חוק גיל הנישואין, התש"י-1950
חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960
1. הגדרות [תיקון: תשל"א, תשנ"ה]
בחוק זה –
"אחראי על קטין" – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"בית משפט" – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;
"ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" – ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
חוק השמות, תשט"ז-1956
1. הגדרות
בחוק זה –
"בגיר" – אדם שמלאו לו 18 שנה;
"קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;
"הורה" – לרבות מאמץ;
"ילד" – לרבות ילד מאומץ;
"השר" – שר הפנים.
חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992
1. הגדרות [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח, תשס"א]
בחוק זה –
"הורה יחיד" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951
1. מטרת החוק [תיקון: תש"ס]
חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
1א. שוויון לפני החוק
(א) דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית ; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים לפיה.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), אין נפקא מינה אם ביסוד פעולה שתוצאתה היא הפליה היתה כוונה להפלות, או לא.
חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991
1. הגדרה
בחוק זה –
"האמנה" – האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, שנחתמה בהאג ביום 25 באוקטובר 1980.
2. תוקף האמנה
לסעיפי האמנה שנוסחם מובא בתוספת יהיה תוקף של חוק, והם יחולו על אף האמור בכל דין, ואולם הוראת סעיף 26 לאמנה תחול בהסתייגות האמורה בו.
חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972
פרק א': פרשנות
1. הגדרות [תיקון: תשנ"ח(2), תשס"ב, תשס"ג]
בחוק זה –
"פסק דין למזונות" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להוריו;
חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001
1. מטרה
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
2. הטרדה מאיימת מהי? [תיקון: תשס"ט]
(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
1. הגדרות [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח(2), תשס"א, תשס"ד, תשס"ט]
בחוק זה –
"בית משפט" – בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון;
"בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;
"בן זוג" – לרבות ידוע בציבור;
"בן משפחה" – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
1. שיפוט בענייני נישואין וגירושין
עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.
2. עריכת נישואין וגירושין
נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.
3. שיפוט אגב גירושין
הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973
פרק ראשון : הסדר מוסכם
1. הסכם ממון
הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
2. אישור ואימות [תיקון: תשנ"ה, תשס"ט]
(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז-1956
1. הגדרות
בחוק זה –
"בית דין" –
(1) בית דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1947-1922, ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953;
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995
1. ציות לפסק דין של גירושין [תיקון: תשנ"ה, תש"ס, תשס"ד, תשס"ז]
(א) קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה – פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן – צו הגבלה).
(ב) לענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.
פקודת בזיון בית המשפט
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת בזיון בית המשפט.
2. פירוש
בפקודה זו יהא למונח "בית משפט" הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
"בית משפט" פירושו כל בית משפט אזרחי, לרבות בית משפט עירוני ובית משפט לקרקעות.
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959
1. פרשנות
(א) בחוק זה –
"בגיר" – מי שמלאו לו שמונה-עשרה שנה;
"קטין" – מי שאינו בגיר;
"ילד" – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
פרק ראשון: כשרות משפטית
כשרות לזכויות ולחובות
1. כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו.
כשרות לפעולות משפטיות
2. כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
1. עקרונות יסוד [תיקון: תשנ"ד]
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
1א. מטרה [תיקון: תשנ"ד]
חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
