מזונות אזרחיים בהגדרה הינם הסכום שיש לתת לאדם לסיפוק הצרכים הפיזיולוגיים שלו לצורכי מחייה שלא על פי דין דתי, בין אם הדין הדתי פותר פוזיטיבית מהמזונות, ובין אם לא דן בהם כלל. מזונות אזרחיים ניתנים בדרך כלל לקטינים ואולם כפי שיוצג להלן אין מניעה שגם בוגרים יזכו בהם.
החוק העיקרי אשר דן בנושא דמי מזונות במשפחה הינו חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות" או "החוק") כאשר החיוב בדמי מזונות במשפחה מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. קבוצה אחת הינה מזונות לבן זוג, שהם בעיקר מזונות אישה, קבוצה שנייה הנה מזונות ילדים, והקבוצה השלישית הנה מזונות לשאר בני משפחה.
מזונות ילדים קטינים
סעיף 3 (א) לחוק המזונות קובע כי כאשר יש לאדם דין אישי, שהוא בדרך כלל דין דתי, אבל לא רק, מזונות ילדים קטינים יפסקו לפי הוראות הדין האישי בלבד. דין אישי שהוא לא דתי הינו הדין הקיים במקום מגורי החייבים במזונות. החובה לספק מזונות לקטין חלה בראש ובראשונה על הוריו כאמור בסעיף 3א.(א) לחוק.
סעיף 3 (ב) לחוק המזונות קובע שאם אין לאדם דין אישי, או שהדין האישי פותר אותו ממזונות קטינים, יחול היקף החיוב כמפורט בסעיפים 3 א' – 7 לחוק המזונות.
לרוב הדתות יש דין אישי הקובע את היקף החיובים אשר יחולו על ההורים במזונות הילדים ולכן גובה המזונות יקבעו לפי דין כל עדה דתית.
מזונות קטינים להורים חסרי דין אישי
הדתות המונותיאיסטיות הגדולות והמוכרות כגון: היהדות, הנצרות והאסלאם פותרות, ו/או אינן דנות, ו/או אינן מחייבות במזונות קטינים אם שני ההורים שלהם אינם בני אותה עדה דתית, היא הדין האישי המשותף לבני הזוג. מכאן שלבני זוג בעלי דתות שונות אין דין דתי ועל כן הקטינים יקבלו מזונות אזרחיים על פי סעיפים 3 א' – 7 לחוק המזונות.
אותם מזונות אזרחיים לילדים יפסקו גם להורים חסרי דת.
הערה חשובה: החיוב במזונות על פי סעיפים 3 א' – 7 לחוק המזונות חל על האב והאם כלפי הקטין ושאר בני המשפחה באיזון המתאים, באופן שווה, בכל גיל של הילדים ומבלי שהיקף המשמורת של כל הורה יבוא בחשבון בפסיקת מזונות אלו.
סעיף 2 לחוק המזונות
סעיף 2 לחוק המזונות הוא הסעיף אשר מדבר על חיוב במזונות בן זוג. סעיף 2 (א') לחוק קובע שהמזונות יחולו על פי הדין האישי החל על אדם, כאשר יש לו דין אישי. סעיף 2 (ב') קובע שאם אדם איננו נמנה על העדות הדתיות המפורטות בסעיף או שאין לו דין אישי, תחול עליו חובת מזונות בן זוג על פי הוראות סעיפים 3 א' – 7 לחוק.
מזונות בן בני זוג בעלי דין אישי
ברוב הדתות יש התייחסות לחובת תשלום המזונות במסגרת הנישואין וקיימות גם עילות לשלילת המזונות במסגרת זו. מכאן שמדובר בחיובים או פתור מהדין האישי ועל כן הדין האזרחי בחוק המזונות נסוג מפניהם.
יש לשים לב שלעומת החיוב במזונות קטינים, סעיף 2 איננו נותן סעד של חיוב מזונות כאשר לשני בני הזוג דין אישי אשר פותר את אחד מבני הזוג ממזונות. חוק המזונות איננו מחייב, מכוחו שלו, במזונות בן זוג כאשר הדין האישי פותר מהם או שולל אותם.
מזונות בין בני זוג חסרי דין אישי
סעיף 2 (ב') לחוק פותר מחובת מזונות בן זוג אדם שאין לו דין אישי, אך גם מרחיק לכת באופן שקובע כי מעצם היותו של אדם נמנה על העדות הדתיות המפורטות בסעיף זה ובתוספת הראשונה לפקודת הירושה הוא פתור מחובת מזונות בן זוג גם אם אין לו דין אישי.
מזונות משקמים
כפי שראינו לעיל, קיים קושי רב לחייב אדם במזונות בן זוג כאשר הדין האישי איננו דן בהם, או פותר מהם ואפילו אם אין לאדם דין אישי. אלא שבית המשפט מצא דרך לחייב אדם במזונות אזרחיים אשר נקראים מזונות משקמים.
מזונות משקמים או מזונות אזרחיים מיוחדים הינם תשלום אשר במקרים חריגים יחייב בית המשפט בין זוג לתת לבין הזוג האחר, בסכום חודשי קבוע ולפרק זמן מוגדר מראש. על פי הפסיקה, הזכאי למזונות משקמים הינו בן זוג אשר כידוע בציבור של האחר היה תלוי באופן מוחלט מבחינה כלכלית באחר, והאחר החליט לנתק את הקשר הזוגי ואת התמיכה בבן זוגו באופן מידי וחד צדדי.
דוגמה למקרה שבו בקשר של ידועים בציבור פסק בית המשפט מזונות משקמים מובאת במאמר דמי מזונות לגבר.
מאמרים נוספים הקשורים לנושא
חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15
חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15
מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש | מזונות אישה | דמי מזונות לגבר | מזונות משקמים זמניים
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
