גבר יהודי אשר נושא אישה יהודיה בנישואין דתיים נדרש לחתום בערב החופה על שטר התחייבות, הנקרא שטר הכתובה, לפיו הוא מתחייב כלפי אשתו בשתי התחייבויות עיקריות בחייו והתחייבות אחת לאחר מותו.

התחייבות הבעל

בחייו מתחיב הבעל לזון את האישה במזונות על פי צרכיה וכבודה, וכן הוא מתחייב לה בשטר כסף אשר יעבור לרשותה במידה ויגרש אותה בעל כורחה, או שיישא אישה שנייה על פניה. לאחר מותו של הבעל תקבל האישה מכוח חיובו של הבעל בכתובה את מזונותיה מתוך הירושה שהוא משאיר אחריו כל עוד לא הוריש לה הבעל נכסים או ממון בצוואה.  

תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין

חז"ל ניסחו גרסאות שונות של שטר הכתובה עד שבא רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים במאה הראשונה לפני הספירה וכתב את נוסחה הסופי. מאז מהווה שטר הכתובה תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין בין בני זוג יהודיים.

הטעם לחיוב הבעל בשטר כתובה נבע מהעובדה שעל פי האמור בתורה רשאי היה הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה על פי הפסוק בתורה: "והיה אם לא מצאה חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו". (דברים,כד', א'). וכן יכול היה הבעל לשאת גם נשים נוספות.

להבטיח את פרנסת האישה

חז"ל אם כן ביקשו להגן על האישה מפניי כוחו הרב של הבעל אשר יכול היה לגרש את האישה ו/או לשאת אישה שנייה בקלות יתרה. החיוב בשטר כתובה נועד לחזק את האישה בשני משורים בחייו של הבעל. האחד הינו להעמיד בפני הבעל מגבלה כספית שתעמוד לחובתו כלפי האישה במידה והוא יחליט לגרש אותה בעל כורחה. ובלשון חז"ל: "שלא תקל בעניו לגרשה". והשני הנו שאם הבעל יחליט בכל זאת לשלם את הכתובה לאישה, תוכל האישה להתפרנס מהכתובה בכבוד, מעמדה החברתי לא יהיה נמוך והיא לא תהפוך נטל על הציבור. לאחר מותו של הבעל מיועד שטר הכתובה להבטיח את פרנסת האישה.  

חרם דרבינו גרשום

בעיקרו של דבר הסמכות לדון ולפסוק בענייני הכתובה מסורה לביתי הדין הרבניים אשר על פי הנתונים העובדתיים והראיות אשר מונחות בפניהם רשאים להחליט האם יש לחייב את הבעל בשטר הכתובה. אלא שכיום מכוח "חרם דרבינו גרשום", הבעל ממילא אינו רשאי לגרש את האישה בעל כורחה וגם אינו רשאי לשאת אישה שנייה.

הדין העברי אמנם מכיר בקידושין פרטיים לאישה שנייה אך כיום הדבר נעשה במקרים חריגים מאוד, הגם שעל פי הדין האזרחי השליט בישראל הן גירוש האישה בעל כורחה והן נישואין לאישה נוספת מהווים עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו עונש מאסר. 

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

.

מאמרים נוספים:

הדין העברי  |  איסורי נישואין  |  סרבנות גט | ילדים ממזרים

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינו הסכם אשר נועד לתת סיכוי אחרון להצלת הנישואין מפני גירושין. ההסכם מורכב משלושה חלקים עיקריים, כאשר חלקו הראשון של ההסכם מגדיר את מצב היחסים בין בני הזוג ומצביע על הרצון המשותף שלהם לתת סיכוי נוסף להמשך הנישואין. בחלק השני של ההסכם מופיעה הסכמת בני הזוג לפנות לייעוץ זוגי או לבצע כל פעולה אחרת אשר תאפשר את הצלת הנישואין בפועל. ובחלק השלישי של ההסכם מופיעות למפרע הסכמות בני הזוג לכל תנאי הגירושין, שיכנסו לתוקף על פי דרישה מצד כל אחד מבני הזוג.

תהליך של גירושים בהסכמה

למעשה, בני זוג שחתמו על הסכם שלום בית ולחליפין גירושין יכולים להצליח לשקם את הזוגיות בדרכים שקבעו, או בכל דרך אחרת, וחלקו השלישי של ההסכם לא יופעל לעולם. אך במידה ואחד מהצדדים מגיע למסקנה לפיה אין עתיד להמשך הנישואין והוא מעוניין להתגרש, די בהודעה לצד השני ו/או פתיחת בקשה לגירושין במזכירת בית הדין הרבני מכוח ההסכם בכדי להעביר את יחסי בני זוג לפרק השלישי של ההסכם, שהוא תהליך של גירושים בהסכמה על כל המשמעויות הכרוכות בכך.

לנסות ולאחות את השבר

יתרונו של הסכם שלום בית ולחליפין גירושין הנו בכך שהוא מאפשר לבני הזוג לנסות ולאחות את השבר שנוצר ביחסים בניהם בשקט יחסי. יחד עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג יהיה מעוניין להתגרש, כבר מונח לפני שני בני הזוג הסכם גירושין מפורט אשר יחייב גם את הצד השני. הסכם שלום בית ולחליפין גירושין יכול גם לחסוך התדיינויות ממושכות ויקרות בביהמ"ש לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני.

עו"ד אחד משותף לבני הזוג

חסרונו של הסכם שלום בית ולחליפין גירושין הנו בכך שהוא נערך בדרך כלל על ידי עו"ד אחד משותף לבני הזוג, ולכן הוא עלול לקבוע תנאים מקפחים מדי לאחד מהצדדים ובעיקר לצד אשר מעוניין יותר בשלום הבית. יש גם מיקרים שבהם אחד מבני הזוג חותם על הסכם שלום בית ולחליפין גירושין כאשר הוא כבר נחוש להתגרש וההסכם בא לשמש אותו כקרש קפיצה מהיר להגיע להישגים כספיים על חשבון הצד השני. הצד אשר באמת ובתמים מעוניין בשלום בית יהיה מוכן להשקיע יותר ולוותר, וכך הוא גם ניגרר להסכים לתנאים מקפחים מצידו תמורת הסיכוי לשלום בית.

יחד עם זאת יש לציין שכאשר מדובר בהסכם אשר מקפח את אחד הצדדים, הרי שהוא עוד יכול להחיש את הגירושים, משום שהיתרון אשר מובטח לאחד מבני הזוג בהסכם, עלול לפגום בנכונותו לשתף פעולה מלאה ונקייה בייעוץ הזוגי, וליצור עבורו תמריץ נגדי לשלום בית. 

לבחון בזהירות רבה כל פרט

לכן חשוב לבחון בזהירות רבה כל פרט ותנאי אשר מופיעים בהסכם שלום בית ולחליפין גירושין ויש להתייחס להסכם מראש כהסכם גירושין לכל דבר ועניין. חשוב לזכור שרצון אמתי לשלום בית מצד שני בני הזוג יכול ליתר כל הסכם כתוב, ומקל וחומר שאין הוא מצריך ויתורים מפליגים מצד אחד בלבד. 

לסיכום יש להטעים שהסכם שלום בית ולחילופין גירושין יכול להועיל כאשר הוא נעשה בתום לב מצד שני בני הזוג וכאשר התנאים בהסכם הוגנים כלפי שני בני הזוג. ולפיכך, אין לחתום על ההסכם מבלי לקבל יעוץ ויצוג מקצועי ניטראלי.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

בני זוג אשר נישאים כדת משה וישראל (כדמו"י) נכנסים למערכת התחייבויות שהיא מעין חוזית בגוף, נפש וממון. מעשה הגירושין ברבנות הינו האקט אשר מסיים את החוזה שניכרת בין בני הזוג והוא מחיל על כל אחד מהם כללים חדשים להמשך החיים.

תנאי הכתובה

תנאי הכתובה הם עשרה חיובים אשר חלים על הבעל כלפי אשתו לאחר שנשא אותה כדת מושה וישראל (כדמו"י). שלושה מהם הם חיובים מהתורה, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א, י') ושבעה מהם מדברי חכמים. לעומת חיובי הבעל, האישה מחויבת כלפי בעלה בארבעה חיובים בלבד, כולם מדברי חכמים. הפרה של אחד מהתחייבויות הנישואין יכולה להוות עילה בכדי לחייב את הצד המפר בגירושין.

במקור ועל פי דין תורה הבעל היה רשאי לגרש את אשתו בעל כורחה במידה ומצא בה ערוות דבר. שכן נכתב: "כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצה חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו" (דברים כ"ד, א'). אולם מאז חרם רבנו גרשום, הגירושין ברבנות מצריכים גם את הסכמת האישה.

תוקפם של הגירושין תלוי בשבעה תנאים מצטברים:

א.             שלא יגרש בעל את אשתו אלא מרצונו, כמו שנאמר: "והיה אם לא תמצא חן בעיניו…" כלומר, אין הבעל מגרש אלא מרצונו ואם גירש שלא מרצונו, אינה מגורשת.

ב.             שיגרש בכתב ולא בדרך אחרת, שנאמר: "ונתן בידה".

ג.              שיתן הבעל או שליחו את הגט לידה של האישה, ולא האישה שתיקח אותו.

ד.          שהגט ימסר לאישה או לשליחה, שנאמר "ונתן בידה". גם שלוחה של האישה יכול לקבל את הגט בשמה, משום ששלוחו של אדם הוא כמו השולח.

ה.             שיתן את הגט בפני שני עדים, שנאמר: "על פי שני עדים יקום דבר".

ו.              שיתן את הגט לשם גירושין, ולא כאילו הוא שטר חוב.

ז.          רבנו גרשום שחי לפני כאלף שנים אסר בחרם תקנה, והיא שהבעל לא יגרש את האישה בעל כורחה. כלומר, שהאישה תקבל את הגט מרצונה החופשי.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע שדיון והכרעה בענייני נישואין וגירושין של יהודים הנו בסמכות יחודית של בית הדין הרבני שיפסוק בענייני גירושין בישראל. בית הדין הרבני יכבד בדרך כלל בקשה משותפת של בני זוג ליתן פסק דין לגירושים בהסכמה, אך בהעדר הסכמה, יצטרך הצד אשר מעוניין להתגרש להציג בפני בית הדין הרבני עילות הלכתיות מתאימות שיצדיקו את דרישתו מבית הדין הרבני לחייב את הצד השני בגט פיטורין.

אישה מורדת

עילות הבעל לחיוב האישה בגירושין הינן בעיקר בגידה ומרידה. אישה מורדת היא אישה אשר מונעת מבעלה את תשמיש המיטה, או אינה עושה את מלאכות הבית, מלבינה פני בעלה ברבים, מצערת את בעלה, עוברת על דת, מכשילה את בעלה בכשרות, נוהגת בפריצות, עושה מעשה כיעור, וכן הלאה.

לבעל עומדות עילות הלכתיות רבות אשר מאפשרות לו להגיש תביעת גירושין ברבנות, אך בפועל משום שתוכנם של רוב היחסים בין בני זוג אינם מתבצעים בפרהסיה, קיים קושי ראייתי להוכיח את העילות האמורות לעיל.

קדושת המשפחה ושמירה על מסגרת הנישואין הינם ערך עליון בהלכה, ולכן חזקה על האישה שהיא מתנהגת כראוי לרעיה נאמנה ומסורה, וחזקה שמגיעה לה הכתובה במידה והבעל מבקש לגרש אותה, כל עוד לא הוכח אחרת.

פתיחת תיק גירושין ברבנות

גבר אשר מקדים פתיחת תיק גירושין ברבנות לפני האישה יכול לעיתים להשיג יתרונות בהליכי הגירושין, אך לא תמיד, משום שלא פתיחת התיק עושה את ההבדל, אלא תוכן הדברים אשר נכתבים בתביעה. הגם שלעיתים טוב יותר לגבר להגיש תביעות מסוימות בבית המשפט לענייני משפחה, פרט לתביעת גירושין ברבנות שהדיון בה הנו כאמור בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני.

חשוב לציין שבתי הדין הרבניים בישראל ככל בית דין פועלים על פי דין ותקנות, ולכן אין להקל ראש בהגשת תביעות חפוזות לבית הדין. חשוב להתייעץ לפני כל פניה לבית הדין על אף הקלות היחסית שיש בפתיחת תיק הגירושין.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם