אידאה בעולם האישה – גיליון נובמבר 2010

קח את זה כמו גבר!

יום הגבר הבינלאומי נחגג ב-19 בנובמבר ברחבי העולם כבר מזה עשר שנים, אבל בישראל לא ממש שמעו עליו, מה שמהווה סימפטום למצב זכויותיהם של גברים רבים. מה עושים כשמישהי גונבת לך זרע ומביאה לעולם ילדים שכלל לא רצית בהם? איך גורמים לבית המשפט להתחשב בך בסידורי החזקת הילדים בגירושים? מדוע בתי הספר מתעלמים מהאב הגרוש ומעלימים ממנו מידע? האם מקום העבודה חיייב לתת גם לך חופשת לידה? ומה עושים אם אשתך מגישה עליך תלונת שווא במשטרה?

תחקיר

מאת: מלי קמפנר צילום: ASAP

אחרי שזכינו, אנו הנשים, ביושר ועמל רב ביום האם, ביום המשפחה וביום האישה הבינלאומי, הגיע גם תורם של הגברים לקבל יום משלהם. והנה, ב-19 בנובמבר זה קורה: יום הגבר הבינלאומי – שהחל בחו"ל בקטן לפני כעשר שנים ועם הזמן הלך ותפס תאוצה – מגיע גם אלינו. וכמו שאנחנו מצפות מהם לפרחים, לשוקולד, ליהלום קטן, לבושם ולשאר מחוות רומנטיות – הרי שזו ההזדמנות שלנו לפנק גם אותם ולהזכיר להם שאנו לא רק באות בדרישות, אלא גם מתגמלות בהתאם. לרגל היום החשוב הזה, שרבים מהגברים, אגב, לא יודעים כלל על קיומו, החלטנו להעניק להם (ולכן) תשורה קטנה משלנו: מדריך זכויות בכל הנוגע למשפחה וזוגיות. מתברר שפעמים רבות, ובניגוד לחשיבה המקובלת, לא רק הנשים מקופחות, אלא גם הגברים, שמשמשים לפעמים כמטרה נוחה לממסד או לאישה שלצידם, או סתם נופלים בין הכסאות. לא מאמינים? תקראו הלאה.

מי גנב את הזרע שלי?

גניבת זרע - עולם האישה

לקשרים המיניים המזדמנים והלא מחייבים יש אומנם הרבה מאוד יתרונות – אבל גם חיסרון אחד גדול, ששמו הריון. כך, כשכל מה שרצית היה בילוי נחמד במיטה עם אשה שרק עכשיו הכרת במסיבה או בבר, אתה מוצא את עצמך מקבל אחרי חודשחודשיים טלפון מסויט עם איחולי מזל טוב לרגל הפיכתך בקרוב לאבא – והתשלום בהתאם. אתה בקושי זוכר את שמה של אותה אשה, מנסה לשחזר ללא הצלחה את אירועי אותו הלילה, ובטוח במאת האחוזים שקיימת איתה יחסים רק אחרי שהצהירה מפורשות שהיא לוקחת אמצעי מניעה. על הפלה אין מה לדבר, כי אין כל סעיף בחוק המאפשר לגבר לחייב את האשה להיפרד מעוברה. זכותה של האשה על גופה, מתברר, גוברת על זכותו של הגבר להימנע מלהיות אב, וכך אתה מוצא את עצמך מסובך כספית ורגשית ומחויב בכפייה לכל החיים למשהו שאיש לא שאל אותך אם אתה מעוניין בו בכלל. הנה סיפור אמיתי: גבר בעל נכסים והון ניהל מערכת יחסים עם מזכירתו בעודו נשוי ואב לילדים. המאהבת נכנסה להריון פעם אחת והפילה, וכעבור זמן הרתה שוב וילדה תאומות. זאת, מבלי שהוא יידע על כך ולמרות שהייתה ביניהם הסכמה שהקשר "לא נועד להביא ילדים לעולם". במשך ארבע וחצי שנים נמנעה האם מלתבוע מהאב דמי מזונות ילדים, אך כשפוטרה ונקלעה לקשיים כלכליים, תבעה אותו באמצעות עו"ד אירית פרייס. האב טען, באמצעות עו"ד דר' יאיר שיבר ורועי קורץ, כי בהיותו "אב בעל כורחו" לתאומות שלא חפץ בהן, יש לפטור אותו ממזונותיהן. לדבריו, המאהבת היתה צריכה לבצע הפלה ולא ללדת אותן תוך הסתמכות עליו. עוד טען, כי הוא חושד שהיא טמנה לו פח ו"גנבה את זרעו" כשנמנעה משימוש באמצעי מניעה מבלי להזהירו. מכיוון שידעה על התנגדותו להריונה ועל כך שאינו רוצה ילדים נוספים, החלטתה שלא להפיל היתה החלטה עצמאית שלה ולכן עליה לשאת בנטל הכלכלי לבדה, טען בבית המשפט.

לצערו של אותו גבר, השופט קבע אחרת וחייב אותו לשלם לתאומות שנולדו לו מחוץ לנישואים 3,000 שקלים בחודש דמי מזונות. “החלטת האם שלא להפיל איננה פוטרת את האב ממזונות לקטינות", קבע השופט, “וידועה וברורה תקנת הציבור כי אין אפשרות של כפיית הפלה על אשה. ייתכן כי בהתנהגות ההורים קיימות עוולות משפטיות, אך אין בכך להשפיע על חובת האב לזון את ילדיו".

"יש להבהיר לכל הגברים, צעירים ומבוגרים, כי בשיטת המשפט שלנו אין כל חשיבות לנסיבות לידת ילד לעניין שאלת חיוב האב הביולוגי במזונות", אומרת עו"ד רות דייןוולפנר, שמשרדה מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי. “מזונות הילדים נקבעים בהתאם לצורכיהם ובהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים".

שאול נוי, 46, מנכ"ל ארגון "אידאה" למען זכויות הגבר במשפחה, גרוש ואב לשניים, מסביר באילו מצבים נחשב הגבר ל"אב בעל כורחו":

  • כשאשתו של הגבר נכנסת להריון במסגרת חיי נישואים ללא תכנון מוקדם, לאחר שבני הזוג סיכמו ביניהם קודם כניסתה להריון שבשלב זה מחכים עם הריון מכל סיבה שהיא, והאשה מכשילה את בעלה באמצעי הזהירות שיש לנקוט לצורך העניין, נכנסת להריון ומחליטה בניגוד לדעתו של הבעל ללדת את הילד.

  • כאשר גבר יהודי נשוי לאשה יהודייה, והיא נכנסת להריון מגבר יהודי אחר שהוא אינו בעלה. עלפי כלל ההלכתי מהדין העברי שקובע "חשש ממזרות”, לא יוכל הבעל להוכיח באמצעות בדיקת רקמות שהוא אינו אביו של הילד, וכך יחויב הבעל על כורחו להכיר בילד שהוא אינו שלו, ולתמוך בו כמו בכל ילד אחר שנולד לו בדרך ביולוגית.

  • כאשר אשה נכנסת להריון ממפגש מיני אקראי עם גבר, או שהגבר נהג בחוסר זהירות, בתום לב, במצב שהוא לא עמד על דעתו כתוצאה משכרות או כתוצאה מבעייה נפשית, והאשה מחליטה על דעתה בלבד להמשיך את ההריון וללדת את הילד.

  • כאשר אשה שנכנסת להריון מגבר לאחר שהיא מטעה אותו בתחבולות שונות לפני ואחרי המעשה המוגמר. לדוגמה: “אני לוקחת גלולות וביום זה וזה שכחתי לקחתיש לי התקן ולכן לא אוכל להיכנס להריוןנאמר לי עלידי רופאים שאני עקרהבגיל שלי אין סיכוי להיכנס להריון…” וכו'.

  • כשהגבר הוא תורם זרע שזהותו נחשפה עקב מחדל חמור של בנק הזרע בשמירה על האנונימיות שלו, והוא נתבע עלידי האם לאבהות ודמי מזונות ילדים.

