מזונות משקמים זמניים

הכלל הינו שמערכת חיים שיתופית בין בני זוג מתבססת על מגורי הצדדים תחת קורת גג אחת, ניהול משק בית משותף, קיום יחסי אישות וכד'. קביעה שמערכת יחסים בין בני זוג הינה שיתופית מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לדרוש זכויותיו מהאחר כפי שקובע הדין.

מערכת יחסים שיתופית מתקיימת לרוב לאחר שבני זוג נישאו, ואולם היא יכולה להתקיים גם במסגרת של בני זוג ידועים בציבור.

ההבדל לצורך ההכרה בשיתופיות בין בני זוג נשואים לבני זוג ידועים בציבור הינו שבין בני זוג נשואים חזקה כי קיימת שיתופיות ובין בני זוג ידועים בציבור חזקה שאין שיתופיות. משמעות החזקה הינה שנטל הראיה בקשר של ידועים בציבור חל על הטוען לשיתופיות, ונטל הראיה בקשר של נישואין חל על הטוען להעדר שיתופיות.

הדינים אשר קובעים את הזכויות והחובות בשיתופיות בין בני זוג חלקם אזרחיים וחלקם על פי הדין האישי אשר חל על בני הזוג, לרוב דינים דתיים. הדין הקובע חיוב במזונות בין בני זוג הינו הדין האישי ובמקרה של יהודים, הדין הדתי העברי. עניינים של חלוקת רכוש, איזון משאבים וכד' נקבעים על ידי הדין האזרחי. יצוין כי החיוב בדמי מזונות ילדים איננו קשור לסטטוס הקשר בין בני הזוג.

הדין העברי קובע הלכות עקרוניות בעניין מזונות בין בני זוג. כגון, מי מבני הזוג חייב לאחר, באילו תנאים ומה הסכום שחייב. הלכה למעשה, הדין העברי קובע כי הגבר הוא לבדו זה שחייב במזונות, כלומר מזונות אישה וזאת כל עוד בני הזוג נשואים. הבעל יהיה פתור ממזונות האישה אם בני הזוג לא נישאו כדת משה וישראל או במידה והבעל יוכיח כי אין האישה זכאית למזונות במקרה של בגידה בו או במרידה בו, או במקרה שלאישה יהיו הכנסות שיספיקו לכסות את צרכיה האישיים.

מכאן שעל פי הדין העברי, אשר מכוחו נדרשים בתי המשפט או בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות בין בני זוג אין אפשרות לחייב אישה במזונות בעלה, ואין אפשרות לחייב גבר לשלם מזונות לאישה אם הם לא נשואים כדמו"י, ואפילו אם היו נשואים אז לאחר שהתגרשו. במקרה שבני הזוג נשואים כדמו"י, חזקה כי מגיעים לאישה מזונות ואם הבעל רוצה להיות פטור מהתשלום עליו להוכיח כי לא מגיע לה לקבל.

נודעו מקרים שבחיים שיתופיים של ידועים בציבור או בחיים שיתופיים של בני זוג שכבר התגרשו ניסמך אחד מהצדדים בכלכלתו על הצד השני והדין העברי שכאמור על פיו יש לפסוק סעד איננו נותן תרופה לגבר בכל קשר זוגי, או לאישה הגרושה מבעלה או לאישה בקשר של בני זוג ידועים בציבור.

זה לא קרה או קורה הרבה אבל בתי המשפט כבר נדרשו לדון בתביעה של אישה אשר ביקשה לקבל תמיכה מהאיש בטענה שבמערכת היחסים הזוגית היתה תלויה בו כלכלית ובשעה שנותק הקשר היא נשארת בחוסר, עד כדי העדר יכולת לכלכל את עצמה כראוי. במקרים אחדים הוגשו תביעות מסוג זה גם על ידי גברים נגד נשים ובית המשפט פסק דמי מזונות לגבר.

כאמור, במקרים שצוינו לעיל, בית המשפט איננו יכול לפסוק מזונות מכוח הדין האישי החל על בני הזוג ובכדי להימנע מחוסר צדק, לכאורה, נאלץ בית המשפט לפתח את המושג מזונות משקמים או מזונות אזרחיים.

תביעה למזונות משקמים ניתנת להגשה על ידי האישה כנגד הגבר אך גם מצד הגבר כנגד האישה. הזכות לקבל מזונות משקמים תלויה בעיקרה ביכולת של התובע להוכיח כי אין ביכולתו לכלכל את עצמו לאחר שלפני הפרידה היה תלוי כלכלית באחר ולכמה זמן הוא זקוק לתמיכה. נטל הראיה חל על התובע והסכום שיפסק, בהתאם לנסיבות, יהיה קצוב בזמן. כלומר המזונות כהגדרתם יהיו מזונות משקמים זמניים.

