ניכור הורי

הסדרי ראיה | הסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

ניכור הורי בהגדרה

תסמונת הניכור ההורי הינו סינדרום שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו או לשניהם גם יחד. התנכרות הילד להוריו באה לידי ביטוי בכך שהוא מתייחס אליהם כאל בני אדם זרים או נוכרים, ובכך הילד שולל הלכה למעשה את קשר ההורות הטבעי אשר אמור להתקיים בין הורים לילדים.

את המושג "תסמונת הניכור ההורי" העלה אל השיח החברתי והמשפטי הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גארדנר בשנת 1985. פרופ' גארדנר תאר שלוש רמות עקריות של ניכור הורי אשר מתחילות מסירוב של הילד לציית להוריו, ומסתיימות בסירוב טוטאלי של הילד לכל קשר עם אחד מההורים או משניהם.

ניכור הורי מצד האם כלפי האב

על פי משנתו של פרופ' גארדנר, ניכור הורי מתקיים במיוחד כלפי האב ובעיקר בתקופת הליכיי הגירושין של ההורים. פרופ' גארדנר גורס שהאם אשר זוכה בדרך כלל במשמורת ילדים, ומטבע הדברים יש לה גם השפעה גדולה יותר עליהם, מסיתה את הילדים כנגד האב בכדי לפגוע בו, ו/או בכדי להשיג שליטה מוגברת על הנכסים, הממון והילדים המשותפים. האם שמסיתה את הילדים כנגד האב מייצרת את תסמונת הניכור ההורי אשר גורמת לפגיעה קשה בילדים ובכלל המשפחה.

חשוב לציין כי ניתן לטפל באופן יעיל במניעת ניכור הורי. בית המשפט יחייב אם בהוצאות משפט מרתיעות אם ימצא כי האם אינה משתפת פעולה בטיפול בתופעה או בעידוד הילד להיפגש עם האב.

יודגש כי התנאי הבלעדי למניעת ניכור הורי הינו שהאב יביא את הבעיה לפתחו של בית המשפט, וככל שיעשה זאת מוקדם יותר כך יצליח למגר את התופעה מהר וביעילות מירבית.

ההלכה שקדמה להפנמת משנתו של פרופ' גרדנר

ההלכה שקדמה לחדירת משנתו ש פרופ' גרדנר לבתי המשפט היתה שבמקרים אשר בהם מתגלה ניכור הורי מובהק ניתן להפחית ממחויבות האב בדמי מזונות הילדים, ואפילו מתחת למינימום הנדרש, וזאת בכדי לשדר מסר ברור לאם ולילדים שלניכור ההורי יש גם מחיר כלכלי.

בתי המשפט היו מפחיתים מדמי מזונות ילדים אך ברוב המקרים לא היו מבטלים אותם בכדי לקיים איזון חברתי נכון בין זכויות היסוד של הילדים לקבל מהאב את הצרכים הבסיסיים (בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב) לבין זכויות היסוד של האב להורות, בשעה שאין להתעלם ממידת הצער אשר נגרמת לאב כתוצאה מהניכור ההורי כלפיו ומאובדן הזכות להורות.

הגם שידוע כי במקרים חריגים במיוחד הניכור ההורי כלפי האב הינו פרי יוזמה עצמאית של הילד וביטול המזונות עוד עלול היה להרחיק את הילד מהאב עוד יותר.

לימים התברר כי הסנקציה של הפחתת המזונות ו/או ביטולם לא היתה יעילה, ולאור ריבוי מקרה הגירושין של השנים האחרונות בישראל החלו בתי המשפט במדינה לעשות שימוש הולך וגובר במשנתו של פרופ' גארדנר.

להעביר את הילדים למשמורת ההורה המנוכר

חשוב להדגיש שחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, מחייב את ההורה המשמורן, בין היתר, גם לדאוג לקשר תקין בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, כך שהפרת הסדרי ראייה, שיבוש הסדרי ראיה או אפילו העדר עידוד לקשר עם ההורה הלא משמורן מציין ירידה במסוגלות הורית של ההורה המשמורן והוא מאפשר לבתי המשפט במקרים מסוימים להעביר בהדרגה ובליווי מקצועי את הילדים למשמורת ההורה המנוכר.

יש לציין כי ישנם מקרים בהם אבות מנתקים את הקשר עם הילדים בגלל שהאם מערימה עליהם קשיים כבדים מידי בהסדרי השהייה ובכך שהיא מסיתה את הילדים כנגד האב עד כדי מצב של ניכור הורי. לאב אשר מעוניין לסיים את הקשר הזוגי הקשה עם האם ולפתוח דף חדש בחיים אין מספיק כוח נפשי ו/או כלכלי להתמודד עם האם ובכך נגרם להם נזק רב, לעיתים בלתי הפיך.

טיפול במניעת ניכור הורי

בכדי בטפל בניכור הורי יש לערב את בית המשפט וגורמים מקצועיים, לרבות שירותי הרווחה. יש לשים לב ששירותי הרווחה אשר אמורים לחוות את דעתם האובייקטיבית על מערכת היחסים במשפחה יכולים להערים קשיים על האב בכך שבמקרים מסוימים הם פועלים על פי שבלונה שבא האם מצוירת כהורה השנה והאב כהורה של ביקורים.

יודגש כי כיום, ויותר מאיי פעם, ניתן לטפל באופן יעיל במניעת ניכור הורי. בית המשפט יחייב אם בהוצאות משפט מרתיעות אם ימצא כי האם לא משתפת פעולה בטיפול או בעידוד הילד להיפגש עם האב.

ניכור הורי

סגור לתגובות.