זכויות הגבר – כמה עובדות על חיוב האב במזונות ילדים על פי הדין החדש

מזונות ילדים בהגדרה

הוריו של ילד מחויבים על פי הדין בישראל לספק לו את צרכיו החיוניים הכוללים צרכים פסיכולוגיים וצרכים פיזיולוגיים. צרכים פסיכולוגיים הינם טיפול, השגחה וכד', וצרכים פיזיולוגיים הינם מזונות אשר מוגדרים בגדול כמזון ביגוד והנעלה, מדור ואחזקת מדור.

מזונות ילדים בראייה היסטורית

מזונות ילדים להורים יהודיים נפסקו במשך קרוב לאלפיים שנה, (שנת 150 לספירה) על פי הדין העברי ועד שמדינת ישראל קמה הייתה העדפה ברורה לספק לילדים צרכים פסיכולוגיים על פניי צרכים פיזיולוגיים.

כך למשל על פי הדין העברי משמורת ילדים עד גיל 6 היתה מסורה לאם ומגיל 6 הבן הלך למשמורת האב והבת למשמורת האם. הטעם לכך הינו שהאב ילמד את הבן תורה ומקצוע והאם את הבת דרכם של נשים, כך נכתב.

עניין סיפוק הצרכים הפיזיולוגיים היה כמעט ברור מאליו, שהרי מטבע הבריאה הורים לא יזניחו את ילדיהם ולא ירעיבו אותם למוות. אכן, היו מקרים מועטים בהם הורים מסיבות שונות, בעיקר מאונס, לא סיפקו לילדים את הצרכים הפיזיולוגיים כהלכה, ועל כן הרמב"ם במשנה תורה (שנת 1180 לספירה) והרב יוסף קארו (שנת 1600 לספירה) הרחיבו את ההלכה, אך בשום פנים ואופן לא על חשבון סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים.

פסיקת מזונות ילדים מאז קום המדינה

בתקופת המנדט הבריטי ערב הקמתה של מדינת ישראל נזעקו שני הרבנים הראשיים דאז לקבוע תיקון לדין העברי בכדי להציל לכאורה את האימהות וילדי ישראל מרעב והם קבעו את תקנת הרבנות הראשית תש"ד. בפועל תקנה זו תוקנה על ידם בכדי לפתור בעיות פוליטיות ומשפטיות עם רשויות המנדט.

תיקון תש"ד הביא לכך שחובת סיפוק הצרכים הפיזיולוגים עלה בהרבה על החיוב בצרכים הפסיכולוגיים, ובאקטיביזם שיפוטי חסר רסן נמסרה משמורת הילדים לאם והאב נדרש לשלם סכומים מזונות ילדים עצומים לידי האם. יודגש כי מדובר בכשל משפטי מערכתי חמור מאד מצד בית המשפט העליון אשר נמשך כמעט 70 שנה.

חיוב האב במזונות ילדים על פי הדין החדש

לבית המשפט העליון הגיע תיק בע"ם 919/15 במוטב של 7 שופטים אשר חייב אותו לקבוע את המסגרת הנורמטיבית לפסיקת המזונות וכידוע בית המשפט העליון איננו מחויב להלכות קודמות שיצאו תחת ידו.

לנגד עיניו של בית המשפט העליון עמדו המלצות ועדת שנית, המלצות ועדת שיפמן, האמנה בדבר זכויות הילד, המלצות היועמ"ש של בתי הדין הרבניים ומקרה בו האם והאב נטלו משמורת משותפת על הילדים.

עוד עמדו לנגד עיניו של בית המשפט החובות העצומים שיש לאבות במזונות הילדים, הפגיעה ביכולת של האב לספק לילדים צרכים פיזיולוגים ופסיכולוגיים מעצמו, והצורך לשנות את נורמת חיוב האב במזונות הילדים לאור כל המידע שעמד לנגד עיניו של בית המשפט העליון היתה מתחייבת.

ביום: 19.7.2017 ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15, והשופט עוזי פוגלמן מבית המשפט העליון קבע הלכה חדשה. לא עוד חיוב האב במלוא מזונות הילדים מעל גיל 6, אלא חיוב משותף של שני ההורים על פי יחס ההכנסה הפנויה שיש להם ובהתאם לזמני השהות של ההורים עם הילדים.