  • כאשר אשה גונבת מגבר זרע במובן הפיזי והמשפטי המלא של המושג גניבה.

"חשוב לדעת שגם אם הגבר יוכיח שהאשה רימתה אותו בתחבולות, לא תהיה לו שום טענה או דרך לפטור אותו מהכרה באבהות ומתשלום המזונות, משום שהילד הוא זה שתובע את האב על צרכיו עלפי הדין, ואין לתביעות הללו שום קשר או מניעה מצד אופי היחסים שהיו או קיימים בין הוריו", מזהיר נוי ומייעץ כי יש לנהוג על פי הכלל: “איזשהו החכם הרואה את הנולד" ולהיזהר מכל מגע מיני עם אשה ללא אמצעי מניעה. “יש להיזהר במיוחד מקשרים מיניים עם אשה שמתקרבת לגיל 40, אם אתה נראה טוב, אם מצבך הכלכלי איתן, או אם האשה מראה סימנים של כמיהה לילד", הוא קובע.

דמי מזונות"בעניין הנשיאה בתשלום מזונות והוצאות חובת הגבר הינה אבסולוטית", אומרת עו"ד דייןוולפנר. “אולם, כאשר אנו בוחנים את זכותו של הבעל לממש את הורותו מתגלה בפנינו תמונת מצב שונה. ההתיחסות הלא שוויונית לגברים ונשים בעניין ההורות מתחילה כבר בשלב הראשוני של הזכות למימוש ההורות. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה של גבר שביקש להשתמש בביציות של אשתו לשעבר שהופרו מזרעו. זאת, לעומת קביעה במקרה אחר, שבו הותר לאשה לעשות שימוש בביציות שהופרו מזרעו של בעלה לשעבר, בניגוד להסכמתו.

חשוב לציין כי בית המשפט המחוזי בירושלים הסתמך בקביעתו על עובדות נכונות ורלוונטיות, לרבות כניסתו לתוקף של חוק הפונדקאות, אולם קשה להשתחרר מהתחושה כי הורות של אשה ושל גבר נתפסות לרוב בחברה – וכפועל יוצא מכך גם בתוך המערכת המשפטית – כבעלת משקל שונה.

שלא יבוא שוטר!

זוג צעיר נישא כדת משה וישראל. הוא בן 30, היא בת 25, ובהריון עם בנם המשותף. כשהיה התינוק בן ארבעה חודשים, זומן הבעל לפתע אל תחנת המשטרה וגילה כי אשתו טענה כי הוא אנס אותה. הבעל הנסער החליט לעבור בדיקת פוליגרף שתוצאותיה הראו באופן נחרץ כי אין כל אמת בטענות האשה. ההליכים נגד הבעל נסגרו, אולם הבושה, הכלימה והפגיעה בכבודו, נותרו בליבו.

הליכי גירושים והליכים פליליים מתמזגים זה בזה, ולעיתים נשים משתמשות בכלי הפלילי של הגשת תלונה כוזבת למשטרה כחלק מאסטרטגיה שמטרתה להפעיל לחץ על הבעל במסגרת הליך הגירושים", אומרת עו"ד דייןוולפנר. “הדין במדינת ישראל מגן על בני המשפחה מפני אלימות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית, ורשויות אכיפת החוק נוטות שלא להקל ראש כשמוגשת תלונה בגין אלימות במשפחה. לצערי, יותר ויותר אנחנו נתקלים במקרים שבהם הגשת תלונה במשטרה משמשת מעין 'יריית פתיחה' למירוץ הגירושים. במקרים שבהם מערכת היחסים בבית מתקרבת אל נקודת הרתיחה, חשוב לזהות את הסכנה ולעשות כל מה שניתן כדי למנוע הסלמה. כך, בעת ריב, מומלץ לצאת מהבית לסיבוב, רצוי למקום שבו ניתן יהיה להוכיח במקרה הצורך כי אכן היית בו, בין אם באמצעות אסמכתאות ובין אם באמצעות עדים".

אם בכל זאת מוגשת תלונה שקרית, חשוב לתאר בתחנת המשטרה את מלוא הנסיבות, לרבות העובדה כי מדובר בסכסוך גירושים, ולהציג את כל הראיות שיש ברשותכם. נוצר קושי רב בהוכחת האמת במקרה של אלימות במשפחה, היות ומדובר במילה נגד מילה.

למרות זאת, ישנם כללים שיכולים לסייע לך בכדי למנוע מקרים אלו, כגון שימוש במכשירי ההקלטה. במקרה שבו יצרה אשתך פרובוקציה וזימנה משטרה, עליך לקחת עורך דין הבקיא בהליכים שייצג אותך בהליך הפלילי ובהליך הגירושים, ולעמוד על כך שלא יירמסו זכויותיך. במידה ותקדים בהגשת תביעותיך לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה בסמוך לחקירת המשטרה, ותציין את אשר אירע, פעולה זו יכולה לייתר את ההליך הפלילי. חשוב לדעת: הגשת תלונה כוזבת מצד אשתך היא עבירה פלילית. “נשים שנוקטות בפעולות כמו הגשת תלונות כוזבות למשטרה, אינן מסתפקות בהגשת תלונה אחת ותחפשנה הזדמנויות נוספות לפעול כך שוב", אומרת עו"ד דייןוולפנר. “זהירות מצדך יכולה למנוע זאת".

אבא, איפה אני ישן היום?

הליכי גירושין"ישראל היא אחת המדינות המפותחות האחרונות שעדיין לא ביטלה את חזקת הגיל הרך (לפיה ילדים עד גיל שש מועברים אוטומטית לחזקתה של האמא, מ.ק.), ובאופן כמעט גורף נקבעת המשמורת על ילדים בידי אמהותיהם, כאשר לאבות ניתנים הסדרי ראייה בהיקפים משתנים", אומרת עו"ד דייןוולפנר. “רבים במערכת המשפט וברשות הרווחה מתקשים להכיר בקיומם של 'האבות החדשים', שרוצים להיות מעורבים ופעילים בחיי ילדיהם לא פחות מבנות זוגם. אם אבות סבורים כי ילדיהם נמצאים במצוקה במשמורתה של האם, גם אם מדובר בילדים מתחת לגיל שש, אסור להתייאש. חייבים להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים ולא להשאיר את הדברים ליד המקרה".

טל שחף, 49, מירושלים, אב גרוש ל-5 ילדים (3 מנישואים ראשונים ו-2 מזוגיות חדשה שיש לו היום), הוא אחד ממקימי תנועת "הורות שווה". התנועה – שהוקמה בשנת 2000 על ידי שחף, עו"ד עמיר שי, רועי רונן ויוסי גיל, אבות בהליכי גירושים שהחליטו להקים ארגון שיפעל לקידום כלים שימנעו מאבקים בין הורים ולמען שינוי חברתי וחוקתי – הביאה לישראל את תפיסת ההורות המשותפת (shared parenting): אבהות שמאזנת בין עבודה וילדים ואמהות שמאפשרת גם קריירה וחיי חברה, הסוללת דרך להורים מעורבים ששותפים באופן מלא בחיי ילדיהם. הישגה העיקרי של התנועה הוא הקמתה של ועדת שניט עלפי החלטת משרד המשפטים, שבדקה לראשונה את מצבם של ילדים להורים גרושים בארץ. המלצות הביניים של הוועדה, שפורסמו ב-2008, מבשרות שינוי חשוב לטובת הגברים: ביטול המשמורת (בתי המשפט ידברו מעתה על חלוקת אחריות הורית במקום "הורה משמורן") והמלצה לבטל את חזקת הגיל הרך. הדו"ח הסופי של הוועדה נמצא על סף סיום וצפוי להתפרסם בקרוב. ועדה נוספת, בשם ועדת שיפמן, דנה באחרונה בנושא המזונות. לדברי שחף, עמדת "הורות שווה" בנושא זה היא העתקת שיטת חישוב המזונות מחו"ל, לפי נוסחה המחשבת את היכולת הכלכלית של הגבר והאישה, חלוקת האחריות לילדים ביניהם ומקדמים נוספים. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום, לפיו רק האב אחראי למזונות ילדיו. “העצה הכי גדולה שאני יכול לתת היא: תעשו כל מאמץ, לא משנה מה אומרים לכם ומה עושים לכם, להיות כמה שיותר בקשר עם הילדים", הוא אומר. “שעה בשבוע, יום בשבוע, מה שנותנים לכם, קחו. הילדים צריכים אתכם. את המלחמה אל תעשו על גבם".

