אב ישלם מחצית מזונות ילדים במשמורת משותפת

מזונות ילדים במשמורת משותפת

בערעור שהוגש לבית המשפט מחוזי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, נפסק ביום: 4/1/15, שהאב אשר חולק עם האם משמורת משותפת ישלם לידיה רק מחצית ממזונות הבנות להם היה מחויב במידה והאם היתה זוכה במשמורת עיקרית והאב היה מקבל הסדרי ראייה.

התשתית הנורמטיבית לפסיקת מזונות ילדים

מזונות ילדים לבעלי דת דתית מוכרת נפסקים על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, לפיו אדם חייב במזונות ילדיו על פי הדין הדתי החל עליו, ובפסק הדין הנדון מדובר ביהודים אשר עליהם חל הדין העברי.

על פי הדין העברי אב חייב לזון את ילדיו על גיל 6 ומתקנת הרבנות הראשית תש"ד הוארך החיוב במזונות עד גיל 15. החיוב במזונות ילדים מגיל 15 ועד 18, הינו מדין צדקה והוא חל על האם והאב על פי מבחני הצדקה שבדין העברי.

מזונות ילדים בתקופת השרות הסדיר בצה"ל הופחתו לשליש לכל ילד על פי החלטת בית המשפט העליון בהלכת קישנר, מטעמי נזקקות. עוד נקבע בפסיקה שכאשר האב חולק עם האם משמורת משותפת יופחת ממנו סכום המזונות בעשרים וחמישה אחוזים.

לגופו של פסק הדין בערעור

בית המשפט המחוזי אימץ את קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפיה כל אחד מההורים משתכר סכום זהה של: 11,000 ₪, לחודש. וגם קיבל את עמדת בבית המשפט לענייני משפחה לפיה דמי המזונות ההכרחיים עבור שתי הבנות הקטינות נקבעו על סכום של 2600 ₪.

ואולם, לגבי מזונות הבנות המחוזי פסק לאב לשלם סך של 1300 ₪ לחודש שהם 50 אחוז מהצרכים ההכרחיים של הבנות לעומת בית המשפט לענייני משפחה אשר חייב את האב ב- 75 אחוז מ- 2600 ₪. יחד עם זאת, בית במשפט המחוזי חייב את האב לשלם רק מחצית מהחלק של הבנות בהוצאות מדור והחזקת מדור.

לגישתו של בית המשפט המחוזי, ראוי לאב אשר מגדל וזן את הבנות בדיוק כמו האם להעמיד לרשותן את אותם התנאים אשר מעמידה לרשותן האם. שלוש שופטות בית המשפט המחוזי אינן מציינות זאת, ברם ברוח דומה נחתמו גם המלצות ועדת שניט וועדת שיפמן.

יצוין, שפסיקת בית המשפט המחוזי לעיל מהווה פריצת דרך לאופן שבו בתי המשפט לענייני משפחה פסקו עד כה מזונות ילדים במשמורת משותפת, ומעבר לשמירה על זכויות הגבר במשפחה בכלל, הרי שכאן מדובר בשמירה גם על עקרון טובת הילד אשר יוכל לקבל כאמור בביתו של האב תנאי מחיה דומים לאלה שהוא מקבל אצל האם.

אישה תשלם לגבר על גניבת זרע

על שולחנו של בית המשפט הונחו שלש תביעות. תביעות האישה כנגד האיש לאבהות על ילדה ומזונותיה. ומנגד תבע האיש את האישה על גניבת זרע ופיצוי ממון ועגמת נפש בגין הגנבה.

בפסק הדין תאר השופט את מערכת היחסים בין בני הזוג אשר במהלך הנישואין ניסו להביא ילד לעולם בדרך הרגילה. משזו לא צלחה ניסו את מזלם בעזרת הפריה תוך גופית שאף היא לא צלחה.         

לימים, עלו יחסי הצדדים על סרטון והם החליטו להתגרש, בעיקר על רקע רצונו של הגבר להביא ילדים נוספים לעולם. אף על פי כן, ארבעה ימים וגם יומיים לפני סידור הגט בפועל קיימו בני הזוג יחסי מין, והאישה כהרגלה לקחה את זרעו של הגבר בכלי אכסון מתאים והיתה אמורה להעביר אותו למכון הרפואי לביצוע ניסיון הפריה נוסף במקום.     

אלא שבדיעבד מסתבר שהאישה אמנם העבירה את זרעו של האיש למכון הרפואי אך בהנחייתה נשלח זרעו של האיש לחו"ל, שם הפרה הזרע ביצית של תורמת בהפריה חוץ גופית, והביצית המופרת הוחזרה לישראל, הושתלה ברחמה של האישה לאחר הגירושין ונולדה לה ילדה. 

בנתונים העובדתיים לעיל נדרש בית המשפט להכריע בין גרסת האישה לפיה ידע האיש והסכים להפריה חוץ גופית, לבין גרסת האיש אשר טען שלא ידע ולא הסכים להפרייה חוץ גופית. עם זאת נדרש בית המשפט להכריע בתביעה הנזיקית של האיש ובתביעת האישה בשם הבת לדמי מזונות.

בית המשפט פתח ואמר שטענת האישה לעומת טענת האיש נופלת בגדר הכלל: "המוציא מחברו, עליו הראיה", ומכאן שנטל הראיה להסכמת האיש נופל על האישה. האישה לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולכן יש להטיל עליה באופן עקרוני את מלוא האחריות בגין גנבת זרעו של האיש והנזקים אשר נגרמים לו מכך.

מנגד, חייב בית המשפט את האיש במזונות הילדה לנוכח העובדה שהקטינה אינה צד לסכסוך בין בני הזוג. אך משנמצא שהאיש הינו אדם אמיד מאוד לעומת האישה, ומהטעם שטובת הקטינה עלול להיפגע אם האישה תאלץ להחזיר לאיש את דמי המזונות שהוא משלם עבור הקטינה, פסק בית המשפט שהאיש רשאי יהיה לדרוש את כל סכום המזונות ששילם עבור הילדה מהאישה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18.

פסק דינו של בית משפט זה מכיר לראשונה במושגים של אבות בעל כורחם וגנבת זרע. והינה אנו צופים בסנונית ראשונה שמן הסתם תוביל אחריה גם פסקי דין נוספים בנושא. אלו וודאי ילמדו נשים מסוימות למתן את הכוח המיני שהן אוצרות בכליהן לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה וטובת הילד עצמו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אבות בעל כורחם

אבות בעל כורחם  |  גניבת זרע

גבר אשר נכפית עליו אבהות נכנס לקטגוריה של אבות בעל כורחם. לכפיית אבהות קיימות צורות שונות ומגוונות אשר המשותף להן הוא שהן אינן תלויות באופי מערכת היחסים בין בני הזוג. כפיית אבהות יכולה להיות במפגש אקראי בין בני זוג, בגניבת זרע, מכוח היות בני הזוג נשואים.

יש לציין שאין לגבר שום סעד משפטי אשר יכול לאפשר לו לחייב את האישה לעשות הפלה פרט למקרים קיצוניים במיוחד והסיבה לכך הנה שזכותה של האישה על גופה גוברת על זכותו של הגבר להימנע מלהיות אב. אולם, בתי המשפט כבר פסקו בעבר בתנאים מסוימים פיצויים לגבר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגידול חד במספר הגברים שהם אבות בעל כורחם עקב ריבוי הקשרים הזוגיים המזדמנים אשר מתקיימים ללא קשר קבוע או נישואין, אך אבות בעל כורחם יכולים להיות גם בתוך קשר קבוע וגם בנישואין.

נזקים נפשיים וכלכליים גדולים לאבות בעל כורחם

לאבות בעל כורחם יכולים להיגרם נזקים כלכלים ונפשיים גדולים מכורח הכפייה להכיר בילד בלתי מתוכנן ומכורח הכפייה להיות מחויבים במזונות ילדים למשך שנים רבות. אבות בעל כורחם יכולים להיות גם נשואים לאחרת ובעלי משפחה, והדבר יכול רק לסבך להם את החיים.

יצוין כבר עתה שלמעט מעשה של גניבת זרע ואבות בעל כורחו מכוח היות בני הזוג נשואים, קשה מאוד לגבר לטעון להגנתו בבית המשפט ועל כן ברוב המקרים יש לעשות צעדים מקדימים בכדי לא להיכנס מראש למסגרת של אבות בעל כורחם כפי שיבואר להלן:

שימוש בילד כדי לסחוט את הגבר

למרות הנאמר עד כה יש לזכור שילד אשר מגיע לעולם יכול להביא לגבר שימחה ואושר וקשה לדבר על לידה של ילד במונחים של נזק. אלא שאותה אישה אגואיסטית אשר רוצה לממש את האימהות שלה על גבו של הגבר בתחבולות שונות יכולה להשתמש בילד גם כדי לסחוט את הגבר רגשית וכלכלית.

חשוב לציין שגם אם הגבר יוכיח שהאישה רימתה אותו בתחבולות, לא תהיה לגבר שום דרך לפתור אותו מהכרה באבהות ומתשלום המזונות משום שהילד הוא זה שתובע את האב לסיפוק צרכיו. ברם, בתנאים מסוימים אשר דורשים בחינה מדוקדקת של המקרה, ניתן לפנות כאמור בתביעה נזיקית כנגד האם.

אבות בעל כורחם ממפגש אקראי

גבר יכול לפגוש בחורה בפאב או מועדון לילה ולאחר שהוא שותה לשוכרה ובמיוחד כאשר בחורה מסוימת נצמדת אליו, מתקיים בניהם מגע מיני. הגבר שיכור והבחורה שכחה שצריך להשתמש בקונדום, ו/או לקחת באותו ערב גלולה למניעת הריון. הבחורה נכנסת להריון והיא נזכרת להודיע על כך לגבר לאחר מספר חודשים אם בכלל. לעיתים היא תודיע לגבר רק לאחר שתלד את התינוק.  

אבות בעל כורחם בדרך של גניבת זרע

מצאנו מספר פסקי דין אשר מאשימים גברים באינוס רק בשל העובדה שבשביל לקיים עם בחורה יחסי מין הם שיקרו לה לגבי מוצאם, גילם, העיסוק שלהם, וכד'. כהערת אגב יצוין שעד לפני מספר שנים המושג אינוס היה מיוחס לגבר אשר אונס אישה. כיום ניתן להאשים גם אישה באינוס של גבר.

לדיננו, גניבת זרע הינו כל מעשה שאישה עושה כלפי גבר בשקר, תחבולה וזדון בכדי לקחת את זרעו ולהיכנס ממנו להריון. גניבת זרע מקונדום, להגיד לגבר שהיא משתמשת בגלולת למניעת הריון בשעה שהיא לא, להשקות את הגבר לשכרה וכד'.

אבות בעל כורחם במסגרת נישואין

אישה יהודיה אשר נכנסת להריון מגבר זר יהודי שהוא אינו בעלה מביאה ילד ממזר. על ממזרים חלות בדין העברי הגבלות בנישואין ותפילה ולפיכך על פי הדין העברי יש לעשות כל שניתן בכדי להדביק על ילד תווית של ממזר. לפיכך בית המשפט או בית הדין הרבני לא יאשרו לבני זוג נשואים לערוך בדיקת אבהות לילד שנולד מחשש למזרות.

כאן נמצא שאותו בעל, אף שהוא יודע שהילד אינו שלו יאלץ בעל כורחו להכיר בילד לא שלו ואף לשלם את מזונותיו.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם