משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

אפוטרופסות והורות משותפת

שני הוריו הביולוגיים של קטין הינם אפוטרופוסים טבעיים שלו מרגע הגיעו לעולם ועד גיל בגרות, כלומר עד גיל 18. פרט למקרים חריגים וקיצוניים דבר לא ימנע מההורים להיות אפוטרופוסים של הקטין על כל החובות והזכויות שיש בקשר ההורות.

יודגש כי קשר האפוטרופסות הוא קשר ההורות עצמו, ולפיכך הורות משותפת מתקיימת תמיד כל עוד קיימת אפוטרופסות משותפת. לציין שאין נפקא מינה אם הוריו של הקטין אינם גרים תחת קורת גג אחת או שהם כבר לאחר גירושין.

משמורת ילדים בתהליך גירושין

לעיתים קרובות תהליך גירושים הינו תהליך אשר מלווה בסערת רגשות ומאבקים על רכוש וכסף. קביעת משמורת ילדים בתהליך נעשית, לכאורה, לנוכח העובדה שיש לשמור על טובת הילד מפני תלתלה בין ההורים כאשר הם אינם גרים בסמיכות זה לזו. לפיכך, כאשר הוריו של קטין פונים איש לדרכו יש לקבוע אצל מי מהם ישהה הקטין ברוב הזמן מהטעם שקשה מאוד להגביל את שני ההורים לגור בסמיכות זה לזו, דבר אשר מהווה תנאי הכרחי לאפשר להורים לקיים משמורת משותפת.

משמורת ילדים עיקרית נמסרת בדרך כלל לאם מכוח חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 אשר קובע את עקרון טובת הילד להיות במשמורת האם עד גיל 6. ואף על פי כן, כאשר הוריו של קטין גרים בסמיכות זה לזו והאב יתאים וירצה לחלוק עם האם במשמורת הילדים, אזי לאב יהיה סיכוי לקבל גם משמורת משותפת.

משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

משמורת ילדים לאב לאחר גירושין והסדרי ראיה לאם אינו דבר שכיח, אך הוא יתקבל אם יתברר שלאב יש יתרון על פני האם במסוגלות הורית, אשר נבחנת על פני מכלול שלם של נתונים.

כידוע, הכלל אשר מנחה את בית המשפט בבואו לפסוק את משמורת הילדים הינו טובת הילד, וטובת הילד הינה לקבל את הצרכים הפיזיים והנפשיים להם הוא זקוק. אלא שבכדי שהילד יוכל לקבל את הצרכים הללו דרושה לו הנוכחות של ההורה המטפל ואם טובה ככל שתהיה אשר עסוקה בענייני קריירה ולא מוצאת זמן להיות עם ילדיה לא תהיה מסוגלת לספק את צורכי הילדים כהלכה.

לפיכך, קביעת משמורת ילדים לאב לאחר גירושין תתקבל גם במקרים בהם האב נוכח פיזית בחיי הילדים הרבה יותר מהאם והוא הדמות הטיפולית העיקרית לילדים. יחד עם זאת אם האב לא ידע לעמוד על זכותו בנידון, ודאי אם לא ידרוש אותה, הרי שסיכוייו לקבל את הילדים למשמורתו הבלעדית תהיה קלושה.

סגור לתגובות.