המושג משמורת ילדים או בשמו כיום אחריות הורית והמושג הסדרי ראייה או בשמו כיום זמני שהות יעלו לדיון כאשר ההורים יחליטו לגור בנפרד. הסדרי המשמורת והשהייה עם הילדים יתאפשרו בהסכמת ההורים שתקבל תוקף משפטי רק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (הערכאות) יתנו תוקף של פסק דין להסכמה. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים הערכאות יתנו את ההחלטה השיפוטית בעניין זה.
יש לציין שהורים ביולוגים הם אפוטרופוסים טבעיים של הילדים שנולדו להם מיום בואם של הילדים לעולם ובאופן עקרוני אין למנוע מהורה להיפגש עם הילד.
על פי סעיף 25 ל- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (פורסם בנבו) האם מקבלת יתרון לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 מכוח החזקה הנקראת חזקת הגיל הרך אך גם לאחר גיל שש יכולים הילדים להישאר במשמורת האם על פי כלל ההמשכיות והכלל שאין מפרידים בין אחים.
כלל ההמשכיות קובע שילדים אשר התרגלו לשהות במשמורת האם עד גיל שש, רצוי שימשיכו להיות במשמורתה גם לאחר גיל שש. והכלל שאין מפרידים בין אחים בא לידי ביטוי כאשר יש ילד אחד מתחת לגיל שש וילד נוסף מעל גיל שש.
להורה משמורן קוראים לעיתים חד הורי, דבר שהוא אינו נכון במבחן המציאות כלל. הורה משמורן איננו הורה יחיד לילד והורה משמורן הוא לא הורה אשר דוחק את זכויותיו וחובותיו של ההורה השני בנוגע לילד.
הורה משמורן בהגדרה הינו הורה אשר במחיצתו שוהים הילדים ברוב הזמן אך אין זה אומר שההורה המשמורן רשאי לעשות עם הילד כרצונו, או שאין הוא חייב להתחשב בהורה השני.
ב- רמ"ש 64070-03-23 מ.א נ' ל.א (מחוזי, השופט אריה נאמן, 28.3.2023) פסק בית המשפט המחוזי כי על האם שלקחה את הבן המשותף לה ולבעלה (בן 7 חודשים) להשיב אותו למקומו הקודם או עד לרדיוס של 20 ק"מ לאחר שהאם עברה עם הבן באופן חד צדדי למרחק של 126 ק"מ מהבית המשותף של הצדדים מבלי שקיבלה אישור מבית המשפט.
וכן, ב – י"ס (נצרת) 71706-11-21 פלוני נ' פלונית (משפחה, אסף זגורי, 15.1.22) הורה בית המשפט לאם להשיב את הקטין (בן 5 חודשים) לאזור המגורים המשותף ולא יותר מהרדיוס של 15 ק"מ משם לאחר שהאם עברה לישוב מרוחק ב- 144.
הזכות העודפת לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 מכוח חזקת הגיל הרך ניתנה לכאורה לאם על פי עקרון טובת הילד, ואולם כיום חל שינוי משמעותי בתפיסת החשיבות שיש לנוכחות המוגברת של האב בחיי הילדים וככל שאבות דורשים את משמורת הילדים או זמני שהייה נרחבים איתם, כך הם גם יקבלו את זה.
יש מקרים שרצונו של הילד יכול להשפיע על קביעת המשמורת, ואו אז תיבחן יכולתו של הילד להבין את משמעות ההחלטה שהוא מקבל מבחינת בגרות פסיכולוגית. בחלק ממדינות העולם קיים כבר מזמן סידור של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת.
באחריות הורית משותפת ילד ימצא אצל כל אחד מההורים פרק זמן שווה. בישראל הסידור של משמורת משותפת החל לקרום עור וגידים רק בשנים האחרונות והפסיקה אף מתחילה לעודד אותו.
בעבר, כאמור, משמורת ילדים הייתה נמסרת בדרך כלל לאם ומשמורת משותפת יכול היה האב לקבל בהסכמת האם בלבד. אולם בשנים האחרונות חל שינוי בגישת בתי המשפט, וניתן לראות יותר ויותר אבות אשר מקבלים משמורת משותפת ואף משמורת עיקרית על אף התנגדותה של האם וזאת גם במסגרת של התייחסות מוגברת לזכויות האב בקשר עם הילדים.
התפתחות המשפט אשר החל להכיר בכך שילד זקוק לשני הוריו באופן שווה. הרצון והמוכנות של יותר אבות להיות משמורנים על הילדים. יציאה של נשים מסוימות מתפקידי ניהול הבית אל עבר קריירה ולתפקידים טובעניים בעבודה. הפיחות שחל בקרב נשים מסוימות אשר מעדיפות את טובתן האישית על פני טובת הילד, ודו"ח ועדת שניט שהצביע על כל השינויים החברתיים שהוזכרו לעיל. ועוד.
לסיכום האמור לעיל ניתן לומר שלאם יש עדיין זכות עודפת לקבל את משמורת הילדים, ואולם כיום ואף יותר מתמיד יכולים אבות לזכות במשמורת משותפת ואף במשמורת עיקרית ככל שהם ידעו לעמוד על כך ולהראות נחישות בדבר.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר : 03-6132225
או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם
עוד בנושא משמורת ילדים: