הסכם ממון | יחסי ממון | הלכת השיתוף | ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור
זוגיות ונישואין מקיימים שיתוף בשני מישורים. המישור האחד הינו המישור הרגשי והמישור שני השני הינו המישור הכלכלי. שני המישורים משלימים זה את זה, ונראה שגם תלויים זה בזה.
משטר יחסי הממון בין בני זוג שנשאו משנת 1/1/74 ואילך מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, 1973-התשל"ג. אך משטר יחסי הממון בין בני זוג שנישאו לפני ה- 1/1/74, וגם על בני זוג ידועים בציבור הוסדר בפסיקה בלבד והוא מכונה הלכת השיתוף.
כאשר מוכח שהתקיים שיתוף בנכס
אמנם חזקת השיתוף בנכסים חלה על בני זוג נשואים בלבד, ובין בני זוג ידועים בציבור חלה חזקה של העדר שיתוף. אולם כאשר מוכח שבין בני הזוג התקיים שיתוף בנכס מסוים בין אם בהסכם ממון בכתב או בהסכם מכללא בעל פה או בהתנהגות, הרי שחלוקתו של הנכס בפועל תהיה זהה גם כאשר מדובר בבני זוג נשואים וגם כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור.
ככלל, סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג 1973-התשל"ג קובע שכל אשר נצבר במהלך הנישואין יתחלק בסיום הנישואין או בפקיעתם באופן שווה בין הצדדים למעט מתנות, ירושות ופיצויים מנזקי גוף אף אם התקבלו במהלך הנישואין.
אולם מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג 1973-התשל"ג, רשאי בית המשפט לקבוע חלוקה בלתי שווה בין בני זוג בנכס מסוים, על אף שהוכח שהתקיים בין בני הזוג שיתוף מלא באותו נכס.
תפיסת דין שונה בבתי הדין הרבניים
בתי המשפט האזרחיים עושים שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד, לעומת בתי הדין הרבניים אשר משתמשים בסעיף 8 לחוק יחסי ממון הרבה יותר. הטעם לכך מונח בתפיסת דין שונה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים.
בתי המשפט יעשו שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג כאשר חלוקת הרכוש בין בני זוג לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג תניב תוצאה של חוסר צדק חברתי, מבלי ששיקול הדעת המשפטי ישתנה על ידי בירור אשמתו של מי מבני הזוג בגירושין או בפירוק המשפחה. לעומת זאת בבתי הדין אשמתו של בן זוג בגירושין תופסת משקל ולעיתים רב מאוד בבואם להחליט גם בענייני רכוש ומשאבים.
משמעות מכרעת למי מוגשת תביעת רכוש
לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבני יש סמכות מקבילה לדון ולפסוק בענייני רכוש ומשאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אך הסמכות לדון בפועל בתביעת רכוש תימסר לערכאה הראשונה שתתבקש לעשות זאת. לפיכך, ולאור תפיסות הדין השונות בין בתי המשפט לבתי הדין, יש משמעות גדולה ולעתים מכרעת למי מבין שתי הערכאות מוגשת תביעת רכוש ראשונה.
לציין שאין באמור לעיל בכדי לקבוע שיש להעדיף ערכאה זו על פני אחרת כאשר מבקשים הכרעה בין בני זוג בענייני רכוש, אך יש בהחלט מקום לבחון את כל פרטיו של הסכסוך בין בני הזוג בכדי להחליט למי מבין הערכאות טוב יותר להגיש תביעה לפרוק שיתוף ואיזון משאבים.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
