זכויות הגבר במשפחה – כיצד מונעים ומתמודדים עם ניכור הורי

ניכור הורי – הגדרה

ניכור בא מהמילה נוכרי או זר וכאשר ילד מתייחס לאחד מהוריו כאל אדם זר הוא מבצע פעולה של התנכרות. על הצד הקל ההתנכרות באה לידי ביטוי בכך שהילד אינו נשמע לאחד מהוריו ועל הצד הקשה שהילד מאשים את אחד מהוריו בדברים שלא היו ולא נבראו.

להתנכרות הילד לאחד מהוריו יכולות להיות אחת או יותר משלוש סיבות עיקריות. האחת הינה שהילד מייצר בעצמו את הניכור מסיבה אישית פנימית שלו מבלי שתהייה לו סיבה חיצונית לעשות זאת. סיבה שנייה הינה שההתנכרות מגיעה לאחר שהילד חווה פגיעה פיזית ו/או נפשית מההורה אליו הוא מתנכר. וסיבה שלישית הינה שאחד מההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני והילד ניכנע להסתה.

ניכור הורי עצמי מצד הילד

ילד יכול לייצר מעצמו ניכור הורי מסיבה רפואית או בעת שהוא נמצא במתח, לחץ, ובעיקר בתקופת ההתבגרות. החוויות של גיל ההתבגרות שונות מילד לילד ולהורים לעיתים קשה להתמודד איתן.

יש הורים אשר מאבדים את הקשר הפורה והמפרה עם הילד אשר בסך הכל מנסה לעמוד על עצמאותו והריחוק שנוצר, בעיקר עקב חוסר הבנה של ההורים בתהליכים הפיזיים והנפשיים שהילד עובר, גורמים לילד להתנכר להוריו, לרוב על הצד הקל.

בגיל ההתבגרות ילד עובר תהליכים פיזיים ופסיכולוגיים משמעותיים ולילד עצמו קשה להתמודד איתן. ההורה שנתפס בעיניי הילד עד גיל ההתבגרות כתומך עלול לאבד את הקשר עם הילד ככל שהוא ינסה להתייחס אליו כאל מי שעדיין לא הגיע לגיל ההתבגרות.

מסתבר שלא רק ילד עובר משבר בגיל ההתבגרות אלא גם הוריו אשר צריכים להתרגל לשינויים שהילד עובר.

למעשה, הורה הוא אדם בוגר ונדרש ממנו, וודאי על ידי הילד, להמשיך ולתמוך בילד גם בימים קשים. ולפיכך, בכדי למנוע ניכור הורי מצד הילד כלפי הוריו בתקופת גיל ההתבגרות על ההורים להיות רגישים וערים לשינויים שהילד עובר ולהתאים את עצמם לכך.

יצוין כי ברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת וזאת ככל שההורים לא גורמים לילד נזק נפשי ו/או פיזי בתקופה זו.

כיצד מונעים או מטפלים בניכור הורי של ילד כלפי הורה שפגע בו

הורים מוחזקים כמי שבאופן טבעי יעשו הכל בכדי להיטיב עם הילד. לפיכך ברגיל כל פגיעה בילד תוכר כפגיעה אשר נעשית בתום לב ו/או בחוסר מודעות לפגיעה. יש אמנם מקרים שילד מפתח ניכור הורי כלפי הורה שפגע בו במודע אלא שלא מדובר במקרים רבים.

יש להבין ילד אשר מתנכר להורה שפגע בו ולמען הבריאות הנפשית של הילד אין לדרוש ממנו להתייחס לכך כאל דבר של מה בכך. ילד שנפגע על ידי הורה חייב לעבור טיפול אשר יחזק אצלו את התחושה הפנימית הנכונה כי הוא נפגע בדרך בלתי ראויה, אך עליו להתחזק ולהכיל זאת על אף הקושי שבדבר.
כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

ככל שמדובר בהורה חזק ובעל נוכחות מוגברת כך תהיה לו האפשרות להסית את הילד כלפי ההורה השני. להסתה יכולות להיות שלוש סיבות עיקריות. האחת, יצר של שליטה. השנייה, יצר נקמה והשלישית הינה קיום אינטרס כל שהוא.

עובדתית, החוק והפסיקה בישראל נותנים לאמהות יתרון בקבלת משמורת הילדים. קבלת המשמורת משמעותה שהילד יהיה ברוב הזמן במחיצת האם והיא זו שנתפסת כהורה העיקרי אשר במקרים רבים מאפשר לה לקחת החלטות משמעותיות על גידול הילד מבלי להתייעץ עם האב ומבלי לקבל את הסכמתו.

למעשה, מדובר בנורמה אשר מאפשרת לאמהות להסית את הילדים כנגד האבות ולהרחיק את הילדים מהם, הן לצורך שליטה, הן לצורך נקמה והן לצורך הגעה להישגים טובים בעניינים כספיים ורכושיים.

