בע"ם 919/15

ביום: 19.7.2017 נפל דבר חשוב מאוד בישראל. החיוב במזונות ההכרחיים של הילדים אשר חלו מגיל 6 עד 15 על האב בלבד, מבלי שלאם נערך מבחן הכנסה, השתנה באופן שעל פי מבחן הכנסות של שני ההורים ובהתייחס לזמני השהות שיש לכל אחד מההורים עם הילדים, יחולו דמי המזונות באופן שיווני על שני ההורים.

המהפך ההיסטורי

את המהפך ההיסטורי עשה השופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בהסכמת מוטב של 7 שופטים תוך שהוא מבסס את עמדתו על האמור בדו"ח ועדת שיפמן ועוד קודם לכן על האמור בדו"ח ועדת שנית וכן על האמור בחוות דעתם של מועצת הרבנות הראשית שנדרשה להתכנס ולתת דעתם בדבר.

ומה בעצם תוצאת פסק הדין בבע"ם 919/15 ?

ראשית, אב לא יצטרך לשלם לאם מזונות כאשר הוא נמצא עימה במשמורת משותפת, ולשני ההורים הכנסות זהות אשר מתקבלות מכל המקורות. אב בעל הכנסה נמוכה מהאם רשאי לדרוש מהאם לשאת בנטל גבוהה יותר בחיוב המזונות ככל שהם חולקים משמורת ילדים משותפת. וכאשר הילדים נמצאים במשמורת האב ולאם יש הסדרי ראיה או בשמם כיום הסדרי שהיה רשאי האב לחייב את האם לשלם לו, או לחייב את האם לשאת בסכום גבוה בהרבה.

אבל מדוע פסק הדין בבע"ם 919/15, כל כך חשוב ?

כאמור, בטרם ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15 רוב המזונות היו חלים על האב, וכאשר היה מדובר באב אשר משתכר את הסכום הממוצע במשק ומטה, לא היה נותר לו מהמשכורת אפילו את הסכום המינימאלי לסיפוק צרכיו ההכרחיים, וככל שהיו יותר ילדים משותפים כך הלכה והחריפה הבעיה.

תוצאה כזאת היתה גורמת להתרחקות האב מהילדים אשר מטבעם הינם בעלי דרישות. לאב היו נפתחים על ידי האם או המוסד לביטוח לאומי תיקים בהוצאה לפועל, ומכל זה היו הילדים הנפגעים העיקריים.

חשוב לציין

מדובר בפסק דין חדש ותקדימי אשר מטבעו יוצר קשיי הסתגלות, ואולם בית המשפט העליון נתן רק את הקווים המנחים את הערכאות הנמוכות יותר עם אפשרות לדון ולפסוק בכל מקרה לגופו של עניין בהתאם לנתונים העובדתיים אשר יוצגו בפניהם.

אין ספק שפסיקת בית המשפט העליון בבע"ם 919/15, יצרה שינוי מהותי והיסטורי בחיוב ההורים במזונות הילדים, ולמעשה השוותה את מעמד האב למעמד האם בנשיאת נטל המזונות בהתאם לזמניי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים ובהתאם להכנסתו הפנויה של כל אחד מהם.

האב שחויב לפני מתן פסק הדין במזונות הכרחיים גבוהים עד שהילדים מגיעים לגיל 15, יהיה חייב בהם מכוח פסק הדין עד גיל 6, וזאת על פי המלצות ועדת שיפמן בכדי לעודד משמורת משותפת אשר תאפשר לאב להעניק לילדים תנאי מגורים זהים לזה שמעניקה האם.

ועל כך בהרחבה
מזונות ילדים נפסקו עד שניתן ביום: 19.7.2017 פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"ם 919/15 באופן שרוב המזונות היו חלים על האב.

כאשר האם נקבעה כמשמורנית של הילדים האב חויב בצרכים ההכרחיים של הילדים שלא ירדו מ- 1300 ₪ לחודש לילד בתוספת מדור וזאת עד גיל 15. כמו כן, האב חויב במחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגה של הילדים. האם יכלה להיות עשירה מופלגת והאב עני מרוד וחיוב האב במזונות הילדים כאמור לעיל לא השתנה.

במשמורת משותפת הפחיתו מהאב בין- 20 אחוז ל- 30 אחוז מגובה המזונות, דבר שרק הוסיף לפגוע באב ממעמד הביניים, משום שהוצאות האב על הילדים במשמורת משותפת היו גבוהות יותר מ- 30 אחוז מאשר שהיו במשמורת האם.

לבית המשפט העליון הגיע ערעור בבע"ם 919/15, שעל פי מספר ההליך ניתן להבין שהוא החל בשנת 2015. בית המשפט העליון נדרש להתייחס לאי הסימטריות ואי הצדק אשר קיים כנגד האב בחיוב המזונות, ולאור ההחלטות השונות אשר יצאו מבתי המשפט הנמוכים יותר, גם לקבוע הלכה מסודרת בנושא.

פסק הדין ניתן ביום: 19.7.2017, על ידי השופט עוזי פוגלמן במוטב של 7 שופטים שנתנו הסכמה מלאה לפסק הדין.

פסק הדין משתרע על פניי 103 עמודים אך בשורה התחתונה בית המשפט קובע כי מגיל 6 ועד גיל 18 יחול החיוב במזונות על שני ההורים מדין צדקה על פי ההכנסות שיש לכל אחד מכל המקורות ובהתייחס לזמניי השהות של הילדים אצל האב והאם.

במקרה שבו הילדים יהיו במשמורת משותפת, ולשני ההורים תהיה משכורת או הכנסה זהה, יזון כל אחד מההורים את הילדים בביתו והאב לא יידרש לשלם לאם מזונות לילדים.

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15