"כשנפרדתי מבת זוגי נגלה לי עולם אחר שלא הכרתי", אומר גיא רוה, 40, גרוש ופעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה. “לא היה לי עם מי להתייעץ ולא הצלחתי להבין ולקבל את המציאות שבה נתקלתי. אני מאמין בלב שלם שאב צריך להיות שותף מלא בגידול ילדיו, הן בזמן הנישואים והן לאחר הגירושים. לטעמי, מחובתה של המדינה לקדם קשר זה בדיוק כמו שהיא מקדמת את מעמד האישה. איתי בני היה בן שלוש כשהתגרשתי. כיום הוא בן שמונה, אני רואה אותו בימי שני ורביעי וכל סוף שבוע שני, הכל עם לינה. היחסים שלנו נפלאים, ויחד עם זאת אני שואף להיות שותף מלא בגידולו, על כל המשתמע מכך”.

רוה, כלכלן במקצועו, פירסם מאמרים בנושא ואף הגיש שני בג"צים, שהצליחו לגרום לכמה שינויים. במרץ האחרון אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק שיזם: “מסירת מידע להורה". לדבריו, אב גרוש, בניגוד לאם גרושה, לא מקבל מהרשות המקומית שבה הוא גר את דברי הדואר הקשורים לילדו. הסיבה לכך היא שבמרשם האוכלוסין רשום הילד רק בכתובת מגורים אחת והרשות המקומית מקבלת ומשתמשת במסד נתונים זה. בעקבות הצעת החוק שיזם רוה, תמשיך האם לקבל את כל הנתונים אוטומטית, והאב יוכל מעתה לקבל גם הוא את המידע – בתנאי שישלח מכתב בקשה לכל גוף הרשום בחוק ויבקש אותו. “אב שלא יפנה לאותם הגופים ויבקש מכתבים ועדכונים, לא יקבל אותם", מדגיש רוה. “לכן הכדור בידי כל אחד ואחד מכם. נכון שעדיין יש אפליה של האב הגרוש לעומת האם, אך רק אם נצליח לחנך אבות גרושים שדבר זה הוא חיוני, נצליח להביא לשינוי חברתי בנושא". בינתיים, פועל רוה לשינוי נוסף, כך ששתי הכתובות, של האב ושל האם, יהיו רשומות כמכותבים אוטומטיים של כל המידע הנוגע לילד, וממליץ על הפעולות הבאות:

אב גרוש מול העירייה. על מנת לקבל את כל המידע הרשמי בנוגע לילדך, על האב לפנות בכתב ולבקש שכל המידע יישלח גם לכתובתו. מלבד החשיבות הברורה של קבלת המידע והחשיבות הסמלית להכרה בהורותך עלידי העירייה, יש לנושא גם משמעות לחיי היומיום. “במהלך השנים האחרונות קיבלתי עשרות פניות מאבות גרושים אשר כתבו לי שגרושתם רשמה את ילדם המשותף לבית הספר ללא ידיעתם, בניגוד לחוק, כמובן, והדבר נודע להם רק לאחר הרישום", מספר רוה. “מכיוון שמאוד קשה לאכוף נושא זה בבית המשפט, אני ממליץ לכל אב גרוש שיש לו ילדים במוסד חינוכי לפנות למחלקת פניות הציבור בעירייה או ישירות ללשכת ראש העיר ולבקש לקבל, בהתאם לחוק 'מסירת מידע להורה', גם לכתובתו שלו את המידע הנוגע לילדיו". באתר של רוה, “הורות משותפת = טובת הילד", מצורף מכתב מוכן לנושא זה. צריך רק למלא פרטים ולשלוח. את המכתב יש לשלוח לעירייה שבה מתגוררת הגרושה. במידה והעירייה, לא עונה, מתחמקת או שולחת תשובה שלילית – מצורף מכתב מוכן נוסף למבקר המדינה בנושא.

אב גרוש מול בית הספר. האם ידעת שבית הספר שבו לומד ילדך מחויב לעדכן אותך בכל הקשור אליו, ממש כמו שהוא מעדכן את האם, על מסיבות כיתתיות, אירועים, טיולים, ימי הורים, אסיפות הורים, ציונים ועוד? האם ידעת שבית ספר מחויב להוציא גם לך תעודה של הילד? לקבל את אישורך למתן חיסונים, יציאה לטיולים וכדומה? הנחיות משרד החינוך בנושא ברורות, אלא שבחלק מבתי הספר מעדיפים, לפעמים, לשכוח. “גם כאן עליך לדאוג לקבל את כל המידע הנוגע לילדך מהגן ומבית הספר", אומר רוה. איך עושים זאת? פשוט מבקשים. בגיל הגן הדברים פשוטים יותר ואם יש לך קשר טוב עם הגננת סביר להניח שבקשתך תיענה בחיוב. בית הספר מהווה אתגר גדול יותר לאבות גרושים. רבים נתקלים בחוסר שיתוף פעולה, חוסר בקיאות בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך או אי יישומן עלידי מזכירות בית הספר. יש לשלוח מכתב רשמי להנהלת בית הספר ולבקש את כל המידע הנוגע לילדך בהתאם לחוק "מסירת מידע להורה". אם לאחר ששלחתם מכתב רשמי אתם עדיין נתקלים בבעיה, ניתן לפנות לנטע ידיד, מדריכה ארצית בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), אשר תשמח לנסות לעזור.

אב גרוש מול קופות החולים. בעקבות פנייתו של רוה למשרד הבריאות, מאפשרות כיום קופות החולים לכל אב גרוש לקבל כרטיס מגנטי עבור ילדיו. כל מה שצריך לעשות הוא לפנות למזכירות בסניף שבו רשומים הילדים ולבקש להנפיק את הכרטיסים שלהם גם עבורך.

גבר, גם אתה בהריון!

האם ידעתם שגם לגבר יש זכות לקבל חופשת לידה של שישה עד שבעה שבועות? האם ידעתם שגבר זכאי להיעדר מעבודתו שבעה ימים בשנה בשל טיפולי פוריות, לידה ובדיקות הריון של בת זוגו? (אומנם על חשבון ימי המחלה הצבורים לו, אבל בכל זאת…) האם ידעתם שלאב יש זכות להתפטר לצורך טיפול בילד שלו, ולקבל פיצויים? אז נכון שלא רבים קופצים על המציאה ושיעור הגברים היוצאים לחופשת לידה הוא זניח (4 מתוך 500). אבל חשוב לדעת שזה אפשרי.

