כיצד בית המשפט מבחין בין אבהות אזרחית לבין אבהות דתית ?

דרישה הדדית של בעל וחבר להכרה באבהות על קטינה בת שמונה הגיעה בגלגול שלישי לדיון בבית המשפט העליון אשר תמך בפסיקת הערכאות הנמוכות יותר וקבע שהחבר ולא הבעל הרשום בנישואין דתיים הוא זה שיוכר כאב הפסיכולוגי של הקטינה, במסגרת אבהות אזרחית, על כל הזכויות אשר ניתנות לאב ביולוגי, וזאת מבלי לקבוע את זהותו של האב הביולוגי. כיצד עושה בית המשפט הבחנה בין אבהות אזרחית לבין אבהות דתית ? ומדוע הוא עושה זאת ?

מדובר באישה שילדה בת כשבעה חודשים לאחר שהתגרשה מבעלה, כאשר הנישואין והגירושין בניהם נערכו כדת משה וישראל. בתחילה האישה טענה שהקטינה הינה ביתו של החבר אשר איתו קיימה יחסים בעודה נשואה לבעלה, אך לאחר מיכן כאשר נישאה לגרוש מחדש היא שינתה את גרסתה וטענה שהקטינה הינה ביתו של הבעל.

לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה תביעת אבהות על הקטינה מצד החבר אשר הוכיח שהקטינה נולדה לתוך מציאות שבה הוא אביה. החבר מצידו לא ויתר על הקשר עם הקטינה במשך שש שנים על אף שלאחר שלוש שנים מעת לידתה של הקטינה, בעת שהאם חזרה ונישאה לבעלה, שינתה האם את גרסתה. החבר המשיך והתעקש לפגוש את הקטינה אשר קראה לו אבא, גם כאשר בגיל שלוש נכנס לחייה הבעל כמעין אב חדש.

בית המשפט לענייני משפחה פסק שלפי התשתית העובדתית אשר הונחה בפניו ועל פי רמת ההוכחה אשר נדרשת במשפט האזרחי, דהיינו מעל 50 אחוז, סביר יותר להניח שהחבר הינו האב הביולוגי של הקטינה. אך במידה ותינתן הצהרה על כך, (הגם שהחוק אינו מאפשר בנסיבות אלו לערוך בדיקת אבהותאשר תיתן תוצאה קרובה לודאי בדבר זהותו של האב) תיפגע כשרותה הדתית של הקטינה להינשא בגיל בגרות עקב ממזרות. לפיכך, ובנסיבות אלו פסק בית המשפט שהחבר יוכר כאב הפסיכולוגי של הקטינה על כל המשמעויות, הזכויות והחובות של אב ביולוגי, וכן, שאביה הביולוגי של הקטינה לא יוצהר במסגרת פסק דין זה.

בית המשפט לענייני משפחה הטעים שעל פי עקרון טובת הילד יש לאפשר לקטינה לדעת בהקדם את זהות אביה וזאת משני טעמים עיקריים. הטעם הראשון הינו שלקטינה נגרם נזק נפשי רב מעצם העובדה ששני אבות טוענים לאבהות עליה. והטעם השני הינו הצהרת האישה שבמידה ובית המשפט יקבע שהבעל הינו אביה של הקטינה, היא תעבור עם הקטינה לחו"ל באופן שינתק את הקשר המשמעותי אשר קיים בין הקטינה לבין החבר.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ערערו האישה והבעל לבית המשפט המחוזי, ומנגד ערער גם החבר. ערעורם של האישה והבעל נסוב על העדר קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר זהות האב הביולוגי של הקטינה, והם ביקשו להצהיר כי הבעל הינו אביה הביולוגי. החבר ערער על העובדה שלא קיבל מעמד פורמאלי בחיי הקטינה, ובערעורו ביקש שבית המשפט יורה על רישומו כאביה של הקטינה במשרד הפנים.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של האישה והבעל ופסק שהחבר ירשם כאביה של הקטינה במרשם האוכלוסין, וגם העביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיפקח על האופן בו הדבר יוסבר לקטינה.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש הבעל בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר דחה את בקשתו בעודו תומך באופן מלא במסקנותיו ובפסיקתו של בית המשפט המחוזי.

חשוב לציין שפסק דינם של בתי המשפט בתיק זה בדבר היכולת לקבוע אבהות אזרחית במובחן מאבהות דתית מביא בשורה חיובית ונותן תקווה לעשיית צדק לקבוצה מסוימת של גברים אשר נכנסים תחת הכותרת של אבות בעל כורחם. משום שהמניעה לברר אבהות דרך בדיקת רקמות על פי הדין האזרחי מחד, ויחד עם זאת, החזקה ההלכתית לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל" החילה עד כה אחריות מלאה של אבהות ומזונות ילדים על בעלים מבלי שניתן היה לקבוע אם הילדים הינם בכלל שלהם.

סגור לתגובות.