הקדמה
בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הינן שתי ערכאות שיפוט בדיני משפחה. שתי הערכאות פועלות מכוח דינים אזרחיים אשר מחייבים כל אחד מהם לפסוק בנושא מסוים על פי הדין החל עליו. בשים לב להבחנה בין הסמכות לדון בסוגיה מסוימת והדין אשר לפיו יש לפסוק.
סמכויות שיפוט בדיני משפחה
לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות שיפוט מקבילה לדון בנושא של משמורת ילדים, הסדרי ראייה, מזונות אישה, מזונות ילדים וחלוקת רכוש בגירושין. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות טבועה לדון בנושא של מזונות ילדים כל עוד לא ניתנה הסכמה מצד שני בני הזוג לדון בכך בבית הדין וככל שבית הדין פסק דמי מזונות לאחר שבחן את הנתונים.
בית הדין הרבני אוחז בסמכות ייחודית לדון ולפסוק בענייני נישואין וגירושין בין יהודים והדבר כולל גם דיון על הכתובה, מדור ספציפי וכד'.
הדין החל בדיני משפחה
הדין החל על ענייני נישואין וגירושין בין יהודים הינו הדין העברי בלבד. פסיקה בנושא דמי מזונות לרבות מזונות ילדים ומזונות אישה אף הוא יתבצע על פי הוראות הדין העברי. הדין אשר חל על משמורת ילדים, הסדרי ראיה וחלוקת רכוש הינו הדין האזרחי.
מאיין שואב בית הדין הרבני את סמכות השיפוט בדיני משפחה
בית הדין הרבני הינה ערכאת שיפוט אשר מוסמכת לדון ולפסוק בדיני משפחה מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, (להלן: "חוק השיפוט").
על פי חוק השיפוט, בית הדין הרבני מוסמך לדון ולפסוק בלעדית בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה. פסיקת בית הדין הרבני בעניין זה תהיה על פי הדין העברי בלבד.
הדין העברי בדיני משפחה בכלל ובענייני גירושין בפרט הינו דין מסועף אשר מצריך דיונים ממושכים שברוב המקרים מתקשים לעמוד במבחן התקנות ולכן חלק מהאמור בדיונים של בית הדין הרבני כלל אינם עולים על הכתב בפרוטוקול. בזה יתרונו של בית הדין הרבני כלפי המתדיינים בפניו אך בזה גם חסרונו.
פסיקת בית הדין הרבני בענייני נישואין וגירושין
הדין העברי, כמו בעוד כמה דינים אחרים, מקשה על בני זוג בענייני גירושין ברבנות. תפיסת הדין העברי הינה שלמען כלל המשפחה הקרובה והרחוקה, יש ככל הניתן להינשא רק פעם אחת ואם קיימת בעיה זוגית בין בני זוג יש לנסות לפתור אותה בכל דרך.
אך לדין העברי יש גם כללי יציאה מנישואין ואילו הן עילות הלכתיות מבוררות לחיוב בגט. על פניו נראה שלבעל יש עילות רבות יותר לחייב את האישה בגט, אלא שהדרך להשיג את הראיות לכך אינה קלה כלל. לציין שהגשת תביעת גירושין חפוזה מצד הגבר עלולה לגרום לכך שבית הדין הרבני יחייב אותו בכתובה.
לפיכך פתיחת תיק גירושין ברבנות חייבת להיעשות כראוי על פי מבחני כריכה כנים אשר נקבעו בבית המשפט העליון.
פסיקת בית הדין הרבני בענייני משמורת ילדים
על פי הדין העברי, חזקה שהבת הולכת למשמורת האם לעולם והבן עד גיל 6 בכדי שלאחר מגיל 6 ילמד אותו תורה. לאחר גיל 6, במידה והאב ידרוש את הבן למשמורת והאם תסרב, האב יהיה פתור ממזונותיו. יש הפוסקים שהאב יכול ללמד את בנו תורה כבר מגיל 3.
