שמגיע להן על פי החוק. האם זה קונה להם שקט נפשי ? התשובה איננה חייב להיות חיובית ! משום שאותה אישה שתקבל יותר ממה שמגיע לה בהסכם, עלולה לדרוש לאחר מיכן יותר ממה שמגיע לה על פי ההסכם לאחר החתימה עליו.

ויתרה מזאת, גברים רבים לא מחשבים את המצב הכלכלי שבו הם ישהו לאחר הגירושין מכוח הסכם הגירושין וכך יוצא שהם ימצאו את עצמם בחיסרון כיס גדול עד שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המזונות, לא יוכלו לעמוד בתשלומים שעליהם להוציא עבור הילדים שמגיעים לשהות במחיצתם ואף לא יצליחו לספק את הצרכים האישיים שלהם למחייה.

מסקנה: הסכם שלום עדיף על ניהול מלחמה ככל שהוא צודק וככל שהוא מאפשר לגבר לחיות בשלום ואף להקים משפחה שנייה. או במילים אחרות יש מקרים שעדיף לתת לבית המשפט לפסוק ולא להיכנע לדרישות האישה.

"מלחמה" ? אם צריך להילחם בכדי להשיג צדק, אז שיהיה ! ובכלל, למה לקרוא לזה מלחמה ? שהרי מדובר בעמידה על זכויות בסיסיות וניתן לעשות זאת גם בשקט ושלווה !

כלל חמישי – האם לוותר לאם מראש על משמורת הילדים

במקרים רבים אבות נושאים בנטל גידול הילדים כמו האמהות ואף יותר מהן. האב שהיה עד לתחילת הליכי הגירושין הורה במשרה מלאה מוצג במקרים רבים על ידי האם בתחילת הליכי הגירושין כאב בעל מסוגלות הורית נמוכה ממנה, חסר אחריות ועוד כהנה וכהנה.

טענות האם כלפי האב הינן עלבון למסוגלות ההורית הגבוהה של האב ואולם מעבר לכך במידה והן יתקבלו הן פוגעות בטובת הילדים אשר רגילים לראות באב הורה רציני אשר דואג להם לא פחות מהאם, הגם שבתחילת הליכי הגירושין הילדים עוברים גם משבר של היפרדות חלקית ממנו.

לפיכך, לטובת הילדים ובכדי שהקשר בינם לבן האב ימשיך ברציפות על האב, ככל שהוא יכול, לדרוש ולהתעקש על משמורת ילדים משותפת וכיום יותר מאי פעם מדובר במשימה אפשרית.

כלל שישי – כיצד לנהל את הקשר עם הגרושה

על הגבר להבהיר לגרושה כי עליה לעשות הפרדה מלאה בין הקשר שלו לילדים לבין הקשר שלו איתה. יש נשים שחושבות כי גם אחרי הגירושין, ובמיוחד כאשר הילדים נמצאים במשמורת שלהן, הן יכולות לקבוע לגבר מה לעשות עם הילדים בזמן שהם נמצאים איתו.

כלל שביעי – איך למנוע ניכור הורי

ניכור הורי מגיע ברוב המקרים מצד הורה משמורן, אשר מטבע הדברים יש להורה המשמורן השפעה גדולה יותר על הילדים. וכאשר אימהות זוכות ברוב המקרים במשמורת הילדים ברור שרוב הניכור יגיע מהן. ניכור הורי אינו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך מתמשך של פעולות מצד אימהות שמטרתן להרחיק את הילדים מהאב ובכך להשיג שליטה על הילדים ולגרום לאב לרקוד לפי החליל שלה.

על הגבר להיות ער ורגיש לכל מהלך מצד האישה אשר מכוון להרחיק את הילדים ממנו. בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש לפעול מיד כנגד האם המנכרת, כי יום שעובר אינו חוזר, וככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילדים יפגע וכך הנזק שיגרם לילדים יהיה גדול יותר.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ההוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

החוק בישראל מחייב אדם בדמי מזונות על פי הדין האישי אשר חל עליו. הדין האישי הינו ההשתייכות הדתית של האדם, ועל פי רוב הדתות, בעיקר הגדולות שבהן, החובה בדמי מזונות האישה והילדים חלה על הגבר. החוק בישראל מכיר לאם גם עדיפות במשמורת ילדים, ויחד עם זאת האם רשאית לאכוף את החיוב בדמי המזונות על הגבר בכל הכפיות האפשריות.

לאישה כוח שיפוטי רב כנגד הגבר

כאן מתקבלת תוצאה לפיה יש לאישה כוח שיפוטי רב כנגד הגבר כבעל ו/או כאב, דבר אשר יוצר מתחים וקשיים רבים בין בני הזוג אשר פוגעים בכלל בני המשפחה ולא פוסחים על  הילדים הנמצאים בתווך. האם נכון ומוצדק לאפשר אמצעי גבייה כל כך חזקים לזוכה בתיק הוצאה לפועל מזונות, או שניתן לטפל בבעיה גם בדרכים אחרות ?

אישה אשר מחזיקה בידה החלטה שיפוטית לחיוב הגבר בדמי מזונות ילדים או במזונות אישה רשאית לדרוש אותם ישירות מהגבר, ובתנאי זכאות מסוימים היא יכולה להיעזר גם במוסד לביטוח לאומי אשר יעביר לחשבונה מידי חודש בחודשו את הסכום הפסוק, על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972.

תיק בהוצאה לפועל על חוב המזונות

אישה אשר לא תקבל מהגבר את המזונות שנפסקו לה רשאית לפתוח כנגד הגבר תיק בהוצאה לפועל על חוב המזונות ולהפעיל נגדו סנקציות ולחצים גדולים לגביית המזונות.

יש לציין שהתייחסות החוק לחוב בתיק הוצאה לפועל מזונות שונה מכל חוב אחר בתיק הוצאה לפועל. לעומת חוב רגיל שלא ניתן להוציא פקודת מאסר בגינו, יהיה סכום החוב גדול ככל שיהיה. על חוב מזונות בתיק ההוצאה לפועל ניתן באופן עקרוני להוציא פקודת מאסר גם על פיגור בתשלום של 100 שקלים.

וכן, לעומת חוב רגיל בתיק הוצאה לפועל שבגינו ניתן לעשות חקירת יכולת, ובהתאם ניתן גם לשלם את החוב לשיעורין. חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות מוחזק כתשלום אשר כבר נערכה בגינו חקירת יכולת בבתי המשפט, ולכן לא ניתן לעשות זאת שוב.

חוב מזונות אינו זוכה להפטר

וכן, לעומת חוב רגיל בהוצאה לפועל אשר ניתן לקבל עליו הפטר חלוט בפשיטת רגל. חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אינו זוכה להפטר לעולם, והוא נותר בעינו גם לאחר שניתן הפטר על שאר החובות הרגילים בתיקי ההוצאה לפועל השונים.

יחד עם זאת בנוסף לעיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ והוצאת פקודת מאסר לחייבי מזונות, נוספו בשנים האחרונות לרשות הזוכה עוד שורה של הגבלות על חייבי מזונות כאמצעי לחץ וגבייה נוספים כנגד החייב, ובעצם יש לומר שאת החיוב במזונות ניתן לקיים בכל הכפיות האפשריות.

בני זוג בעלי דתות שונות או חסרי דת

למרבה הפלא אנו חיים במדינה אשר מסיבות היסטוריות עדיין עושה שוני בחיוב דמי המזונות בין בני זוג בעלי דת אחת לבין בני זוג בעלי דתות שונות או חסרי דת. לעומת בני זוג חסרי דת או בעלי דת שונה אשר מתחלקים במזונות הילדים מבלי שעניין של משמורת הילדים יעשה שינוי בחלוקת הנטל. בעלי דת זהה בעיקר אלו הנמנים על הדתות הגדולות מחייבות את הגבר לשאת במזונות אישה ובמזונות הילדים.

יש לזכור שהדתות הגדולות בעיקר היהדות והאיסלאם דוגלות בחלוקת תפקידים מוגדרת במשפחה לפיה מקומה של האישה הינו בגידול הילדים בבית, ומכאן שאך טבעי הוא שהגבר יהיה אחראי לפרנסת המשפחה. לפיכך בכדי למנוע מצב שבו משפחה תיפול נטל על הציבור בגלל גבר בטלן, נמסרו לאישה אמצעים משפטיים חזקים בכדי ללחוץ על הגבר להביא את הפרנסה הביתה.  

אין עוד הצדקה להחיל את רוב המזונות על הגבר

בימינו, כאשר נטל הפרנסה, גידול הילדים והמירוץ לקריירה שווים בין גברים לנשים, אין עוד שום הצדקה להחיל את רוב המזונות על הגבר, ודאי לא ללחוץ עליו באמצעי גבייה דרקוניים.

בשנת 2006, הקים השר חיים רמון ועדה לבדיקת החיוב במזונות ילדים בראשותו של פרו' שיפמן. בחודש אוקטובר 2012, פרסמה ועדת שיפמן את מסקנותיה ומהם עולה המלצה להנהיג רפורמה רחבה בכל הקשור לחיוב במזונות ילדים. לא עוד חיובים שונים לכל אב ואב על פי דינו האישי, אלא חלוקה מאוזנת של הנטל בין ההורים ביחס ישיר למידת נוכחותו של הילד אצל אותו הורה.

אנחנו באידאה מברכים על המלצות דו"ח ועדת שיפמן, מהטעם שהדבר ישרת נאמנה את טובת האב, טובת הילדים וטובת המשפחה כולה. ולפיכך, אנו תקווה שהמלצות אלו יקרמו עור וגידים בחקיקה מסודרת בישראל.  

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

אחד מהדברים החשובים ביותר לאדם בחייו, אם לא החשוב ביותר, הינו הקשר עם משפחתו בכלל והקשר עם ילדיו בפרט. ובימים בהם בני זוג אחד מתוך שלושה שמתחתים עתידים להתגרש, עולה לדיון ומיקוח במקרים רבים גם שאלת משמורת הילדים והסדרי הראייה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

עד לפני מספר שנים משמורת הילדים הייתה נמסרת כמעט באופן אוטומטי לאם מתוקף חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (להלן: "חוק הכשרות"). אולם כיום, ולאור היחלשותה של החזקה, גישת בתי המשפט הפכה ליותר עניינית, ופסיקה של משמורת ילדים מסתמכת ומתמקדת בעיקר על עקרון טובת הילד.

עיקרון טובת הילד בעיניי בית המשפט

בתמ"ש 8309-06-11 (להלן: פסה"ד) אשר ניתן ביום: 9/2/12, לנוכח תביעות משמורת הדדיות של האב והאם על ביתם הקטינה, פסק השופט יורם שקד:

"כבר בפתח הדברים מבקש אני להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל הרך, אותה הביא ב"כ האם בסיכומיו. עם כל הכבוד, על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה, ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך".

מנתוני פסק הדין מתברר שמדובר בזוג הורים לילדה קטינה אשר נולדה ביום: 1/2/10. האם הגישה תביעה למשמורת הילדה, והאב הגיש תביעה למשמורת נגדית. בא כוחה של האם סמך את טיעוניו על קיומה של חזקת הגיל הרך, ובפסק הדין ציין בית המשפט את דעתו על כך בהרחבה: 

"המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך. המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות … הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין, המבטאות נאמנה את צרכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית שונה מאוד מן המציאות, שלאורה גובשה דוקטרינה זו." 

"לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו, ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן? האם, תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה."

המסוגלות ההורית של אבות בימינו

בית המשפט גם הצביע על השיפור הגדול שחל במסוגלות ההורית של האבות בני ימינו, וכך פסק:

"בישראל של שנת 2012, אנו שמחים למצוא אבות רבים, אשר הטיפול בילדיהם הקטינים כלל איננו זר להם. אבות אלו אינם בוחלים מקימה בשעות הלילה, מהאכלת ילדיהם, מהחלפת חיתולים, מלקיחה לגן, מהשתתפות בפעילויות עם ילדיהם, ממשחק ומלימוד משותפים ולמעשה, כל אותם תפקידים "אימהיים" מסורתיים, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מפועלם של אותם אבות. אבות אלו, שניכר כי האב דנן הינו חלק מהם, מבקשים לקחת חלק משמעותי יותר בחיי ילדיהם. יש לברך על כך ואין לפרש זאת כאקט שנועד לפגוע באם."

בהתייחסו לחשיבות שיש לאפשר הסדרי ראייה נרחבים להורה הלא משמורן פסק בית המשפט:

"זוהי זכותו הטבעית של כל ילד לחוות הורות טובה ומעשירה עם שני הוריו, ובכלל זה יש לאפשר לילד להיות בקשר גם בביתו של האב, במקום מגוריו של האב, בסביבתו הטבעית של האב וזאת כאשר התנאים מאפשרים זאת. ברירת המחדל הינה לאפשר הורות נטולת הגבלות על מי מההורים, אלא אם כן מובאת ראיה כי פעילות כלשהי איננה לטובת הילדים"

"הגישה לפיה הורה יאלץ להמציא "תעודת יושר" בכדי לזכות בלינת ילדיו אצלו, מן הראוי שתיעקר מהשיח ההורי. כל ילד, באשר הוא ילד, זכאי ללון ולשהות עם שני הוריו ולהיות חלק מחוויה מעשירה זו."

הסדרי שהייה נרחבים לאב

מפסק הדין עולה שהאב עמד כפסע קל לפני קבלת המשמורת על הילדה אולם לבסוף, בית המשפט פסק אמנם את המשמורת לאם, אך יחד עם זאת הוא פסק לאב הסדרי ראייה נרחבים אשר כוללים לינה בביתו גם באמצע השבוע. ובלשונו של בית המשפט כך כתב: 

"נוכח העובדה כי האם היא ההורה הדומיננטי בפועל, ונוכח העובדה כי הילדה מורגלת בשהייה רבה אצל האם, נחה דעתי כי יש להורות כי המשמורת על הילדה תהא לה. יחד עם זאת, בדעתי לאפשר לאב הסדרי ראיה נרחבים, הכרוכים בשתי לינות באמצע השבוע ובמסירת הילדה ישירות למוסד החינוכי ולא לביתה של האם."

העדפה על פי עקרון טובת הקטין

יש לציין שאמנם עוסקים אנו בעקרון טובת הילד, וכך גם נחוץ, אך אל לנו לשכוח שהזכות לבנות משפחה וליצוק בה את תוכן ההורות מכוח האפוטרופסות על הילד הנה זכות יסוד במשפט הישראלי. וכן, שבזכות האפוטרופסות על פי סעיף 14 לחוק הכשרות, או על פי סעיף 3 לחוק לשיווי זכויות האישה התשי"א-1951, אין שום הבחנה מגדרית בין האב לבין האם ועל כן אין זה ראוי להעדיף מראש הורה אחד על פני משנהו, פרט להעדפה כאמור על פי עקרון טובתו של הקטין.

לסיום יש להטעים שטובת הילדים אינה מנותקת כלל מטובת ההורים, וקיום הורות מיטיבה לילד תצמיח ברוב המקרים ילד בריא בגוף ונפש, דבר אשר יועיל רבות להוריו ברבות השנים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ההוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

ההוצאה לפועל הינה גוף אשר מוציא אל הפועל, באמצעות דרכי אכיפה שונים, פסקי דין או החלטות הניתנות על ידי הערכאות השונות של בתי המשפט ובתי הדין כנגד חייב אשר אינו עומד בהם. לציין שברוב המקרים ההוצאה לפועל אינה יוזמת הליכים מעצמה או באופן אוטומאטי, אלא על פי בקשות של הזוכה בלבד.

לשכת ההוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") אשר מקנה לה אפשרויות אכיפה מגוונות. אמנם, תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הינו לאכוף סוגים שונים של פסקי דין והחלטות, אך בענייני משפחה הנפוץ ביותר מבניהם הינו אכיפת פסקי דין או החלטות המחייבות בדמי מזונות.

על פי חוק ההוצאה לפועל רשאי הזוכה, שהוא ברוב המקרים האישה, לפתוח תיק הוצאה לפועל, בדרך כלל על חוב של מזונות ילדים או מזונות אישה, לאחר שהחייב, שהוא ברוב המקרים הגבר, לא שילם את המזונות במשך 10 ימים ויותר מיום שנפסק לו לעשות זאת. מנגד מחובתה של הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבלה מהחייב תוך 7 ימים מיום שקיבלה את הסכום.

הפעולה השכיחה של לשכת ההוצאה לפועל בדיני משפחה הינה הוצאה לפועל של פסקי דין או החלטות כספיות של מזונות, אך ההוצאה לפועל יכולה להוציא אל הפועל גם צו לכינוס נכסים אשר ניתן על ידי בתי הדין, ובכך לסייע בני זוג להוציא את דירתם משותפת למכירה.

ללחוץ על החייב במזונות לשלם את החוב

לרשות הזוכה במזונות מעמיד חוק ההוצאה לפועל כלים חזקים ביותר אשר מאפשרים לה ללחוץ על החייב לשלם את החוב הפסוק. למעשה, כבר מקדמא דנן יכולה היתה האישה לבצע לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול משכורת, עיקול חסכונות וחשבון עו"ש בבנק, וגם פקודות מאסר. אך לאחרונה נוספו שורה של הגבלות על חייבי מזונות, אשר מאפשרים לאישה להפעיל לחץ נוסף על גבר אשר המשתמט מתשלום מזונות. 

יש לנו ביקורת גדולה על כך שמערכת המשפט מכניסה יותר מידי גברים תחת הכותרת של חייבים המוגדרים כמשתמטים מחובת תשלום המזונות. אנחנו סבורים שיש גברים רבים אשר אינם מסוגלים לעמוד במלוא הסכום שנפסק להם עקב יוקר המחיה בישראל ועקב התשלום הגבוה אשר הוחל עליהם מלכתחילה, ולא בגלל שהם בוחרים להשתמט מתשלום המזונות ויש להם אפשרות כלכלית לעמוד בכך.  

חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל

יש לזכור שכאשר אדם מסתבך בחובות הוא יכול לעשות חקירת יכולת אשר תוביל אותו למסלול של חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל. לאחר חקירת יכולת יידרש אדם ממעמד הביניים לשלם סכום של כמה מאות שקלים לחודש על כל החובות שיכולים להיות בגובה של כמה מיליוני שקלים.  

חוב מזונות אינו נמחק

אך בעניין חוב מזונות נקבע בפסיקה שבית המשפט כבר ערך חקירת יכולת לגבר כאשר נפסקו לו המזונות לתשלום, ולכן אין לטעון לחקירת יכולת נוספת כאשר הגבר צובר חוב של מזונות. עוד נקבע בחוק ובפסיקה שאפילו פושט רגל חייב במזונות, וחוב מזונות אינו נמחק גם כאשר פושט הרגל מקבל הפטר חלוט מכל החובות האחרים.

לאור האמור לעיל מובהר שהזכות למזונות מאפשר לאישה להשתמש בכל הכפיות האפשריות שבדין הישראלי בכדי ללחוץ על האב לשלם את הסכום. נמצא שחובת הגבר לשלם את המזונות עומדת אפילו מעל הזכות הבסיסית שלו לספק את צרכיו החיוניים למחיה.

השטת מזונות גבוהים מידי על הגבר

אין לנו ספק שמדובר בפגם משפטי וחברתי קשה, שהרי כיצד ניתן לחייב אדם בתשלום כל שהוא לפני שהוא מספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים למחיה. רק נכון לציין שראשיתו של הפגם הנו בהשטת מזונות גבוהים מידי על הגבר והעדר חיוב ממשי של האישה להשתתף בסיפוק מזונות הילדים אפילו אם היא אמידה ויש בכוחה לעשות זאת.

לפיכך, מומלץ לגבר לשלם את הסכום שנפסק לו למזונות בזמן, ולהימנע מצבירת חוב פיגורים, שאם לא כן, עשויה האישה לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל ולמרר את חייו באמצעות הסנקציות וההגבלות הקשות שיש בחוק. קיימים גם מקרים שהאישה תמרר את חייו של הגבר באמצעות הילדים ועל גבם, לרבות הפרת הסדרי ראייה, הסתת הילדים כנגד האב וניכור הורי.   

