זכויות הילד במשפחה

זכויות הילד במשפחה  |  עקרון טובת הילד |  חטיפת ילדים |  חזקת הגיל הרך

הקשר בין זכויות הילד במשפחה לבין טובת הילד במשפחה

בשעה שטובת הילד במשפחה הנה הדרך שבה יש להתייחס לילדים ואיזה סוג של צרכים יש להעניק להם. זכויות הילד במשפחה הנם הכלים שהנורמה בישראל וגם בשאר העולם המערבי בעיקר, נותנת לו בכדי להשיג את אותם צרכים.

היכולת להגשים את עקרון טובת הילד תלויה בהכרה חברתית ונורמטיבית גם בזכויות הילד כשני עקרונות אשר משלימים זה את זה ותלויים זה בזה. שהרי הילדים לא יכולים לממש את טובתם מבלי שטובתם תהיה ידועה, או מבלי שהנורמה נותנת לילדים את הכלים המתאימים בכדי להוציא את טובתם מהכוח אל הפועל.

חברה מורכבת מפרטים והחוסן שלה הנו סכום התוצרת של כל הפרטים אשר נמצאים בה. לפיכך, חברה בריאה דואגת לחלש בכך שהיא נותנת לו את הכלים המתאימים בכדי שיוכל לצאת מהחולשה אשר מכבידה על החברה אל הדרך אשר בה יוכל להועיל לה. חברה אשר תזניח או תרמוס את החלש תשלם על כך מחיר כבד עד כדי קריסה.

מעמדם של הילדים בחברה

אחת מהקבוצות היותר חלשות בחברה הנם הילדים. הטלות המוחלטת שיש לילדים בחברה בכלל ובהורים שלהם בפרט מחייבת כל נורמה חברתית בריאה לבחון את ההתייחסות כלפיהם ולשמור עליהם מפני כל פגיעה. לציין שקיימת אחריות חברתית מוגברת כלפי ילדים משום שהם דור העתיד והפנים של החברה גם בהווה.

אף שקיים שוני מנטלי בתפיסת המונח זכויות הילדים בין מדינה למדינה הרי שזכויות הילדים הינו מושג כלל עולמי חוצה יבשות, אשר אינו תלוי בדת, שפה, מקום, זמן וכד'. לפיכך, עצרת האו"ם ניסחה את אמנת זכויות הילד אשר נכנסה לתוקף בספטמבר 1990, ועליה חתומות רוב המדינות אשר חברות באו"ם.

זכויות הילדים וטובתם

כידוע, הורים ביולוגים הנם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם מרגע הגיעם לעולם. להורים ניתנת לגיטימיות חברתית מלאה, וחזקה עליהם שהם דואגים לכלל צרכי הילדים, וזאת משום שרק טבעי הדבר שהורים ירצו לשמור על זכויות הילדים וטובתם, ויעשו כל שביכולתם בכדי לממש זאת. ברם, חזקה זו ניתנת לסתירה בתנאים מסוימים ובהצגת ראיות מתאימות.

אחד מהמצבים היותר שכיחים לאפשרות שטובת הילדים וזכויותיהם יפגעו על ידי אחד מההורים הינו בתקופת הליכי גירושין או פרידה של ההורים. ההורים אשר עסוקים במאבקים הפנימיים בניהם עלולים לשכוח את המחויבות האישית שלהם כלפי הילדים, ובהיסח הדעת או מחוסר ידיעה הם עלולים לפגוע בילדים בכך שהם מעמידים את הצרכים האישיים שלהם לפני טובתם ובכך יפגעו זכויות הילדים.

סוגיות הקשורות בהסכמות או במחלוקות

ככלל, תוקפו של הסכם בין בני זוג מחייב אישורו בפסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במעמד שני בני הזוג. בית הדין אשר נדרש לדון בסוגיות אשר קשורות בהסכמות או במחלוקות בין ההורים לא יאשר הסכם בין בני זוג ולא יפסוק בסוגיה כלשהי כאשר ימצא שטובת הילד נפגעת מכך.

הגנה על זכויות הילד במשפחה מאפשרת לו לקבל תמיכה נורמטיבית במגוון מישורים, כאשר מישור נוסף וחשוב הינו הגנה על הצורך הטבעי של כל ילד להיות בקשר הורי תקין עם כל אחד מהוריו.

כאשר ההורים של הילדים אינם גרים תחת קורת גג אחת נדרשת הכרעה או הסכמה לגבי משמורת הילדים והסדרי הראיה. ברוב המקרים האם מקבלת את משמורת הילדים והאב את הסדרי הראיה.

זכויות הילד במצבי נקמה והפעלת לחץ בהליך גירושין

לעתים במהלך הליכי הגירושין משתמשת האם לרעה בזכות המשמורת אשר ניתנת לה מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בכדי למנוע מהאב קשר תקין עם הילדים, וזאת במטרה להתנקם בו או להפעיל עליו לחץ בכדי שיתחייב על מזונות ילדים גבוהים יותר ו/או יוותר על כספים בהסכם גירושין.

אין ספק שמעשים כאלו של אימהות מסוימות גורמים לפגיעה בטובת הילדים אשר להם עומדת זכות לגיטימית להיות בקשר תקין עם כל אחד ההורים וכן להיות מחוץ לסכסוך בניהם. אלא שכאן אומר מפעם לפעם בית המשפט את דברו בנושא, ולא אחת פסק בית המשפט לאם הוצאות משפט, והוטלו על האם גם סנקציות כספיות כנגד הפרת הסדרי הראייה וזאת מכוח שמירה על זכויות הילדים במשפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

סגור לתגובות.