דמי מזונות זמניים לילדים

כידוע, הורים לילדים חייבים לספק להם את הצרכים הבסיסיים שלהם, לכל הפחות, לצורך מחייה. מדובר בצרכים פסיכולוגיים כגון: חינוך, טיפול והשגחה וכו'. וכן, צרכים פיזיולוגיים כגון: מזון, ביגוד והנעלה (דמי מזונות ילדים), בריאות, קורת גג לדור בה (מדור) וכו'.

קיים סעיף עתיק בחוק אשר מאפשר לאם, כאפוטרופסית, להגיש תביעה ל- דמי מזונות כנגד האב, ובפרוץ משבר בין בני הזוג וכאשר אין הסכמה בין ההורים לגבי גובה המזונות, פונות אימהות רבות לבית המשפט או לבית הדין הרבני בתביעה לחיוב האב במזונות הילדים.

יש להעיר במאמר מוסגר שנדירים המקרים שבהם אימהות תובעות מהאב לספק את הצרכים הפסיכולוגיים של הילדים ביחד עם הצרכים הפיזיולוגיים, דבר אשר מבהיר כי האב ידאג לצרכים הפסיכולוגיים של הילדים מבלי שיחויב לעשות כן בהחלטת שופט, ואם כך הדבר, מדוע לא ברור כי האב ידאג גם לצרכים הפיזיולוגיים של הילדים מבלי שידרש להחלטת בית המשפט שתחייב אותו לעשות כן ?

ומשהוגשה תביעה למזונות, בית המשפט ידון בה, אך בטרם יחליט יש להציג בפניו את כל הנתונים הרלוונטיים לפסיקת גובה מזונות ובהעדר הסכמה בין ההורים יתנהל הליך הוכחות שעלול לקחת מספר חודשים.

בקשה ל- מזונות זמניים לילדים היא בקשה אשר נועדה לתת לאם סעד זמני מהיר שיאפשר לה לקבל סכום מזונות מסוים עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית למזונות. הרציונל בכך הינו שאין להשאיר ילדים ללא סיפוק הצרכים הפיזיולוגיים להם התרגלו בטרם פרץ המשבר בין ההורים.

ואולם, לא בכל מקרה מתקיים הרציונל כאמור. קיימים מקרים שהאם היא זו שדואגת לפרנסת הבית, רובה או כולה. וכן קיימים מקרים שבהם לבני הזוג חשבונות בנק משותפים ואשר לחשבונות אלו נכנסות שתי המשכורות של בני הזוג. וכמו כן, כאשר בני הזוג גרים יחד קשה לחשב סכום מזונות שהאב יתן למזונות הילדים מהטעם שהאב עצמו קונה מזון לילדים בבית המשותף וכיצד ניתן לחייב אותו בכפל תשלום, כמו שאין לחייב אותו לא לקנות לילדים דבר בזמן שהוא שוהה עימם אך לחייב אותו בתשלום מזונות.

קיימות סיבות נוספות אשר מאפשרות לאב להתנגד להחלטה אשר מחייבת אותו בתשלום מזונות זמניים לידי האם בהתאם לנסיבות וחשוב להשתמש בהן מהטעם שלחיוב במזונות זמניים לילדים קיימת השפעה רבה להמשך הדיון במזונות הקבועים ולניהול תיק הגירושין בכלל, וכפי שצוין לעיל אין מדובר בבקשה שאמורה להתקבל באופן גורף ככל שמציגים לבית המשפט את כל הנתונים העובדתיים אשר יצדיקו לשלול את החיוב במזונות הזמניים.

ומדוע חשוב להתנגד לפסיקת מזונות זמניים לילדים ? הסיבה היא שלפסיקה זו יש השלכות מהותיות על המשך הקשר בין בני הזוג ועל התוצאה הסופית אשר תתקבל בסוף תהליך הגירושין. האב שהיה רגיל לחלוק עם האם, בטרם פרץ המשבר בין בני הזוג, חשבון אחד, בין שהוא משותף ובין שהוא נפרד, אשר אליו היו נכנסות משכורות בני הזוג וממנו היו יוצאים כל הכספים לקיום הבית והמשפחה, נאלץ לאחר פסיקה למזונות זמניים למסור לאם חלק מהכנסותיו ולעומת האם שלא נדרשת לחלוק עם האב בהכנסותיה.

למעשה, ככל שבני הזוג גרים תחת קורת גג אחת, ובדרך כלל כך גם קורה בתחילת תהליך גירושים, אם בית המשפט יחייב את האב במזונות זמניים לילדים יתקיים מצב אבסורד שבו האב יחוייב במחצית מתשלום המשכנתה או שכר דירה, אם בני הזוג גרים בדירה שכורה, ולרוב יותר ממחצית ככל שיש יותר ילדים כעניין של מדור רעיוני לילדים.

מעבר לתשלום המדור, בית המשפט יפסוק כאמור מזונות זמניים לילדים, וככל שיש יותר ילדים וככל שהם קטנים יותר, כך סכום המזונות יעלה. ובעצם נותר האב לגור בדירה שאת רוב הכנסותיו הוא מוסר לאם והאם נשארת עם כל הכנסותיה והופכת לאדון יחיד בבית לכל דבר ועניין כספי ובחסות החוק. ספק רב אם לאב מהמעמד הסוציו אקונומי הבינוני ומטה, ישאר סכום כסף לתת לילדים מעצמו או לקנות להם דבר מה.

אם האב ישהה מחוץ לבית המשותף וירצה לשכור דירה, מצבו הכלכלי יהיה גרוע יותר משום שלחובת האב יתווסף גם תשלום שכר דירה, הוצאות אחזקת הדירה והוצאות מחייה.

אם כן, חיוב של האב במזונות זמניים לילדים מהווה יתרון גדול לאם וחיסרון גדול לאב מהטעם שבית המשפט יחייב את האב בסכום מזונות זמניים שלבטח ישביעו את האם ואת הילדים, וזאת מבלי להכיר, לרוב, בצרכים הכספיים ואף הנפשיים של האב.

אמנם מדובר במזונות זמניים ואולם זמניים ככל שיהיו הרי שיעבור זמן, לעיתים חודשים עד שבית המשפט יפסוק מזונות קבועים ובינתיים ידה של האם בתקופת הליכי הגירושין תהיה על העליונה, מה שיאפשר לה לתבוע הישגים הן בגובה המזונות, הן במשמורת הילדים וזמני השהות והן בחלוקת הרכוש.

ואשר על כן, ומכל האמור לעיל, על האב לעשות כל שביכולתו בכדי למנוע פסיקה של מזונות זמניים לילדים אם בקשה כזאת הוגשה. על האב לנסות ולהגיע עם האם להסדר שיקבל תוקף של החלטה בבית המשפט, וחשוב שיעשה זאת כאשר הוא נמצא בבית המשותף.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

האם מצד הדין בעל צריך לחתום כיום על שטר כתובה ?

הכתובה בהגדרתה הינה מסמך אשר מפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו בזמן שהוא מבקש לשאת אותה לאישה כדת משה וישראל. הכתובה מנוסחת בארמית והיא מוגשת לחתימת הבעל והעדים מטעמו ביום הנישואין.

ב- שטר הכתובה מתחייב הבעל לאישה בשתי התחייבויות עיקריות. האחת הינה לזון אותה במהלך הנישואין, לפי צרכיה וכבודה כלומר ב- דמי מזונות אישה. והשנייה הינה התחייבות על סכום שיעמוד לרשותה בעת הפסקת הנישואין ממידה וידרוש לגרש אותה בעל כורחה או עקב מותו.

רבי שמעון בן שטח שהיה נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים במאה הראשונה לפני הספירה ניסח את האמור בכתובה ומאז היא מהווה תנאי שבלעדיו נישואין בין בני זוג יהודיים לא יהיו ברי תוקף.

בגמרא כתובות פ"ב ע"ב יש ברייתא שממנה ניתן ללמוד את השלבים בתקנת הכתובה, עד שבא שמעון בן שטח ונתן לה את צורתה הסופית.

למעשה, הרציונל ההלכתי להתקנת הכתובה ולהתחייבות הכספית של הבעל כלפי האישה נבע מהצורך להגן עליה מפני פזיזות הבעל אשר היה יכול על פי דעתו בלבד לגרש אותה ו/או לשאת אישה שנייה תחתיה. עוצמה כזאת של הבעל כנגד האישה חייבה את חז"ל שבראשם עמד בזמנו רבי שמעון בן שטח להעמיד בלמים אשר ימתנו את כוחו של הבעל כלפי האישה.

והינה, על אף הסנקציה של חיוב הכתובה על הבעל כאמור, בסביבות שנת ה- 1000 לספירה, ניסח הרב גרשום, שהיה אחד מגדולי חכמי ישראל בתקופת הגאונים, תקנות בענייני אישות שנקראו לימים "חרם דרבינו גרשום", בהם תוקנו שני נושאים. האחד הינו שהבעל אינו יכול לגרש את אשתו בעל כורחה, אלא בהסכמתה. והשני הינו, שהבעל אינו רשאי לשאת אישה נוספת אם הוא נשוי לאישה אחרת אלא בהיתר מיוחד של 100 רבנים.

מן האמור לעיל עולה שכבר לפני אלף שנים נפתרה הבעיה שלשמה תוקנה הכתובה, אך אף על פי כן גברים עדיין מחויבים בימינו אנו באורח פלא לחתום על שטר התחייבות הכתובה בערב הנישואין כתנאי להתהוותם.

אז האם על פי הדין העברי החל כיום הבעל מחויב לחתום על שטר הכתובה ? התשובה לכך הינה חיובית. אך האם הוגן והגיוני שהבעל יחתום על שטר ההתחייבות ? התשובה לכך הינה שלילית ולא רק בגלל שעבר זמן רב מאז תוקנה הכתובה ותנאי המשפחה כיום שונים משהיו בעבר, אלא בעיקר בגלל תקנת רבנו גרשום שכאמור ייתרו את הצורך בסנקציה שנותנת הכתובה לאישה כלפי הבעל.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך בהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

 

האם מזונות ילדים נקבעים על פי פוטנציאל השתכרות או השתכרות בפועל ?

חיוב אב במזונות ילדיו הינו ללא ספק אחד מהחיובים הקשים ביותר עבורו. לעיתים אב מחויב בסכום מזונות שקשה לו לעמוד בהם, וכאשר פסיקת המזונות ממילא מתקיימת כפועל יוצא מהליכי הפרידה בין ההורים, נמצא שהאב גם שוהה עם הילדים פחות מאשר קודם לכן.

אפילו עצם פסיקת המזונות יש בה מעין פגיעה במסוגלות ההורית של האב מול האם שהרי מחייבים במזונות הילדים רק את האב ומדוע אין פסק דין לחייב את האם ?! האם רק האם מוחזקת כמי שתדאג לילדים ללא פסק דין ?!

זו היא רק ההקדמה שעה שבעבר נהוג היה לחייב אב במזונות ילדים על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו ולא על פי ההכנסות שלו בפועל. כך, בית המשפט היה בוחן על פי אמות מידתו בלבד מה פוטנציאל הכנסותיו של האב על פי המקצוע שלו, התואר וההכנסות שהיו לו בעבר במנותק מהכנסותיו בהווה כפי שהוכחו בטרם ניתן פסק הדין.

חיוב אב בגובה מזונות ילדיו מושפע מארבעה גורמים. האחד הינו ההכנסות הפנויות של האב, השני הינו ההכנסות הפנויות של האם, השלישי הינו צרכי הילדים והרביעי הינו יחס זמני השהות של הילדים במחיצת כל אחד מההורים.

אמנם, לכל אחד מהנתונים יש משמעות בפני עצמו, אך לכל אחד מהנתונים יש משמעות גדולה גם כלפי שאר הנתונים. כך לדוגמא, אם אב יחויב במזונות ילדים בסכום גבוהה ממה שהוא יכול לעמוד בו, יקשה עליו לקחת את הילדים לשהות במחיצתו ומטבע הדברים טובת הילדים תפגע.

בשנתיים האחרונות, עם הרפורמה שהתקיימה בחיוב האב במזונות ילדיו, הושם דגש רב יותר על יכולת האב לשלם את המזונות תוך התייחסות גדולה יותר להכנסות האם. נפסק כי אין לראות עוד כמובן מאליו כי יש לחייב את האב במזונות הילדים על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו בעבר אלא להתאימו גם להכנסותיו בפועל.

בית המשפט פסק כי הערכת פוטנציאל ההשתכרות והסכום העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל תתאפשר רק במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר עם השתכרות בפועל של סכומים גבוהים משמעותית מאלה המתקבלים בעת הדיון על הכרעת גובה המזונות.

עם זאת, לא כל גובה השתכרות בעבר ילמד בהכרח על יכולת השתכרות גבוהה בהווה, וככל שמדובר בתקופות רחוקות יותר, כך יפחת משקלו בהערכת כושר ההשתכרות שבהווה.

