מזונות ילדים

מזונות ילדים בהגדרה הינו ביטוי המתאר את הכסף שיש להוציא על הצרכים הפיזיולוגיים אשר נחוצים לילדים לצורך מחייה. מדובר על מזון, ביגוד, הנעלה, מקום מגורים, רפואה, חינוך וכד'. לחיוב אדם במזונות ילדיו חוקקו חוקים וניתנו פסקי דין בכדי להשלים ולבאר את האמור בחוקים.

הקדמה

ילדים כידוע הינם חסרי ישע ואין באפשרותם לספק לעצמם את הצרכים הפיזיולוגיים למחיה ועל כן על המדינה חלה החובה לאפשר לדרוש את המזונות מהאדם אשר חייב בהם. על כן, המדינה חוקקה חוקים אשר יקבעו מי הוא החייב במזונות הילדים וכיצד.

אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו במדינת ישראל, הינו חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959, (להלן: "חוק המזונות") כאשר בסעיף 3 לחוק נכתב:
(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין אישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

פרשנות סעיפים 3 ו- 3 א' עד 7, לחוק המזונות

הוראות הדין האישי אשר חלות על אדם הינן ההוראות אשר מחייבות אותו על פי הדין האישי שהוא בראש ובראשונה הדין הדתי אליו האדם משתייך. במקרים בהם דתו של אדם קובעת הוראות חיוב, החיוב במזונות הילדים יקבע על פי הדין הדתי.

אך במקרים בהם האדם הינו חסר דת, או שבדתו של אדם אין הוראות חיוב במזונות ילדים, או שבמקרה שהוראות הדין הדתי פותרות אותו מחובת דמי המזונות, או לא דנות בכך כלל, יחולו על האדם הוראות החיוב של חוק המזונות עצמו, כמפורט בסעיפים 3 א' עד 7 לחוק.

הדינים האישיים של כל הדתות המונותיאיסטיות המוכרות בישראל אינן מחייבות במזונות אדם בדתם אם הביא ילד לעולם עם אדם אחר שאיננו שייך לדתם. כלומר, דין דתי לא יחול כאשר מדובר על ילד שנולד להורים משתי דתות שונות.

ולפיכך, בכדי למנוע מצב שבו ילד לא יקבל דמי מזונות, בעיקר מהוריו על פי החוקים הדתיים, נקבע סעיף 3 (ב) לחוק האומר שגם אם אין לאדם דין אישי או שהדין האישי פותר אותו ממזונות ילדיו יחולו עליו סעיפים 3 א' עד 7 לחוק.

מזונות לילד אחד על פי הדין העברי ופסקי דין של בית המשפט העליון

ניתן לחלק את החיוב במזונות ילדים על פי הדין העברי מאז שנקבעו מלכתחילה לארבע תקופות. התקופה הראשונה הינה משנת 150 לספירה, בדור התנאים באושה, שאז נקבע החיוב במזונות לראשונה ועד שנת 1180 לספירה על פי הפסק של הרמב"ם. בדור התנאים באושה נקבע כי האב חייב במזונות ילדים עד גיל 6 בלבד.

התקופה השנייה הינה מיום הפסק של הרמב"ם במשנה תורה ועד התקנת תקנת הרבנות הראשית תש"ד. הרמב"ם פסק כי החובה במזונות הילדים עד גיל 6 תחול באופן אבסולוטי על האב, מדין תורה בחיוב משפטי גמור, ולאחר גיל 6 מדין צדקה ללא חיוב משפטי, פרט לאפשרות להכלים את האב בציבור במידה שהוא אמיד, כלומר יש לתת צדקה לילדיו אך הוא מסרב לעשות כן. לציין כי לאור העובדה שגם האם חייבת בצדקה החיוב העקרוני לשלם מזונות מעל גיל 6 חל גם על האם בהתאם לכלליי הצדקה הנהוגים בדין העברי.

התקופה השלישית הינה התקופה של מאז התקנת תקנת הרבנות הראשית תש"ד ועד פסק הדין בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית שניתן ביום: 19.7.2017, על ידי השופט ע. פוגלמן במוטב ובהסכמת שישה שופטים נוספים של בית המשפט העליון (להלן:"בע"מ 919/15").

בתקנת הרבנות הראשית תש"ד נקבע כי האב יהיה חייב במזונות ההכרחיים של הילדים עד שיגיעו לגיל 15 בכוח הכפייה כשם שהיה קודם לכן עד גיל 6. ומשום שהחוק מחייב במזונות ילדים, בהיותם קטינים, עד גיל 18, יחול נטל סיפוק המזונות בין הגיל 15 לגיל 18 גם על האם וגם על האב מדין צדקה או כפי הקבוע בסעיף 3א. (ב) לחוק המזונות, על פי צרכי הילד וביחס להכנסות הפנויות שיש בין ההורים.

התקופה הרביעית הינה מיום החלטת בית המשפט בבע"מ 919/15 ועד זמננו אנו. בבע"מ 919/15 נקבע כי כאשר שני ההורים חולקים משמורת ילדים משותפת לילדים מעל גיל 6, והכנסתם הפנויה הינה שווה, יהיו ההורים פתורים להעביר מזונות ילדים זה לזה, וכל אחד מההורים יפרנס את הילדים בביתו שלו.

תקציר פסק הדין בבע"מ 919/15
פסק הדין המלא של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15

מדובר בפסק דין בין 103 עמודים אשר מטעים את היתרונות שיש לשינוי ההלכה במסגרת עקרון טובת הילד בהתייחס לדו"ח ועדת שניט ודו"ח ועדת שיפמן שנדרשו (בהתאמה) לדון בנושא חזקת הגיל הרך ומידת נטל מזונות הילדים שיש להטיל על כתפי האב והאם.

החידוש הגדול בבע"מ 919/15 הינו שבית המשפט ביטל את החובה האבסולוטית אשר חלה על האב לשלם מזונות ילדים מגיל 6 ועד גיל 15, וזאת באותם המקרים שבהם נקבעת להורים משמורת משותפת

אם כן, מזונות ילדים עד גיל 6 יחולו על פי הדין החדש על האב לסיפוק הצרכים ההכרחיים של הילדים וכן מזונות ילדים מגיל 6 ועד גיל 18 יחולו על שני ההורים בהתאם לגובה צרכי הילדים, היחס בין ההכנסות הפנויות שיש לכל אחד מההורים מכל המקורות, וזמניי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.

בנוסף נקבע כי בכל גיל של הילדים, ההורים יחלקו שווה בשווה בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.

חשוב לציין שבבע"מ 919/15, לא נקבע כי רק במשמורת משותפת יחול חיוב במזונות גם על האם ולא נקבע כי האם לא תחויב בהשתתפות במזונות ילדים מגיל 6 בלבד.

אין כל ספק שבפסק דין 919/15 ניתנה החלטה היסטורית חשובה ביותר אשר תורמת ותתרום רבות לרווחתם של האבות משלמי המזונות, והמרוויחים העיקריים יהיו הילדים אש גם מכוח זכויות הילד במשפחה, יוכלו לקבל משרת אב כהורה שווה בן שווים לצד האם.

מזונות ילדים מעל גיל 18

בשולי הדברים נציין את פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון שנידון במוטב של חמישה שופטים וכונה לימים: "הלכת קישנר" (ע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית ו-3 אח') אשר קבע שחובת האב במזונות הילדים תחול גם בזמן שהם משרתים בשירות החובה בצה"ל, אך התמיכה במזונות תרד לשליש מהסכום שנפסק עבורם בטרם התגייסו לצבא.

יש להעיר שהחוק קובע שהחיוב במזונות ילדים יחול עד גיל 18, אבל הפסיקה קבעה כי החיוב יחול גם עד סיום הלימודים התיכוניים, או עד הגיוס לצה"ל לשירות חובה או לשירות לאומי, המאוחר מבין כולם. וכן, חשוב להדגיש כי מדובר על תשלום מזונות בתקופת השירות הסדיר בצה"ל בלבד, בנים ובנות עד תום השירות ללא ציון גיל, ובתנאי שבחופשות הם סמוכים על שולחן האם.

מזונות לילד אחד מול מזונות למספר ילדים

עד כה עסקנו בחיוב מזונות לילד אחד ואם הגענו לסכום מסויים שיש לחייב את האב או את האם במזונות הילד הרי שאין הדבר אומר שכאשר יש במשפחה יותר מילד אחד, יחושבו המזונות לילד אחד כפול מספר הילדים. בפסק דין ורד (ע"א 552/87, יהודית ורד ו-2 אח' נ' מרדכי ורד, פ"ד מב(3), 599) פסק בית המשפט כי ככל שיש יותר ילדים, כך יהיו ההוצאות על כל אחד מהם נמוכות יותר, בין אם במזון, ביגוד והנעלה ובין במדור והוצאות מדור.

מחשבון מזונות ילדים

כפי שראינו עד כה, אם רוצים לערוך חישוב ולהעריך את מי מבין ההורים יש לחייב במזונות וכמה, יש לקחת בחשבון נתונים רבים. מספר הילדים, גיל הילדים, ההוצאות שיש להוציא עליהם, גובה ההכנסות הפנויות שיש לכל אחד מההורים מכל המקורות והיחס בין ההכנסות הפנויות של האב לזה של האם, מי מבין ההורים קיבל משמורת ילדים, זמני שהות ועוד.

יש עוד לקחת בחשבון מצבים שבהם יש צורך לקבוע מזונות ילדים זמניים וזאת בעת שההורים עדיין גרים יחד או אפילו מנהלים משק בית משותף.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

סגור לתגובות.