בית המשפט דחה בצדק תביעה של אישה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו היא זכאית למחצית מנכסי האיש אשר נצברו לו במהלך הקשר בניהם.
דומה שחלומה של כל אישה פמיניסטית הוא להיות נתמכת כספית ורגשית על ידי גבר עשיר, אך כאשר היא תחליט להיפרד ממנו אז לדרוש ממנו מחצית מנכסיו בטענה שהקשר ביניהם היה קשר של ידועים בציבור. אמנם מדובר בחלום שיכול להפוך למציאות, אך מסתבר שלא בכל מקרה !
מאמר זה יעסוק בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע אשר דחה תביעה של אישה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו היא זכאית למחצית מנכסי האיש אשר נצברו לו בתקופת ההיכרות שלהם מכוח היותם ידועים בציבור, ובמה הדברים אמורים ?
האיש והאישה ניהלו מערכת יחסים זוגית החל 1985. האיש היה בזמנו רווק ללא ילדים והאישה היתה אם לשלושה ילדים קטינים. אבי הילדים כבר נפטר והילדים כיום בגירים.
לטענת האישה מערכת היחסים בין בני הזוג הסתיימו בשנת 2017 כשהם מתגוררים במרבית הזמן ביחד והאיש משמש כאב לילדיה. האיש טען שעד שנת 2008, ניהלו בני הזוג קשר זוגי לסירוגין ובלתי מחייב ומשנת 2008 נותק הקשר הזוגי, כך שבכל מקרה על התביעה חלה ההתיישנות משום שהוגשה לאחר שחלפו מאז שנת 2008, למעלה משבע שנים.
כידוע, בין בני זוג ידועים בציבור, ככל שנקבעו ככאלה, נטל הראייה להוכחת השיתוף בנכסים חל על הטוען לה. כלומר, ראשית יש לקבוע כי בין צדדים מתקיים קשר של ידועים בציבור הבא לידי ביטוי בכך שהם מקיימים חיי משפחה כבעל ואישה ומנהלים משק בית משותף, ולאחר מיכן על הטוען לשיתוף להוכיח כי בין הצדדים היתה כוונת שיתוף כללית או ספציפית מיוחדת ברכוש.
בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו בתיק ולא עלה בידו לקבוע מתי הסתיימה מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים שאז יכול היה לקבוע אם התביעה התיישנה או לא, ועל כן המשיך לבחון את מהות הקשר בין הצדדים והתנהלותם לאורך השנים.
לבית המשפט התברר כי במהלך השנים ולכל הפחות החל משנת 2008, הצהירה האישה בפני הרשויות, ולרבות המוסד לביטוח לאומי, כי הינה אם חד הורית, ללא אזכור לקיום זוגיות עם האיש, ובכך גרפה לכיסה קצבאות והטבות כאם חד הורית.
בית המשפט פסק כי נתון מהותי זה, שגם נעדר כליל מכתבי הטענות שהגישה האישה לבית המשפט, מגלם חוסר תום לב של ממש מצד האישה ואף יוצר השתק שיפוטי בגין הצהרות סותרות מצד האישה אשר טענה בעבר בפני הרשויות להעדר זוגיות והטוענת בתביעה זו כי בין הצדדים היתה זוגיות.
עם זאת ולמעלה מן הצורך פסק בית המשפט כי לא הוכח בפניו כלל, גם אם נקבע שהצדדים היו ידועים בציבור, כי בין הצדדים היתה כוונת שיתוף או מאמץ משותף לצבירת נכסים אלו או אחרים.
