הכתובה בהגדרתה הינה מסמך אשר מפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו בזמן שהוא מבקש לשאת אותה לאישה כדת משה וישראל. הכתובה מנוסחת בארמית והיא מוגשת לחתימת הבעל והעדים מטעמו ביום הנישואין.

ב- שטר הכתובה מתחייב הבעל לאישה בשתי התחייבויות עיקריות. האחת הינה לזון אותה במהלך הנישואין, לפי צרכיה וכבודה כלומר ב- דמי מזונות אישה. והשנייה הינה התחייבות על סכום שיעמוד לרשותה בעת הפסקת הנישואין ממידה וידרוש לגרש אותה בעל כורחה או עקב מותו.

רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים במאה הראשונה לפני הספירה ניסח את האמור בכתובה ומאז היא מהווה תנאי שבלעדיו נישואין בין בני זוג יהודיים לא יהיו ברי תוקף.

בגמרא כתובות פ"ב ע"ב יש ברייתא שממנה ניתן ללמוד את השלבים בתקנת הכתובה, עד שבא שמעון בן שטח ונתן לה את צורתה הסופית.

למעשה, הרציונל ההלכתי להתקנת הכתובה ולהתחייבות הכספית של הבעל כלפי האישה נבע מהצורך להגן עליה מפני פזיזות הבעל אשר היה יכול על פי דעתו בלבד לגרש אותה ו/או לשאת אישה שנייה תחתיה. עוצמה כזאת של הבעל כנגד האישה חייבה את חז"ל שבראשם עמד בזמנו רבי שמעון בן שטח להעמיד בלמים אשר ימתנו את כוחו של הבעל כלפי האישה.

והינה, על אף הסנקציה של חיוב הכתובה על הבעל כאמור, בסביבות שנת ה- 1000 לספירה, ניסח הרב גרשום, שהיה אחד מגדולי חכמי ישראל בתקופת הגאונים, תקנות בענייני אישות שנקראו לימים "חרם דרבינו גרשום", בהם תוקנו שני נושאים. האחד הינו שהבעל אינו יכול לגרש את אשתו בעל כורחה, אלא בהסכמתה. והשני הינו, שהבעל אינו רשאי לשאת אישה נוספת אם הוא נשוי לאישה אחרת אלא בהיתר מיוחד של 100 רבנים.

מן האמור לעיל עולה שכבר לפני אלף שנים נפתרה הבעיה שלשמה תוקנה הכתובה, אך אף על פי כן גברים עדיין מחויבים בימינו אנו באורח פלא לחתום על שטר התחייבות הכתובה בערב הנישואין כתנאי להתהוותם.

אז האם על פי הדין העברי החל כיום הבעל מחויב לחתום על שטר הכתובה ? התשובה לכך הינה חיובית. אך האם הוגן והגיוני שהבעל יחתום על שטר ההתחייבות ? התשובה לכך הינה שלילית ולא רק בגלל שעבר זמן רב מאז תוקנה הכתובה ותנאי המשפחה כיום שונים משהיו בעבר, אלא בעיקר בגלל תקנת רבנו גרשום שכאמור ייתרו את הצורך בסנקציה שנותנת הכתובה לאישה כלפי הבעל.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך בהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

גבר יהודי אשר נושא אישה יהודיה בנישואין דתיים נדרש לחתום בערב החופה על שטר התחייבות, הנקרא שטר הכתובה, לפיו הוא מתחייב כלפי אשתו בשתי התחייבויות עיקריות בחייו והתחייבות אחת לאחר מותו.

התחייבות הבעל

בחייו מתחיב הבעל לזון את האישה במזונות על פי צרכיה וכבודה, וכן הוא מתחייב לה בשטר כסף אשר יעבור לרשותה במידה ויגרש אותה בעל כורחה, או שיישא אישה שנייה על פניה. לאחר מותו של הבעל תקבל האישה מכוח חיובו של הבעל בכתובה את מזונותיה מתוך הירושה שהוא משאיר אחריו כל עוד לא הוריש לה הבעל נכסים או ממון בצוואה.  

תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין

חז"ל ניסחו גרסאות שונות של שטר הכתובה עד שבא רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים במאה הראשונה לפני הספירה וכתב את נוסחה הסופי. מאז מהווה שטר הכתובה תנאי שבלעדיו לא יתקיימו נישואין בין בני זוג יהודיים.

הטעם לחיוב הבעל בשטר כתובה נבע מהעובדה שעל פי האמור בתורה רשאי היה הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה על פי הפסוק בתורה: "והיה אם לא מצאה חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו". (דברים,כד', א'). וכן יכול היה הבעל לשאת גם נשים נוספות.

להבטיח את פרנסת האישה

חז"ל אם כן ביקשו להגן על האישה מפניי כוחו הרב של הבעל אשר יכול היה לגרש את האישה ו/או לשאת אישה שנייה בקלות יתרה. החיוב בשטר כתובה נועד לחזק את האישה בשני משורים בחייו של הבעל. האחד הינו להעמיד בפני הבעל מגבלה כספית שתעמוד לחובתו כלפי האישה במידה והוא יחליט לגרש אותה בעל כורחה. ובלשון חז"ל: "שלא תקל בעניו לגרשה". והשני הנו שאם הבעל יחליט בכל זאת לשלם את הכתובה לאישה, תוכל האישה להתפרנס מהכתובה בכבוד, מעמדה החברתי לא יהיה נמוך והיא לא תהפוך נטל על הציבור. לאחר מותו של הבעל מיועד שטר הכתובה להבטיח את פרנסת האישה.  

חרם דרבינו גרשום

בעיקרו של דבר הסמכות לדון ולפסוק בענייני הכתובה מסורה לביתי הדין הרבניים אשר על פי הנתונים העובדתיים והראיות אשר מונחות בפניהם רשאים להחליט האם יש לחייב את הבעל בשטר הכתובה. אלא שכיום מכוח "חרם דרבינו גרשום", הבעל ממילא אינו רשאי לגרש את האישה בעל כורחה וגם אינו רשאי לשאת אישה שנייה.

הדין העברי אמנם מכיר בקידושין פרטיים לאישה שנייה אך כיום הדבר נעשה במקרים חריגים מאוד, הגם שעל פי הדין האזרחי השליט בישראל הן גירוש האישה בעל כורחה והן נישואין לאישה נוספת מהווים עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו עונש מאסר. 

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

.

מאמרים נוספים:

הדין העברי  |  איסורי נישואין  |  סרבנות גט | ילדים ממזרים