זמני שהות בהקשרם לדינאמיקה המשפחתית הינם הימים והשעות שהורה אחד שוהה עם הילדים שלו בנפרד מההורה השני. הפרת זמני שהות יכולה להיעשות על ידי האב או על ידי האם, בין אם אחד מההורים איננו מקיים את זמני השהות שנקבעו ובין אם הורה אחד מונע מהשני לקיים את זמני השהות.
מאמר זה יעסוק בסוגים השונים של הפרת הסדרי שהות, והסנקציות שניתן להטיל על הפרת הסדרי השהות מצד כל הורה והורה במעמדו המשפחתי כלפי הילדים.
באופן עקרוני, חלוקת זמני שהות בין כל הורה לילדים יכולה להיות בהסכמה בין ההורים, על פי החלטת בית המשפט בנושא או על פי חלוקת זמני שהות מקובלים.
כאשר הורים גרים תחת קורת גג אחת, חלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים הינה טכנית וספונטאני, והיא מתקיימת על פי הסדר בין ההורים, אילוצי עבודה וכד'. ואולם, כאשר הורים לילדים אינם גרים תחת קורת גג אחת, עליהם לקבוע זמני שהות של כל אחד מהם עם הילדים באופן שבזמני שהות אלו ישהו הילדים אצל כל הורה בנפרד מההורה השני.
לרוב, הליכי פרידה ו/או גירושין בין הורים גורמים לכך שההורים מפסיקים לגור תחת קורת גג אחת ובהסכם או בהחלטה שיפוטית נקבעים בין היתר זמני השהות של כל הורה עם הילדים. לעיתים, ההורים מפסיקים לגור תחת קורת גג אחת בתחילת הליכי גירושין או בעיצומם שאז יש לקבוע זמני שהות זמניים.
הפרת זמני שהות על ידי האב או האם יכולה להתבצע בדרך של אי קיום זמני השהות שנקבעו בין ההורים, כלומר ההורה איננו מגיע לקחת את הילדים לשהות במחיצתו בזמנים שנקבעו. או כאשר אחד מההורים איננו מאפשר להורה השני לקיים את זמני השהות כהלכה באופן שהוא מקשה עליו להיפגש עם הילדים בתירוצים שונים, מסית את הילדים כנגד ההורה השני ואף נוהג כלפי ההורה השני בדרך של ניכור הורי.
על דרך הכלל ניתן לקבוע כי, להורה "החזק" מבין ההורים הפוטנציאל לחבל בקשר בין הילדים להורה השני, ולהורה "החלש" הפוטנציאל לא לקיים את זמני השהות במלואם, כפי שנקבעו בהסכם או בפסק דין שיפוטי.
כפי שנאמר לא אחת, בית המשפט הינו אביהם של יתומים. כלומר, בית המשפט אמון על שמירת טובת הילדים, ואם טובת הילדים בדרך כלל הינה לקיים קשר תקין, פתוח, יציב וכד' עם כל אחד מההורים, הרי שבית המשפט ידרש לפעול באופן אקטיבי בכל פעם שתוצג בפניו טענה מצד הורה, שההורה השני מפר את זמני השהות.
יצוין כי עקרון טובת הילד נחשב לעקרון על בדיני המשפחה ועל כן, אין הסכם בין הורים או החלטה שיפוטית מהעבר שאיננה יכולה להשתנות בעניינם של ילדים כאשר מוכח כי השתנו נסיבות אשר פוגעות בהם בהווה.
כאשר מונחת בפני בית המשפט טענה מצד הורה להפרת זמני שהות, בית המשפט יבחן האם וכיצד, לכאורה, מופרים זמני השהות. ולדוגמא, האם מי שנטען כלפיו שהוא מפר את זמני השהות בחלקם או בכללם, איננו מאוים על ידי ההורה השני. או האם הפרת זמני שהות מצידו של המפר הינה בשל אילוצי עבודה, אילוצי הכנסה אשר תאפשר לו לשלם דמי מזונות עבור הילדים, וכד'.
כלל ראשון לבחינת טענה של הפרת זמני שהות, הינה לדעת למי מבין ההורים יש זמני שהות גדולים יותר עם הילדים וכן, למי מבין ההורים יש השפעה גדולה יותר על התנהלות הילדים ועל היכולת לעשות שימוש בילדים ככלי ניגוח כנגד ההורה השני.
לרוב, אמצעי הלחץ שיופעל על הורה אשר נמצא כי הוא מפר ללא סיבה מוצדקת זמני שהות הינו אזהרה בהטלת סנקציה כספית שתמומש ככל שהמפר ממשיך בכך.
לדוגמא, אם הילדים נמצאים במשמורת האם והאב, משלם המזונות, איננו מקיים את זמני השהות מבלי שיציג סיבה מוצדקת, יכול בית המשפט לחייב את האב בתוספת תשלום מזונות ילדים אשר יפצו, לכאורה, את האם על ההוצאות הנוספות שהיא אמורה להוציא על הילדים בזמן שהם נמצאים יותר במחיצתה.
הדבר אמור להיות נכון עקרונית גם כאשר האב הוא ההורה המשמורן והאם לא מגיעה לקחת את הילדים מבלי שתציג סיבה מוצדקת. במציאות אין הרבה מקרים שבהם מחייבים אם במזונות, וודאי על תוספת מזונות כתוצאה מההפרה.
יש גם מקרים בהם הורה משמורן מחליט לעבור עם הילדים למקום מרוחק מהמקום שבו שהתה המשפחה בטרם נקבעו לראשונה זמני השהות. במקרה כזה נגרם להורה הלא משמורן נזק גדול באופן שקשה לו לקיים את זמני השהות כפי שנקבעו לראשונה והוא נדרש להוצאות כספיות בגין הנסיעות לאסוף את הילדים מביתו של ההורה המשמורן.
כיום, עדיין ניתנת לאם עדיפות מסוימת בקבלת המשמורת על הילדים, גם מהטעם שאבות אינם מתמודדים עם האם על משמורת משותפת, וככל שהילדים קטנים, כך יצטרך האב לשלם לאם מזונות ילדים גבוהים יותר.
ובסידור שבוא אם מעתיקה את מקום מגוריה ומגורי הילדים למקום מרוחק, יפגעו בראש ובראשונה הילדים מהטעם שאב מהמעמד הסוציו אקונומי הממוצע ומטה לא יוכל לעבוד לפרנסתו ולכיסוי תשלום מזונות הילדים אם הוא יצטרך לקיים את הסדרי השהייה שנקבעו, ככתבם וכלשונם.
יודגש כי לא בכל מקרה רשאית אם לקחת את הילדים למקום מרוחק מהאב וזאת על אף שמבחינה פיזית ברור כי האב איננו יכול לעצור בעדה וגם המשטרה לא תוכל לעמוד לאב לעזר. ואולם ככל שהאב הינו בעל תושייה, ידע והוא נעזר בסיוע מקצועי, כך יוכל הוא במקרים מסוימים לעצור את האם מלהעתיק את מקום מגורי הילדים למקום מרוחק ממנו.
במקרים שבהם מוכח כי הורה משמורן פועל כנגד ההורה השני בדרך של ניכור הורי במטרה למנוע מההורה השני לשהות עם הילדים ובכך מפר את זמני השהות של ההורה השני, רשאי בית המשפט לדרוש מההורה המנכר, תוך חיוב בהוצאות כספיות, לחדול מכך ואם אין בהטלת הסנקציות הכספיות בכדי לרפא את המחדל של ההורה שפועל בניכור הורי, רשאי בית המשפט להעביר את הילדים למשמורת ההורה המנוכר.
בכל מקרה של סרבנות קשר ולו הקלה ביותר, יבקש בית המשפט תסקיר מגורמי הרווחה בעיר אשר יכלול דרכי טיפול לפתרון סרבנות הקשר.
בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה נכנס הליך פיילוט חדש אשר מאפשר לבית המשפט לטפל באופן מהיר ויעיל בטענה של הפרת זמני שהות וסרבנות קשר. כניסתו של הליך זה לפועל נעשה מתוך ההכרה שילד זקוק לקשר עם שני הוריו וכל פגיעה בקשר עם כל אחד מההורים פוגעת בטובת הילד וככל שעובר זמן ארוך יותר שבו ילד איננו מקיים קשר תקין עם אחד מהוריו כך הפגיעה בילד תלך ותתעצם. בית המשפט יזמן את שני ההורים לדיון בפניו, ואם לא נקבעו קודם, אז הוא עשוי לקבוע בדיון זמני שהות זמניים עם הילדים.