אלא שבתביעה למשמורת ילדים בית הדין הרבני יאלץ לפסוק על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובע את חזקת הגיל הרך לפיה חזקה שטובת הילדים, בן ו/או בת עד גיל 6 תהיה לאם. ומכוח כלל ההמשכיות נשארים הילדים במשמורת האם עד גיל 18. לפיכך, במקרים רבים יקשה על בית הדין הרבני להכריע בתביעה למשמורת בנים בעיקר מעל גיל 6.
יצוין שהדין העברי אינו מכיר במושג של משמורת משותפת, כך שתביעה למשמורת משותפת תהיה זרה לבית הדין הרבני הן מכוח החוק והן מכוח הדין העברי.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של הסדרי ראיה
בית הדין הרבני מחזיק בסמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה לדון ולפסוק בנושא של הסדרי ראיה. בית הדין הרבני יכול להיות דיי איתי במתן החלטה על הסדרי ראיה אך הוא יכול להיות גם מהיר. יחידת הסיוע אשר הוקמה לאחרונה בבית הדין הרבני מסייעת לו במתן החלטות מהירות יותר בנושא.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של מזונות אישה
מזונות אישה נפסקים בישראל על פי הוראות הדין העברי. אמנם חזקה שלאישה מגיעים מזונות בתנאים מסוימים, אך לאור התפתחות הדור והעובדה שנשים כבר לא ממש נמצאות בבית לטפל בבעל והילדים נמצא בית הדין הרבני פוסק כהלכה בנושא והוא ממעט לפסוק מזונות אישה.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של מזונות ילדים
באופן עקרוני הסמכות לפסיקת מזונות ילדים היא לבית המשפט לענייני משפחה אלא אם האישה הסכימה לדון בכך בבית הדין הרבני. ידוע שבתי הדין הרבניים פוסקים מזונות ילדים נמוכים ובשנים עברו הם גם היו מצמידים את המזונות לתוספת השכר לשכירים במשק ולכן ככל הניתן רצוי שהדיון על מזונות ילדים יתקיים בבית הדין הרבני.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של חלוקת רכוש בגירושין
פסיקת בית הדין הרבני בעניין של חלוקת רכוש בגירושין מתעכבת הרבה מעל המצופה מהטעם שבית הדין הרבני משהה את הפסיקה בנושא ככל שהוא מוצא איזה שביב של סיכוי שבני הזוג יחזרו לשום בית. כאן ברור שכאשר אין בית והמשאבים כבר חולקו, הקושי לחזור לשלום בית הולך ופוחת.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של הסכם גירושין
בעבר, בית הדין הרבני היה מנסה לשכנע בני זוג לחזור לשלום בית אפילו כאשר הם הגיעו אליו על מנת לקבל תוקף של פסק דין על הסכם גירושין. כיום בתי הדין הרבה יותר קלים בנושא ואישור הסכם גירושין הינו הליך קל ופשוט בבית הדין הרבני.
פסיקת בית הדין הרבני בנושא של ממזרים ופסולי חיתון
בית הדין הרבני מחזיק באופן בלעדי בפנקס של איסורי נישואין וכן בפנקס של ממזרים. בית הדין הרבני לא יחתן אישה שזנתה בבעלה עם המאהב שלה וכד'. וכן, לא יחתן ממזר או ממזרה עם בני זוג אסורים על פי הדין העברי.
לסיכום פסיקת בית הדין הרבני בדיני משפחה
יש אשר סוברים שניתן להקל ראש בתביעה לבית הדין הרבני או בהתדיינות בפניו לאור הפורמאליות המועטה שהוא מציג והדרך של הדיינים שלעיתים מדברים בגובה עיניים. אך אל לנו לטעות, בית הדין הרבני מחזיק בסמכויות שיפוט רחבות בדיני משפחה ופסיקת בית הדין הרבני לצורך הפעלתה בין בהוצאה לפועל ובין בדרכים אחרות זהה לזו של בית המשפט לענייני משפחה.
כך שלטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה חשוב מאוד להתייעץ ולקבל את ההדרכה הנכונה לפני שעושים כל צעד בכיוון של בית הדין הרבני.
מחבר: שאול מני נוי
אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה
