אל תיבני על המיליונים שאין לו

הקדמה
בית המשפט דחה מספר עתירות של אישה למתן סעד הצהרתי ברכוש אשר לפיהן מגיע לה חלק גדול יותר מהאיש ברכוש המשותף בהתבסס על טענות של אלימות במשפחה שחוותה היא והילדים המשותפים מצד האיש, לכאורה, במשך שנות הנישואין. וכן, על רקע פערים כלכליים שנוצרו בין הצדדים ובהינתן כי הגדישה את כל חייה לבית ולילדים, מה שמנע ממנה להתפתח או לרכוש השכלה וכן בגין הברחות כספים שביצע האיש לשיטתה מחשבון הבנק המשותף.

רקע עובדתי
מדובר בבני זוג לשעבר אשר נישאו כדת משה וישראל בשנת 1988 והתגרשו בשנת 2019. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים שכבר היו בגירים במועד פתיחת ההליכים המשפטיים בין הצדדים. שניים מבין שלושת הילדים מוכרים במוסד לביטוח לאומי כנכים על רקע בעיות בתחום בריאות הנפש.

לאיש ולאישה היתה דירה משותפת ובחודש ספטמבר 2017, הגיש האיש כנגד האישה תביעה לפרוק שיתוף. כבר בחודש פברואר 2017, עזבה האישה את הדירה לבית הוריה, לטענתה, על רקע אלימות שנהג בה האיש. האיש טען שהאישה עזבה את הדירה בכדי לחיות עם גבר אחר. עד למועד מתן פסק הדין הנידון במאמר זה נמכרה הדירה לצד ג'. עד למכירת הדירה, האיש ושלושת הילדים המשותפים נשארו לגור בה.

בחודש מרץ 2018 הגישה האישה כנגד האיש שלל תביעות ובקשות למתן סעדים בענייני חלוקת רכוש לרבות תביעה לדמי שימוש בדירה המשותפת ובחודש מרץ 2019 הגישה האישה כנגד האיש גם תביעה נזיקית לפיצויים בגובה של חצי מליון ₪, בגין הנזק, לכאורה, שגרם לה האיש לנוכח התנהגותו האלימה כלפיה במשך שנות הנישואין, ובגין הנזק הנפשי שגרם לילדים, ממנו הם סובלים עד היום.

בהסכמת הצדדים קבע בית המשפט את יום: 1.1.2018, כמועד הקרע לצורך ההתחשבנות הכספית בין הצדדים, שמיום זה כל נכס שנצבר על ידי מי מהצדדים יהיה שיך לו בלבד, בין אם בזכות ובין אם בחובה.

פסק הדין נשוא מאמר זה נתן מענה לתביעות הרכוש שהגישה האישה, ואולם תביעת הנזיקין שהגישה האישה כנגד האיש המתינה לדיון שמיעת ראיות וחקירת פסיכיאטרית מומחית שהגישה לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית.

בית המשפט פסק כדלהלן:
ביום: 5.3.2023, ניתן פסק דין מפורט על ידי השופטת עפרה גיא, בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בנושאים שעל הפרק, ובלשונו של מחבר מאמר זה נכתב כך.

סעיף 5. (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע בצורה ברורה שבמועד פקיעת נישואי בני הזוג זכאי כל אחד מהם למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט חריגים המפורטים בסעיף 5. (א) (1) – (3) לחוק זה.

מנגד קובע סעיף 8 לחוק יחסי ממון שעל אף האמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, רשאי בית המשפט לקבוע, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, שחלוקת המשאבים בין בני הזוג לא תתבצע באופן שווה, כלומר לא תחולק מחצה על מחצה ובית המשפט רשאי לקבוע גם תקופות זמן בהם יחולקו או לא יחולקו המשאבים בין בני הזוג.

מכאן יוצא שסעיף 5 לחוק יחסי ממון הוא הכלל וסעיף 8 הוא החריג לכלל, וכידוע נטל הראיה חל על הטוען כי סעיף 8 לחוק מקנה לו זכות גדולה מהזכות הניתנת לו על פי סעיף 5 לחוק.

