עד לפני מספר שנים אבות מעטים היו מקבלים משמורת ילדים משותפת, והמעט שבמעט היו מקבלים משמורת בלעדית. האמרות ש"אין כמו אימא" או ש"אימא יש רק אחת" נתנה לגיטימציה לאמהות לקחת בעלות על הילדים ואף להרחיק אותם מהאבות.

יחד עם זאת סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות קבע כי בהעדר הסכמה בין ההורים, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם, כי זאת טובתם. יצוין כי הגיל הרך נקבע בתקופת החיים של הילדים מעת לידתם ועד גיל 6, והביטוי חזקת הגיל הרך נולד כאשר החוק קבע שהילדים יהיו בחזקת האם בשנים הללו.

נוצר מצב שבו אבות הורשו לשהות עם הילדים מתחת לגיל 3 פעמיים בשבוע למשך כשעתיים עד שלוש ומבלי שיוכלו לקחת את הילדים ללינה בביתם. אבות היו מורשים לקחת את הילדים ללינה בביתם רק לאחר שהילדים עברו את גיל 3.

בשנים האחרונות חלו שינויים חברתיים במעמד האב, האם והילדים במשפחה אשר חייבו בחינה מחודשת של כל הסדר שהייתם של הילדים אצל כל אחד מההורים. בשנת 2005 הוקמה וועדה בראשות פרופ' דן שניט אשר נדרשה לתת חוות דעתה בדבר זכויות וטובתו בדבר השהייה במחיצת שני ההורים ובדבר הזכות העדיפה של האם לקבל את הילדים עד גיל 6 למשמורת שלה.

וועדת שניט בחנה את כל ההיבטים ובהמלצתה קבעה כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך על פי עקרון טובת הילד ויש לאפשר גם לאב לקחת את הילד למשמורת שלו או למשמורת משותפת כברירת מחדל.

מסקנות וועדת שניט יצרו זעזוע במעמד הבלתי מעורער של האם כמשמורנית והעובדות הסוציאליות החלו להמליץ על הרחבת הסדרי השהייה של האב עם הילדים. כיום רשאי אב לקיים מפגשים עם ילדים בכל גיל ומשמורת משותפת איננה דבר נדיר כבעבר.

מעבר לעובדה שטובתו של הילד הינה לחוות את חייו מראשיתם גם עם דמות אבהית משמעותית, אין ספק כי מדובר בשינויי אשר מתחייב מכוח שינויי הנסיבות החברתיות שחלו בדור האחרון. ובמה דברים אמורים ?

את כל המטלות המסורתיות שהיו בעבר מוטלות על כתפי האם החליפה הקדמה בתחליפים שהאימהות עצמן משתמשות בהם. אמהות רבות משתמשות בתחליפי חלב משום שהן אינן מניקות את הילדים, וגם אמהות שמניקות ילדים יכולות לשמור חלב בקירור ולמסור אותו לאב.

חיתולים הם חד פעמיים. כביסה מכבסים במכונת כביסה. אהבה ומסוגלות הורית יכולה להיות לאב יותר מהאם, או בקיצור, האב לא צריך תעודה של דוקטור בכדי להשתוות לאם ואף לעבור אותה ביכולת שלו לדאוג לצרכים הפיזיולוגים והנפשיים של הילדים.

לפיכך, ככל שהאב יראה רצון, מוכנות ונחישות לקבל את הילדים אף מגיל ינקות, כך יתאפשר לו לקבל זאת.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

בני זוג נשואים אשר מעוניינים להתגרש נכנסים לתהליך אשר נקרא תהליך גירושים. תהליך הגירושים אמנם מתחיל בפעולה יזומה של אחד מבני הזוג כלפי האחר אך תהליך גירושים לעולם אינו קם ואינו מתהווה ביום אחד.

תהליך גירושים יכול להתחיל בפנייה של אחד מהצדדים לשני בבקשה להתגרש, או בפניה פורמאלית לערכאות משפטיות בכדי לקדם ולקיים זאת. למעשה, מי שיוזם פתיחתו של תהליך גירושים מצביע על העובדה שהוא מבקש לערוך עם בן זוגו הפרדה זוגית, פורמאלית, רכושית וכד'   

הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין

החוק הישראלי נותן לבית הדין הדתי סמכות בלעדית ספציפית לדון ולפסוק בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג בעלי דת שווה מוכרת. כך שעל פניו תהליך גירושים צריך להתחיל בבתי הדין הדתיים וגם להסתיים שם. אלא שעל פי הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים, בתי הדין הדתיים אינם מקדמים בברכה הליכי גירושין.

לדידם של בתי הדין הדתיים, הכלל הוא שהנישואים הם חוזה שיש לקיים וכאשר אחד מבני הזוג מעוניין לצאת מהתחייבויותיו להסכם עליו להוכיח שהפרת ההסכם בפועל או מלכתחילה נגרמה על ידי בן הזוג השני.

קיימות עילות הלכתיות שונות אשר מאפשרות לכל אחד מבני הזוג לדרוש לחייב את השני בגירושין, אלא שבדרך כלל קשה מאוד להוכיח את העילות בראיות מספקות. כך נשאר בין הזוג אשר מעוניין להתגרש תקוע עם הצד השני בזוגיות, בהרבה מקרים גם תחת קורת גג אחת, מבלי שיש באפשרותו להשתחרר ממסגרת הנישואין.

סמכות מקבילה בתהליך גירושים

כאמור, לבתי הדין הדתיים קיימת סמכות ספציפית לדון בענייני גירושין, אלא שבשאר העניינים שבמחלוקת בין בני זוג כגון: משמורת ילדים, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש וכד', לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בהם.

אף שבתי הדין הרבניים מונו מכוח דין אזרחי והם מחויבים לפסוק לפיו גם אם הוא מפנה להוראות הדין האישי, עדיין קיים שוני בין הפסיקה הדתית לבית הפסיקה האזרחית. אחת הדוגמאות היותר שכיחות לכך הינה שבתי הדין הדתיים ימנעו או ידחו חלוקת רכוש בגירושין כל עוד אין בפניהם מסמך אשר מצביע על גירושים בהסכמה הדדית או ראיות חד משמעיות שיש בהן לחייב את אחד מבני הזוג בגט.

מרוץ הסמכויות בתהליך גירושים

ההלכה הינה שבמקרים בהם לבתי המשפט ובתי הדין יש סמכות מקבילה לדון בנושא מסוים, הערכאה אשר נתבקשה לדון בו לראשונה מקבלת את היתרון כלפי האחרת. כאן נולד המושג "מרוץ הסמכויות".

במקרים רבים יש משמעות גדולה לכל אחד מבני הזוג היכן מתנהל תהליך גירושים. נהוג לומר שבדרך כלל יש לגבר יתרון בבתי הדין הדתיים, ולעיתים זה נכון, אבל מה שיותר נכון הינו שמי שיוזם תהליך גירושים הוא אשר זוכה ביתרונות כאשר הוא מגיש ראשון את התביעות לערכאה הנוחה לו.

החלטה האם ולאן להגיש תביעות במסגרת תהליך גירושים הינה מלאכה אשר דורשת הרבה ידע וניסיון. החלטה שגויה עלולה לעלות לבעל הדין נזק, לעיתים בלתי הפיך. ואם נזכיר את היתרון שנותן החוק לאם במשמורת ילדים ומזונותיהם הרי שגבר חייב לנהוג המשנה זהירות לפני שהוא פונה לערכאות.

זכויות הגבר במשפחה – הסיוע לגבר

באידאה נצבר ניסיון רב בעניינים אלו ומכוח שמירה על זכויות הגבר במשפחה יכול הגבר לקבל את מלוא הסיוע הרלוונטי אשר נחוץ לו להתמודד בסוגיה זו. כהערת אגב נוסיף שעל אף שעניינים אלו נראים לפעמים פשוטים, הם אינם, ולכן לא מומלץ לגבר לעשות זאת לבד.    

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם