סרבנות גט

סרבנות גט הינה מצב עובדתי שבו על פי הדין העברי בעל מסרב לתת לאישה גט או שהאישה מסרבת לקבל אותו. אלא שעל פי הדין העברי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים מתבצעים בהסכמת שני בני הזוג בלבד ומכאן הבעיה לקבוע כי אדם הינו סרבן גט כאשר ממילא אין מחובתו לתת גט.

עם זאת, קשה עד בלתי אפשרי לחייב אדם להישאר, בנסיבות מסוימות, במסגרת הנישואין ועל כן נקבעו כללים אשר יאפשרו לבית הדין הרבני לחייב אדם לתת גט.

אישה מסורבת גט נקראת אישה עגונה, וגבר מסורב גט נקרא בעל עגון. המילה עגינות באה משורש "עוגן" המצביע על העובדה שהבעל או האישה מעגנים את האחר למסגרת הנישואין ללא שום הצדקה. אלא שלכל כלל יש היוצאים מהכלל וקיימים מקרים אשר בהם אין מנוס מצד בית הדין הרבני שעליו להוציא פסק דין לחיוב בגט לאלתר.

כאשר אין הסכמה הדדית לגירושין, הצד אשר מעוניין להתגרש רשאי להגיש תביעה לגירושין אשר תכלול את העילות ההלכתיות המתאימות שיאפשרו לו לקבל פסק דין לגירושין מבית הדין הרבני כנגד הצד המתנגד.

גט מעושה על פי הדין העברי

ברם, אפילו אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה וניתן פסק דין מבית הדין הרבני לחיוב בגט, הוא לא מקיים את הגט בשלמותו, משום שסידור הגט עצמו חייב להתבצע על דרך של גירושים בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה גט מעושה, שהוא פסול על פי ההלכה.

מסורב גט אינו יכול לקיים משפחה

למעשה, על פי הדין העברי אדם רשאי לקיים משפחה בנישואין בלבד, ונישואין ניתן לערוך רק כאשר האדם הוא רווק, גרוש בגט כהלכה או אלמן. אדם מסורב גט אינו יכול לקיים משפחה, ולכך יש השפעות קשות ומרחיקות לכת מבחינה הלכתית. בכדי להתמודד עם סרבנות גט או עגינות, חז"ל קבעו מספר הלכות מנחות, וגם הדין האזרחי בישראל קבע בחקיקה תרופות מרתיעות כנגד סרבני גט.

תרופות הלכתיות כנגד סרבות גט

סרבן גט הינו אדם אשר ניתן נגדו פסק דין ל- גירושין בבית הדין הרבני והוא מסרב לשתף פעולה בסידור הגט עצמו. בעלים מסורבי גט יכולים לקבלים היתר נישואין לאישה נוספת באישור של מאה רבנים לאחר שעברו שלוש שנים מיום מתן פסק הדין לגירושין.

נשים מסורבות גט או מעוכבות גט מתחלקות לשתי קבוצות. האחת, הינה קבוצה של נשים שהן עגונות משום שלא מצליחים להשיג את הבעל, או אין יודעים היכן הוא נמצא או שאין יודעים אם הוא חיי או מת. הקבוצה השנייה, הינה קבוצה של נשים אשר מסורבות גט מצד הבעל עצמו לאחר שבית הדין הרבני נתן כנגדו פסק דין לחיוב בגט פיטורין והוא מסרב לשתף פעולה בסידור הגט.

לטובת נשים עגונות שאין מצליחים להשיג את הבעל נודעה מצוות התרת עגונות, ולטובת נשים אשר קיבלו מבית הדין פסק דין לגירושין מבית הדין הרבני והבעל הינו סרבן גט, נקבעו כנגד הבעל מספר סנקציות מרתיעות.

בית הדין הרבני רשאי לפסוק כנגד בעל סרבן גט מזונות עונשים לאישה אשר מכונים בשם: "מזונות מעוכבת מחמתו להינשא". בית הדין גם רשאי לחייב את הבעל לשלם לאישה סכום כסף חודשי שיהווה מעיין קנס עד שיתרצה ויסכים לתת את הגט, וזאת במקביל לכל חובה הלכתית אחרת כלפי האישה.

תרופות אזרחיות כנגד סרבני גט

סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, מאפשר לאסור בעל או אישה סרבני גט, ובלשונו של הסעיף:

"ציווה בית דין רבני בפסק-דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות אישה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו".

וכן, חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, מכיל שורה של הגבלות וסנקציות מרתיעות אשר מאפשרות לבית הדין להטיל על אדם אשר מסרב לתת את הגט. מצד ההגבלה הקלה ביותר רשאי בית הדין להוציא כנגד הסרבן צו עיכוב יציאה מהארץ, ומצד ההגבלה הקשה ביותר רשאי בית הדין להגביל את חירותו של הסרבן ולצוות על מאסרו לתקופה של עד 10 שנים בכפוף להוראות סעיף 6 (3) עד (5) ל- פקודת ביזיון בית משפט.

קימת סברה מוטעית בציבור לפיה רוב סרבני הגט, הינם בעלים רשעים אשר רוצים לעגן את נשותיהם במטרה להשיג מהן תנאי חלוקת ממון משופרים יותר ו/או תשלום דמי מזונות ילדים נמוך יותר ב- הסכם גירושין. אלא שהמציאות בשטח שונה, באופן שיש יותר נשים סרבניות גט מאשר בעלים סרבני גט.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

מאמרים נוספים:

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

סגור לתגובות.