פסק הדין מגלה כי לאיש שלושה מקורות הכנסה. האחד הינו קצבת נכות מאת המוסד לביטוח לאומי. השני הינו קצבת נכות מאת משרד הביטחון, והשלישי הינו קבלת פנסיה מוקדמת בגין פרישתו מהעבודה על רקע מחלת סכרת ממנה סבל.

האישה עתרה לקבל חלק מזכויות הפנסיה של האיש אך בית המשפט קבע כי לאישה אין חלק בהכנסות אלו מהטעם שהכנסות אלו נופלות בגדר החריגים המפורטים בסעיף 5. (א) (1) – (3) לחוק יחסי ממון.

האישה ביקשה להגדיל את החלק שלה ברכוש המשותף על חשבון האיש בעזרת השימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בטענה כי היה אלים כלפיה וכו'. בית המשפט דחה גם טענה זו וקבע כי את סעיף 8 לחוק ניתן להחיל בנסיבות מיוחדות וקיצוניות שאינן מתקיימות בתיק זה.

בית המשפט ציין כי מקומו של סעד לפיצוי בגין אלימות, הגם שלא מצא כי מדובר בטענות העולות כדי החלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון אף אם יוכחו, הינו בדרך של הגשת תביעה נזיקית שממילא כבר הוגשה בתיק זה.

וכן, בית המשפט פסק כי לא הוכח בפניו שהאישה חסרת יכולת כושר השתכרות עתידית וכל הטיית נוסחת האיזון השווה בין הצדדים לטובתה עשויה לפגוע באיש מהטעם שהכנסותיו משמשות לצורכי מחייה ולכיסוי הוצאותיו על בעיות הבריאות מהן הוא סובל.

האישה טענה כי נמנע ממנה לפתח קריירה במהלך הנישואין עקב התנהלות האיש, אך בית המשפט דחה גם טענה זו ופסק כי לא נטען ולא הוכח כי במהלך הנישואין האישה ביקשה ללמוד מקצוע, או לפתח קריירה והדבר נמנע ממנה עקב מחויבותה לטיפול במשפחה או בעטיו של האיש.

האישה טענה כי האיש צריך להשיב לה כספים מהטעם שבמשך השנים הוא הבריח כספים משותפים בהיקף גדול. האיש הכחיש וטען שמיום שהאישה עזבה את הבית הוא זה ששילם הלוואות ששני בני הזוג לקחו מהחשבון המשותף ואת כל ההוצאות שלו ושל שלושת ילדי בני הזוג ובנות זוגן. בית המשפט דחה את טענת האישה, שאף לא הוכחה, גם בעניין זה.

יתרה מזאת, בית המשפט חייב את האישה במחצית יתרת סכום ההלוואות שבני הזוג לקחו ובמחצית מיתרת החובה בחשבון הבנק המשותף שעדיין נשאר פתוח עקב יתרת החובה בחשבון.

האישה עתרה גם לקבל את חלקה בדמי השימוש שעשה האיש בבית משום שלטענתה עזבה את הבית כתוצאה מאלימות, לכאורה, שנהג בה האיש ולפיכך מגיע לה תשלום מהאיש שמנע ממנה ליהנות מהשימוש בחלק שלה בבית בהיותם שותפים שווים בו. בית המשפט דחה גם עתירה זו וציין כי עובדתית, עזבה האישה את הבית מרצונה, מבלי שנדרשה לעשות כן ומבלי שהוכיחה, נכון למתן פסק הדין, שעזיבתה את הבית היתה מוצדקת או נכפתה עליה.

ולמעשה, הצדדים היו תמימי דעים בכך שהאיש לא עשה שימוש בלעדי בבית המשותף, שכן בבית נותרו להתגורר שלושת ילדיהם הבגירים של הצדדים ובנות זוגם והאישה לא הביאה לבית המשפט אומדן כספי הקובע מה חלקו של האיש בבית. וכן, הוכח בפניי בית המשפט שהאישה היתה מגיעה לדירה בכל זמן שחפצה ואף נהגה בדירה כמנהג בעלים.

מכל האמור לעיל עולה כי בית המשפט דחה בדין ובצדק את כל התביעות שהגישה האישה. דבר אחד היה חסר בפסק הדין והוא לחייב את האישה בהוצאות משפט, שאם היה בית המשפט דוחה עתירות מצד איש כמו שדחה את עתירות האישה, בית המשפט היה, ללא כל ספק, מחייב את האיש בהוצאות משפט, ואפילו על הצד הגבוה.

סיכום ומסקנות
מהאמור בפסק הדין הנדון עולה כי פרט לחיוב האישה בהוצאות משפט עשה בית המשפט צדק עם האיש כאשר דחה בזו אחר זו את טענות האישה אשר רצתה לרושש את האיש ולהשאיר אותו בלא כלום אף שמדובר באדם חולה בגוף ונפש אשר טיפל בעצמו ובשלושת ילדיו כאשר שניים מהם מוכרים במוסד לביטוח לאומי כנכים על רקע בעיות מתחום בריאות הנפש.

האם מדובר ברוע לב מצד האישה, או באכזריות או בתיאור אחר ? ישפוט מי שקורא מאמר זה ויגיע למסקנה שלו !

צו הגנה

אלימות במשפחה  |  מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

צו הגנה בהגדרה הנו צו של שופט או דיין אשר ניתן לזכותו של אדם כנגד אדם אחר אשר פגע ו/או כאשר קיים חשש סביר שיפגע במבקש בכל דרך שהיא. צו ההגנה מיועד להגן על אדם מפני מעשים של אלימות פיזית ו/או מילולית ו/או נפשית מכל סוג שהוא.

בעבר הלא רחוק, עשו בני זוג, ברובם המכריע נשים, שימוש רב בסעד של הגשת הבקשה לצו ההגנה בכדי להפעיל על הגבר לחץ, ובכך לקבל שליטה יתרה על הילדים והכסף המשותף, לרבות הרכוש, המשאבים ומזונות הילדים.

הגשת תלונות שווא של נשים במשטרה והגשת בקשות שווא לצו הגנה היו עד השנים האחרונות, אף שהוכחו כשקריות, זוכות ליחס סלחני מצד גורמי האכיפה ומצד בית המשפט, אך לא עוד !

כיום נבחנות בזהירות רבה במשטרה ובבתי המשפט תלונות של נשים כנגד גברים בתקופת הליכי גירושין ובמקרה של הגשת בקשת שווא לצו הגנה, בתי המשפט עלולים לחייב את האישה בהוצאות משפט. עדות לשינוי החיובי בגישת בית המשפט לעניין פסיקת הוצאות המשפט כנגד הגשת בקשות שווא הינה שכמות הבקשות ירדה באופן משמעותי.

בקשה לצו הגנה

צו הגנה ניתן לדרוש בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים. הבקשה לצו הגנה אף אינה מחייבת להיצמד לסמכות מקומית, משמע שניתן להגיש בקשה לצו הגנה בכל עיר ובכל הערכאות הראשונות.

ולגופו של עניין, מעשה של אלימות יכול להתבצע באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת ולכן המחוקק העמיד לרשותו של אדם אשר מבקש צו הגנה סעד מהיר שמאפשר לו לקבל צו הגנה מידי ובמעמד צו אחד.

כאשר ניתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד, כלומר בנוכחות המבקש בלבד אל מול השופט אשר דן ופוסק על כך, בית המשפט נדרש על פי התקנות לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם אפשרי ולא יאוחר משבעה ימים. הטעם לכך הינו שיש לצמצם ככל הניתן את גודל הפגיעה בצד שמורחק אשר הולך מתעצם ככל שעובר הזמן בו הוא מורחק מביתו.

הדיון במתן צו הגנה

בהחלטה למתן צו הגנה במעמד צד אחד קובע בית המשפט תאריך לדיון במעמד שני הצדדים שיתקיים בדרך כלל כארבעה עד חמישה ימים מיום שהמבקש הגיש את הבקשה לצו הגנה. בית המשפט מוציא צו הרחקה בתנאים מגבילים כנגד המשיב עד הדיון שנקבע, ומורה למזכירות בית המשפט למסור את ההחלטה למשטרת ישראל אשר תעביר למקבל הצו את ההחלטה לאלתר.

צו הגנה כנגד כל אדם נידון ונפסק על פי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת"). אך כאשר הצדדים לצו ההגנה הינם בני משפחה, צו ההגנה ידון בדרך כלל על פי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). במקרים חריגים ניתן להוציא צו מניעה קבוע אשר מאפשר להרחיק אדם ממקום מסוים לצמיתות.

תוקף צו ההגנה

תוקפו של צו הגנה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו עד שישה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנתיים.

צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הינו עד שלושה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של חצי שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של צו ההגנה עד לתקופה כוללת של שנה.

טיפול בצו הרחקה מהבית

אחד מהכלים החזקים אשר עומדים לרשותה של אישה לבסס את השליטה שלה בבית, בילדים וברכוש המשותף בתקופת הליכי גירושין הנו להוציא כנגד הגבר צו הרחקה מהבית. אלא שבמקרים מסוימים, תוך מתן יעוץ וטיפול נכונים בסוגיה, נתפסת האישה בקלקלתה ובתי המשפט אשר דוחים את בקשתה לצו ההרחקה מחוסר עילה, ומחייבים אותה גם בהוצאות משפט בגין הטרחה ועגמת הנפש שגרמה לבן זוגה.

חשוב להדגיש כי צו הגנה המורה על הרחקת הגבר מהבית ומהילדים אינו עניין של מה בכך. הגבר מורחק מהבית שלו אשר מהווה עבור כל אדם סביבה טבעית ממנה הוא יוצא לעבודה ואליה הוא חוזר. בבית נמצאים חפציו האישיים והחיוניים של האדם, ושם גם נמצאים ילדיו. הגבר נדרש לחפש מקום מגורים זר, בעוד שאין לו אפילו הסדרי ראיה עם הילדים.

צו הגנה כנגד האישה

ואולם, יש גם מקרים שהאישה היא זו אשר נוהגת באלימות כלפי הגבר, וכאמור אלימות מילולית או נפשית מספיקה בכדי לעמוד בתנאים להוצאת צו הגנה על פי החוקים שהוזכרו לעיל. חוקים אלו מדברים בלשון אדם ולא בלשון מגדרית, כך שגם הגבר יכול במקרים מסוימים להוציא צו הגנה כנגד האישה.

כל מי שנתקל בתחום זה של צווי הגנה יודע כי רוב רובן של הבקשות לצו הגנה מוגשות וניתנות כנגד גברים, ונשאלת השאלה האם רוב רובם של הגברים אלימים יותר מנשים ? לדעתי יש להשיב על כך בשלילה וכל זאת מדוע ?

כבר נאמר כי לגברים יש יתרון פיזי על פני נשים שיש להן יתרון נפשי על פני גברים. מי מהיתרונות כואב וקטלני יותר, זאת לטעמי לא שאלה מגדרית כי אם שאלה של כוחות נפש. ההפרש הגדול בין הגשת הבקשות לצו הגנה בין גברים לנשים נובע מהאומץ והאופי של נשים לעשות זאת לעומת גברים אשר מעדיפים לסבול בשקט.

לפיכך, במקרים בהם האישה נוהגת בפרובוקציה מכוונת כלפי הגבר, ו/או כאשר האישה מתנהגת כלפיו באלימות מילולית ו/או פיזית, אין להמתין לכך שהאישה היא זו שעוד תגיש נגדו תלונת סרק במשטרה ו/או תגיש נגדו בקשה לצו הגנה בבית המשפט. יש לפנות לייעוץ מתאים לאלתר בכדי להימנע מהנזק אשר יכול לגרם לגבר ממתן צו ההגנה של האישה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אלימות במשפחה

אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט הנם מבין המעשים שכל חברה נאורה מבקשת למנוע לנוכח הנזק הגדול שהם גורמים לה. לפיכך, ולאור ריבוי מספר התלונות אשר הוגשו בשנים האחרונות למשטרת ישראל בגין אלימות במשפחה, הוקמה מחלקה משטרתית מיוחדת לטיפול ו – מניעת אלימות במשפחה אשר נקראת מחלקת אלמ"ב.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

אירוע של אלימות במשפחה יכול להתחיל בוויכוח סתמי בין בני זוג אשר יוצא מפרופורציות ומגיע לכדי תלונה במחלקה למניעת אלימות במשפחה של משטרת ישראל. 

האישה יכולה להתגרות בגבר, ליצור פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות, להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו באירוע מסוים מהקשרם, להוסיף דברים שלא נאמרו, או להפוך ויכוח שיגרתי בני זוג מתוחים ממשבר בזוגיות בניהם, לאירוע אלימות פלילי.

רוב התלונות מגיעות מצד נשים כנגד גברים על אף שנשים אינן חפות מגילויים של אלימות כלל. למעשה, אלימות של נשים מתבצעת במקומות שנשים בטוחות שלא יתפשו אותן וכנגד מי שאיננו יכול להתגונן מפניהן, וכמו כן נשים נוהגות באלימות מילולית ורגשית.

חקירת הגבר במחלקה למניעת אלימות במשפחה

כאשר הגבר יוזמן לחקירה במחלקת אלמ"ב לאחר שהאישה הגישה נגדו תלונה הוא יופתע לגלות שמתייחסים אליו כאל אשם עוד בטרם הציג את גרסתו והיחס אליו לא ישתנה גם אם יש לו עבר נקי מכל מעשה פלילי.

למעשה, תלונה משכנעת של האישה במשטרה על אלימות במשפחה מצד הגבר מובילה במקרים רבים לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית למספר ימים עד חודש. כגודל נחישותה של האישה, ההדרכה שקיבלה, יכולת המשחק, הדמיון שיש לה והראיות שתציג, כך יגדל הסיכוי שמשטרת ישראל תגיש כנגד הגבר כתב אישום פלילי.

הגשת תלונת שווא במשטרה כנגד גבר או בקשה לצו הגנה בבית המשפט, לרוב מסמל שהאישה כבר החליטה להיפרד מהגבר או להתגרש ממנו. ואולם, גם אם האישה תתחרט ותודה בכך שעשתה טעות, עדיין הקשר הזוגי לא יוכל לחזור לקדמותו לאור משבר האימון שנוצר בין בני הזוג. 

צו הרחקה מהבית ומהילדים

הקלות הבלתי נסבלת אשר מאפשרת הנורמה בישראל לאישה לזכות גם בצו הגנה כנגד הגבר בבית המשפט בטענות סרק הפכה לכלי נשק יעיל מאוד כנגד גברים בתקופת הליכי הגירושין. לאישה ידוע שגם אם יתגלה שהיא בודה מליבה מעשיות, הרי שהסיכוי שהיא תועמד לדין על כך הינו קטן לעומת הלחץ הגדול שהיא תוכל להפעיל על הגבר בדרכה להשיג שליטה על הבית הילדים והכספים המשותפים בתקופת הליכי הגירושין.

אין חולק בדבר גודל הצער ועוגמת הנפש אשר עוברים על אדם כאשר הוא מואשם באשמות סרק פליליות כנגד האישה ו/או הילדים, וכל שכן כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ללא שום הצדקה על פי ה- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, או על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. הרי ביתו של אדם וילדיו הם מבין הדברים החשובים לו בחיים, אם לא החשובים ביותר.

הקמת היחידה המיוחדת במשטרה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה אמנם פתרו חלק מדרישת המקצועיות וההבנה אשר דרושה לטיפול באלימות במשפחה, אלא שהם לא פתרו את השיטה לפיה מעמדו של הגבר אל מול תלונות אלימות מצד האישה נחות יותר, וגברים רבים מידי מורחקים מביתם על לא עוול בכפם.

האם ניתן למנוע צו הרחקה בגין אלימות במשפחה ?

ועל אף האמור, במקרים רבים ניתן לצפות מראש אפשרות שהאישה תגיש תלונת סרק במשטרה, ובצעדים מקדימים ניתן למנוע את התסריט שבוא האישה תזכה במשטרה לתמיכה מרחיקה לכת כנגד הגבר שיורחק מהבית לאלתר. לפיכך, ערנות ויוזמה של הגבר יכולים לעזור לו מאוד להימנע מעגמת נפש וצער אשר מלווים את הרחקתו מהבית ומהילדים בתלונת סרק על אלימות במשפחה.

שאול נוי

 

מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם