האם בד"ר חייב לעדכן את משטרת הגבולות על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ?

הטלת צווי עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי גירושין בין בני זוג הינם עניין שבשגרה. עד הגט רשאי בדרך כלל כל אחד מבני הזוג לדרוש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האחר, אך לאחר הגט צו עיכוב יציאה מהארץ נעשה בעיקר כנגד הגבר להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידית.

אף שלאישה קל יחסית להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הגבר, לגבר יש עדיין אפשרות לבטל את הצו לאחר שהוא מציג ערבויות מתאימות להבטחת דמי מזונות. אך האם על הערכאה אשר מטילה צו עיכוב יציאה מהארץ חלה החובה לעדכן את משטרת הגבולות גם כאשר צו עיכוב היציאה מהארץ בוטל ? שאלה זו עמדה להכרעה בתביעה שהגיש גבר בבית משפט לתביעות קטנות כנגד בית הדין הרבני.    

מנתוני פסק הדין עולה שכנגד הגבר הוטל צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי בית הדין הרבני האזורי במסגרת הליך הגירושין. כעבור כחודשיים וחצי ביטל בית הדין לבקשת הגבר את צו עיכוב היציאה מהארץ, אולם החלטה זו לא עודכנה במשטרת הגבולות.  

הגבר שהינו מוסיקאי במקצועו רצה לצאת את הארץ משום שהוזמן לשתי הופעות בחו"ל. הוא קנה כרטיס טיסה והיה אמור להשתתף בהופעה הראשונה יום לאחר הטיסה וביום שלמחרת המתינה לו הופעה שנייה.

להפתעתו של הגבר, עת שהגיע מוקדם בבוקר לשדה התעופה, כשעתיים לפני הטיסה, נודע לו על ידי פקיד משטרת הגבולות שצו עיכוב היציאה מהארץ עומד בעיינו, ולפיכך אין הוא רשאי לצאת את הארץ. הגבר שב לביתו ועוד באותו בוקר פנה לבית הדין הרבני להסדרת העניין בכדי לא לאחר לשתי ההופעות המתוכננות.

בית הדין הרבני היה סגור באותו יום עקב חופשת חול המועד פסח, אך עורך דינו של הגבר פנה טלפונית למזכיר בית הדין אשר הסכים לפגוש את הגבר באופן מיידי במשרד בית הדין. בינתיים שינה הגבר את מועד הטיסה שחלף לשעות הצהריים.

מזכיר בית הדין הרבני אימת עם הגבר במזכירת בית הדין את דבר ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ ויחד עם זאת שלח פקס' למשטרת הגבולות. אלא שבשל לוח הזמנים הצפוף איחר הגבר גם את הטיסה השנייה שתוכננה לשעת צהריים, והוא נאלץ לטוס בסמוך לשעה 12 בלילה. הטיסה המאוחרת גרמה לכך שהגבר לא יכול היה להיות נוכח בהופעה הראשונה.

עם חזרתו של הגבר מחו"ל הוא הגיש תביעת נזיקין נגד בית הדין הרבני בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט נדרש לדון בשתי טענות הגנה עיקריות שהועלו על ידי ב"כ של בית הדין הרבני. טענת הגנה ראשונה היתה שהסמכות העניינית לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט השלום. וטענת הגנה שנייה היתה שעל הגבר מוטלת החובה לברר מול בית הדין הרבני אם ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ עודכן במאגר הממוחשב של בית הדין ומשטרת הגבולות.

בית המשפט דחה את הטענה הראשונה וקבע שלבית המשפט לתביעות קטנות מסורה סמכות מלאה לדון בתובענה זו משום שמדובר בתביעה נזיקית של יחיד לתשלום סכום פיצויים קצוב אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בדין.          

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה השנייה, תוך שהוא מטיל את מלוא האחריות לאי עדכון ביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ על בית הדין הרבני. ובלשונו של בית המשפט כך כתב:

"יש לזכור כי אנו מצויים בעידן שלאחר "המהפכה החוקתית" אשר חולל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ הינו צעד קיצוני הפוגע מהותית בזכות יסוד של האדם לחופש התנועה. לפיכך על הרשויות השונות מוטלת החובה ובכלל זה על הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה ולוודא, כי צו עיכוב שבוטל אינו רשום במשטרת הגבולות, אף בבדיקה מבעוד מועד מול הגורמים הרלוונטיים, על מנת למנוע תקלות מהסוג שבפניי."  

בסופו של פסק הדין חייב בית המשפט לתביעות קטנות את בית הדין הרבני לפצות את הגבר על נזקיו בסכום של כ- 5600 ₪.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

צו עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ

הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ  נגד תושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה