הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – הסדרי ראיה לקטין

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – הסדרי ראיה לקטין –     קובץ ב- PDF

 

הכנסת השמונה – עשרה

מגיש: _________

 

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (הסדרי ראיה להורה הלא משמורן)

תוספת סעיף 25א. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אחרי סעיף 25 יבוא סעיף 25א. אשר ינוסח כדלקמן:
25א. בהמשך לאמור בסעיף 25, חזקה על ההורה הלא משמורן שהוא זכאי להסדרי ראיית הילדים על פי הנוהל אשר יקבע על ידי שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החינוך ועם הגורמים המקצועיים המתאימים. שר הרווחה רשאי להקים ועדת מומחים אשר תציג בפניו את מסקנותיה לגבי היקפם הראוי של הסדרי הראיה, ומסקנותיה יובאו לידיעת הציבור הרחב.

דברי הסבר

בימינו אנו כאשר מספר המתגרשים בישראל מגיע לשליש מהנישאים, ויש עוד הורים רבים אשר גרים בנפרד ללא נישואין, עולה צורך לקבוע את הסדרי ראיית הילדים בדין ולקצר את הזמן בו הם ניתנים.

על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתנת לאם חזקה, אשר מכונה "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל שש ימסרו למשמורתה.

למעשה, "חזקת הגיל הרך" עומדת לאם עוד לפני שהיא מגישה תביעה למשמורת, וכפועל יוצא מכך, במידה והאב יקח את ילדיו ללא הסכמת האם קודם שנקבעו לו הסדרי ראיה בהחלטה שיפוטית, הוא עשוי להיות מואשם בחטיפת הילדים.

הסדרי ראיה זמנים לאב נידונים בישיבה ראשונה אשר נערכת לאחר כשלושה עד ארבעה חודשים מיום הגשת התביעה, וככל שהאם מערימה קשיים, כך יורחקו הילדים מהאב לזמן ארוך יותר. לעיתים יעברו חודשים רבים עד שהאב יזכה לראות את ילדיו, והדבר גורם לפגיעה קשה בלגיטימיות ההורית של האבות, ומרוקן מתוכן את עקרון "טובת הילד" לפיו מצווים בתי המשפט לנהוג בבואם לפסוק בענייני קטינים.

אין צורך להרחיב בדבר החשיבות שיש לאיכות הקשר בין כל אחד מההורים לבין הילדים, ולכן חשוב להוציא את ענייני ראיית הילדים מהעימותים והמאבקים בין ההורים, ולמנוע ככל הניתן מצבים בהם אמהות עושות שימוש לרעה בזכויות המשמורת בכדי ללחוץ על האבות להשגת יתרונות במאבקים המשפטיים.

לפיכך מוצע שהסדרי הראיה להורה הלא משמורן יקבעו מהר ככל הניתן, והם ייושמו על בסיס משפטי איתן.

בפרקטיקה היישומית

בסמוך להגשת התביעה להסדרי ראיה יובא התיק בפני שופט אשר יתן החלטה להורות לשני ההורים לגשת בתאום מוקדם ליחידת הסיוע שליד בית המשפט תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה במסירה מלאה, בכדי לסכם על הימים והשעות להסדרי הראיה.

(מכוח סעיף 5 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, רשאי בית המשפט להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע).

בהעדר הסכמה בין ההורים ברירת המחדל להסדרי הראיה תהיה על פי הנוהל הנהוג מזה שנים רבות לפיו ההורה הלא משמורן רשאי לקחת את הילדים:

  • מתחת לגיל שנתיים:

פעמיים בשבוע בימי חול בימים שני וחמישי בין השעות:  16:00 – 19:00

  • מעל גיל שנתיים:
  1. פעמיים בשבוע בימי חול בימים שני וחמישי בין השעות: 16:00 – 20:00
  2. כל סוף שבוע שני אשר מתחיל מיום שישי בשעה: 15:00 ועד מוצ"ש בשעה: 20:00.
  3. מחצים מהחגים והחופשים לסירוגין.

ההורים רשאים להסכים על הסדר שונה מהנוהל הקיים ולקבוע זמנים נוחים להם.

עובד/ת יחידת הסיוע י/תגיש את חוות דעתו לגבי הסכמת או העדר הסכמת בני הזוג לאישור בית המשפט על גבי טופס שיוקדש לכך.

בית המשפט רשאי לזמן את הצדדים בהקדם לדיון בפניו בטרם יתן את ההחלטה להסדרי הראיה וכן לקבוע הסדרים אחרים ככל שיראה לו צודק בנסיבות העניין.

יערכו שינויים המתחייבים מתיקון החוק:

בסעיפים 258 י"ט – ל"ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הערה חשובה:

חשוב להדגיש כי הצעת חוק זו נוסחה ונשלחה לכנסת ה- 18, כלומר בתחילת שנת 2011. בעת ההיא נשים מסויימות היו משתמשות לרעה בכוח שנותנים להם החוק והפסיקה ולעיתים  אבות היו מורחקים מילדיהם למשך שלושה חודשים ויותר, וללא שום הצדקה.

כיום המצב שונה והאמור בהצעת חוק זו איננה רלוונטית מבחינתינו. אנחנו סבורים שכיום יש לקבוע משמורת ילדים משותפת או אחריות הורית משותפת כברירת מחדל מיידית.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך בהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

זמני שהות

המועדים אשר בהם  הורה לא משמורן רשאי לקחת את הילדים לשהות במחיצתו נקראים זמני שהות, או הסדרי שהייה. קיים נוהל סוציאלי לזמני שהות מקובלים אך לעתים כאשר האם מתנגדת  להפגיש את הילדים עם האב בטענות שווא יכול לעבור זמן רב עד שהנוהל המקובל ימומש.

כאן, האם מסתכנת בכך שיוטלו עליה הגבלות שונות וקשות בגין ניכור הורי במידה וימצא כי אכן היא פועלת כך. ואולם, ככל שהאב יפעל כנגד האם באמצעים מקצועיים מתאימים כך הוא יוכל לקצר את הזמן שבו יפגש עם הילדים בעזרת בית המשפט ומחלקות הרווחה על אף התנגדות האם.

הזכות והחובה להורות נגזרת מהאפוטרופסות של ההורים על הילדים הקטינים. כל זמן ששני ההורים גרים תחת קורת גג אחת, המושג זמני שהות אינו עומד על הפרק, אך כאשר ההורים אינם גרים תחת קורת גג אחת, יש לקבוע מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילדים, אולי משמורת משותפת, ומי מהם יקבל זמני שהות.

משמורת ילדים עיקרית הינה הזכות להחזיק בילדים ברוב הזמן, לקבוע את מקום מגוריהם ומטבע הדברים גם לקחת אחריות גדולה יותר מההורה אשר מקבל את הילדים לזמני השהות בסידור הפעילות היום יומית שלהם. ואולם אין מדובר בחזקה, אלא בחזקה הניתנת לסתירה דיי בקלות בהתאם לעקרון טובת הילד. כיום בתיי המשפט אינם רואים בעין יפה מקרים בהם אם עוברת עם הילדים למקום מגורים רחוק מהאב בלי לידע אותו, או בלי לסכם איתו, או בלי שיסכים ולא אחת קרה שבית המשפט הורה לאם לחזור למקום המגורים האחרון שבו שהתה עם הילדים.

במשך שנים רבות התקיים נוהל סוציאלי לקביעת הורה משמורן וזמני שהות מקובלים עבור ההורה הלא משמורן. הנוהל קבע שההורה הלא משמורן רשאי היה לקחת את הילדים לשהייה במחיצתו עד גיל שנתיים וחצי פעמיים בשבוע בימי חול למשך שלוש עד ארבע שעות בכל פעם. מגיל שנתיים וחצי רשאי היה ההורה הלא משמורן לקחת את הילדים פעמיים בשבוע בימי חול בין השעות: 16:00 ועד 20:00, ובנוסף כל סוף שבוע שני, ובנוסף במחצית מהחופשים והחגים לסירוגין.

ברוב המקרים האם היתה זו שהיתה מקבלת את משמורת הילדים באופן אוטומטי עד גיל 6 מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ועד גיל 18 מכוח הפסיקה. מכאן שבדרך כלל האב הוא זה שהיה מקבל את זמני השהות.

למעשה, משמורת ילדים עדיין ניתנת לאם גם כיום כמעט באופן אוטומטי, לעומת זמני שהות אשר ניתנים לאב, ומשמורת משותפת לרוב בהסכמת האם, או בהחלטה שיפוטית בהעדר הסכמתה תוך קבלת חוות דעת משירותי הרווחה. עם זאת, ככל שהאם תתנגד ותערים קשיים גדולים יותר על האב בקבלת זמני השהות, כך ישתבש הקשר בין האב לילדים, ולעיתים יעבור זמן ארוך מידי עד שזמני השהות המקובלים יתקיימו כהלכה.

כיום, בתי המשפט ובתי הדין מחמירים מאוד עם הורה משמורן אשר מערים קשיים בהפגשת הקטינים עם ההורה השני או אם נמצא שהורה אחד מסיט את הילדים ופועל בניכור הורי כלפי ההורה השני. החוק מאפשר להורה אשר מודר מהקשר עם הילדים לפנות בבקשה דחופה לבית המשפט אשר יכול לחייב הורה שמחזיק בקטינים תוך מספר ימים להפגיש את הילדים עם ההורה האחר.

כאמור, לאמהות יש יתרון בתחילת הדרך בקבלת משמורת הילדים ויש אמהות אשר עושות שימוש לרעה בזכות זו ומרחיקות את מהאב בכדי ללחוץ על האבות לשם השגת שליטה ויתרונות כלכליים בהליכי פרידה או הליכי גירושין. והאב אם לא יעמוד בתוקף ובחוסן על זכויותיו כהורה הוא עלול לאבד את הקשר שלו עם הילדים, והגם שאין להתעלם מהנזק שנגרם מהתנהגות האם לילדים.

חשוב להדגיש שבזכות ובחובה לקיים הורות יש את החובה לשמור על זכויות הילד במשפחה ולפעול ככל הניתן למען טובתו. זכויות הילד וטובת הילד בהשלמה, מחייבת את ההורה המשמורן לא רק לאפשר את המפגשים עם ההורה הלא משמורן אלא גם לקדם בברכה כל קשר תקין ואיכותי עם אותו הורה.