וכן נפסק כי יש לבחון את משך התקופה בעבר בה היתה הכנסת ההורה גבוהה משמעותית מזו המתקבלת בהווה, האם מדובר בתקופת העסקה קצרה, היקף המשרה, האם היתה זמנית או קבועה וכד'.

וכמו כן, יש לבחון את השאלה כיצד כלכלו הצדדים את ילדיהם בתקופת החיים המשותפים והאם הדבר נעשה מתוך אותן הכנסות בפועל המתקבלות גם בהווה, שאם כך הוא כי אז יפחת משקלה של אותה השתכרות או הכנסה גבוהה מן העבר, כאשר לאחריה ההכנסה בפועל לתקופה ממושכת הייתה נמוכה.

אין לכחד כי לעיתים, כאשר אב התפטר מעבודה שבה השתכר הכנסה גבוהה מבלי שנתן תירוץ המניח את הדעת יש ההיגיון לחייב אותו על פי פוטנציאל השתכרותו ולא על פי הכנסותיו בפועל ואולם סמוך ובטוח שברוב המקרים כשם שאין אדם משים עצמו רשע, אין אדם עוזב מקום עבודה טוב בכדי לעבור למקום עבודה פחות טוב.

לפיכך ולאור האמור לעיל יש לברך על ההחלטות אשר נהוגות כיום בעניין האבחנה המדוקדקת יותר בין השתכרות האב בפועל בהווה לבין פוטנציאל השתכרותו כפי שנצפה לכאורה מן העבר.

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

בע"ם 919/15

ביום: 19.7.2017 נפל דבר חשוב מאוד בישראל. החיוב במזונות ההכרחיים של הילדים אשר חלו מגיל 6 עד 15 על האב בלבד, מבלי שלאם נערך מבחן הכנסה, השתנה באופן שעל פי מבחן הכנסות של שני ההורים ובהתייחס לזמני השהות שיש לכל אחד מההורים עם הילדים, יחולו דמי המזונות באופן שיווני על שני ההורים.

המהפך ההיסטורי

את המהפך ההיסטורי עשה השופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בהסכמת מוטב של 7 שופטים תוך שהוא מבסס את עמדתו על האמור בדו"ח ועדת שיפמן ועוד קודם לכן על האמור בדו"ח ועדת שנית וכן על האמור בחוות דעתם של מועצת הרבנות הראשית שנדרשה להתכנס ולתת דעתם בדבר.

ומה בעצם תוצאת פסק הדין בבע"ם 919/15 ?

ראשית, אב לא יצטרך לשלם לאם מזונות כאשר הוא נמצא עימה במשמורת משותפת, ולשני ההורים הכנסות זהות אשר מתקבלות מכל המקורות. אב בעל הכנסה נמוכה מהאם רשאי לדרוש מהאם לשאת בנטל גבוהה יותר בחיוב המזונות ככל שהם חולקים משמורת ילדים משותפת. וכאשר הילדים נמצאים במשמורת האב ולאם יש הסדרי ראיה או בשמם כיום הסדרי שהיה רשאי האב לחייב את האם לשלם לו, או לחייב את האם לשאת בסכום גבוה בהרבה.

אבל מדוע פסק הדין בבע"ם 919/15, כל כך חשוב ?

כאמור, בטרם ניתן פסק הדין בבע"ם 919/15 רוב המזונות היו חלים על האב, וכאשר היה מדובר באב אשר משתכר את הסכום הממוצע במשק ומטה, לא היה נותר לו מהמשכורת אפילו את הסכום המינימאלי לסיפוק צרכיו ההכרחיים, וככל שהיו יותר ילדים משותפים כך הלכה והחריפה הבעיה.

תוצאה כזאת היתה גורמת להתרחקות האב מהילדים אשר מטבעם הינם בעלי דרישות. לאב היו נפתחים על ידי האם או המוסד לביטוח לאומי תיקים בהוצאה לפועל, ומכל זה היו הילדים הנפגעים העיקריים.

חשוב לציין

מדובר בפסק דין חדש ותקדימי אשר מטבעו יוצר קשיי הסתגלות, ואולם בית המשפט העליון נתן רק את הקווים המנחים את הערכאות הנמוכות יותר עם אפשרות לדון ולפסוק בכל מקרה לגופו של עניין בהתאם לנתונים העובדתיים אשר יוצגו בפניהם.

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

אין ספק שפסיקת בית המשפט העליון בבע"ם 919/15, יצרה שינוי מהותי והיסטורי בחיוב ההורים במזונות הילדים, ולמעשה השוותה את מעמד האב למעמד האם בנשיאת נטל המזונות בהתאם לזמניי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים ובהתאם להכנסתו הפנויה של כל אחד מהם.

האב שחויב לפני מתן פסק הדין במזונות הכרחיים גבוהים עד שהילדים מגיעים לגיל 15, יהיה חייב בהם מכוח פסק הדין עד גיל 6, וזאת על פי המלצות ועדת שיפמן בכדי לעודד משמורת משותפת אשר תאפשר לאב להעניק לילדים תנאי מגורים זהים לזה שמעניקה האם.

ועל כך בהרחבה
מזונות ילדים נפסקו עד שניתן ביום: 19.7.2017 פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"ם 919/15 באופן שרוב המזונות היו חלים על האב.

כאשר האם נקבעה כמשמורנית של הילדים האב חויב בצרכים ההכרחיים של הילדים שלא ירדו מ- 1300 ₪ לחודש לילד בתוספת מדור וזאת עד גיל 15. כמו כן, האב חויב במחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגה של הילדים. האם יכלה להיות עשירה מופלגת והאב עני מרוד וחיוב האב במזונות הילדים כאמור לעיל לא השתנה.

במשמורת משותפת הפחיתו מהאב בין- 20 אחוז ל- 30 אחוז מגובה המזונות, דבר שרק הוסיף לפגוע באב ממעמד הביניים, משום שהוצאות האב על הילדים במשמורת משותפת היו גבוהות יותר מ- 30 אחוז מאשר שהיו במשמורת האם.

לבית המשפט העליון הגיע ערעור בבע"ם 919/15, שעל פי מספר ההליך ניתן להבין שהוא החל בשנת 2015. בית המשפט העליון נדרש להתייחס לאי הסימטריות ואי הצדק אשר קיים כנגד האב בחיוב המזונות, ולאור ההחלטות השונות אשר יצאו מבתי המשפט הנמוכים יותר, גם לקבוע הלכה מסודרת בנושא.

פסק הדין ניתן ביום: 19.7.2017, על ידי השופט עוזי פוגלמן במוטב של 7 שופטים שנתנו הסכמה מלאה לפסק הדין.

פסק הדין משתרע על פניי 103 עמודים אך בשורה התחתונה בית המשפט קובע כי מגיל 6 ועד גיל 18 יחול החיוב במזונות על שני ההורים מדין צדקה על פי ההכנסות שיש לכל אחד מכל המקורות ובהתייחס לזמניי השהות של הילדים אצל האב והאם.

במקרה שבו הילדים יהיו במשמורת משותפת, ולשני ההורים תהיה משכורת או הכנסה זהה, יזון כל אחד מההורים את הילדים בביתו והאב לא יידרש לשלם לאם מזונות לילדים.

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

אישה תשלם לגבר על גניבת זרע

על שולחנו של בית המשפט הונחו שלש תביעות. תביעות האישה כנגד האיש לאבהות על ילדה ומזונותיה. ומנגד תבע האיש את האישה על גניבת זרע ופיצוי ממון ועגמת נפש בגין הגנבה.

בפסק הדין תאר השופט את מערכת היחסים בין בני הזוג אשר במהלך הנישואין ניסו להביא ילד לעולם בדרך הרגילה. משזו לא צלחה ניסו את מזלם בעזרת הפריה תוך גופית שאף היא לא צלחה.         

לימים, עלו יחסי הצדדים על סרטון והם החליטו להתגרש, בעיקר על רקע רצונו של הגבר להביא ילדים נוספים לעולם. אף על פי כן, ארבעה ימים וגם יומיים לפני סידור הגט בפועל קיימו בני הזוג יחסי מין, והאישה כהרגלה לקחה את זרעו של הגבר בכלי אכסון מתאים והיתה אמורה להעביר אותו למכון הרפואי לביצוע ניסיון הפריה נוסף במקום.     

אלא שבדיעבד מסתבר שהאישה אמנם העבירה את זרעו של האיש למכון הרפואי אך בהנחייתה נשלח זרעו של האיש לחו"ל, שם הפרה הזרע ביצית של תורמת בהפריה חוץ גופית, והביצית המופרת הוחזרה לישראל, הושתלה ברחמה של האישה לאחר הגירושין ונולדה לה ילדה. 

בנתונים העובדתיים לעיל נדרש בית המשפט להכריע בין גרסת האישה לפיה ידע האיש והסכים להפריה חוץ גופית, לבין גרסת האיש אשר טען שלא ידע ולא הסכים להפרייה חוץ גופית. עם זאת נדרש בית המשפט להכריע בתביעה הנזיקית של האיש ובתביעת האישה בשם הבת לדמי מזונות.

בית המשפט פתח ואמר שטענת האישה לעומת טענת האיש נופלת בגדר הכלל: "המוציא מחברו, עליו הראיה", ומכאן שנטל הראיה להסכמת האיש נופל על האישה. האישה לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולכן יש להטיל עליה באופן עקרוני את מלוא האחריות בגין גנבת זרעו של האיש והנזקים אשר נגרמים לו מכך.

מנגד, חייב בית המשפט את האיש במזונות הילדה לנוכח העובדה שהקטינה אינה צד לסכסוך בין בני הזוג. אך משנמצא שהאיש הינו אדם אמיד מאוד לעומת האישה, ומהטעם שטובת הקטינה עלול להיפגע אם האישה תאלץ להחזיר לאיש את דמי המזונות שהוא משלם עבור הקטינה, פסק בית המשפט שהאיש רשאי יהיה לדרוש את כל סכום המזונות ששילם עבור הילדה מהאישה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18.

פסק דינו של בית משפט זה מכיר לראשונה במושגים של אבות בעל כורחם וגנבת זרע. והינה אנו צופים בסנונית ראשונה שמן הסתם תוביל אחריה גם פסקי דין נוספים בנושא. אלו וודאי ילמדו נשים מסוימות למתן את הכוח המיני שהן אוצרות בכליהן לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה וטובת הילד עצמו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

מזונות ילדים מגיל 18 ועד הגיוס לצבא

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). אשר בסעיף 3 לחוק קובע:

  3.      מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגי לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

קטין בהגדרתו הינו ילד שלא מלאו לו גיל 18, ולפיכך חובת המזונות לילדים לפי סעיף 3 לחוק המזונות נפסקת בגיל 18. אלא שביהמ"ש רשאי לפסוק מזונות ילדים גם לילדים מעל גיל 18, הן מכוח סעיף 4 (2) לחוק המזונות, והן מכוח הלכת קירשנר אשר קובעת שילד אשר נמצא בתקופת השרות הסדיר בצבא הוא בחזקת נזקק. נותרנו עם שאלת החיוב בדמי מזונות הילדים מעל גיל 18 ועד הגיוס לצבא, משום שבתקופת ביניים זו אין לקבוע בוודאות שחזקת הנזקקות של הילד קיימת.

לציין באחת שבהלכת קירשנר נקבע במפורש שחזקת הנזקקות של הילד מצומצמת לתקופת השירות הסדיר בצבא ויש להפחית את גובה המזונות בתקופה זו לשליש מהמזונות ששולמו עד הגעתו של הילד לגיל 18. ובשנייה, שסעיף 5 לחוק המזונות אשר תת סעיפיו מונחים תחת הכותרת "סולם המזונות" מונה מספר תנאים לזכאותו של אדם מעל גיל 18 לקבל מזונות.

סעיף 5 (2) שהוא הסעיף הדומיננטי לעניין הזכאות לדמי מזונות בגירים קובע שאותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר. מנגד סעיף 5 (1) לחוק המזונות קובע שאין אדם חייב במזונות על פי סעיף 4 לחוק אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.  

ניתן אמנם לקבוע שחזקת הנזקקות לפיה הילד אינו יכול לספק את צרכיו על אף מאמציו קיימת באופן חלקי במקרים בהם הילד עבר את גיל 18 אך הוא עדיין קשור למסגרת הלימוד בתיכון. אך משעה שהילד מסיים את הלימודים בתיכון ועד שהוא מתגייס לצבא, מתהפכת החזקה לפיה חזקה על הילד שהוא יכול לספק את צרכיו בעזרת מאמץ סביר, מהטעם שאין מניעה מצד הילד לצאת העבודה בכדי להשתכר לעצמו, הגם שאין זה ראוי שבתקופה זו יפול הילד נטל על הוריו באמצעות פסק דין של בית המשפט. 

לפיכך, בפרקטיקה הנכונה האב צריך להיות פתור לחלוטין ממזונות הילדים מגיל 18, או סיום לימודי התיכון, לכל המאוחר מבניהם, ועד הגיוס לצבא.

דברים ברוח זו נפסקו על ידי השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 15721/97, ואין לנו אלא להסכים לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

מאמרים בדיני אישות ודיני משפחה

הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

  • ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

  • ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

 

דמי מזונות

המושג דמי מזונות מורכב משתי מילים אשר מוזכרות רבות בדברי חז"ל אף שברוב המקרים הן מוזכרות בהקשרים אחרים. מילה אחת הינה "דמי", או "דמים" שהן מילים נרדפות לכספים. והמילה השנייה הינה "מזונות" אשר בהקשר למחויבות אדם כלפי הזכאי להם היא מציינת את הצרכים הפיזיולוגיים אשר נחוצים לו לצורכי מחיה.

חוק המזונות

החוק המחייב אדם ב- דמי מזונות בישראל הינו חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). כאשר החיוב בדמי מזונות במשפחה מתחלק לשלוש קבוצות עקריות. קבוצה אחת הינה דמי מזונות לבן זוג, שהם בעיקר מזונות אישה, קבוצה שנייה הנה דמי מזונות ילדים, והקבוצה השלישית הנה דמי מזונות לשאר בני משפחה. 

דמי מזונות לבן זוג – על פי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות אשר קובע:

2. מזונות לבן-זוג

(א)   אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות בן זוג על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 2 לחוק. אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם בתשלום דמי מזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

הערה: קיימת גם אפשרות לפסוק בתנאים מסוימים מזונות לגבר.

היקף החובה בגובה המזונות כאמור בסעיף 6 לחוק המזונות:

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

2א. התחשבות בהכנסות של בן-זוג

על אף האמור ב- חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – מכל מקור אחר.

דמי מזונות ילדים – על פי הוראות סעיף 3 לחוק המזונות

3. מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 3 לחוק. אדם אשר אינו חייב או שהוא פתור מהחיוב במזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, או שלאדם אין דין דתי בהיותו חסר דת, חייב בדמי מזונות ילדים על פי הוראות חוק המזונות.

הוראות החיוב בדמי מזונות ילדים על פי החוק מופיעים בסעיף 3א. לחוק המזונות

3א. מזונות קטין

(א)   אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב)   בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם במזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

דמי מזונות עבור שאר בני משפחה כמצוין בסעיף 4 לחוק המזונות:

4. מזונות שאר בני משפחה.

אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –

(1)   הוריו והורי בן-זוגו;

(2)   ילדיו הבגירים ובני-זוגם;

(3)   נכדיו;

(4)   הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;

(5)   אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

התנאים לחיוב בדמי מזונות שאר בני משפחה מוגדרים בסעיפים 5 ו- 6 לחוק המזונות:

5. סולם המזונות 

אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1)   יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים של בן-זוגו;

(2)   אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

(3)   אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם  לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

החובה בדמי המזונות

אם נבחן את הוראותיו של חוק המזונות נגלה שהוא מבקש למנוע מצב שבו אחד מבני משפחה יסבול ממחסור בצרכי קיום. רוב הדתות המוכרות מחילות חיוב בדמי מזונות במשפחה, בעיקר כלפי ילדים ובני זוג, והמחוקק הישראלי מצא לנכון להחיל את החובה בדמי המזונות על פי הוראות הדין הדתי אליו משתייך אדם.

איך נקבעים דמי מזונות ?

כאשר מדברים על דמי מזונות מתכוונים לסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים של אדם הכוללים מזון, ביגוד, הנעלה, קורת גג וכו'. לעניין מזונות אישה מדובר על תשלום אשר ישאיר אותה באותה הרמה לה היא הורגלה בשנות הנישואין ועושרו של הבעל יבוא בחשבון תשלומים אלו.

לעניין ילד ושאר בני משפחה מדובר על הסכום שיאפר להם להתקיים, לעיתים בדוחק, ועושרו של האב ילקח בחשבון באופן מועט.

חשוב לציין שבישראל נודעה חשיבות רבה לתשלום המזונות אשר נפסקים ברוב רובם של המקרים לחובת האב. אם אשר טוענת שהאב אינו משלם מזונות רשאית לפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל מזונות.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

מאמרים נוספים הקשורים לנושא 

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש |  מזונות אישה | דמי מזונות לגבר | מזונות משקמים זמניים