משמורת ילדים

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת ילדים משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות | בדיקת מסוגלות הורית משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

הורים ביולוגים הם אפוטרופוסים טבעיים של הילדים שנולדו להם מיום בואם של הילדים לעולם. כל זמן שהורי הילדים חיים תחת קורת גג אחת ברור כי הילדים יהיו בחזקת שני ההורים מבלי שידרשו לפעולה כל שהיא. אך כאשר הורי הילדים מחליטים להפריד מגורים או שמעולם לא גרו יחד, יעלו המושגים משמורת ילדים והסדרי שהייה לדיון ויצריכו הסכמה בין ההורים או הכרעה שיפוטית.

הורה משמורן

הורה משמורן בהגדרה הינו הורה אשר במחיצתו שוהים הילדים ברוב הזמן. ההורים רשאים להסכים בניהם מי יהיה ההורה המשמורן ומתי יקח ההורה הלא משמורן את הילדים להסדרי ראייה, או כפי שהם מכונים כיום הסדרי שהייה. אך במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים, תיפסק משמורת הילדים והסדרי השהייה על ידי הערכאה השיפוטית שנבחרה לדון בכך בסיוע גורמי הרווחה שיתנו המלצה בתסקיר.

כלל ההמשכיות

עקרונית, האם היא זו שמקבלת זכות ראשונים במשמורת הילדים על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אשר מקנה לה חזקה (אשר נקראת חזקת הגיל הרך) לקבל את משמורת הילדים עד הגיעם לגיל שש. אך גם לאחר גיל שש יישארו הילדים במשמורת האם על פי כלל ההמשכיות והכלל שאין מפרידים בין אחים. כלל ההמשכיות קובע שילדים אשר התרגלו לשהות במשמורת האם עד גיל שש, רצוי שימשיכו להיות במשמורתה גם לאחר גיל שש. והכלל שאין מפרידים בין אחים בא לידי ביטוי כאשר יש ילד אחד מתחת לגיל שש וילד נוסף מעל גיל שש.

משמורת ואפוטרופסות

קיים בלבול בציבור אשר אינו מבחין בין המושגים משמורת ילדים ואפוטרופסות עליהם. להורה משמורן קוראים לעיתים קרובות חד הורי, דבר שהוא אינו נכון במבחן המציאות כלל. האם הורה משמורן הוא הורה יחיד לילד ? ברור שלא. האם הורה משמורן הוא הורה אשר דוחק את זכויותיו וחובותיו של ההורה השני בנוגע לילד ? ברור שלא.

כוח האפוטרופסות

למעשה הזכות לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 (מתוקף חזקת הגיל הרך), לכאורה על פי עקרון טובת הילד, נמסרת לאם כמעט באופן אוטומטי, ובמקרים רבים עד גיל 18, ויש להבהיר שבעבר הלא רחוק משמורת הילדים היתה יכולה להילקח ממנה רק אם נמצא שהיא חולת נפש בלתי מאוזנת, ו/או אם היא משתמשת בסמים קשים עד התמכרות, ו/או אם היא מסכנת בדרך זו או אחרת לבריאות הנפשית או הפיזית של הילדים. כיום חל שינוי משמעותי בתפיסת החשיבות שיש לנוכחות המוגברת של האב בחיי הילדים.

יש לציין שבמקרים מסוימים רצונו של הילד יכול להשפיע על קביעת המשמורת, ואו אז תיבחן יכולתו של הילד להבין את משמעות ההחלטה שהוא מקבל מבחינה שכלית. בחלק ממדינות העולם קיים כבר מזמן סידור של משמורת משותפת, כלומר שהילד נמצא אצל כל אחד מההורים פרק זמן שווה. בישראל הסידור של משמורת משותפת החל לקרום עור וגידים רק בשנים האחרונות, והפסיקה אף מתחילה לעודד אותו.

שינוי בגישת בתי המשפט

כאמור, בעבר משמורת ילדים הייתה נמסרת לאם כדבר שבשגרה, ומשמורת משותפת יכול היה האב לקבל בהסכמת האם בלבד. אולם בשנים האחרונות חל שינוי בגישת בתי המשפט, וניתן לראות יותר אבות אשר מקבלים משמורת ילדים וגם זוכים במשמורת משותפת על אף התנגדותה של האם וזאת גם במסגרת של התייחסות מוגברת לזכויות האב, או זכויות הגבר במשפחה.

חלק נכבד מהסיבות לשינוי שחל בקביעת ההורה המשמורן:

  • התפתחות המשפט.
  • הרצון והמוכנות של יותר אבות להיות משמורנים על הילדים.
  • יציאה של אימהות מסוימות מתפקידי הבית אל עבר קריירה ולתפקידים טובעניים בעבודה.
  • הפיחות שחל בקרב נשים מסוימות אשר מעדיפות את טובתן האישית על פני טובת הילד, ודו"ח ועדת שניט שהצביע על כל השינויים החברתיים שהוזכרו לעיל.

לסיכום האמור ניתן לומר שהזכות למשמורת ילדים עדיין ניתנת לאם מכוח החוק והפסיקה, אלא שכיום ואף יותר מתמיד יכולים אבות לזכות במשמורת הילדים ואף במשמורת משותפת, ככל שהם ידעו לעמוד על כך ולהראות נחישות בדבר.

עוד בנושא משמורת ילדים:

 

משמורת ילדים

סגור לתגובות.