מזונות אישה

דמי מזונות  |  מזונות ילדים |  מזונות אישה | מזונות לגבר

בני זוג אשר נישאים בנישואין תקפים מחילים על עצמם מחויבויות הדדיות בגוף ונפש על פי סוג הנישואין שערכו, ועל פי קביעת הוראות הנורמה אשר מכירה בתוקפם של הנישואין קובעת.

ברוב המדינות המתקדמות בעולם ניתן להינשא בנישואין דתיים ו/או אזרחיים. מדינת ישראל אמנם מכירה בנישואין אזרחיים כעקרון אך עורכת בישראל נישואין דתיים בלבד. לפיכך, בני זוג אזרחי או תושבי מדינת ישראל אשר מעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים יכולים לעשות זאת רק במדינת חוץ שמדינת ישראל מכירה בתוקף הנישואין אשר נערכים בה.

הדין בנישואין בין בני זוג יהודים

נישואין בין בני זוג יהודים נשלטים על ידי הוראות הדין העברי מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אשר קובע בסעיפים 1 ו- 2:

1.        שיפוט בענייני נישואין וגירושין

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

2.        עריכת נישואין וגירושין

נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה

הדין העברי שעוסק רבות בדיני משפחה מחייב את האישה בארבעה חיובים כלפי הבעל, ואת הבעל בעשרה חיובים כלפי האישה. חובות הבעל כלפי האישה מוזכרים לראשונה בספר שמות פרק כ"א, פסוק י' אשר אומר: "שיארה, כסותה ועונתה לא יגרע".

אזכור נוסף על כך ניתן לראות בפרשת משפטים, מצווה מ"ו – מצוות לא תעשה שארה כסותה ועונתה לא יגרע [כט]: "מצוות לא תעשה: שלא למנוע שאר, כסות ועונה מאשתו ומאמה העבריה."

על פי הפרוש: "שארה" הוא המזון אשר דרוש לה, לאמור מזונות אישה. "כסותה" הינם ביגוד הנעלה וקורת גג ראויה למגוריה. "ועונתה", היא החובה לקיים עימה יחסי אישות.

ביחסי זוגיות תקנים מספק הבעל את צרכי הבית והאישה ברצון ושיתוף, אך בעת משבר בזוגיות תוך טענה שהבעל ממעיט או מונע מהאישה את מזונותיה, היא רשאית לפנות לבית הדין בכדי לתבוע את הבעל למסור לידיה דמי מזונות אישה מתוקף פסק דין נושא חיוב.

לציין שהאישה אינה חייבת לעבוד לפרנסת הבית והמשפחה, והיא רשאית לדרוש מזונות אישה בכסף עד לרמת החיים בה הורגלה בטרם פרץ משבר היחסים בין בני הזוג, על פי הכלל שאומר: "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

פתור ממזונות אישה

כאמור, הדין העברי מחייב את הבעל בפרנסת הבית ובמזונות אישה. אך להלן נציין מקרים בהם הבעל פטור ממזונות האישה:

  1. תוקפם של הנישואין – הבעל פטור ממזונות אישה כאשר הנישואין בין בני הזוג אינם תקפים. בין אם הנישואין לא נערכו כדת משה וישראל. בין אם הנישואין נערכו כדת משה וישראל אך הם בטלים מעיקרם. או שהנישואין הסתיימו בפסק דין של גט פיטורין.
  2. האישה משתכר דיי לצרכיה –  הבעל פטור ממזונות האישה כאשר היא משתכרת דיי לצרכיה על פי רמת החיים לה הורגלה על פי הכלל ההלכתי שאומר: "עולה עמו ואינה יורדת עימו". במידה ויש לאישה הכנסה מעבודה, או פרות מנכסים, או מכל מקור אחר, רשאי הבעל לטעון שיש לקחת בחשבון את הכנסת האישה לסיפוק מזונותיה. או בלשון הדין העברי יכול לומר לה: "צאי כי מעשה ידייך למזונותיך.".
  3. האישה מורדת בבעלה – הבעל פטור ממזונות אישה במידה והאישה מורדת בו בכך שהיא אינה עומדת בחובותיה ומחויבויותיה כלפיו מתוקף הנישואין. אישה מורדת בהגדרה הינה אישה אשר מצערת את בעלה (גורמת לבעלה צער), ו/או מלבינה פני בעלה ברבים (מעליבה את בעלה בפרהסיה) , ו/או עושה מעשה כיעור, (מעשים בלתי צנועים שיש בהם מידה של פריצות) ו/או עוברת על דת, ו/או מכשילה את בעלה בכשרות וכו'.
  4. האישה בוגדת בבעלה – על מעשה בגידה עם ראיות יחויב הבעל לגרש את האישה בגט פיטורין, האישה תהיה אסורה על בעלה ובועלה ומקל וחומר שהבעל פטור ממזונות האישה.

חשוב לזכור שהאישה אינה זכאית לקבל דמי מזונות בכל תנאי, אך היא עשויה לזכות בכך בקלות יתר במידה והבעל לא ידע לשמור על זכויותיו כראוי. הבעל עלול למצוא את עצמו משלם מזונות לאישה כל עוד בית הדין הרבני קובע שיש סיכוי לשלום בית.

חיוב בתשלום מזונות אישה נותן לאישה יתרון גדול על פני הבעל בהליכי גירושין, במיוחד כאשר הבעל חייב לשלם גם מזונות ילדים. היתרון שיש לאישה אשר זוכה במזונות אישה מאפשר לה להפעיל לחץ כספי כבד על הבעל בכדי לזכות בחלק גדול יותר מהרכוש ו/או המשאבים המשותפים של בני הזוג.

אישה אשר תטען שהיא אינה מקבלת את מזונותיה לפי פסק הדין תוכל לפנות להוצאה לפועל ובמסגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל מזונות היא תוכל להפעיל על הבעל סנקציות כאמצעי לחץ נוסף נגדו. 

לפיכך יש להתגונן כראוי מפני תביעה למזונות אישה, הגם שיש צעדים מקדימים אשר מאפשרים לבעל לפעול בדרך אשר תפתור אותו מלכתחילה ממזונות האישה.

מזונות האישה

סגור לתגובות.