משמורת ילדיםמיכה שמחון, 47, הוא אמן, צלם סטודיו מתלאביב ומורה לצילום ולסוציולוגיה, הנשוי לסיגלית, במאית קולנוע וטלוויזיה. שמחון יצא כבר פעמיים לחופשת לידה ונהנה מכל רגע. בפעם הראשונה לפני שנתיים וחצי, עם הולדת בנם אימרי, ובפעם השנייה לפני שנה, בלידת בתם עלמה. “אני סידרתי", הוא מודה. “כשחברים ותלמידים שלי שואלים אותי למה זה היה כלכך חשוב לי, אני מסביר להם שהולדת ילד הוא רגע קדוש שלא חוזר עוד פעם בחיים. מאותו רגע ועד יומך האחרון תהיה אבא. לעולם לא תחזור להיות האדם העצמאי שאף אחד לא תלוי בו וכל סדרי החיים וההעדפות שלך משתנים. דווקא ברגע הזה, של הלידה, אני חושב שהמדינה צריכה לאפשר לגבר להיות בבית, אפילו הרבה יותר משבעת השבועות שהם מחצית מחופשת הלידה של אשתו. היא צריכה לאפשר לגבר ולאשה ביחד לקחת חופשה כבר בחודש הראשון. מה גם שהאשה מאוד צריכה את בן הזוג שלה בזמן הזה, את הגבר שאותו בחר לחלוק את חייה, הרבה יותר מאשר את חברותיה או את אמא שלה. מה שקורה בפועל הוא שדווקא אז, בשעה שהיא עומדת לפני המטלה הכי חדשה ומאתגרת בחייה, מרחיקה המערכת את מי שהכי קרוב אליה בחיים, משאירה אותה לבד בבית ושולחת אותו חזרה לעבודה”.

"הזכות להורות מוכרת במשפט הישראלי כזכות טבעית, בסיסית וחשובה לנשים ולגברים", אומרת עו"ד נאוה פינצ'וקאלכסנדר, מומחית למשפט העבודה וזכויות סוציאליות. “אם בעבר שלטה התפיסה כי האם היא האחראית העיקרית לגידול הילדים והנחת העבודה התמקדה בהגנה על נשים, עתה מקובלת תפיסה של אחריות הורית משותפת לניהול משק הבית והטיפול במשפחה". ההכרה כי גברים משלמים מחיר בשוק העבודה על אפליה הקשורה בהורות אף הביאה להרחבת הגנת החוק על הורים עובדים ודורשי עבודה. חשוב לדעת כי:

  • עובד זכאי להיעדר עד 12 יום בשנה בעת טיפולי פוריות, ובתקופת ההריון עד שבעה ימים בשל לידה או הפלה, וכן לצורך ליווי בת זוגו לטיפולים או לבדיקות במצב של סיכון או תלות האישה בעזרת בן הזוג.

  • לאחר הלידה, בהסכמת האם ובכפוף לחזרתה לעבודה, זכאי הגבר העובד לחופשת לידה חלקית לאחר תום ששת השבועות הראשונים לאחר יום הלידה, בין אם מדובר בחופשת לידה בסיסית בת 26 שבועות ובין אם מדובר בחופשת לידה מוארכת בשל לידת יותר מילד אחד, או אשפוז הילודים.

  • חל איסור לפטר עובד בתקופת היעדרות עלפי חוק בשל טיפולי פוריות, הריון וחופשת לידה, ואין לפטר עובד בתקופה של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה או 150 ימים שלאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות, ללא היתר של משרד התמ"ת.

  • עובד יכול להתפטר כדי לטפל בילדו ולקבל פיצויים כאשר אשתו עבדה חצי שנה כשכירה או שנה כעצמאית ושבה לעיסוקה, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית. כאשר שני בני הזוג מגדלים את הילד הם רשאים לבחור מי מהם יממש את הזכויות המטיבות.

  • חייל מילואים שאשתו בהריון לא ייקרא לשירות פעיל החל מהשבוע ה-36 להריון, וחייל מילואים שנולד לו ילד או אימץ ילד יהיה זכאי לשחרור משירות מילואים פעיל לתקופה של 30 יום מיום הלידה. כיום נאלצים אבות טריים לחזור לעבודה ביום שלמחרת הלידה – אלא אם כן הם לוקחים ימי חופשה או מחלה על חשבונם. את המציאות הזאת רוצה ח"כ גילה גמליאל לשנות, ובאחרונה הגישה הצעת חוק שמציעה לאשר לגברים חופשה אוטומטית של חמישה ימי עבודה על חשבון המדינה ברגע שייוולד ילדם. בבסיסי הצעת החוק עומדת חשיבות ההורות השוויונית והחיבור הרגשי הראשוני שבין האב לילוד בימים הראשונים לאחר הלידה.