ידועה בציבור לא תקבל חלק מהרכוש של האיש

בית המשפט דחה בצדק תביעה של אישה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו היא זכאית למחצית מנכסי האיש אשר נצברו לו במהלך הקשר בניהם.

דומה שחלומה של כל אישה פמיניסטית הוא להיות נתמכת כספית ורגשית על ידי גבר עשיר, אך כאשר היא תחליט להיפרד ממנו אז לדרוש ממנו מחצית מנכסיו בטענה שהקשר ביניהם היה קשר של ידועים בציבור. אמנם מדובר בחלום שיכול להפוך למציאות, אך מסתבר שלא בכל מקרה !

מאמר זה יעסוק בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע אשר דחה תביעה של אישה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו היא זכאית למחצית מנכסי האיש אשר נצברו לו בתקופת ההיכרות שלהם מכוח היותם ידועים בציבור, ובמה הדברים אמורים ?

האיש והאישה ניהלו מערכת יחסים זוגית החל 1985. האיש היה בזמנו רווק ללא ילדים והאישה היתה אם לשלושה ילדים קטינים. אבי הילדים כבר נפטר והילדים כיום בגירים.

לטענת האישה מערכת היחסים בין בני הזוג הסתיימו בשנת 2017 כשהם מתגוררים במרבית הזמן ביחד והאיש משמש כאב לילדיה. האיש טען שעד שנת 2008, ניהלו בני הזוג קשר זוגי לסירוגין ובלתי מחייב ומשנת 2008 נותק הקשר הזוגי, כך שבכל מקרה על התביעה חלה ההתיישנות משום שהוגשה לאחר שחלפו מאז שנת 2008, למעלה משבע שנים.

כידוע, בין בני זוג ידועים בציבור, ככל שנקבעו ככאלה, נטל הראייה להוכחת השיתוף בנכסים חל על הטוען לה. כלומר, ראשית יש לקבוע כי בין צדדים מתקיים קשר של ידועים בציבור הבא לידי ביטוי בכך שהם מקיימים חיי משפחה כבעל ואישה ומנהלים משק בית משותף, ולאחר מיכן על הטוען לשיתוף להוכיח כי בין הצדדים היתה כוונת שיתוף כללית או ספציפית מיוחדת ברכוש.

בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו בתיק ולא עלה בידו לקבוע מתי הסתיימה מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים שאז יכול היה לקבוע אם התביעה התיישנה או לא, ועל כן המשיך לבחון את מהות הקשר בין הצדדים והתנהלותם לאורך השנים.

לבית המשפט התברר כי במהלך השנים ולכל הפחות החל משנת 2008, הצהירה האישה בפני הרשויות, ולרבות המוסד לביטוח לאומי, כי הינה אם חד הורית, ללא אזכור לקיום זוגיות עם האיש, ובכך גרפה לכיסה קצבאות והטבות כאם חד הורית.

בית המשפט פסק כי נתון מהותי זה, שגם נעדר כליל מכתבי הטענות שהגישה האישה לבית המשפט, מגלם חוסר תום לב של ממש מצד האישה ואף יוצר השתק שיפוטי בגין הצהרות סותרות מצד האישה אשר טענה בעבר בפני הרשויות להעדר זוגיות והטוענת בתביעה זו כי בין הצדדים היתה זוגיות.

עם זאת ולמעלה מן הצורך פסק בית המשפט כי לא הוכח בפניו כלל, גם אם נקבע שהצדדים היו ידועים בציבור, כי בין הצדדים היתה כוונת שיתוף או מאמץ משותף לצבירת נכסים אלו או אחרים.

הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

הסכם ממון | יחסי ממון | הלכת השיתוף | ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

חלוקת רכוש על בסיס הלכת השיתוף

במהלך שנים של זוגיות, צברתם אתם ובנות זוגכם רכוש, נכסים, כלי רכב, פריטי ריהוט, חסכונות, כסף נזיל וכדומה. כעת, כשדרככם נפרדות, מן הצדק לחלק את הרכוש והנכסים הללו ביניכם שווה בשווה על פי היגיון שאפשר להסביר אותו ולהסכים עליו, או באמצעות פנייה לבית המשפט שיכריע בסוגיה זו.

חלוקת הרכוש בגירושין מתבצעת על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אלא שחוק יחסי ממון בין בני זוג חל על בני זוג נשואים בלבד, ולפיכך, בהעדר חקיקה בעניינם של ידועים בציבור, בית המשפט העליון נאלץ בעבר לקבוע הלכה אשר נקראת הלכת השיתוף. הלכת השיתוף נוגעת בכל ההיבטים של חלוקת הרכוש באופן כמעט זהה לחוק יחסי ממון בין בני זוג והיא חלה על בני זוג ידועים בציבור, לרבות בני זוג חד מיניים.

חלוקת רכוש על פי צדק בבית המשפט

לאורך השנים, נחשפנו כולנו לסיפורים על אנשים שבנו עסקים, רכשו נכסים והשקיעו את כל חייהם בבניית עושר, ובזמן של גירושין עליהם לחלוק את כל הנכסים הללו עם בת זוגם. חשוב להבין, שבדרך כלל אנחנו מקבלים את המידע מצד אחד, ואנחנו נחשפים רק לחלקים הפיקנטיים של הסיפור, בעוד הסיפור המלא והצדק שנעשה סביבו נמצא בתוך חדרי בית המשפט. יחד עם זאת, זכותו של כל אחד להגן על עצמו ולהגדיר מראש באמצעות הסכם ממון את האופן בו הרכוש יתחלק במקרה של גירושין.

הסכמים של חלוקת רכוש

הסכם ממון מאפשר להגדיר רכוש שאתם מביאים אל תוך הזוגיות, ולהגדיר מראש כיצד תתבצע חלוקת הרכוש אשר ייצבר במהלך הזוגיות. הסכם כזה מקבל תוקף רק לאחר אישורו על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני כאשר בני הזוג נשואים.

ידועים בציבור

בני זוג אשר חיים יחד ללא נישואין, גרים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף, מקיימים יחסי אישות והם מוכרים בציבור כמו זוג נשוי נקראים בהגדרה ידועים בציבור. ידועים בציבור הינו קיצור של ביטוי ידועים בציבור כבני זוג נשואים.

מבחן ידועים בציבור

מגורים משותפים הם תנאי מוחלט והכרחי להכרה בקשר של בני זוג כידועים בציבור, כאשר בעבר הפסיקה דרשה מגורים משותפים לפרק זמן מינימלי של שישה חודשים, אך כיום בתי המשפט מסתפקים אף בזמן קצר יותר.

חוק יחסי ממון והלכת השיתוף

למעשה, משטר יחסי הממון אשר חל על בני זוג אשר נישאו לאחר יום: 1/1/74, מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. ברם, על בני זוג שנישאו לפני ה- 1/1/74, ועל בני זוג ידועים בציבור לא חל החוק כי אם הלכת השיתוף שהיא פרי יצירתו של בית המשפט העליון.

חזקת השיתוף בין בני זוג

הלכה פסוקה היא שעל בני זוג נשואים חלה חזקת השיתוף בנכסים לעומת בני זוג ידועים בציבור שעליהם חלה חזקה של העדר שיתוף בנכסים. החזקה על בני זוג ידועים בציבור חלה בגלל העדר חוק אשר חל על ידועים בציבור בענייני ממון, וכן בגלל העובדה שבעבר קיומה של זוגיות ללא נישואין היה דבר חריג אשר העלה שאלות בדבר כנות הקשר, יציבותו והרצון לשתף את בין הזוג האחר בנכסים. בן בני זוג של ידועים בציבור, הטוען לשיתוף בנכס מסוים, עליו נטל הראיה להוכיח זאת.

בימינו, ולאור ריבוי הקשרים הזוגיים ללא נישואין וככל שהקשר בין בני הזוג ארוך יותר, הולכת ונחלשת החזקה, ובשנים האחרונות אף חוקקו מספר חוקים וניתנו מספר פסקי דין בהם הושווה כמעט לחלוטין מעמדם הנורמטיבי של בני זוג ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים.

דיני משפחה שאינם חלים על ידועים בציבור

מספר חוקים בדיני המשפחה בישראל מחילים על בני זוג נשואים את הדין האישי, הוא הדין הדתי אשר תחולתו תלויה בקיום הנישואין ותוקפם על פי דתו של האדם. ידועים בציבור אינם נשואים ועל כן חלק מדיני התורה של היהדות אשר חלים על בני זוג יהודים כגון: חובת הבעל במזונות אישה, חתימה על שטר הכתובה, מחויבות הלכתית לכבוד, יחסי אישות, הבאת ילדים ועוד, אינם חלים על ידועים בציבור כלל.

בפסקי דין מהתקופה האחרונה פסק בית המשפט דמי מזונות לגבר או מזונות אישה אשר נמצאים בקשרים של ידועים בציבור, ופיצויי שיקום בסיום הקשר במסגרת הגדרה של מזונות אזרחיים. אף שניתן למצוא דמיון בין פסיקה של מזונות אזרחיים לסעדים שהיתה יכולה לקבל אישה נשואה על פי הדין העברי, עדיין מדובר בפסקי דין חריגים וכאשר מנהלים נכון תיק יחסי ממון בין בני זוג ידועים בציבור, הסיכוי שבית המשפט יפסוק מזונות אזרחיים לאישה איננו גבוה.

רישום ידועים בציבור

על אף שכאמור קשר של ידועים בציבור איננו מחייב ואף ניתן לומר שהקשר ניתן לפרוק ביום אחד, עדיין יש לסטטוס של הידועים בציבור הכרה ממסדית, בין אם מדובר בבני זוג חסרי ילדים משותפים וביתר שאת כאשר יש לבני הזוג ילדים משותפים. רישום של ידועים בציבור במקומות הרלוונטיים ניתן לבצע בחתימות שני בני הזוג.

חסרונות בקשר של ידועים בציבור

כפי שנכתב לעיל, קשר של ידועים בציבור איננו קשר המחייב בהתנהגות כזאת או אחרת כלפי בן הזוג האחר, ואף שולל באופן עקרוני את חזקת השיתוף בין בני הזוג. בני זוג יכולים לגור יחד תקופה ארוכה ואף על פי כן, לאחר פירוד בין הצדדים, כל אחד מבני הזוג ישאר עם הזכויות שצבר במהלך הקשר ואשר לעיתים איננו הוגן כלפי בן הזוג האחר. מדובר על חסרונות שיכולים להיות גדולים ולכן על כל בן זוג לקחת אותם בחשבון לפני שהוא נכנס לקשר.

סמכות עניינית של בית המשפט לדון במחלוקות בין ידועים בציבור

כל מחלוקת בין בני זוג ולרבות מחלוקת בין ידועים בציבור נידונה בבית המשפט לענייני משפחה שהינו בעל סמכות עניינית לדון בסוגיות המחלוקת. עובדה זו מחזקת את ההכרה שבכוונתו של המחוקק להשוות את מעמדם של בני הזוג הידועים בציבור למעמד בני הזוג הנשואים בכך שהוא מכניס אותם תחת הכותרת משפחה.

הסכם ממון בין ידועים בציבור

בני זוג יכולים להחליט לקשור קשר של ידועים בציבור במקום להינשא מסיבות שונות. אחת מהסיבות הינה שלאחד מבני הזוג יש רכוש שהוא אינו מעוניין לשתף עם האחר, ומעמד הקשר בין בני הזוג מקנה לבעל הרכוש מידה מסוימת של חסינות מפני חלוקה עתידית. אלא שעל אף העובדה שבני הזוג לא נישאו לא מדובר בחסינות מוחלטת אלא בחסינות יחסית אשר יכולה להתבטל על פי התנהגות הצדדים אם לא יעשו בניהם הסכם ממון או לו יעשו הפרדה ברורה ומוחלטת של השיתוף בנכסים.

על כן, בכדי להקל על מערכת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור, להבטיח את רכושו של כל אחד מהצדדים מפני חלוקה ושיתוף עתידי, יש לערוך הסכם ממון ו/או הסכם חיים משותפים אשר יבהיר היטב את טיב היחסים בניהם, יקבע את זכותו של כל אחד מבני הזוג בנכסיו ויקבע את היקף שיתוף הזכויות בין בני הזוג ברכוש שיצטבר בעתיד.

יש לציין שהסכם ממון מקבל תוקף משפטי רק לאחר שבית המשפט נותן לו תוקף של פסק דין. הסכם ממון הינו אמנם הסכם צופה פני עתיד, ואולם התנהגות מסויימת של הצדדים להסכם יכולה להתפרש כהסכמה לבטלו, על אף שגם ביטולו מחייב החלטה בהסכמת בני הזוג בבית המשפט. מכאן שהסכם ממון יש לנסח באופן זהיר ומקצועי באופן שגם אם ישתנו נסיבות מאז נחתם ואושר בבית המשפט הוא ישמור על נכסיו של מי שרוצה לשמור אותם לעצמו.

לסיכום

בני זוג אשר מעוניינים לחיות כידועים בציבור, אפילו מהטעם שהם אינם בטוחים בהמשך הקשר הזוגי, ובה בעת מעוניינים לשמור על רכושם מפני חלוקה עם האחר בעתיד צריכים לערוך הסכם ממון שיקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט. ההסכם צריך להיות מנוסח היטב ובני הזוג צריכים להתנהג על פיו ללא כחל וסרק. הכל על פי הדרכה וייעוץ מתאימים מראש.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

מאמרים נוספים:

הסכם ממון  |  יחסי ממון  |  הלכת השיתוף |  ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

שאלות ותשובות בדיני משפחה וגירושין