יובהר כי ניכור הורי איננו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך אשר ניתן לצפייה עוד מראשיתו. יש להיות רגישים לכל מהלך מצד האם אשר מריח, מיועד או גורם לריחוק של הילד מהאב, לרבות הפרת הסדרי שהייה, ולהתייחס לכך בכובד ראש בכדי שלא ימשיך ויחמיר.

בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש להבין כי הילד מוחזק כשבוי בידי האם ועל כן יש לפעול מייד בכדי למגר את התופעה. מי שיכול להעניק סיוע למניעת ניכור הורי הינו בית המשפט ושירותי הרווחה וכשמסתמן ניכור הורי יש להפעיל אותם מיד.

חשוב להדגיש כי ככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילד יפגע וכך הנזק שיגרם לילד יהיה גדול יותר.

לפרטים נוספים צור קשר

הסדרי שהייה

הסדרי שהייההסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

הסדרי ראיה בהגדרה

המועדים אשר בהם רשאי הורה לא משמורן לקחת את הילדים לשהות במחיצתו נקראים הסדרי ראיה, זמני שהות או הסדרי שהייה. קיים נוהל סוציאלי להסדרי ראיה מקובלים אך לעתים יעבור זמן ארוך מידי עד שהנוהל המקובל ימומש כהלכה וזאת ככל שהאב לא יפעל כנגד האם באמצעים מקצועיים מתאימים.

מי יקבל את משמורת הילדים ומי יקבל הסדרי ראיה ?

הזכות והחובה להורות נגזרת מהאפוטרופסות של ההורים על הילדים. כל זמן ששני ההורים גרים תחת קורת גג אחת, המושג הסדרי הראייה אינו עומד על הפרק, אך כאשר ההורים אינם גרים תחת קורת גג אחת, יש לקבוע מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילדים, אולי משמורת משותפת, ומי מהם יקבל הסדרי ראייה או הסדרי שהות.

משמורת ילדים עיקרית הינה הזכות להחזיק בילדים ברוב הזמן, לקבוע את מקום מגוריהם ומטבע הדברים גם לקחת אחריות גדולה יותר עליהם בפעילות היום יומית שלהם מההורה אשר מקבל את הילדים להסדרי ראיה. 

במשך שנים רבות התקיים נוהל סוציאלי להסדרי ראייה מקובלים עבור ההורה הלא משמורן. הנוהל קבע שההורה הלא משמורן רשאי היה לקחת את הילדים לשהייה במחיצתו עד גיל שנתיים וחצי פעמיים בשבוע בימי חול למשך שלוש עד ארבע שעות בכל פעם. מגיל שנתיים וחצי רשאי היה ההורה הלא משמורן לקחת את הילדים פעמיים בשבות בימי חול בין השעות: 16:00 ועד 20:00, ובנוסף כל סוף שבוע שני, ובנוסף במחצית מהחופשים והחגים לסירוגין.

ברוב המקרים האם היתה זו שמקבלת את משמורת הילדים באופן אוטומטי עד גיל 6 מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ועד גיל 18 מכוח הפסיקה. ומכאן שבדרך כלל האב הוא זה שהיה מקבל את הסדרי הראייה.

שימוש לרעה בזכות המשמורת על הילדים

למעשה, משמורת ילדים עדיין ניתנת לאם כמעט באופן אוטומטי, לעומת הסדרי ראיה אשר ניתנים לאב לרוב בהסכמת האם, או בהחלטה שיפוטית בהעדר הסכמתה תוך קבלת חוות דעת משירותי הרווחה. עם זאת, ככל שהאם תתנגד ותערים קשיים גדולים יותר על האב בקבלת הסדרי ראיה, כך ישתבש הקשר בין האב לילדים, ולעיתים יעבור זמן ארוך מידי עד שהסדרי הראיה המקובלים יתקיימו כהלכה אם בכלל.

יש אמהות שעושות שימוש לרעה בזכות המשמורת על הילדים ומרחיקות אותם מהאב וזאת בכדי ללחוץ על האבות לשם השגת שליטה ויתרונות כלכליים בהליכי פרידה או הליכי גירושין. 

והאב אם לא יעמוד בתוקף ובחוסן על זכויותיו כהורה הוא עלול לאבד את הקשר שלו עם הילדים, והגם שאין להתעלם מהנזק שנגרם מהתנהגות האם לילדים.

חשוב להדגיש שבזכות ובחובה לקיים הורות יש את החובה לשמור על זכויות הילד במשפחה ולפעול ככל הניתן למען טובתו. זכויות הילד וטובת הילד בהשלמה, מחייבת את ההורה המשמורן לא רק לאפשר את המפגשים עם ההורה הלא משמורן אלא גם לקדם בברכה כל קשר תקין ואיכותי עם אותו הורה.

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

לציין כי ניסחנו הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (הסדרי ראיה להורה הלא משמורן) אשר נשלחה לכלל חברי הכנסת במשכן בחודש מרץ 2011. חלק מחברי הכנסת אישרו את קבלת ההצעה ואנחנו מקווים שמי מחברי הכנסת ירים את הכפפה ויגיש את הצעתנו לתיקון החוק לשולחן הכנסת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

הפרת הסדרי ראיה

חזקת הגיל הרך