הקדמה
אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.
פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין
בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.
מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.
בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.
צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪
ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.
לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.
תביעה נזיקית כנגד האם
ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.
המסגרת הנורמטיבית
"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":
"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"
הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.
הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית
עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.
הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.
צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד תושב חוץ
ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.
בית המשפט פסק את העובדות הבאות
"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."
"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."
"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."
"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."
"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."
האם האב יכול לקבל משפט צדק ?
לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.
חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.
לסיכום
המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.
לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.
מחבר: שאול מני נוי