כפועל יוצא מכך, הורים בעלי הכנסה פנויה זהה אשר מקיימים משמורת משותפת לא יפסקו מזונות כך שכל אחד מההורים יזון את הילדים כאשר הם עימו. יתרה מכך, במידה ויש לאם הכנסות גבוהות מהאב, יכול ויפסק לה לשלם לאב מזונות ילדים.

האם פסק הדין בבע"ם 919/15 הינו בשורה חשובה לאבות משלמי מזונות ילדים ?

כן, מדובר בבשורה יוצאת דופן אשר מתקנת עוול של 70 שנה לאבות אך לא רק לאבות אלא גם לילדים וזאת משום שהנטל הכלכלי אשר חל בעבר על אבות במזונות הילדים פוחת ולאב תהיה אפשרות לשהות עם הילדים הרבה יותר מבעבר. כך תהיה לאב יכולת גדולה יותר לספק את הצרכים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים של הילד מעצמו והרווח מכך ברור.

אלא שלא הכל ורוד וזאת משום שבתי הדין הרבניים עדיין דבקים בתקנת תש"ד ובתי המשפט לענייני משפחה אינם מקיימים תמיד את ההלכה החדשה כלשונה.

ערעור על בית הדין האזורי לבית הדין הגדול לרוב אינו יעיל. ערעור על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי לעיתים גם הוא אינו יעיל, והסיכוי להפוך פסק דין של בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון גם הוא אינו גבוה.
מכאן שאת מירב האנרגיה יש להשקיע בערכאות הנמוכות יותר והקושי לאב מובנה מעצם העובדה שהאם היא התובעת והאב הוא הנתבע.

עם זאת, יש לברך על ההלכה החדשה בהחלט ולמרות המכשולים ניתן בעזרת ידע מקצועי ונחישות להגיע להישגים טובים בפסיקת משמורת הילדים ומזונות הילדים לעתיד טוב יותר של הקשר בין האב לילדים.

מזונות ילדים מגיל 18 ועד הגיוס לצבא

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). אשר בסעיף 3 לחוק קובע:

  3.      מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגי לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

קטין בהגדרתו הינו ילד שלא מלאו לו גיל 18, ולפיכך חובת המזונות לילדים לפי סעיף 3 לחוק המזונות נפסקת בגיל 18. אלא שביהמ"ש רשאי לפסוק מזונות ילדים גם לילדים מעל גיל 18, הן מכוח סעיף 4 (2) לחוק המזונות, והן מכוח הלכת קירשנר אשר קובעת שילד אשר נמצא בתקופת השרות הסדיר בצבא הוא בחזקת נזקק. נותרנו עם שאלת החיוב בדמי מזונות הילדים מעל גיל 18 ועד הגיוס לצבא, משום שבתקופת ביניים זו אין לקבוע בוודאות שחזקת הנזקקות של הילד קיימת.

לציין באחת שבהלכת קירשנר נקבע במפורש שחזקת הנזקקות של הילד מצומצמת לתקופת השירות הסדיר בצבא ויש להפחית את גובה המזונות בתקופה זו לשליש מהמזונות ששולמו עד הגעתו של הילד לגיל 18. ובשנייה, שסעיף 5 לחוק המזונות אשר תת סעיפיו מונחים תחת הכותרת "סולם המזונות" מונה מספר תנאים לזכאותו של אדם מעל גיל 18 לקבל מזונות.

סעיף 5 (2) שהוא הסעיף הדומיננטי לעניין הזכאות לדמי מזונות בגירים קובע שאותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר. מנגד סעיף 5 (1) לחוק המזונות קובע שאין אדם חייב במזונות על פי סעיף 4 לחוק אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.  

ניתן אמנם לקבוע שחזקת הנזקקות לפיה הילד אינו יכול לספק את צרכיו על אף מאמציו קיימת באופן חלקי במקרים בהם הילד עבר את גיל 18 אך הוא עדיין קשור למסגרת הלימוד בתיכון. אך משעה שהילד מסיים את הלימודים בתיכון ועד שהוא מתגייס לצבא, מתהפכת החזקה לפיה חזקה על הילד שהוא יכול לספק את צרכיו בעזרת מאמץ סביר, מהטעם שאין מניעה מצד הילד לצאת העבודה בכדי להשתכר לעצמו, הגם שאין זה ראוי שבתקופה זו יפול הילד נטל על הוריו באמצעות פסק דין של בית המשפט. 

לפיכך, בפרקטיקה הנכונה האב צריך להיות פתור לחלוטין ממזונות הילדים מגיל 18, או סיום לימודי התיכון, לכל המאוחר מבניהם, ועד הגיוס לצבא.

דברים ברוח זו נפסקו על ידי השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 15721/97, ואין לנו אלא להסכים לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

  • ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

  • ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

 

מזונות ילדים – הדין הקודם

דמי מזונות  |  מזונות ילדים – הדין הקודם |  מזונות ילדים – הדין החדש | מזונות אישה | מזונות לגבר

מזונות ילדים בהגדרה

מזונות ילדים בהגדרה הינם כלל הצרכים הפיזיולוגיים אשר נחוצים לילדים לצורך מחייה. כידוע ילדים אינם מסוגלים לספק לעצמם את צורכיהם ועל כן נקבעו חוקים אשר מחייבים את הגוף או האדם המתאים לספק להם את דמי המזונות.

חובתו העקרונית של אדם בדמי מזונות ילדים

את חובתו של אדם בדמי מזונות ילדים קובע החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, (להלן: "חוק המזונות") כאשר בסעיף 3 לחוק נכתב:

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

פרשנות הסעיף לחוק:

הוראות הדין האישי אשר חלות על אדם הינן ההוראות אשר מחייבות אותו על פי הדין האישי או הדתי אליו הוא משתייך. במקרים בהם דתו של אדם קובעת הוראות חיוב, החיוב בדמי מזונות יקבע על פי הדין הדתי. אך במקרים בהם האדם הוא חסר דת, או בדתו של אדם אין הוראות חיוב במזונות ילדים, או שבמקרה שהוראות הדין הדתי פותרות אותו מחובת דמי המזונות, יחולו על האדם הוראות החיוב של חוק המזונות עצמו.

הוראות הדין העברי על תשלום דמי מזונות ילדים

הדין האישי אשר חל על הורים יהודים הינו הדין העברי אשר החל לומר את דברו בחיוב דמי מזונות ילדים בדור התנאים באושא (שנת 150 לספירה). בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות דף ס"ה עמוד ב' נכתב:

"דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה: אע"פ שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש…".

בשנת 1180 לספירה פסק הרמב"ם בהלכות אשות, יב,יא, [יד]:

"כשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים, עד שיהיו בני שש שנים.

 "מכאן ואילך, מאכילן עד שיגדילו בתקנת חכמים; ואם לא רצה, גוערין בו, ומכלימין אותו, ופוצרין בו. אם לא רצה, מכריזין עליו בציבור ואומרין, פלוני אכזרי הוא, ואינו רוצה לזון בניו; והרי הוא פחות מעוף טמא, שהוא זן את אפרוחיו. ואין כופין אותו לזונם אחר שש".

 הלכה דומה נפסקה גם בשנת 1600 לספירה בשו"ע, אבן העזר סימן ע"א, סעיף א':

"חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש, אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם; ומשם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. ואם לא רצה, מכריזין עליו בצבור ואומרים: פלוני אכזרי הוא ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן אפרוחיו; ואין כופין אותו לזונן. במה דברים אמורים, בשאינו אמוד, אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן צדקה המספקת להם, מוציאים ממנו בעל כרחו, משום צדקה, וזנין אותם עד שיגדלו".

מצוות הצדקה במזונות ילדים

מצוות הצדקה הינה מצוות עשה שלא הזמן גרמא, כלומר מצווה שאינה תלויה בזמן. בתלמוד הבבלי, מסכת עירובין דף כז/א, נכתב:

"…כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות ושלא הזמן גרמא אחד נשים ואחד אנשים חייבין…"

כלומר, מצוות הצדקה בדמי מזונות ילדים חלה על האב והאם כאחד. וכן, אדם יקדים את מתן הצדקה לאביו ואמו ואחר כך לבניו ובנותיו ואחר לקרובו, אך פרנסת עצמו קודמת, כפי שנכתב במפורש בשו"ע יו"ד סימן רנא סעיף ג':

"…הגה: פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו, ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, והם קודמים לאחיו, והם קודמים לשאר קרובים."

תקנת הרבנות הראשית תש"ד

בשנת 1944 תוקנה תקנת הרבנות הראשית תש"ד, שם נקבע שכל אב בין אם הוא עני או אמיד יהיה חייב בתשלום הצרכים ההכרחיים של הילדים בן או בת, עד גיל – 15, ולא עד גיל 12 לבת ו- 13 לבן, כפי היה חייב קודם לכן בכפיה רק אב אמיד. הטעמים לתקנה נאמרו בה והם שהשלטון המנדטורי בישראל אינו מכיר בדרך של כפיה חברתית או בחיוב מדין צדקה. וכן, הכפייה החברתית שעבדה קודם לכן בקבוצות הסגורות איבדה את יעילותה, ונוצר מצב שבו אמהות נתקלו בסירוב מצד בתי המשפט המנדטוריים כאשר פנו לדרוש מזונות לילדים מעל גיל 6.

מזונות ילדים מגיל 15 ועד גיל 18

לפיכך מכוח התקנה האב מחויב במזונות ההכרחיים עד הגיע ילדיו לגיל 15, ומשום שהחוק מחייב במזונות ילדים עד גיל 18 של הילדים. נטל המזונות  בין גיל 15 לגיל 18 יחולו גם על האם וגם על האב מדין צדקה או כפי הקבוע בסעיף 3א. (ב) לחוק המזונות, על צרכי הילד וביחס להכנסות הפנויות שיש בין ההורים.

מזונות ילדים מעל גיל 18

בפסק דין תקדימי שנידון במוטב של חמישה שופטים וכונה לימים: "הלכת קישנר", (ע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית ו-3 אח') קבע בית המשפט העליון שחובת האב במזונות הילדים תחול גם בזמן שהם משרתים בשירות החובה בצה"ל, אך התמיכה במזונות תרד לשליש מהסכום שנפסק עבורם בטרם התגייסו לצבא.

חשוב להדגיש כי מדובר במזונות בתקופת השירות הסדיר בצה"ל בלבד, בנים ובנות עד תום השירות ללא ציון גיל, ובתנאי שהם סמוכים על שולחן האם.

סיכום חיוב אב במזונות ילדים בטרם ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15

אב במשפחה יהודית חייב מעיקר הדין בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 6, ומתקנת הרבנות הראשית תש"ד עד גיל 15. האב והאם יהיו חייבים יחד בדמי מזונות ילדים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים מדין צדקה, ויחס התרומה של כל אחד מהם יהיה בהתאם להכנסה הפנויה שיש לכל אחד מהם. על מלוא דמי מזונות ילדים בגיל 15-18, יהיו חייבים האב והאם מדין צדקה על פי מבחני הצדקה. מגיל 18 ועד תום שירות החובה בצה"ל יחויב האב בשליש מגובה דמי המזונות ששילם עד גיל 18.

לציין שסכום המזונות המינימליים אשר חלים על האב מלכתחילה גבוה מאוד, ולעיתים האב יחויב לשלם מזונות בסכום אשר מתקרב למלוא פוטנציאל ההכנסה שיש לו בפועל ואף יותר מזה. מכאן ברור שאין להתחייב בהסכם על דמי מזונות ו/או להתמודד לבד מול תביעה לדמי מזונות ילדים שהוגשה ללא יעוץ וטיפול מתאימים.

עוד חשוב לדעת שתשלומי מזונות ילדים אינם מסתיימים בסכום החודשי הקבוע, משום שבדרך כלל האב יחויב לשלם גם מחצית מהוצאות רפואיות חריגות ומחצית מהוצאות חינוך. יחד עם זאת על האב לקחת בחשבון במסגרת תשלומי מזונות הילדים גם את התשלומים שהוא מוציא עליהם כאשר הם נמצאים אצלו ב- הסדרי ראיה.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

 

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15