ניכור הורי

הסדרי ראיה | הסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

תסמונת הניכור ההורי הינו סינדרום שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו או לשניהם גם יחד. התנכרות הילד להוריו באה לידי ביטוי בכך שהוא מתייחס אליהם כאל בני אדם זרים או נוכרים, ובכך שולל הילד הלכה למעשה את קשר ההורות הטבעי אשר אמור להתקיים בין הורים לילדים.

את המושג "תסמונת הניכור ההורי" העלה אל השיח החברתי והמשפטי הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גארדנר בשנת 1985. פרופ' גארדנר תאר שלוש רמות עקריות של ניכור הורי אשר מתחילות מסירוב של הילד לציית להוריו, ומסתיימות בסירוב טוטאלי של הילד לכל קשר עם אחד מהוררים או משניהם.

הסתת הילדים כנגד האב

על פי משנתו של פרופ' גארדנר, ניכור הורי מתקיים במיוחד כלפי האב ובעיקר בתקופת הליכיי הגירושין של ההורים. פרופ' גארדנר גורס שהאם אשר זוכה בדרך כלל במשמורת ילדים, ומטבע הדברים יש לה גם השפעה גדולה יותר עליהם, מסיתה את הילדים כנגד האב בכדי לפגוע בו, ו/או בכדי להשיג שליטה מוגברת על הנכסים, הממון והילדים המשותפים. האם שמסיתה את הילדים כנגד האב מייצרת את תסמונת הניכור ההורי אשר גורמת לפגיעה קשה בילדים ובכלל המשפחה.

ההלכה שקדמה לחדירת משנתו ש פרופ' גרדנר לבתי המשפט היתה שבמקרים אשר בהם מתגלה ניכור הורי מובהק ניתן להפחית ממחויבות האב בדמי מזונות הילדים, ואפילו מתחת למינימום הנדרש, וזאת בכדי לשדר מסר ברור לאם ולילדים שלניכור ההורי יש גם מחיר כלכלי.

בתי המשפט היו מפחיתים מדמי מזונות ילדים אך ברוב המקרים לא היו מבטלים אותם בכדי לקיים איזון חברתי נכון בין זכויות היסוד של הילדים לקבל מהאב את הצרכים הבסיסיים (בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב) לבין זכויות היסוד של האב להורות, בשעה שאין להתעלם ממידת הצער אשר נגרמת לאב כתוצאה מהניכור ההורי כלפיו ומאובדן הזכות להורות.

הגם שידוע כי במקרים חריגים במיוחד הניכור ההורי כלפי האב הינו פרי יוזמה עצמאית של הילד וביטול המזונות עוד עלול היה להרחיק את הילד מהאב עוד יותר.

לימים התברר כי הסנקציה של הפחתת המזונות ו/או ביטולם לא היתה יעילה, ולאור ריבוי מקרה הגירושין של השנים האחרונות בישראל החלו בתי המשפט במדינה לעשות שימוש הולך וגובר במשנתו של פרופ' גארדנר.

להעביר את הילדים למשמורת ההורה המנוכר

חשוב להדגיש שחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, מחייב את ההורה המשמורן, בין היתר, גם לדאוג לקשר תקין בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, כך שהפרת הסדרי ראייה, שיבוש הסדרי ראיה או אפילו העדר עידוד לקשר עם ההורה הלא משמורן מציין ירידה במסוגלות הורית של ההורה המשמורן והוא מאפשר לבתי המשפט במקרים מסוימים להעביר בהדרגה ובליווי מקצועי את הילדים למשמורת ההורה המנוכר.

עצוב לשמוע אבל ישנם מקרים בהם אבות מנתקים את הקשר עם הילדים בגלל שהאם מערימה עליהם קשיים כבדים מידי בהסדרי השהייה ובכך שהיא מסיתה את הילדים כנגד האב עד כדי מצב של ניכור הורי. לאב אשר מעוניין לסיים את הקשר הזוגי הקשה עם האם ולפתוח דף חדש בחיים אין מספיק כוח נפשי ו/או כלכלי להתמודד עם האם ובכך נמנע מהילדים לקבל את קרש ההצלה היחיד שיש להם לצאת מעונשה הכבד של האם.

טיפול במניעת ניכור הורי

בכדי למנוע ניכור הורי אין ברירה אלא לערב את בית המשפט וגם לערב גורמים מקצועיים.  תוך שימת לב ששירותי הרווחה אשר אמורים לחוות את דעתם האובייקטיבית על מערכת היחסים במשפחה מערימים גם הם קשיים על האב בכך שבמקרים רבים הם פועלים על פי שבלונה שבא האם מצוירת כהורה השנה והאב כהורה של ביקורים. לפיכך ברור שאין להתמודד עם בעיה של ניכור הורי ללא קבלת יעוץ וטיפול מתאימים.

ניכור הורי

סגור לתגובות.