משמורת בהגדרה
משמורת באה מהמילה שמירה והיא מבטאת מצב המשפטי שבו דבר מה נמצא בידיו או בחזקתו של שומר על כל החובות והזכויות הנלוות לכך. ככל שמדובר בדבר חפצי הנמצא בחזקתו של אדם בדרך כלל לא תסתמן בעיה כל שהיא, ואולם כאשר מדובר בילד קטין, אפילו להגדרה המשפטית מילולית יש משמעות גדולה ועל כן יש לומר שכיום כבר נהוג לעבור מהגדרה של משמורת ילדים להגדרה של אחריות הורית.
משמורת עיקרית בהגדרה
הוריו של ילד אשר אינם גרים יחד ירצו באופן טבעי קשר עם הילד שלהם על פי המסגרת המשפטית המאפשרת זאת ועל פי יכולתם. משמורת עיקרית או משמורת יחידנית כפי שלעיתים נהוג לכנות הינה נורמה משפטית שבא ילד נמצא אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני.
החוק והפסיקה בבתי המשפט נותנים לאם יתרון לקבל משמורת עיקרית על ילדים וודאי עד גיל 6 על פי עקרון חזקת הגיל הרך לפיו טובתו של ילד עד גיל 6 להיות במשמורת עיקרית של האם ככל שלא הוכח אחרת.
הטעמים הקדומים לקביעת משמורת עיקרית לאם היו נעוצים בעובדה שרוב האמהות בעבר היו המטפלות העיקריות בבית, הכולל טיפול בצרכי הבעל והילדים. הבעל היה אחראי על כלכלת המשפחה כולה.
והינה כי כן על פי אותו היגיון קבע גם הדין העברי שהבן אצל האם עד גיל 6, והבת למשמורת האם לעולם. בתי המשפט עוד הוסיפו מעצמם (דבר שלא נקבע על ידי הדין העברי) כי אין מפרידים בין אחים ויש לקבוע מקום מגורים עיקרי לילדים בכדי לשמור על היציבות הפיזית והנפשית שלהם.
למעשה, הדין הקובע בישראל הינו הדין האזרחי אשר מכיר בעקרון טובת הילד כעקרון על בכל קביעה הקשורה לענייניו של ילד, אך יודגש כי גם הדין העברי מכיר בטובת הילד כעקרון על ואולם דרכו של הדין העברי לקיים זאת שונה מהדין האזרחי.
משמורת משותפת בהגדרה
משמורת ילדים משותפת הינה מצב משפטי אשר בו הילד שוהה במחצית הזמן הפנוי שלו עם האם ובמחצית השנייה של הזמן עם האב.
כאמור, בעבר אימהות נדרשו להשאר בבית בכדי לעשות את מלאכות הבית ולטפל בילדים, ואולם כיום רוב האמהות יוצאות לעבודה ואף מפתחות קריירה. נמצא כי המכשירים החשמליים בבית עושים את רוב העבודות והילדים נמצאים במסגרות החינוך כך שלאם מתפנה זמן רב לטיפוח עצמה וקישוריה.
מחויבות האם לעבודה מחוץ לבית ולקריירה גוזלת ממנה הרבה זמן על חשבון הזמן עם הילדים ועל כן האב, בין מכורח ובין מרצון, נדרש להגדיל את הנוכחות הפיזית שלו בחיי הילדים.
בפועל נמצא כי ברוב המשפחות נוטל האב חלק נכבד בנטל גידול הילדים, לעיתים אף יותר מהאם, ואין זאת כי אם משמורת משותפת הלכה למעשה.
מדוע יש לעמוד על קבלת משמורת משותפת כברירת מחדל ?
אין ספק כי שינויים וזעזועים פתאומיים גורמים לפגיעה בטובתו של ילד, כך שכאשר ילד רגיל להתראות עם שני הורים באופן שווה ובמעמד שווה, כל שינויי בתנאים הללו גורם לילד למשבר.
הליך פרידה בלתי שוויוני בין הוריו של ילד אשר גורם לאב להראות בעניי הילד כאל הורה סוג ב' בעוד שקודם לכן היה האב דמות מאוד דומיננטית בחיי הילד גורם לפגיעה נפשית חמורה בילד.
ויתרה מזאת, החזקה כי טובת הילדים להיות במשמורת עיקרית של האם תאפשר לה להתעמר באב באופן שבו היא תוכל להרחיק את האב מהילד בטענות שווא, לקבל מזונות מהאב עבור הילד, לעשות לאב צווי עיכוב יציאה מהארץ ואף לדרוש לאסור את האב אם לא יעלה בידו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.
למעשה, הילד עלול להפוך לבן ערובה בידי האם בכדי שתוכל להשיג שליטה, נקמה או לשם הגעה להישגים בלתי שוויוניים ברכוש, משאבים ומזונות.
קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל מוציאה את הילד מהמאבקים בין ההורים והיא משדרת לילד כי לשני ההורים יש מעמד שווה בחייו. יודגש כי לאם אין כיום שום יתרון במסוגלות הורית על פני האב והדבר חייב לקבל גם הכרה מלאה וגם ביטוי מלא בפסיקת בית המשפט.
משמורת משותפת איננה מוכרת כיום כברירת מחדל והסיבה העיקרית לכך הינה שהרבה אבות אינם דורשים זאת ואינם מתעקשים על כך. למעשה, יש אבות שאינם מסתכלים על העתיד שלהם ושל הילדים אלא רק אל ההווה ובכך נגרמים להם ולילדים נזקים שניתן למנוע.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו : 03-6132225
או צור קשר ונחזור אליך בהקדם