לצמצם האפשרות להסתבכות עם האישה

מכאן שהדרך בה גבר יכול לצמצם את האפשרות שהוא יסתבך עם האישה בהוצאה לפועל וייתן לה כוח לרדות בו, הינה להיות מחויב מראש בסכום מזונות נמוך ככל האפשר. כל זאת ניתן להשיג רק באמצעות יעוץ וטיפול נאותים במקום שמחזיק ידע וניסיון רב שנים בשמירה על זכויות הגבר במשפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

בפס"ד אשר ניתן ביום: 20/12/11, בתמ"ש 3589-02-11, פסק השופט ניצן סילמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קנס כספי של 500 ₪ כנגד אם משמורנית על כל הפרה של הסדר שהייה בין הקטינה לבין האב. בנסיבות המקרה אין ספק שמדובר בהחלטה נכונה וראויה כנגד האם אשר ביקשה לפגוע באב ובקטינה באמצעות ניתוק הקשר בניהם ובאמצעות ניכור הורי.

רקע עובדתי

מנתוני פסק הדין עולה שמדובר בבני זוג אשר נישאו בשנת 2006, ומנישואין אלו נולדה להם הקטינה בשנת 2007. בני הזוג התגרשו בשנת 2009 ונוצר בניהם נתק הן בגין חיוב גבוה של האב בדמי מזונות הקטינה והן בשל העובדה שהאב השתמש בעבר בסמים.

בחודש פברואר 2011 ביקש האב לחדש את הקשר בינו לבין הקטינה והוא הגיש לבית המשפט תביעה להסדרי ראייה. בית המשפט פסק הסדרי ראייה זמניים לאב שהתקיימו בפיקוח מרכז הקשר. האב התמיד לקיים את המפגשים, ובין האב לילדה נרקם קשר של ממש אשר גרם לילדה הנאה והיטיב עימה.

בעידוד והמלצת גורמי הרווחה, הגיש האב לאחר מספר חודשים בקשה לבית המשפט להרחיב את הסדרי הראייה. בית המשפט אימץ את המלצות גורמי הרווחה, למורת רוחה והתנגדותה הנחרצת של האם, וקבע הסדרי ראייה בן האב לקטינה גם מחוץ למרכז הקשר.

בקשת האם למתן צו הגנה

עוד בטרם יבשה הדיו על החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, הגישה האם בקשה לצו הגנה שיאסור על האב להיפגש עם הקטינה מחוץ למרכז הקשר עד שהאב יבצע בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית. בקשתה של האם נדחתה, ובית המשפט הבהיר לאם שעליה לקיים את החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה משום שאין מקום לבדיקת מסוגלות הורית לנוכח הסדרי הראיה המצומצמים של האב עם הקטינה. וכן, שעניין המסוכנות של האב נבחנה על ידי גורמי הרווחה ולא נמצא לה כל בסיס.

ועל אף האמור, בדיון שהתקיים ביום מתן פסק דין זה חזרה האם על עמדתה לפיה היא אינה מקבלת את חוות הדעת של גורמי הרווחה, ובאם האב לא יעבור בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית, לא יורחבו הסדרי הראיה.  

סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה

בית המשפט פסק: "בצד זאת עלה הרושם, הן מדברי הנתבעת והתנהלותה, הן מדברי פקה"ס והן מדברי ב"כ התובע, כי הנתבעת מציבה עצמה כטריז בין הקטינה ובין האב. דומה כי הנתבעת אינה נותנת סיכוי להתפתחות קשר רחב יותר בין האב לקטינה, ורואה עצמה כסמכות הבלעדית לקביעת טובת הקטינה."

"משכך, אין מנוס מהגעה למסקנה, כי התנהלות הנתבעת פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינה, נוגדת את עמדת גורמי המקצוע והטיפול, תוך הפרה גסה של החלטות בית המשפט."

"משכך, לא נותר לי מנוס, אלא להורות על אכיפת ההסדרים בדרך הבאה: פקידת הסעד תקבע סדרה של 6 מפגשים, בהם יוכל האב לצאת ממרכז הקשר בליווי צד ג'; האם תביא הקטינה למפגשים הנ"ל, במועדים עליהם תורה פקה"ס, ותאפשר קיום המפגשים מחוץ למרכז.

"בגין כל ביקור שלא יתקיים כאמור, בהיעדר טעם של כוח עליון, ובעטייה של האם, תחוייב האם בסך של 500 ₪. החיוב הנו לטובת האב, אשר יפקידו בקופת חיסכון ע"ש הקטינה."

שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית

יש לציין שעל פי הנורמה בישראל, משמורת ילדים עד גיל 6 נמסרת ברוב המקרים לאם באופן אוטומטי מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ועד גיל 18 מכוח הפסיקה.

האב אמנם זכאי להסדרי ראיה, אך כאשר האם מתנגדת לכך, יתאפשר לאב לראות את הילדים רק באמצעות החלטה שיפוטית שתיעזר בחוות דעת של גורמי הרווחה בעיר. ככל שהאם תתנגד להסדרי הראייה של האב עם הילדים, כך יכול לעבור זמן ארוך יותר עד שהסדרי הראיה יתקיימו כהלכה.

יש נשים אשר עושות שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית אשר ניתנה להם על ידי המחוקק ובתי המשפט בישראל, והן מכבידות על האבות בהסדרי הראייה בכדי להפעיל עליהם לחץ להשגת יתרונות כלכליים בהליכי פרידה, הלכי גירושין וגם לאחר מיכן.

חשוב להדגיש שהאחריות ההורית מכוח האפוטרופסות על קטין מחייבת כל הורה לשמור על זכויות הילד ולפעול ככל הניתן למען טובתו. למעשה, שמירה על זכויות הילד וטובת הילד בהשלמה, מחייבים את ההורה המשמורן לא רק לאפשר הסדרי ראיה תקינים אלא גם לקדם בברכה כל קשר איכותי עם ההורה הלא משמורן.

מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות הילד

חשוב לציין שפסק דינו של השופט סילמן הוא עוד פסק דין בשורה של פסקי דין מהתקופה האחרונה אשר מצביעים על מגמה הולכת ומתפתחת בשיח החברתי והמשפטי לפיו יש לקבל את האבהות כחלק חשוב, אינטגרלי ובלתי נפרד מההורות אשר מהווה מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות נפשו של הילד.   

לפיכך, אין ספק שצדק השופט סילמן בפסק דינו כאשר הטיל על האם הסרבנית סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה בין האב לבין הקטינה. ולזכותו של האב יאמר שהנחישות וההתמדה שלו בתהליך חידוש הקשר עם הילדה הצילו אותה מחסכים נפשיים אשר היו נגרמים לה במהלך השנים כתוצאה מאבדן הקשר בינה לבן האב במיוחד כאשר הילדה נמצאת בחזקת האם אשר רואה בעצמה סמכות בלעדית לקביעת טובת הקטינה.  

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

ההוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תהליך גירושים

אחת מההגבלות אשר ניתן להטיל על אדם במסגרת תהליך גירושים וגם לאחר מיכן, כפי שיבואר להלן, הינו הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. למעשה, הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ נוגד את עקרון חופש התנועה של האדם שהוא זכות יסוד על חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. ולפיכך, אין לומר מראש שצו עיכוב יציאה מהארץ אינו ניתן לביטול.

באופן עקרוני, צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן לבקשת אדם אשר מעוניין לקבל את יומו בבית המשפט, ו/או לממש את החלטת בית המשפט כאשר הוא חושש שמא אותו אדם אשר נגדו הוא מתמודד עלול למנוע זאת ממנו.

לפיכך, במסגרת תהליך גירושים גבר ואישה רשאים להוציא אחד כנגד השני וכנגד הילדים, בשינויים המתחייבים, צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך דיון על גירושין מחשש לעגינות, הבטחת קיום משמורת ילדים והסדרי ראיה, ההתדיינות על חלוקת רכוש בגירושין. אישה תוכל להוציא לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ גם להבטחת מזונות ילדים ומזונות עבורה במידה ונפסקו לה דמי מזונות, או שהם עתידים להיפסק לה.

צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות

בעל או אישה אשר מגישים תביעת גירושין ברבנות נדרשים להוכיח את תביעתם שאם לא כן, בית הדין הרבני ידחה את התביעות. כל עוד התובע נמצא בשלב הוכחת התביעה וכאשר יש לו ראיות לכאורה אשר יצביעו על כך שיש לו סיכוי כל שהוא להוכיח את תביעתו הוא יהיה רשאי להוציא כנגד השני צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות.

צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת משמורת ילדים והסדרי ראיה

שני הורים של קטין הם אפוטרופוסים טבעיים שלו ואין נפקא מינה אם מדובר בהורה אשר קיבל משמורת ילדים עיקרית או בהורה אשר מקבל הסדרי ראיה. מימוש הורות נחשבת לזכות גדולה ורק במקרים חריגים במיוחד ניתן לשלול מהורה את האפוטרופסות שלו על הילד.

צו עיכוב יציאה מהארץ בגין חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין מחייבת את נוכחות שני בני הזוג בבית הדין או בית המשפט בכדי להציג את הנתונים לחלוקה ולדון בסוגיה. אמנם ניתן להטיל עיקול זמני על נכסים, חסכונות וזכויות מכל סוג בעבודה, אולם קשה עד מאוד לקיים דיון ענייני ללא נוכחות שני הצדדים. במקרה כזה תהיה לכל אחד מבני הזוג הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האחר.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אישה

מזונות אישה בין בני זוג יהודים נשואים נפסקים על פי הוראות הדין העברי. על פי הדין העברי אישה נשואה אשר אינה משתכרת כלל או אינה משתכרת די לצרכיה האישיים ובלבד שהיא אינה מורדת בבעלה זכאית לקבל מזונות מבעלה. כאן רק לאישה תהיה הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות לבעל.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות ילדים

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אשר מפנה להוראות הדין האישי אשר חל על אדם. הדין האישי אשר חל על בני זוג יהודים הינו הדין העברי אשר מחייב את האב לשלם את רוב מזונות הילדים לידי האם. לפיכך, לאם עומדת זכות להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידי. צו עיכוב יציאה מהארץ בנושא זה ניתן לביטול באמצעות הפקדת ערבות כספית ו/או באמצעות חתימה של שני ערבים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על פי בית הדין הרבני

בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לכל אחד מבני הזוג כנגד האחר מכוח סעיף 7 (ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956. העילות לבקשה למתן צו זמני בדין האזרחי מוסדרות בסעיפים 362-384 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. וההוראות למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בהוצאה לפועל קבועות בסעיף 14 לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

תאריך פקיעה של צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן בהוצאה לפועל או בבתי הדין השונים פוקע מעצמו כעבור שנה מיום שניתן אלא אם מדובר בצו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אשר יתבטל רק לאחר סיום חובת התשלום.

חובה לפעול בתום לב בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ

כאמור, כנגד זכותו של אדם אשר מבקש להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ עומדת גם זכותו של מקבל הצו לחופש התנועה לפי סעיף 6 (א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992, ובמסגרת האיזונים החוקתיים בין הזכויות מוטלת על בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לנהוג בתום לב תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני תוך פרק זמן סביר שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. וכן עליו לפעול במסגרת מטרת צו עיכוב היציאה מהארץ, ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

לציין שקיימת פרקטיקה בקרב בני זוג אשר מתחילים תהליך גירושים גירושין להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ באופן הדדי כאמצעי לחץ. ככלל מדובר בפרקטיקה בלתי ראויה משום שעל בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ חלה החובה להציג ראיות לכאורה שיצביעו על חשש סביר שבעל הדין שכנגד עומד לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה, דבר שבדרך כלל לא קיים במציאות.

ביטול צו עיכוב באמצעות ערבויות

יחד עם זאת, ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בעל דין גם באמצעות הצגת ערבויות מתאימות. והחייב בתשלום דמי מזונות ילדים או מזונות אישה רשאי לבטל את הצו כנגד ערבות כספית בגובה של שנתיים מזונות, או כנגד ערבות עצמית של שני ערבים טובים.

בדיקת צו עיכוב יציאה מהארץ

בכדי לבדוק האם קיים נגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ יש להתקשר לרשות האוכלוסין לטלפון מספר: 3450* (כוכבית 3450), לענות על כמה שאלות מזהות ולקבל על כך תשובה. 

ניתן לקבל מידע גם באמצעות פקס' שמספרו: 02-6469581, אליו יש לשלוח צילום תעודת זהות או דרכון.

מענה בעניין צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן בימים: א' – ה', בין השעות: 8:00 – 16:00

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

• ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

• ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת ילדים משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

משמורת ילדים בהגדרה

בהגדרה, הורה אשר במחיצתו נמצאים הילדים ברוב הזמן נקרא הורה משמורן. במשמורת ילדים משותפת הילדים שוהים במחצית מהזמן הפנוי שלהם אצל האב ובמחצית השנייה אצל האם.

משמורת ילדים עיקרית

על פי מספר טעמים, רובם היסטוריים נקבע שילד צריך להיות במשמורת עיקרית של האם והאב יקבל הסדרי ראיה או הסדרי שהות. לפיכך, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קבע את חזקת הגיל הרך לפיה חזקה שטובת הילד להיות במשמורת העיקרית של האם עד גיל 6.

יחד עם זאת הפסיקה בבתי המשפט נוטה לפסוק לאם משמורת ילדים גם לאחר גיל 6 על פי כלל ההמשכיות והכלל שלא מפרידים בין אחים, ומכאן מתקבלת תוצאה שהאם אשר הקדימה תביעה למשמורת ילדים ללא התנגדות האב תזכה במשמורת העיקרית של הילדים מיום שהם נולדים ועד גיל 18.

משמורת משותפת מאיזה גיל

לא ניתן להגיד שיש גיל ממנו אב יכול לזכות במשמורת משותפת ומתחתיו אין. משמורת ילדים משותפת ניתן לקבל בכל גיל וגם למספר הילדים אין השפעה על כך. מכאן שאין שאלה בדבר קבלת חזקה משותפת מאיזה גיל, שכן האב יוכל לקבל משמורת גם בגיל הרך, הוא גיל שמתחת לגיל 6.

הסכם משמורת משותפת

בית המשפט לענייני משפחה ייתן בדרך כלל תוקף של פסק דין להסכם חזקה משותפת.  אך בהעדר הסכמה וכאשר אב יגיש תביעה למשמורת משותפת יהיה על בית המשפט לבחון האם האב יכול לגור בסמיכות למקום מגורי הילדים והאם טובת הילדים תהיה לשהות במחצית מהזמן אצל האב ובמחצית השנייה אצל האם.

דמי מזונות במשמורת משותפת

דמי מזונות במשמורת משותפת נקבעו עד לאחרונה על פי פסק דין מנחה של בית המשפט המחוזי לפיו האב ישלם שבעים וחמישה אחוז מגובה דמי מזונות במשמורת עיקרית של האם, וכבר נשמעו קולות רבים של נשים אשר אומרים שאבות מבקשים משמורת ילדים משותפת בכדי לשלם דמי מזונות ילדים מופחתים. לנו אין אלא להצטער על הדברים הללו וטוב היה שלא נאמרו משום שהם פוגעים בלגיטימיות ההורית של האבות אשר נתונה להם כזכות משפטית וחובה מוסרית מכוח האפוטרופסות על הילדים.

יתרה מזאת, אבות אשר חולקים עם האם משמורת משותפת מוציאים בדרך כלל על הילדים דמי מזונות גבוהים יותר מהאבות אשר לוקחים את הילדים להסדרי ראיה בלבד, וזאת גם לאחר שהופחתו מהם עשרים וחמישה אחוז מגובה המזונות אם בכלל.

משמורת משותפת ללא מזונות

לאחרונה ניתנו מספר פסק דין בבתי המשפט לענייני משפחה אשר קבעו משמורת ילדים משותפת ללא מזונות לאב ועוד פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר פסק לאב לשלם מחצית מזונות. מדובר בפסקי דין תקדימיים, קרוב לוודאי שיגיעו עוד אחרים כמותם, כמובן על פי הנסיבות של כל מקרה ומקרה.

משמורת משותפת לפי החוק והפסיקה

בתי המשפט מתקשים אך לא נמנעים מלפסוק משמורת משותפת בגלל שתי סיבות עיקריות. סיבה אחת הינה שהחוק מספק לאם את חזקת הגיל הרך, והסיבה השנייה הינה שעל הילד לקיים מרכז חיים במקום מגורים אחד ולא ניתן להגביל את אחד ההורים למקום מגורים מסוים. אבל אל לנו לשכוח שטובת הילד היא מעל כל השיקולים ואבות זוכים כיום במשמורת משותפת משום שהם מעיזים לדרוש ולא מוותרים כפי שגברים נהגו בעבר.

לסיכום והפנמה

ילד נולד לשני הורים אשר ברגיל נושאים בגידול שלו בחזקה משותפת ולכן מן הראוי שחזקת הגיל הרך תבוטל או שתחולתה תצומצם על פי עקרון טובת הילד באופן שברירת המחדל תהיה משמורת משותפת באזור המגורים המשותף האחרון של שני ההורים, ומי מבין ההורים שיעזוב את אזור המגורים המשותף יאלץ להסתפק בהסדרי ראיה.

יש לציין שהמודעות ליתרונות המשמורת המשותפת מתחילה לחדור בשנים האחרונות לשיח החברתי, האקדמי והמשפטי. ולאימהות רבות יש גם נטייה לקבל הסכם משמורת ילדים משותפת. כיום הדרך לשכנע את בית המשפט לפסוק חזקה משותפת קלה יותר מבעבר על פי הנתונים של כל מקרה ומקרה. יעוץ מקדים וטיפול נכון בסוגיה יכולים בנסיבות מסוימות להועיל מאוד לאב להשיג משמורת משותפת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת ילדים משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

הקדמה

ילד שנולד ברגיל לשני הורים ידועים זוכה בדרך כלל להורות טבעית משותפת אשר מידת איכותה נמצאת בשיתוף הפעולה החיובי שיש בין ההורים על ענייני טובת הילד, חינוכו, גידולו והאחריות ההורית כלפיו.

מהי הורות משותפת

הורות משותפת מתקיימת בחלוקה שווה כאשר שני ההורים גרים תחת קורת גג אחת מכוח האפוטרופסות השווה שיש לכל הורה על הילד. ברם, כאשר ההורים אינם גרים יחד, עליהם לקבוע בהסכם הורות משותפת מי מבין שניהם יהיה ההורה המשמורן ומי מהם יקבל הסדרי ראייה. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים בעניין ההורות, רשאי כל אחד מההורים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולדרוש על כך הכרעה.

הסכם הורות משותפת

אלא שיש הסכם הורות משותפת אשר נועד מלכתחילה להביא ילד לעולם בשותפות שאינה קשורה כלל ליחסים זוגיים בין שני ההורים המיועדים. למעשה, הסכם הורות משותפת יכול להיעשות בין גבר לאישה, אך גם בין בני אותו מין במטרה אחת מוצהרת שהיא לחוות את חדוות הגידול של הילד במסגרת הורות משותפת, ובדרך כלל גם במשמורת משותפת.

חשוב לציין שהסכם הורות משותפת הינו הסכם מורכב אשר מחייב ניסוח מדויק וצופה פני עתיד. ניסוח כללי מדי ו/או חובבני מדי עלול להכשיל בעתיד את ראשית כוונתם של הצדדים עובר לחתימתם על הסכם הורות משותפת, ובכך לגרום לאחד מההורים הפסד אשר לא ניתן להשבה.

עיקרון טובת הילד

תנאי מרכזי לתוקפו המשפטי של הסכם הורות משותפת הינו אישורו של ההסכם בפסק דין על ידי שופט בבית המשפט לענייני משפחה במעמד שני ההורים בפועל או המיועדים. מתן תוקף פסק דין להסכם הורות משותפת לפני הריון או לפני לידה אינו מוסדר בחקיקה, אך במקרים מסוימים תהיה לבתי המשפט נטייה לאשר הסכם מסוג זה ככל שמדובר בהסכם אשר אינו נוגד את תקנת הציבור או שאינו נוגד את עיקרון טובת הילד.

שמירה על זכויות הילד במשפחה

חשוב לציין שעל אף שבית המשפט לענייני משפחה נותן תוקף של פסק דין להסכם הורות משותפת ו/או משמורת משותפת, עדין מדובר בהסכם אשר ניתן לשינוי בנסיבות אשר קשורות לבחינה חוזרת ונשנית של טובת הילד. כפי שנאמר בפסקי דין רבים: "בית המשפט הוא אביהם של יתומים", ולפיכך שומה על בית המשפט לשמור על זכויות הילד במשפחה מכל פגיעה שהיא ואפילו מהוריו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם