רודנות קיימת בכל חברה ובכל סוג של תקשורת בין אדם לזולתו. ואולם לתופעת הרודנות במשפחה גוון מיוחד משלה וזאת לאור הקשרים המורכבים שיש בהם. רודנות במשפחה מעלה שאלות על מקורה, סיבתה, הדרך להתמודד איתה וכך הלאה.

ננסה להשיב על חלק מהשאלות הנוגעות לתופעת הרודנות הנשית במשפחה ונאפשר לך לבחון עד כמה אשתך רודה בך ובילדים.

היקף ועוצמת הרודנות במשפחה.

להיקף ועצמת הרודנות במשפחה שלושה מאפיינים עיקריים. האחד הינו הפוטנציאל וגודל הכוח הפנימי של הרודן. השני הינו גודל האטימות שמגלה הרודן כלפי דעה שונה משלו. והשלישי הינו העדר התמודדות עם סוגיית הרודנות מצד בן הזוג האחר.

מאין שואבת הרודנות את כוחה ומה בסיסה ?

אחד מהכוחות המניעים את הרודנות הינו הצורך ביוזמה ועשייה. יוזמה היא בדרך כלל תכונה חיובית ואולם כמו כל דבר חיובי שנמתח לקיצוניות גם יוזמה קיצונית יכולה להתפתח לרודנות. רודנות נחלקת לשני סוגים:
האחת, שמכילה בצידה יוזמה עם עשייה עצמית. והשנייה, קיצונית וקטלנית יותר, הינה הרודנות שאין בצידה עשייה אישית אלא הפעלת מרות על אחר שיעשה גם את חלקו של הרודן. נדון ברודנות מן הסוג הראשון, היא גם השכיחה יותר.

האישה הרודנית – "הקלאפטה"

תכונת הרודנות בכללותה איננה תכונה מגדרית וכשם שיש נשים אשר רודות בבעליהן, כך נוכל לפגוש גם גברים הרודים בנשותיהן. ברם, קיים שוני בין רודנות נשית לגברית אשר נובע מהתפקידים שהאישה אוהבת לקחת על עצמה במשפחה ומאפקטים רגשיים מוחצנים (שהם חלק בלתי נפרד מהאופי הנשי) אשר מלווים את התופעה.

תכונת הרודנות של נשים כלפי בעליהן מופיעה בצורות ועוצמות שונות. צורות ההופעה מונעות מאותם תפקידים שכאמור האישה נוטלת על עצמה בזוגיות ובמשפחה, ועוצמת התוצאה הינה פונקציה של אופי כל אחד מבני הזוג ואופי הקשר בניהם.

האישה הרודנית אשר נקראת לעיתים "הקלאפטה" בלעז נתפסת כאישה חזקה הפועלת ללא פשרות, היא קובעת את כל הכללים במשפחה, דבר לא נעלם מעיניה ועל פיה ישק דבר.

כך או כך, התנהגות שיש בה צורך מתמיד ליוזמה ועשייה מגיעה כאמור מאופיו של האדם אשר מונע בכוח פנימי רב עוצמה כאשר מחד הוא יכול לקדם את בין זוגו להישגים עיליים ומנגד יכול להרוס אותו נפשית לאחר שהוא נחלש ונובל באפיסת כוחות, מתוך תחושה של ביטול אישיות, ביטול הגדרה עצמית והעדר נוכחות.

"לא ינום ולא ישן שומר ישראל"

הצורך באיזון חוזר כלפי בין הזוג הרודן הוא תנאי להצלחה ולהמשך הקשר הזוגי על כל המשתמע מכך לרבות גידול ילדים, קריירה, הישגים האישיים וכד'.

עיקר ההתמודדות מול תופעת הרודנות וכל התרופות המומלצות כנגד האישה הרודנית מטרתן לאזן אותה ולתעל את הכוח הפנימי המצוי בה לכיוונים חיוביים ונכונים ולא לבטל אותו, מה שבדרך כלל גם אי אפשר.

התמודדות עם האישה הרודנית היא התמודדות על בסיס יום יומי, אין התחלה ואין סוף, אין הרבה דברים ידועים מראש ולבעל אסור להירדם בשמירה. ניתן להגיד על דרך ההלצה (שהיא גם נכונה) שעם אישה כזאת לא משעמם אף פעם משום שהיא תמיד מספקת ריגושים.

האישה הרודנית שונאת כישלונות אשר כואבים לה יותר מעשייה מצומצמת או מהעדר עשייה ולכן היא מצפה מבן זוגה לתגובה מושכלת לפני כל מעשה שתעשה.

אצל האישה הרודנית כמעט כל דבר הוא בבחינת חיים ומוות, ואם תוצאת המעשה כשלה אפילו אם היא אמרה לבעלה לעשות, האשמה בעיניה תהיה של הבעל.

לעולם אל יוותר הבעל על זכות ההחלטה וההתייעצות בנושאים חשובים ומהותיים. לציין שהאישה הרודנית איננה באמת אוהבת לעשות דברים לבד והיא זקוקה נואשות (גם אם לא תודה בכך לעולם) לצד נגדי חזק שיוכל לאזן אותה מפני עצמה.

לבעל אסור לאבד בשום אופן את העצמיות שלו, גם אם האישה הרודנית הינה אישיות כריזמטית מאד, או את היכולת להטיל וטו על החלטות שלה אפילו במחיר של כעס גדול ו/או ברוגז לימים. ויתור הבעל על נוכחות בחיי הזוגיות משמעו תחילת סיום היחסים בין בני הזוג והתפוררות הקשר.

מצב חמור וקשה לזוגיות הוא מצב שבו בן הזוג עושה כדברה של האישה הרודנית מתוך חשש לתגובות קיצוניות מצידה ולא בגלל שהוא חושב כך.
רודנות נשית – כדור שלג מתגלגל

תופעת הרודנות הנשית אמנם קיימת מקדמא דנא, אך היא גדלה בהיקפיה ותופסת תאוצה בהתאם להתקדמות הדור.

האישה הרודנית ניחנה בצורך מוגבר להישגיות והיא נמצאת במרוץ מתמיד ותחרות עם עצמה ועם הסביבה. היא חיה ונושמת את הסביבה, כל מוצר חדש אשר מהווה סוג של התקדמות לדעתה קורץ לה כאבן יקרה. היא חייבת להתאים את עצמה לדור הנוכחי בכל מחיר ואסור שיחסר לה דבר. אם כן ברור שככל שהדור מתקדם יותר כך היא תדרוש להשיג יותר חידושים הראויים לדעתה.

הפנטזיה

נשים רודניות יוצרות לעצמן ציפייה מלכותית ודמיונית של החברה מהן כאילו מצופה מהן להישגים ברמות הכי גבוהות שיש. מקור הסיבות בשניים. מחד, הן יודעות ומרגישות את הפוטנציאל אשר מצוי בהן ומאידך הן מושפעות מגורמים סביבתיים חיצוניים להן. להן ברור שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר.

לסיכום

ככל שמצאת בחיבור זה יותר דברים אשר מאפיינים את הקשר שיש לך עם אשתך כך תדע כמה היא רודה בך ובילדים.

משמורת בהגדרה

משמורת באה מהמילה שמירה והיא מבטאת מצב המשפטי שבו דבר מה נמצא בידיו או בחזקתו של שומר על כל החובות והזכויות הנלוות לכך. ככל שמדובר בדבר חפצי הנמצא בחזקתו של אדם בדרך כלל לא תסתמן בעיה כל שהיא, ואולם כאשר מדובר בילד קטין, אפילו להגדרה המשפטית מילולית יש משמעות גדולה ועל כן יש לומר שכיום כבר נהוג לעבור מהגדרה של משמורת ילדים להגדרה של אחריות הורית.

משמורת עיקרית בהגדרה

הוריו של ילד אשר אינם גרים יחד ירצו באופן טבעי קשר עם הילד שלהם על פי המסגרת המשפטית המאפשרת זאת ועל פי יכולתם. משמורת עיקרית או משמורת יחידנית כפי שלעיתים נהוג לכנות הינה נורמה משפטית שבא ילד נמצא אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני.

החוק והפסיקה בבתי המשפט נותנים לאם יתרון לקבל משמורת עיקרית על ילדים וודאי עד גיל 6 על פי עקרון חזקת הגיל הרך לפיו טובתו של ילד עד גיל 6 להיות במשמורת עיקרית של האם ככל שלא הוכח אחרת.

הטעמים הקדומים לקביעת משמורת עיקרית לאם היו נעוצים בעובדה שרוב האמהות בעבר היו המטפלות העיקריות בבית, הכולל טיפול בצרכי הבעל והילדים. הבעל היה אחראי על כלכלת המשפחה כולה.

והינה כי כן על פי אותו היגיון קבע גם הדין העברי שהבן אצל האם עד גיל 6, והבת למשמורת האם לעולם. בתי המשפט עוד הוסיפו מעצמם (דבר שלא נקבע על ידי הדין העברי) כי אין מפרידים בין אחים ויש לקבוע מקום מגורים עיקרי לילדים בכדי לשמור על היציבות הפיזית והנפשית שלהם.
למעשה, הדין הקובע בישראל הינו הדין האזרחי אשר מכיר בעקרון טובת הילד כעקרון על בכל קביעה הקשורה לענייניו של ילד, אך יודגש כי גם הדין העברי מכיר בטובת הילד כעקרון על ואולם דרכו של הדין העברי לקיים זאת שונה מהדין האזרחי.

משמורת משותפת בהגדרה

משמורת ילדים משותפת הינה מצב משפטי אשר בו הילד שוהה במחצית הזמן הפנוי שלו עם האם ובמחצית השנייה של הזמן עם האב.

כאמור, בעבר אימהות נדרשו להשאר בבית בכדי לעשות את מלאכות הבית ולטפל בילדים, ואולם כיום רוב האמהות יוצאות לעבודה ואף מפתחות קריירה. נמצא כי המכשירים החשמליים בבית עושים את רוב העבודות והילדים נמצאים במסגרות החינוך כך שלאם מתפנה זמן רב לטיפוח עצמה וקישוריה.

מחויבות האם לעבודה מחוץ לבית ולקריירה גוזלת ממנה הרבה זמן על חשבון הזמן עם הילדים ועל כן האב, בין מכורח ובין מרצון, נדרש להגדיל את הנוכחות הפיזית שלו בחיי הילדים.

בפועל נמצא כי ברוב המשפחות נוטל האב חלק נכבד בנטל גידול הילדים, לעיתים אף יותר מהאם, ואין זאת כי אם משמורת משותפת הלכה למעשה.

מדוע יש לעמוד על קבלת משמורת משותפת כברירת מחדל ?

אין ספק כי שינויים וזעזועים פתאומיים גורמים לפגיעה בטובתו של ילד, כך שכאשר ילד רגיל להתראות עם שני הורים באופן שווה ובמעמד שווה, כל שינויי בתנאים הללו גורם לילד למשבר.

הליך פרידה בלתי שוויוני בין הוריו של ילד אשר גורם לאב להראות בעניי הילד כאל הורה סוג ב' בעוד שקודם לכן היה האב דמות מאוד דומיננטית בחיי הילד גורם לפגיעה נפשית חמורה בילד.

ויתרה מזאת, החזקה כי טובת הילדים להיות במשמורת עיקרית של האם תאפשר לה להתעמר באב באופן שבו היא תוכל להרחיק את האב מהילד בטענות שווא, לקבל מזונות מהאב עבור הילד, לעשות לאב צווי עיכוב יציאה מהארץ ואף לדרוש לאסור את האב אם לא יעלה בידו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.

למעשה, הילד עלול להפוך לבן ערובה בידי האם בכדי שתוכל להשיג שליטה, נקמה או לשם הגעה להישגים בלתי שוויוניים ברכוש, משאבים ומזונות.

קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל מוציאה את הילד מהמאבקים בין ההורים והיא משדרת לילד כי לשני ההורים יש מעמד שווה בחייו. יודגש כי לאם אין כיום שום יתרון במסוגלות הורית על פני האב והדבר חייב לקבל גם הכרה מלאה וגם ביטוי מלא בפסיקת בית המשפט.

משמורת משותפת איננה מוכרת כיום כברירת מחדל והסיבה העיקרית לכך הינה שהרבה אבות אינם דורשים זאת ואינם מתעקשים על כך. למעשה, יש אבות שאינם מסתכלים על העתיד שלהם ושל הילדים אלא רק אל ההווה ובכך נגרמים להם ולילדים נזקים שניתן למנוע.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ניכור הורי – הגדרה

ניכור בא מהמילה נוכרי או זר וכאשר ילד מתייחס לאחד מהוריו כאל אדם זר הוא מבצע פעולה של התנכרות. על הצד הקל ההתנכרות באה לידי ביטוי בכך שהילד אינו נשמע לאחד מהוריו ועל הצד הקשה שהילד מאשים את אחד מהוריו בדברים שלא היו ולא נבראו.

להתנכרות הילד לאחד מהוריו יכולות להיות אחת או יותר משלוש סיבות עיקריות. האחת הינה שהילד מייצר בעצמו את הניכור מסיבה אישית פנימית שלו מבלי שתהייה לו סיבה חיצונית לעשות זאת. סיבה שנייה הינה שההתנכרות מגיעה לאחר שהילד חווה פגיעה פיזית ו/או נפשית מההורה אליו הוא מתנכר. וסיבה שלישית הינה שאחד מההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני והילד ניכנע להסתה.

ניכור הורי עצמי מצד הילד

ילד יכול לייצר מעצמו ניכור הורי מסיבה רפואית או בעת שהוא נמצא במתח, לחץ, ובעיקר בתקופת ההתבגרות. החוויות של גיל ההתבגרות שונות מילד לילד ולהורים לעיתים קשה להתמודד איתן.

יש הורים אשר מאבדים את הקשר הפורה והמפרה עם הילד אשר בסך הכל מנסה לעמוד על עצמאותו והריחוק שנוצר, בעיקר עקב חוסר הבנה של ההורים בתהליכים הפיזיים והנפשיים שהילד עובר, גורמים לילד להתנכר להוריו, לרוב על הצד הקל.

בגיל ההתבגרות ילד עובר תהליכים פיזיים ופסיכולוגיים משמעותיים ולילד עצמו קשה להתמודד איתן. ההורה שנתפס בעיניי הילד עד גיל ההתבגרות כתומך עלול לאבד את הקשר עם הילד ככל שהוא ינסה להתייחס אליו כאל מי שעדיין לא הגיע לגיל ההתבגרות.

מסתבר שלא רק ילד עובר משבר בגיל ההתבגרות אלא גם הוריו אשר צריכים להתרגל לשינויים שהילד עובר.

למעשה, הורה הוא אדם בוגר ונדרש ממנו, וודאי על ידי הילד, להמשיך ולתמוך בילד גם בימים קשים. ולפיכך, בכדי למנוע ניכור הורי מצד הילד כלפי הוריו בתקופת גיל ההתבגרות על ההורים להיות רגישים וערים לשינויים שהילד עובר ולהתאים את עצמם לכך.

יצוין כי ברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת וזאת ככל שההורים לא גורמים לילד נזק נפשי ו/או פיזי בתקופה זו.

כיצד מונעים או מטפלים בניכור הורי של ילד כלפי הורה שפגע בו

הורים מוחזקים כמי שבאופן טבעי יעשו הכל בכדי להיטיב עם הילד. לפיכך ברגיל כל פגיעה בילד תוכר כפגיעה אשר נעשית בתום לב ו/או בחוסר מודעות לפגיעה. יש אמנם מקרים שילד מפתח ניכור הורי כלפי הורה שפגע בו במודע אלא שלא מדובר במקרים רבים.

יש להבין ילד אשר מתנכר להורה שפגע בו ולמען הבריאות הנפשית של הילד אין לדרוש ממנו להתייחס לכך כאל דבר של מה בכך. ילד שנפגע על ידי הורה חייב לעבור טיפול אשר יחזק אצלו את התחושה הפנימית הנכונה כי הוא נפגע בדרך בלתי ראויה, אך עליו להתחזק ולהכיל זאת על אף הקושי שבדבר.
כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

ככל שמדובר בהורה חזק ובעל נוכחות מוגברת כך תהיה לו האפשרות להסית את הילד כלפי ההורה השני. להסתה יכולות להיות שלוש סיבות עיקריות. האחת, יצר של שליטה. השנייה, יצר נקמה והשלישית הינה קיום אינטרס כל שהוא.

עובדתית, החוק והפסיקה בישראל נותנים לאמהות יתרון בקבלת משמורת הילדים. קבלת המשמורת משמעותה שהילד יהיה ברוב הזמן במחיצת האם והיא זו שנתפסת כהורה העיקרי אשר במקרים רבים מאפשר לה לקחת החלטות משמעותיות על גידול הילד מבלי להתייעץ עם האב ומבלי לקבל את הסכמתו.

למעשה, מדובר בנורמה אשר מאפשרת לאמהות להסית את הילדים כנגד האבות ולהרחיק את הילדים מהם, הן לצורך שליטה, הן לצורך נקמה והן לצורך הגעה להישגים טובים בעניינים כספיים ורכושיים.

יובהר כי ניכור הורי איננו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך אשר ניתן לצפייה עוד מראשיתו. יש להיות רגישים לכל מהלך מצד האם אשר מריח, מיועד או גורם לריחוק של הילד מהאב, לרבות הפרת הסדרי שהייה, ולהתייחס לכך בכובד ראש בכדי שלא ימשיך ויחמיר.

בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש להבין כי הילד מוחזק כשבוי בידי האם ועל כן יש לפעול מייד בכדי למגר את התופעה. מי שיכול להעניק סיוע למניעת ניכור הורי הינו בית המשפט ושירותי הרווחה וכשמסתמן ניכור הורי יש להפעיל אותם מיד.

חשוב להדגיש כי ככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילד יפגע וכך הנזק שיגרם לילד יהיה גדול יותר.

לפרטים נוספים צור קשר

הקדמה

כיום נראה שבכל משפחה מורחבר נמצא בן או בת זוג בהלכי גירושין, או שהם כבר גרושים. האם זה טוב או לא ? זה תלוי בעיניי המתבונן. אבל בדרך כלל, כך אנחנו סבורים, שיש לעשות כל מאמץ בכדי להימנע מכך לאור הנזק הגדול והרוחבי שגורם הליך גירושין ולאחר סיומו.

כמעט בכל תהליך גירושין ניתן למדוד עלייה בסף המתחים והעצמת הרגישויות. וכאשר לבני הזוג יש ילדים ורכוש, סף הרגישויות והחששות מן העתיד לבוא רק הולכים ומתעצמים.

בהסתמן פרוק בתא המשפחתי, יבקש כל אחד מבני הזוג באופן טבעי להישאר במעמד עדיף על בן הזוג האחר, אך ככל שמדובר בבני זוג "רגועים" כך תתאפשר חתימה על הסכם פירוד או הסכם גירושין הוגן בניהם.

אלא שהמציאות מלמדת כי ברוב רובם של הליכי הגירושין של בן ו/או בת הזוג והלחצים הפנימיים ואשר מופעלים עליהם מגורמים שונים, הופכים את הליכי הגירושין לקשים עד בלתי נסבלים.

כלל ראשון – פנייה לייעוץ מוקדם

לכולם ידוע שכאשר אדם צריך לטפל בשן, הוא הולך לרופא שיניים. אלא שביחסי משפחה מסתבר שגברים אינם מתייעצים מספיק ו/או אינם מתייעצים במקומות שיכולים לתת להם תשובות נאמנות לבעיה בהם הם נמצאים, או מה הזכויות והחובות שלהם ומה מצפה להם בעתיד לבוא.

דילוג על ייעוץ מוקדם או הימנעות ממנו עלולה לגרום לגבר לעשות טעויות אשר יגרמו לו נזק, לעיתים בלתי הפיך בעתיד. אם כן, פנייה לייעוץ מוקדם הינה חשובה מאוד למזעור הנזקים בהליך גירושין.

כלל שני – לפעול ביוזמה ולהניע הליכים

אין ספק כי מערכת זוגית אשר מתנהלת בעצלתיים פוגעת בשני בני הזוג ובוודאי בילדים אם יש. ויתרה מזאת, ככל שעובר הזמן שבו לא מטפלים בבעיות הזוגיות, כך הן הולכות ומכבידות על הקשר בין בני הזוג והמשפחה.

אם כן הכלל שני הינו לפעול ביוזמה באופן שיש להניח את הבעיות בין בני הזוג על השולחן לדיון, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ זוגי, שאם לא כן, הליכי הגירושין יגיעו וזה רק עניין של זמן.

יובהר כי אם על פי הגבר אין תוחלת להמשך הנישואין, הרי שעליו לפתוח בהליך לקראת סיומם.

כלל שלישי – כיצד לישון עם האויב

כיום, הגשת תלונות שווא במשטרה והגשת בקשות לצו הגנה בבית המשפט על ידי נשים הינם עניין שבשגרה. לנשים ידוע כי במידה והגבר יקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים יהיה להן יתרון גדול על פניו בכל הנושאים הקשורים להליכי הגירושין לרבות ענייני הרכוש, מזונות ילדים, משמורת ילדים והסדרי השהיה.

אמנם, למשטרה ולבתי המשפט יש רגישות יתר לביטחון האישה והילדים, ואולם לגבר תהיה נוכחות מוגברת מול טענות השווא של האישה ככל שידע להכין את עצמו באמצעות ראיות חותכות להפרכת טענותיה, כך שהסיכוי שלה להרחיק אותו מהבית יהיה קטן עד בלתי אפשרי.

כלל רביעי – כיצד יש לסיים את קשר הנישואין האם בהסכם גירושין או בהחלטות בית המשפט

כלל עקרוני ידוע הינו שהסכם בשלום עדיף על ניהול מלחמה. ואולם, חשוב לבדוק האם הסכם גירושין יביא בהכרח שלום, והאם הליכה להכרעת בית משפט בנושאים מהותיים הינה בהכרח קיום מלחמה.

יובהר כי הניסיון מלמד שגברים נוטים לוותר לנשים מעבר למה שמגיע להן על פי החוק. האם זה קונה להם שקט נפשי ? התשובה איננה חייב להיות חיובית ! משום שאותה אישה שתקבל יותר ממה שמגיע לה בהסכם, עלולה לדרוש לאחר מיכן יותר ממה שמגיע לה על פי ההסכם לאחר החתימה עליו.

ויתרה מזאת, גברים רבים לא מחשבים את המצב הכלכלי שבו הם ישהו לאחר הגירושין מכוח הסכם הגירושין וכך יוצא שהם ימצאו את עצמם בחיסרון כיס גדול עד שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המזונות, לא יוכלו לעמוד בתשלומים שעליהם להוציא עבור הילדים שמגיעים לשהות במחיצתם ואף לא יצליחו לספק את הצרכים האישיים שלהם למחייה.

מסקנה: הסכם שלום עדיף על ניהול מלחמה ככל שהוא צודק וככל שהוא מאפשר לגבר לחיות בשלום ואף להקים משפחה שנייה. או במילים אחרות יש מקרים שעדיף לתת לבית המשפט לפסוק ולא להיכנע לדרישות האישה.

"מלחמה" ? אם צריך להילחם בכדי להשיג צדק, אז שיהיה ! ובכלל, למה לקרוא לזה מלחמה ? שהרי מדובר בעמידה על זכויות בסיסיות וניתן לעשות זאת גם בשקט ושלווה !

כלל חמישי – האם לוותר לאם מראש על משמורת הילדים

במקרים רבים אבות נושאים בנטל גידול הילדים כמו האמהות ואף יותר מהן. האב שהיה עד לתחילת הליכי הגירושין הורה במשרה מלאה מוצג במקרים רבים על ידי האם בתחילת הליכי הגירושין כאב בעל מסוגלות הורית נמוכה ממנה, חסר אחריות ועוד כהנה וכהנה.

טענות האם כלפי האב הינן עלבון למסוגלות ההורית הגבוהה של האב ואולם מעבר לכך במידה והן יתקבלו הן פוגעות בטובת הילדים אשר רגילים לראות באב הורה רציני אשר דואג להם לא פחות מהאם, הגם שבתחילת הליכי הגירושין הילדים עוברים גם משבר של היפרדות חלקית ממנו.

לפיכך, לטובת הילדים ובכדי שהקשר בינם לבן האב ימשיך ברציפות על האב, ככל שהוא יכול, לדרוש ולהתעקש על משמורת ילדים משותפת וכיום יותר מאי פעם מדובר במשימה אפשרית.

כלל שישי – כיצד לנהל את הקשר עם הגרושה

על הגבר להבהיר לגרושה כי עליה לעשות הפרדה מלאה בין הקשר שלו לילדים לבין הקשר שלו איתה. יש נשים שחושבות כי גם אחרי הגירושין, ובמיוחד כאשר הילדים נמצאים במשמורת שלהן, הן יכולות לקבוע לגבר מה לעשות עם הילדים בזמן שהם נמצאים איתו.

כלל שביעי – איך למנוע ניכור הורי

ניכור הורי מגיע ברוב המקרים מצד הורה משמורן, אשר מטבע הדברים יש להורה המשמורן השפעה גדולה יותר על הילדים. וכאשר אימהות זוכות ברוב המקרים במשמורת הילדים ברור שרוב הניכור יגיע מהן. ניכור הורי אינו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך מתמשך של פעולות מצד אימהות שמטרתן להרחיק את הילדים מהאב ובכך להשיג שליטה על הילדים ולגרום לאב לרקוד לפי החליל שלה.

על הגבר להיות ער ורגיש לכל מהלך מצד האישה אשר מכוון להרחיק את הילדים ממנו. בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש לפעול מיד כנגד האם המנכרת, כי יום שעובר אינו חוזר, וככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילדים יפגע וכך הנזק שיגרם לילדים יהיה גדול יותר.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

פסקי דין אשר נתנו בעשורים האחרונים על ידי בתי המשפט דיברו על עקרון טובת הילד כשיקול על במשפט הישראלי בכלל ובדיני משפחה בפרט. אלא שאז עקרון טובת הילד היה צמוד מאוד לענייניו של הורה המשמורן שהיה בדרך כלל האם, כך שהאב היה נאלץ להיכנע לתכתיבים המשתנים של האם בגידול הילדים.

שינויים חברתיים שנערכו בשנים האחרונות לרבות מסקנות ועדת שניט, מסקנות ועדת שיפמן והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הביאו את בתי המשפט לכלל הכרה שילד זקוק לאב בדיוק כפי שהוא זקוק לאם. משמורת ילדים כבר אינה טאבו לאם, ויחד עם זאת יש להשוות את התנאים שבהם שוהה הילד אצל האם לתנאים בהם הילד שוהה אצל האב.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה בית המשפט בקשה של אם להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב לאור המלצות תסקיר סעד אשר הובא לפניו.

בתסקיר הסעד הומלץ שהאם תקבל את משמורת הילדים בישוב בו בני הזוג גרים ולאב ינתנו הסדרי ראיה. כמו כן הומלץ שהעברת הילדים למקום מרוחק מהאב יקשה על קיום הסדרי הראיה ולילדים יגרם נזק נוסף על הנזק אשר נגרם להם כתוצאה ממשבר הגירושין בין ההורים.

בית המשפט לענייני משפחה אימץ את מסקנות התסקיר במלואם ופסק שהעתקת מגורי הילדים למקום מרוחק מהאב תפגע באופן משמעותי בקשר שבין האב לילדים, הגם שהילדים עצמם אינם מעוניינים לעבור למקום אחר אלא להישאר בקרבת האב. בית המשפט הוסיף ופסק שבמידה והאם תחליט על דעתה בלבד להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב המשמורת על הילדים תעבור לאב.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ערערה האם לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור וסיכם שיש לבחון את עקרון טובת הילד, מעת לעת, על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. כל החלטה שתתקבל, גם בתנאים המשתנים צריכה להבטיח את המשך הקשר בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, תוך שקילת כל נתון ונתון במכלול הנסיבות הקשורות לעניין, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם, וכל זאת, תוך ראיית טובת הילדים כנקודת מוצא ראשונה ואחרונה לצורך ההכרעה.

בית המשפט המחוזי פסק שאת הקשר בין ההורים לילדים יש לבחון בראיה ניטראלית על פי קריטריונים שיגשימו הלכה למעשה את טובת הילדים ועקב דחיית הערעור חייב בית המשפט המחוזי את האם לשלם לאב הוצאות משפט בסכום של: 10,000 ₪.

הינה כי כן עדים אנו לפסק דין אשר מיטיב עם האב ועם הילדים והעידן שבוא האם שלטה ללא עוררין על עניינם של הילדים הולך ונעלם. יכולים אנו להריע לבית המשפט אשר פוסק את הפסיקות החדשות, אך בל נשכח את הגברים אשר הם אלו אשר דוחפים את השינוי הלאה בזכות תושייה, רצון עז ואמונה בדבר ניתן לממש הלכה למעשה את זכויות הגבר במשפחה.

אחד מהדברים אשר פוגעים באדם יותר מכל הינו להיות מואשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית כלפי ילדים בכלל וכלפי הילדים שלו בפרט. וכאשר הדבר נעשה בתקופת הליכי גירושין שבהם מטבע הדברים מידת הרגישות בין בני המשפחה גוברת, עשויה להיות האשמה כזאת קשה לאדם שבעתיים.

כאן מדובר בהחלטת בית המשפחה לענייני משפחה בראשון לציון אשר דחה בקשת אם למתן צו הגנה כנגד אב ואחותו לאחר שהאם טענה שהם פגעו מינית בביתו בת הארבע של האב, ובעקבות דחיית הבקשה חייב בית המשפט את האם לשלם לאב ולאחותו הוצאות משפט בסכום כולל של: 22.500 ₪.

מהנתונים העובדתיים אשר תוארו בפסק הדין עולה שהאישה הגישה בקשה למתן צו הרחקה כנגד האב ואחותו בגין פגיעה מינית במעמד צו אחד כשישה חודשים לפני הדיון בבקשה זו, אלא שבהסכמת הצדדים צו הגנה זה בוטל ללא צו הוצאות. יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים שהאב לא יחזור לדירת המגורים המשותפת אלא לצורך נטילת חפציו האישיים.

גורמי הרווחה בעירייה נדרשו על ידי בית המשפט להסדיר מפגש דחוף בין האב לשני הילדים במרכז הקשר וגם לקבוע בהקדם הסדרי ראייה וביקורים נוספים. במעמד הדיון הורה בית המשפט למחלקת הרווחה להגיש לו תסקיר ראשוני תוך 30 יום.

בדיון שנערך כשישה שבועות לאחר מכן סוכמו בין ההורים הסדרי ראיה בין האב לילדים, ובית המשפט נתן לכך תוקף של החלטה. בדיון נוסף שנערך כשלושה חודשים לאחר מכן כבר עמד על שולחנו של בית המשפט תסקיר משלים מאת המחלקה לשירותים חברתיים אשר בו העובדת הסוציאלית שנבחרה לטפל בתיק המליצה שלאור הטענות הקוטביות בין בני הזוג רצוי שהם יופנו יחדיו לבחינת מסוגלות הורית.

בית המשפט קיבל את המלצת העובדת הסוציאלית במלואה, שלח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית במכון אשר על פי המלצת העובדת הסוציאלית עוסק בכך, והמכון החל את עבודתו מייד עם קבלת הצו.

עוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט שהפנה את בני הזוג לבחינת מסוגלות הורית והאם פנתה פעם נוספת לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כנגד האב ואחותו אך הפעם פנתה לבית משפט השלום ברמלה ובבקשתה זו עוד הוסיפה שהילדים דיווחו בעצמם למנהלת המכון על ההתעללות המינית הקשה נגדם.

לנוכח הטענות הקשות שהעלתה האישה בבקשה זו נתן בית המשפט השלום ברמלה צו הגנה במעמד צד אחד כנגד הרב והאחות והעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בדיון אשר נערך במעמד שני הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר הונחה על שולחנו של בית המשפט חוות דעתה של מנהלת המכון אשר מונתה ליתן חוות דעת על המסוגלות ההורית של האב והאם.

מסקנות מנהלת המכון אשר על פי כישוריה הינה פסיכולוגית מומחית בתחום הפגיעה המינית בקטינים נכתבו לגופן אך יחד עם זאת נכתב על ידה שרצוי מאוד שינתן חיסיון למסקנותיה בפני שני ההורים.   

לנוכח התנהלות האישה בכל ההליכים בבתי המשפט, ולנוכח מסקנות מנהלת המכון אשר נדרשה לתת חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית של שני ההורים ובתוך כך גם הביעה דעתה בדבר האפשרות לפגיעה מינית של הילדים בידי האב ו/או אחותו הגיע בית המשפט לכלל מסקנה חד משמעית שהוא אינו נותן אמון בדברי האישה.

בית המשפט הוסיף וכתב שהאב ואחותו נחשפו לדברים חמורים, קשים ומבישים ואין לו אלא לומר כי מטרות זרות, קשות וחמורות כשלעצמן הינן עומדות בדבר בקשת האם למתן צו הגנה כנגד האב.

דחיית בקשת האישה למתן צו ההגנה והתנהלותה של האם לאורך כל התהליך הביא את בית המשפט לכלל החלטה שיש לעשות במקרה זה שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה אשר מאפשר לפסוק הוצאות משפט על בקשת סרק.

לפיכך, חייב בית המשפט את האם לשלם לאב 15,000 ₪ לאב, 5,000 ₪ לאחותו ו- 2,500 ₪ לאוצר המדינה.   

והינה נפגשים אנו בעוד פסק דין אשר מוכיח שבבתי המשפט ניתן לשמור על זכויות הגבר במשפחה, ושוב מלמדת אותנו המציאות שמי שמעיז לעמוד על זכויותיו הלגיטימיות עשוי ברוב המקרים גם להצליח לקבל אותם על אף הקושי שבדבר.

על שולחנו של בית המשפט הונחו שלש תביעות. תביעות האישה כנגד האיש לאבהות על ילדה ומזונותיה. ומנגד תבע האיש את האישה על גניבת זרע ופיצוי ממון ועגמת נפש בגין הגנבה.

בפסק הדין תאר השופט את מערכת היחסים בין בני הזוג אשר במהלך הנישואין ניסו להביא ילד לעולם בדרך הרגילה. משזו לא צלחה ניסו את מזלם בעזרת הפריה תוך גופית שאף היא לא צלחה.         

לימים, עלו יחסי הצדדים על סרטון והם החליטו להתגרש, בעיקר על רקע רצונו של הגבר להביא ילדים נוספים לעולם. אף על פי כן, ארבעה ימים וגם יומיים לפני סידור הגט בפועל קיימו בני הזוג יחסי מין, והאישה כהרגלה לקחה את זרעו של הגבר בכלי אכסון מתאים והיתה אמורה להעביר אותו למכון הרפואי לביצוע ניסיון הפריה נוסף במקום.     

אלא שבדיעבד מסתבר שהאישה אמנם העבירה את זרעו של האיש למכון הרפואי אך בהנחייתה נשלח זרעו של האיש לחו"ל, שם הפרה הזרע ביצית של תורמת בהפריה חוץ גופית, והביצית המופרת הוחזרה לישראל, הושתלה ברחמה של האישה לאחר הגירושין ונולדה לה ילדה. 

בנתונים העובדתיים לעיל נדרש בית המשפט להכריע בין גרסת האישה לפיה ידע האיש והסכים להפריה חוץ גופית, לבין גרסת האיש אשר טען שלא ידע ולא הסכים להפרייה חוץ גופית. עם זאת נדרש בית המשפט להכריע בתביעה הנזיקית של האיש ובתביעת האישה בשם הבת לדמי מזונות.

בית המשפט פתח ואמר שטענת האישה לעומת טענת האיש נופלת בגדר הכלל: "המוציא מחברו, עליו הראיה", ומכאן שנטל הראיה להסכמת האיש נופל על האישה. האישה לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולכן יש להטיל עליה באופן עקרוני את מלוא האחריות בגין גנבת זרעו של האיש והנזקים אשר נגרמים לו מכך.

מנגד, חייב בית המשפט את האיש במזונות הילדה לנוכח העובדה שהקטינה אינה צד לסכסוך בין בני הזוג. אך משנמצא שהאיש הינו אדם אמיד מאוד לעומת האישה, ומהטעם שטובת הקטינה עלול להיפגע אם האישה תאלץ להחזיר לאיש את דמי המזונות שהוא משלם עבור הקטינה, פסק בית המשפט שהאיש רשאי יהיה לדרוש את כל סכום המזונות ששילם עבור הילדה מהאישה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18.

פסק דינו של בית משפט זה מכיר לראשונה במושגים של אבות בעל כורחם וגנבת זרע. והינה אנו צופים בסנונית ראשונה שמן הסתם תוביל אחריה גם פסקי דין נוספים בנושא. אלו וודאי ילמדו נשים מסוימות למתן את הכוח המיני שהן אוצרות בכליהן לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה וטובת הילד עצמו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

גבר יהודי אשר נושא אישה יהודיה בנישואין דתיים נדרש לחתום בערב החופה על שטר התחייבות, הנקרא שטר הכתובה, לפיו הוא מתחייב כלפי אשתו בשתי התחייבויות עיקריות בחייו והתחייבות אחת לאחר מותו.

התחייבות הבעל

בחייו מתחיב הבעל לזון את האישה במזונות על פי צרכיה וכבודה, וכן הוא מתחייב לה בשטר כסף אשר יעבור לרשותה במידה ויגרש אותה בעל כורחה, או שיישא אישה שנייה על פניה. לאחר מותו של הבעל תקבל האישה מכוח חיובו של הבעל בכתובה את מזונותיה מתוך הירושה שהוא משאיר אחריו כל עוד לא הוריש לה הבעל נכסים או ממון בצוואה.  

תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין

חז"ל ניסחו גרסאות שונות של שטר הכתובה עד שבא רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים במאה הראשונה לפני הספירה וכתב את נוסחה הסופי. מאז מהווה שטר הכתובה תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין בין בני זוג יהודיים.

הטעם לחיוב הבעל בשטר כתובה נבע מהעובדה שעל פי האמור בתורה רשאי היה הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה על פי הפסוק בתורה: "והיה אם לא מצאה חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו". (דברים,כד', א'). וכן יכול היה הבעל לשאת גם נשים נוספות.

להבטיח את פרנסת האישה

חז"ל אם כן ביקשו להגן על האישה מפניי כוחו הרב של הבעל אשר יכול היה לגרש את האישה ו/או לשאת אישה שנייה בקלות יתרה. החיוב בשטר כתובה נועד לחזק את האישה בשני משורים בחייו של הבעל. האחד הינו להעמיד בפני הבעל מגבלה כספית שתעמוד לחובתו כלפי האישה במידה והוא יחליט לגרש אותה בעל כורחה. ובלשון חז"ל: "שלא תקל בעניו לגרשה". והשני הנו שאם הבעל יחליט בכל זאת לשלם את הכתובה לאישה, תוכל האישה להתפרנס מהכתובה בכבוד, מעמדה החברתי לא יהיה נמוך והיא לא תהפוך נטל על הציבור. לאחר מותו של הבעל מיועד שטר הכתובה להבטיח את פרנסת האישה.  

חרם דרבינו גרשום

בעיקרו של דבר הסמכות לדון ולפסוק בענייני הכתובה מסורה לביתי הדין הרבניים אשר על פי הנתונים העובדתיים והראיות אשר מונחות בפניהם רשאים להחליט האם יש לחייב את הבעל בשטר הכתובה. אלא שכיום מכוח "חרם דרבינו גרשום", הבעל ממילא אינו רשאי לגרש את האישה בעל כורחה וגם אינו רשאי לשאת אישה שנייה.

הדין העברי אמנם מכיר בקידושין פרטיים לאישה שנייה אך כיום הדבר נעשה במקרים חריגים מאוד, הגם שעל פי הדין האזרחי השליט בישראל הן גירוש האישה בעל כורחה והן נישואין לאישה נוספת מהווים עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו עונש מאסר. 

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

.

מאמרים נוספים:

הדין העברי  |  איסורי נישואין  |  סרבנות גט | ילדים ממזרים

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושין בהסכמה

על פניו נראה שאין טוב יותר מאשר להתגרש בתהליך מזורז של הסכם גירושין, ואף על פי כן נמצא שרוב הגירושים אינם מסתיימים בהליך של הסכמה מחוץ לכותלי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מה היתרונות שיש בתהליך של גירושין בהסכמה? מה החסרונות? ומדוע כל כך קשה לבני הזוג לעשות זאת?

יתרונות של תהליך גירושין בהסכמה

תהליך גירושים מוסכם מכיל יתרונות רבים. ההסכמה לתנאי הגירושין חוסכת זמן משום שההליכים המשפטיים בבתי המשפט לוקחים זמן ארוך יותר מאשר גירושין בהסכמה שבסופם מגישים בני הזוג לבית המשפט או לבית הדין הרבני הסכם גירושין לאישור וסידור הגט נעשה בסמוך לכך.

הסכם גירושין חוסך כסף רב משום שהעלות לטיפול בתיק גירושין גדולה בהרבה מהעלות של תהליך הגירושין בהסכמה, אשר חוסך גם מתח ועגמת נפש עקב חוסר הוודאות שיש לגבי התוצאות הסופיות שיתקבלו בבית המשפט, ומשום שלאדם הרבה יותר קל לקבל שינויים בהסכמה מאשר שינויים בכפייה. 

רוב בני הזוג אינם מצליחים ללכת בדרך של גירושין בהסכמה

ולמרות האמור עד כה נמצא שרוב בני הזוג אינם מצליחים ללכת בדרך של גירושין בהסכמה ויש לכך שתי סיבות עיקריות. סיבה אחת הינה סיבה כספית והסיבה השנייה הינה סיבה רגשית.

מצד הסיבה הכספית יש בלא מעט מקרים מצב שבוא אחד מבני הזוג סבור שהצד השני מסתיר ממנו כספים, חסכונות וכד', והדרך היחידה והטובה ביותר לחשוף את הכל הינה באמצעות הגשת תביעה לפרוק השיתוף ואיזון המשאבים.

הצד הרגשי מורכב

הצד הרגשי מורכב יותר וכשיש ילדים משותפים אז המורכבות רק עולה. הדרך הקצרה אשר מובילה לגירושין בהסכמה נתקלת לעיתים בהתנגדות מנטאלית חברתית מצד אחד מבני הזוג או משניהם גם יחד. גירושים בהסכמה גם מחייבים את שני בני הזוג להיות בשלים מספיק בכדי לעשות את המעבר המהיר בין הימצאות במקום שיתופי במסגרת הנישואין למקום שאחרי הגירושין.

המחשבה על המעבר המהיר של הצדדים ממצב אחד למצב שני, וההתנתקות מהמסגרת, אשר תהיה קשה ככל שתהיה, יוצרת תחושה של חלל ריק וחוסר וודאות אשר מכבידים מאוד על האדם ומאריכים את הדרך שלעיתים לא מסתיימת כלל בגירושין בהסכמה.      

כשיש ילדים משותפים

וכשלבני הזוג יש ילדים משותפים, הקושי הרגשי והכלכלי להיכנס לתהליך מהיר של גירושין בהסכמה רק הולך וגדל, בעיקר מצד האב. האב שהיה רגיל לראות את הילדים מידי יום ביומו ובאופן חופשי, נאלץ לוותר לטובת האם על זמן יקר במחיצת הילדים, משום שלאם יש עדיין עדיפות נורמטיבית על פניו במשמורת ילדים. האב והילדים יאלצו להסתפק בהסדרי ראייה מוגדרים מראש ובתאום עם האם, דבר שיהיה מאוד לא נעים להרבה מאוד אבות ויש לציין שגם לילדים.

יותר ויותר אבות זוכים במשמורת משותפת

משמורת משותפת של שני ההורים יכולה להועיל מאוד לקשר בין האב ולילדים, ואכן בשנים האחרונות חל מהפך לפיו יותר ויותר אבות זוכים במשמורת משותפת בהחלטות בית המשפט. דא עקא שמדובר בשושנה וקוץ בה, משום שמלכתחילה מזונות ילדים חלים ברובם על האב, ויוקר המחיה בישראל מקשים מאוד על האב לשלם את המזונות, בין אם התבצע גירושין בהסכמה או לא. במשמורת משותפת, על אף שהפסיקה קובעת שיש להפחית מהאב עשרים וחמישה אחוז מגובה המזונות, מתקבלת תוצאה שהאב מוציא על הילדים יותר במשמורת משותפת מאשר במצב שבו הילדים נמצאים במשמורת האם, משום שההוצאה שהאב צריך להוציא על הילדים בחצי מהזמן בו הם נמצאים אצלו גדולה יותר מעשרים וחמש אחוז מהמזונות.

סכום מזונות קטן מקבל נפח גדול במשך שנים

מהאמור לעיל נמצאנו למדים שלגבר קשה יותר להיכנס לתהליך גירושים בכלל וגרושים בהסכמה בפרט, משום שהדרך הקצרה להפסיד את משמורת הילדים ויחד עם זאת לשלם את רוב מזונותיהם אינה מטיבה עימו. לפיכך, אם בדעתנו לשמור על זכויות הגבר במשפחה הרי שעל אף שמשמורת משותפת מטיבה עם הילדים, הרי שלגבר אין מנוס מאשר להשאיר את המשמורת לאם, אלא אם יש לו אפשרות כלכלית לשאת בהוצאות של הילדים במשמורת משותפת. ובכל מקרה על הגבר לעשות כל שביכולתו, ובכל האמצעים החוקיים בכדי להתחייב על מזונות מינימליים, בין אם מדובר בתהליך של גירושין בהסכמה ובין אם מדובר בפתיחת הליך משפטי בערכאות המתאימות. יש לזכור שתשלום מזונות חל על בסיס חודשי ולמשך שנים כך שאפילו סכום קטן מקבל נפח גדול כאשר יש לשלם אותו במשך שנים.  

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

מדובר על בני זוג שנשאו כדמו"י וכעבור תשע שנים התגרשו לאחר שערכו הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין. בחוזה הגירושין התחייב הבעל לשלם לאישה ולשני ילדיה, כאשר רק אחד מהם משותף לבני הזוג, דמי מזונות בסך של 1500 ₪ לחודש. בחוזה הגירושין נכתב שחיובו של הבעל בדמי המזונות יחול עד שהבן הקטן יגיע לגיל 21 או עד שהאישה תינשא מחדש, אם תינשא, הכל לפי התאריך המאוחר מבניהם.

חי עם גרושתו 18 שנים

לאחר הגירושין בישראל נשא הגבר אישה שנייה, אך לאחר מספר חודשים עזב אותה, בעודו נשוי לה, וחזר לחיות עם גרושתו. במסגרת החיים המשותפים דאג הגבר לפרנסת האישה, הילדים והבית כשם שעשה זאת לפני שבני הזוג התגרשו.

מקץ 18 שנים של חיים משותפים כידועים בציבור נפרד הגבר מהגרושה ועזב את הבית. אלא שלהפתעתו הרבה התגלה לו שהגרושה לא ויתרה על המזונות עליהם התחייב בחוזה הגירושין שערכו בזמנו, ואף פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל מזונות. בלית ברירה עתר הגבר לביהמ"ש בבקשה לבטל את פסק הדין אשר אישר את חוזה הגירושין, או לחילופין להפחית את מזונות. ברם, לאחר שתביעתו נדחתה, הגיע הדיון לשולחנו של בית המשפט העליון שכך פסק:

בעל הדברים של הגרושה

התחייבותו של הבעל לשלם את דמי המזונות הותנה בתנאי מפסיק כמשמעותו בסעיף 27 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, (להלן: "חוק החוזים"). על פי סעיף 25 (א) לחוק החוזים, יש לפרש חוזה לפי אומד דעת הצדדים, "כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות". 

כוונת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה והנסיבות הינה שהגבר נטל על עצמו לשאת במזונות גרושתו, דבר שהוא אינו חייב לעשות על פי הדין האיש החל עליו. התחייבות הגבר בדמי המזונות הותנה בתנאי מפסיק שהוא נישואי האישה לאיש אשר על פי הדין האישי אשר חל על בני הזוג חייב במזונותיה, ואם יתערערו היחסים בין הגרושה לבין מי שתינשא לו, בעל הדברים של הגרושה יהיה אותו האיש שנישאה לו.

"נישואין" במובן הפורמלי

על פי הנסיבות נראה שיש לפרש "נישואין" במובן הפורמלי כלומר, שהאישה תזכה למסגרת יציבה עם גיבוי כלכלי מבין הזוג אשר מחויב למזונותיה על פי הדין. ולכן התנאי המפסיק לא יתקיים ללא נישואין גם אם הגבר זן את האישה בפועל. יש אפילו לומר שגם אם המצב הכלכלי של האישה ישתפר מאוד כתוצאה מקבלת ירושה גדולה וכד', כל עוד לא נישאה מחדש, הרי שגם אז התנאי המפסיק לא היה מתקיים.

גבר יהודי שהחזיר את גרושתו היהודייה

אלא שבמקרה שלפנינו מדובר בגבר יהודי שהחזיר את גרושתו היהודייה והדין העברי הינו הדין אשר חל על הגדרת מערכת היחסים בניהם. במשנה (גיטין ח', ט[ב]) נכתב: "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקאי, בית שמאי אומרים, אינה צריכה הימנו גט שני, ובית הילל אומרים, צריכה הימנו גט שני…". הלכה נפסקה כבית הילל.

וכך נפסק ברמב"ם, גירושין י', י"ז[ג], ובשו"ע, אה"ע, קמ"ט, א'[ד]: "ואם בלינת לילה אחד בפונדק כך, בחיים משותפים קרוב לעשרים שנה על אחת כמה וכמה, שהם נחשבים כבעל ואישה והיא צריכה הימנו גט אם תרצה להינשא.       

הגרושה נחשבת לאשתו של הגבר

מכאן שהגרושה נחשבת לאשתו של הגבר ולכן הוא גם חייב במזונותיה על פי הדין האישי ולא מכוח ההסכם. לפיכך, יש לראות את התנאי המפסיק, "עד שתינשא" כתנאי שהתקיים והחיוב במזונות אישה מכוח חוזה הגירושין מתבטל. יחד עם זאת חוזה ניתן לביטול הדדי גם על ידי התנהגות של שני הצדדים לחוזה אשר תשקף את כוונתם וגמירת דעתם לסטות מהוראות החוזה. בסיכומו של דבר פסק בית המשפט העליון שלחיוב המזונות אין תוקף מכוח הסכם הגירושין.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינו הסכם אשר נועד לתת סיכוי אחרון להצלת הנישואין מפני גירושין. ההסכם מורכב משלושה חלקים עיקריים, כאשר חלקו הראשון של ההסכם מגדיר את מצב היחסים בין בני הזוג ומצביע על הרצון המשותף שלהם לתת סיכוי נוסף להמשך הנישואין. בחלק השני של ההסכם מופיעה הסכמת בני הזוג לפנות לייעוץ זוגי או לבצע כל פעולה אחרת אשר תאפשר את הצלת הנישואין בפועל. ובחלק השלישי של ההסכם מופיעות למפרע הסכמות בני הזוג לכל תנאי הגירושין, שיכנסו לתוקף על פי דרישה מצד כל אחד מבני הזוג.

תהליך של גירושים בהסכמה

למעשה, בני זוג שחתמו על הסכם שלום בית ולחליפין גירושין יכולים להצליח לשקם את הזוגיות בדרכים שקבעו, או בכל דרך אחרת, וחלקו השלישי של ההסכם לא יופעל לעולם. אך במידה ואחד מהצדדים מגיע למסקנה לפיה אין עתיד להמשך הנישואין והוא מעוניין להתגרש, די בהודעה לצד השני ו/או פתיחת בקשה לגירושין במזכירת בית הדין הרבני מכוח ההסכם בכדי להעביר את יחסי בני זוג לפרק השלישי של ההסכם, שהוא תהליך של גירושים בהסכמה על כל המשמעויות הכרוכות בכך.

לנסות ולאחות את השבר

יתרונו של הסכם שלום בית ולחליפין גירושין הנו בכך שהוא מאפשר לבני הזוג לנסות ולאחות את השבר שנוצר ביחסים בניהם בשקט יחסי. יחד עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג יהיה מעוניין להתגרש, כבר מונח לפני שני בני הזוג הסכם גירושין מפורט אשר יחייב גם את הצד השני. הסכם שלום בית ולחליפין גירושין יכול גם לחסוך התדיינויות ממושכות ויקרות בביהמ"ש לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני.

עו"ד אחד משותף לבני הזוג

חסרונו של הסכם שלום בית ולחליפין גירושין הנו בכך שהוא נערך בדרך כלל על ידי עו"ד אחד משותף לבני הזוג, ולכן הוא עלול לקבוע תנאים מקפחים מדי לאחד מהצדדים ובעיקר לצד אשר מעוניין יותר בשלום הבית. יש גם מיקרים שבהם אחד מבני הזוג חותם על הסכם שלום בית ולחליפין גירושין כאשר הוא כבר נחוש להתגרש וההסכם בא לשמש אותו כקרש קפיצה מהיר להגיע להישגים כספיים על חשבון הצד השני. הצד אשר באמת ובתמים מעוניין בשלום בית יהיה מוכן להשקיע יותר ולוותר, וכך הוא גם ניגרר להסכים לתנאים מקפחים מצידו תמורת הסיכוי לשלום בית.

יחד עם זאת יש לציין שכאשר מדובר בהסכם אשר מקפח את אחד הצדדים, הרי שהוא עוד יכול להחיש את הגירושים, משום שהיתרון אשר מובטח לאחד מבני הזוג בהסכם, עלול לפגום בנכונותו לשתף פעולה מלאה ונקייה בייעוץ הזוגי, וליצור עבורו תמריץ נגדי לשלום בית. 

לבחון בזהירות רבה כל פרט

לכן חשוב לבחון בזהירות רבה כל פרט ותנאי אשר מופיעים בהסכם שלום בית ולחליפין גירושין ויש להתייחס להסכם מראש כהסכם גירושין לכל דבר ועניין. חשוב לזכור שרצון אמתי לשלום בית מצד שני בני הזוג יכול ליתר כל הסכם כתוב, ומקל וחומר שאין הוא מצריך ויתורים מפליגים מצד אחד בלבד. 

לסיכום יש להטעים שהסכם שלום בית ולחילופין גירושין יכול להועיל כאשר הוא נעשה בתום לב מצד שני בני הזוג וכאשר התנאים בהסכם הוגנים כלפי שני בני הזוג. ולפיכך, אין לחתום על ההסכם מבלי לקבל יעוץ ויצוג מקצועי ניטראלי.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

ההוצאה לפועל הינה גוף אשר מוציא אל הפועל, באמצעות דרכי אכיפה שונים, פסקי דין או החלטות הניתנות על ידי הערכאות השונות של בתי המשפט ובתי הדין כנגד חייב אשר אינו עומד בהם. לציין שברוב המקרים ההוצאה לפועל אינה יוזמת הליכים מעצמה או באופן אוטומאטי, אלא על פי בקשות של הזוכה בלבד.

לשכת ההוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") אשר מקנה לה אפשרויות אכיפה מגוונות. אמנם, תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הינו לאכוף סוגים שונים של פסקי דין והחלטות, אך בענייני משפחה הנפוץ ביותר מבניהם הינו אכיפת פסקי דין או החלטות של דמי מזונות.

על פי חוק ההוצאה לפועל רשאי הזוכה, שהוא ברוב המקרים האישה, לפתוח תיק הוצאה לפועל, בדרך כלל על חוב של מזונות ילדים או מזונות אישה, לאחר שהחייב, שהוא ברוב המקרים הגבר, לא שילם את המזונות במשך 10 ימים ויותר מיום שנפסק לו לעשות זאת. מנגד מחובתה של הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבלה מהחייב תוך 7 ימים מיום שקיבלה את הסכום.

הפעולה השכיחה של לשכת ההוצאה לפועל בדיני משפחה הינה הוצאה לפועל של פסקי דין או החלטות כספיות של מזונות, אך ההוצאה לפועל יכולה להוציא אל הפועל גם צו לכינוס נכסים אשר ניתן על ידי בתי הדין, ובכך לסייע בני זוג להוציא את דירתם משותפת למכירה.

ללחוץ על החייב במזונות לשלם את החוב

לרשות הזוכה במזונות מעמיד חוק ההוצאה לפועל כלים חזקים ביותר אשר מאפשרים לה ללחוץ על החייב לשלם את החוב הפסוק. למעשה, כבר מקדמא דנן יכולה היתה האישה לבצע לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול משכורת, עיקול חסכונות וחשבון עו"ש בבנק, וגם פקודות מאסר. אך לאחרונה נוספו שורה של הגבלות על חייבי מזונות, אשר מאפשרים לאישה להפעיל לחץ נוסף על גבר אשר המשתמט מתשלום מזונות. 

יש לנו ביקורת גדולה על כך שמערכת המשפט מכניסה יותר מידי גברים תחת הכותרת של חייבים המוגדרים כמשתמטים מחובת תשלום המזונות. אנחנו סבורים שיש גברים רבים אשר אינם מסוגלים לעמוד במלוא הסכום שנפסק להם עקב יוקר המחיה בישראל ועקב התשלום הגבוה אשר הוחל עליהם מלכתחילה, ולא בגלל שהם בוחרים להשתמט מתשלום המזונות ויש להם אפשרות כלכלית לעמוד בכך.  

חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל

יש לזכור שכאשר אדם מסתבך בחובות הוא יכול לעשות חקירת יכולת אשר תוביל אותו למסלול של חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל. לאחר חקירת יכולת יידרש אדם ממעמד הביניים לשלם סכום של כמה מאות שקלים לחודש על כל החובות שיכולים להיות בגובה של כמה מיליוני שקלים.  

חוב מזונות אינו נמחק

אך בעניין חוב מזונות נקבע בפסיקה שבית המשפט כבר ערך חקירת יכולת לגבר כאשר נפסקו לו המזונות לתשלום, ולכן אין לטעון לחקירת יכולת נוספת כאשר הגבר צובר חוב של מזונות. עוד נקבע בחוק ובפסיקה שאפילו פושט רגל חייב במזונות, וחוב מזונות אינו נמחק גם כאשר פושט הרגל מקבל הפטר חלוט מכל החובות האחרים.

לאור האמור לעיל מובהר שהזכות למזונות מאפשר לאישה להשתמש בכל הכפיות האפשריות שבדין הישראלי בכדי ללחוץ על האב לשלם את הסכום. נמצא שחובת הגבר לשלם את המזונות עומדת אפילו מעל הזכות הבסיסית שלו לספק את צרכיו החיוניים למחיה.

השטת מזונות גבוהים מידי על הגבר

אין לנו ספק שמדובר בפגם משפטי וחברתי קשה, שהרי כיצד ניתן לחייב אדם בתשלום כל שהוא לפני שהוא מספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים למחיה. רק נכון לציין שראשיתו של הפגם הנו בהשטת מזונות גבוהים מידי על הגבר והעדר חיוב ממשי של האישה להשתתף בסיפוק מזונות הילדים אפילו אם היא אמידה ויש בכוחה לעשות זאת.

לפיכך, מומלץ לגבר לשלם את הסכום שנפסק לו למזונות בזמן, ולהימנע מצבירת חוב פיגורים, שאם לא כן, עשויה האישה לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל ולמרר את חייו באמצעות הסנקציות וההגבלות הקשות שיש בחוק. קיימים גם מקרים שהאישה תמרר את חייו של הגבר באמצעות הילדים ועל גבם, לרבות הפרת הסדרי ראייה, הסתת הילדים כנגד האב וניכור הורי.   

לצמצם האפשרות להסתבכות עם האישה

מכאן שהדרך בה גבר יכול לצמצם את האפשרות שהוא יסתבך עם האישה בהוצאה לפועל וייתן לה כוח לרדות בו, הינה להיות מחויב מראש בסכום מזונות נמוך ככל האפשר. כל זאת ניתן להשיג רק באמצעות יעוץ וטיפול נאותים במקום שמחזיק ידע וניסיון רב שנים בשמירה על זכויות הגבר במשפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבנות גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

סידור גט הנו טקס אשר משחרר בגט פיטורין בני זוג יהודים שהתחתנו כדמו"י מכל התחייבות החוזיות שנכרתו בניהם ביום הנישואין.

מהו גט

גט או ליתר דיוק "גט" הינו המספר שניים עשר בגימטריה כמספר השורות אשר מתארות את מעשה הגירושין בתעודת הגירושין שנותן הבעל לאשתו. בתעודת הגירושין מצוינים פרטי בני הזוג, מקום מתן הגט, תאריך בו הוא ניתן, ומעשה הגירושין בארמית.

על בעל שרוצה לגרש את אשתו מעימו נכתב בתורה: "כי ייקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן לה בידה, ושילחה מביתו." (דברים כ"ד, פסוק א').

על המילה "גט" אומרים פרשני התורה:

רש"י – גט כריתות ייקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה.

רמב"ן –  יכתוב לה גט ויפתור ממנה.

מצודת ציון –  ספר כריתות, גט הכורת ומפריד.

כלומר, שתיים עשרה השורות במסמך הגירושין הוא ספר הכריתות מפרידות את הקשר בין הבעל לאישה ופוטרות את הבעל והאישה מהמחויבויות ההדדיות.

חרם דרבנו גרשום

יש לציין שעל פי דין תורה רשאי היה הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה ואף לשאת אישה נוספת תחתיה (כאמור לעיל בדברים כ"ד, פסוק א'), אלא שתקנות רבנו גרשום מלפני כאלף שנה אסרו זאת. העונש שקבע רבנו גרשום על מפר התקנות היה חרם ונידוי חברתי, ומאז האמרה: "חרם דרבנו גרשום", מיוחסת בעיקר לתקנות שתיקן הרב גרשום בזמנו בדיני אישות.

מאז שתיקן רבנו גרשום את התקנות, גירושים כשרים מתבצעים בהסכמת שני בני הזוג, ובהעדר הסכמה הצד אשר תובע את הגירושין יהיה חייב להוכיח בראיות מוצקות את אחת מהעילות ההלכתיות על פי הדין העברי בכדי לחייב את הצד השני בגט פיטורין.

סידור הגט חייב להתבצע בהסכמה

אולם אפילו אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה, וניתן פסק דין לחיוב בגט, הוא לא יהיה גט פיטורין, משום שגם סידור הגט עצמו חייב להתבצע בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה גט מעושה שהוא פסול על פי ההלכה. בית הדין אמנם רשאי ללחוץ על סרבני גט בכדי להוציא מהם הסכמה מתוך לחץ והגט יהיה כשר, אך הלחץ יכול להיות מופעל על ידי בית הדין בלבד, ורק לאחר שנתן פסק דין לחיוב בגט.

אישה עגונה וגבר עגון

אישה מסורבת גט נקראת עגונה וגבר מסורב גט נקרא עגון. עגינות הינה מלשון עוגן, משום שהאדם נמצא מעוגן למסגרת הנישואין ולא יכול לזוז ממנה. אמנם, הדין העברי דוגל בעיקרון קדושת התא המשפחתי, והנישואין נערכים מלכתחילה באופן ובמטרה שהם יתקיימו לכל החיים. אולם במקרים בהם מוצא בית הדין שמסגרת הנישואין גורמת נזק לאחד מבני הזוג או לשניהם גם יחד, הוא יקבע שמדובר בעגינות אסורה ויש להתיר אותה בגט פיטורין.

חשוב לציין שליכולת להתגרש או לחייב את האישה בגט יש לעיתים משמעויות כלכליות, נפשיות וחברתיות כבדות משקל. לפיכך יש לנהל ולקדם את התהליך בדרך מושכלת, ואין לעשות זאת מבלי לקבל יעוץ מתאים.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

• האם נכון לחתום על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין ?

• האם חיים משותפים של בני זוג שהתגרשו מבטלים חוזה גירושין ?

• האם בית הדין הרבני חייב לעדכן את משטרת הגבולות על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ ?

• כיצד בית המשפט מבחין בין אבהות אזרחית לבין אבהות דתית ?

• האם יש לחייב אישה בהוצאות משפט על תביעת אבהות כוזבת ?

• האם דו"ח ועדת שיפמן מביא עימו בשורה חיובית לאבות חייבי מזונות ילדים ?

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

בני זוג אשר נישאים כדת משה וישראל (כדמו"י) נכנסים למערכת התחייבויות שהיא מעין חוזית בגוף, נפש וממון. מעשה הגירושין ברבנות הינו האקט אשר מסיים את החוזה שניכרת בין בני הזוג והוא מחיל על כל אחד מהם כללים חדשים להמשך החיים.

תנאי הכתובה

תנאי הכתובה הם עשרה חיובים אשר חלים על הבעל כלפי אשתו לאחר שנשא אותה כדת מושה וישראל (כדמו"י). שלושה מהם הם חיובים מהתורה, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א, י') ושבעה מהם מדברי חכמים. לעומת חיובי הבעל, האישה מחויבת כלפי בעלה בארבעה חיובים בלבד, כולם מדברי חכמים. הפרה של אחד מהתחייבויות הנישואין יכולה להוות עילה בכדי לחייב את הצד המפר בגירושין.

במקור ועל פי דין תורה הבעל היה רשאי לגרש את אשתו בעל כורחה במידה ומצא בה ערוות דבר. שכן נכתב: "כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצה חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו" (דברים כ"ד, א'). אולם מאז חרם רבנו גרשום, הגירושין ברבנות מצריכים גם את הסכמת האישה.

תוקפם של הגירושין תלוי בשבעה תנאים מצטברים:

א.             שלא יגרש בעל את אשתו אלא מרצונו, כמו שנאמר: "והיה אם לא תמצא חן בעיניו…" כלומר, אין הבעל מגרש אלא מרצונו ואם גירש שלא מרצונו, אינה מגורשת.

ב.             שיגרש בכתב ולא בדרך אחרת, שנאמר: "ונתן בידה".

ג.              שיתן הבעל או שליחו את הגט לידה של האישה, ולא האישה שתיקח אותו.

ד.          שהגט ימסר לאישה או לשליחה, שנאמר "ונתן בידה". גם שלוחה של האישה יכול לקבל את הגט בשמה, משום ששלוחו של אדם הוא כמו השולח.

ה.             שיתן את הגט בפני שני עדים, שנאמר: "על פי שני עדים יקום דבר".

ו.              שיתן את הגט לשם גירושין, ולא כאילו הוא שטר חוב.

ז.          רבנו גרשום שחי לפני כאלף שנים אסר בחרם תקנה, והיא שהבעל לא יגרש את האישה בעל כורחה. כלומר, שהאישה תקבל את הגט מרצונה החופשי.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע שדיון והכרעה בענייני נישואין וגירושין של יהודים הנו בסמכות יחודית של בית הדין הרבני שיפסוק בענייני גירושין בישראל. בית הדין הרבני יכבד בדרך כלל בקשה משותפת של בני זוג ליתן פסק דין לגירושים בהסכמה, אך בהעדר הסכמה, יצטרך הצד אשר מעוניין להתגרש להציג בפני בית הדין הרבני עילות הלכתיות מתאימות שיצדיקו את דרישתו מבית הדין הרבני לחייב את הצד השני בגט פיטורין.

אישה מורדת

עילות הבעל לחיוב האישה בגירושין הינן בעיקר בגידה ומרידה. אישה מורדת היא אישה אשר מונעת מבעלה את תשמיש המיטה, או אינה עושה את מלאכות הבית, מלבינה פני בעלה ברבים, מצערת את בעלה, עוברת על דת, מכשילה את בעלה בכשרות, נוהגת בפריצות, עושה מעשה כיעור, וכן הלאה.

לבעל עומדות עילות הלכתיות רבות אשר מאפשרות לו להגיש תביעת גירושין ברבנות, אך בפועל משום שתוכנם של רוב היחסים בין בני זוג אינם מתבצעים בפרהסיה, קיים קושי ראייתי להוכיח את העילות האמורות לעיל.

קדושת המשפחה ושמירה על מסגרת הנישואין הינם ערך עליון בהלכה, ולכן חזקה על האישה שהיא מתנהגת כראוי לרעיה נאמנה ומסורה, וחזקה שמגיעה לה הכתובה במידה והבעל מבקש לגרש אותה, כל עוד לא הוכח אחרת.

פתיחת תיק גירושין ברבנות

גבר אשר מקדים פתיחת תיק גירושין ברבנות לפני האישה יכול לעיתים להשיג יתרונות בהליכי הגירושין, אך לא תמיד, משום שלא פתיחת התיק עושה את ההבדל, אלא תוכן הדברים אשר נכתבים בתביעה. הגם שלעיתים טוב יותר לגבר להגיש תביעות מסוימות בבית המשפט לענייני משפחה, פרט לתביעת גירושין ברבנות שהדיון בה הנו כאמור בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני.

חשוב לציין שבתי הדין הרבניים בישראל ככל בית דין פועלים על פי דין ותקנות, ולכן אין להקל ראש בהגשת תביעות חפוזות לבית הדין. חשוב להתייעץ לפני כל פניה לבית הדין על אף הקלות היחסית שיש בפתיחת תיק הגירושין.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם