הקדמה
ביום: 18.11.2025, נפל דבר בישראל !!! הכנסת קבעה כי לבתי הדין הרבניים תהיה הסמכות לדון ולפסוק במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים וזאת בהוראת שעה למשך שנתיים.
החוק במקור
למעשה מדובר במתן הדגשה של סעיף חוק שכבר קיים משום שעל פי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, (להלן: "חוק שיפוט"), במקורו יש לבתי הדין הרבניים סמכות מלאה לפסוק במזונות ילדים אגב הליכי גירושין כבר משנת 1953. מדובר בסעיף חוק שאין ברור ממנו.
הפסיקה
ועל אף האמור במפורש בסעיף 3 חוק השיפוט במקור, נטל בית המשפט העליון מבתי הדין הרבניים את סמכות לדון בדמי המזונות עוד בפסק דין משנת 1969, בתיק המכונה "הלכת שרגאי", ומסר אותה בלעדית לבתי המשפט לענייני משפחה, קרי לבתי המשפט האזרחיים. הטעם היה, לכאורה, בכדי לשמור על זכויות נשים אשר נחשבו החלשות והמוחלשות שבעת גירושין לא יסכימו לקבל מזונות ילדים נמוכים בתמורה לכך שהבעל יתן להם את הגט.
בית המשפט העליון קבע כי לבתי הדין הרבניים מסורה הסמכות לפסוק במזונות הילדים רק בהסכמת שני ההורים או אם מדובר במזונות מסוג השבה. מזונות מסוג השבה הינו תחום עמום אשר קשור למערכת היחסים בין בני הזוג אך לא בנוגע לתביעה עצמאית של קטין לתבוע בשם עצמו את המזונות, לכאורה, כך שבתי הדין לא ממש ידעו איך להתמודד עם סוגיה זו וכך נותר שבתי הדין לא פסקו כלל בנוגע למזונות הילדים.
בתיי הדין הרבניים לא יכלו לסבול את העובדה שבית המשפט העליון הפקיע מהם סמכויות בניגוד לחוק ומצידם גם ראוי שכל המחלוקות בין בני הזוג בענייני המשפחה צריכות להתברר בערכאה אחת משום שלבתי הדין הרבניים יש את הסמכות הייחודית לדון בענייני סידור גט, שתר הכתובה וכיו"ב.
וכן, בהלכת שרגאי יש גם משום זילות מעמדם של בתי הדין הרבניים אשר, לכאורה, עשויים לפסוק בחוסר צדק כאשר הבעל והאישה מתדיינים בפניהם, כפי שנטען כי נשים יכולות להסכים על מזונות ילדים נמוכים בתמורה לקבלת הגט.
בתיי הדין הרבנים טענו כי אין הם מחויבים להלכת שרגאי מהטעם שמדובר בערעור משפחה להבדיל מבג"ץ שאליו הם כן מחויבים. ואולם, על אף שבמשך השנים התקבלו גם בג"צים בנושא, בתי הדין המשיכו לפסוק כראות עיניהם, עד שלבסוף התיישרו עם הפסיקות של בג"צ.
סיכומו של דבר
כיום, בתי הדין הרבניים קיבלו במה והתחזק מעמדם בפסיקת מזונות ילדים ואולם על אף ששתי הערכאות חייבות לפסוק במזונות על החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אשר מפנה להוראות הדין האישי החל על אדם אין לשכוח כי לבתי המשפט האזרחיים ולבתי הדין יש גישות שונות לפירוש הדין האישי החל על כל אדם ואדם.
במבחן המציאות נותר לראות האם הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה תתגבר על תיקון החוק כמו שעשתה בהלכת שרגאי, מהטעם שבתי המשפט ידועים כמי שיודעים להמציא לנו פטנטים. כיצד יפסקו בתי הדין הרבניים ומי ירוויח מהבהרת ועיגון סעיף 3 לחוק, גברים או נשים. אין זה מובן מאליו מי ירוויח מהשינוי.
